דיון בוועדת הכספים בנושא הרפורמה. מימין: מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת
בזמן שמליאת הכנסת רעשה וגעשה השבוע סביב חוק הרווחים הכלואים, עם הגעה דרמטית של ראש הממשלה נתניהו ישירות ממיטת חוליו כדי להצביע, ועימות חריף מול השר בן גביר שאיים להפיל את החוק, מעטים שמו לב להטבת המס המשמעותית שהוכנסה אליו בשקט בשקט.
● שאלות ותשובות | חוק הרווחים הכלואים עבר: מי ישלם יותר מס ואיך אפשר להיערך?
● באוצר מכנים אותו "מס עשירים": על מי יחול מס היסף ובאילו ענפים?
לאחר 12 דיונים מתישים בוועדת הכספים, כשמשרד האוצר כבר היה נואש להשיג הסכמות להעברת הרפורמה והחששות גברו שהכנסות המס הצפויות ב־2025 יהיו נמוכות משמעותית מהתחזית של 10 מיליארד שקל, נולדה הוראת שעה לשנה הקרובה, שכמעט לא זכתה לתשומת לב ציבורית.
כשהתברר שיעדי הגבייה מהרפורמה נמצאים בסכנה, נאלצו באוצר לשנות כיוון ולקבוע הוראת שעה שתתמרץ פירוק חברות ארנק, ולפי ההערכה תכניס למשרד 5 מיליארד שקלים מהירים במיסוי הדיבידנדים שישוחררו.
עצם הוראת השעה אינה ידיעה חדשה, אך מה שהתחיל כהטבה מוגבלת לפירוק חברות, הפך בהדרגה למשהו הרבה יותר דרמטי: נציגי לשכת עורכי הדין ויועצי המס הצליחו להשיג הטבה המאפשרת העברת נכסים מחברות לבעלות פרטית באפס אחוז מס - וזאת גם ללא צורך בפירוק החברה, שינוי שמרחיב משמעותית את מעגל הנהנים הפוטנציאליים מההטבה.
הטבה זו, שאומצה על ידי האוצר ורשות המסים לתוך החוק בעוד כל העיניים הופנו לגזירת המס החדשה של 2% על רווחים צבורים ולמסלול החלופי שקובע חלוקת דיבידנד שנתית כפויה של 5%־6% - עשויה להיות משמעותית במיוחד עבור בעלי חברות המחזיקות בנדל"ן.
"אינטרס שחברות יתפרקו"
מתמלילי דיוני ועדת הכספים עולה תמונה מעניינת של האופן בו התגבשה ההטבה. בתחילת הדרך, דובר רק על העברת נכסים במקרה של פירוק חברת הארנק, וגם אז, בכפוף לתשלום מס (מופחת). כפי שהסביר כארים כנעאן, יועץ בכיר ברשות המסים, נקבע תחילה מסלול מצומצם יותר: "ההוראה של הפירוק נועדה כדי לאפשר לחברות להעביר נכסים מהחברה לבעל המניות, ולהימנע מהמס של ה־2% או של ה־6%". בשלב זה דובר על הטבה בשלושה מישורים: ראשית, הפירוק לא ייצור אירוע מס לפי שווי הנכסים המועברים אלא לפי עלותם. שנית, נקבעה הטבה במס רכישה - חצי אחוז במקום 6%.
אולם במהלך הדיונים חל שינוי דרמטי. חבר ועדת הכספים שניהל את הדיון, ח"כ ינון אזולאי (ש"ס), שאל את נציגי רשות המסים: "אתם נשארים עם מס רכישה של חצי אחוז?", תשובתם של נציגי הרשות הפתיעה: "אפשר מבחינתנו לבטל אותו", השיב ישי פרלמן מהרשות.
הדיונים חשפו גם את החששות של חברי הכנסת מהמהלך. ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) טען: "נדמה לי שאתם במצוקה לגבי 2025 ולכן אתם שואפים לתת פה הטבות מוגזמות בפירוק כדי איכשהו להגיע לסכום היעד". מיכאל אסולין מרשות המסים השיב: "אין פה הטבות מוגזמות, יש פה העתקה של מה שהיה ב־2017. יש לנו אינטרס שהחברות האלו יתפרקו, כי כשחברה כזאת מתפרקת היא אוטומטית במס שולי בשנים הבאות על כל הפעילות שלה".
אולם, השינוי המשמעותי ביותר היה ביטול הדרישה לפירוק החברה לצורך הוצאת הנכסים - מהלך שהפך את ההטבה לרלוונטית עבור מספר גדול בהרבה של חברות. כפי שהסביר כנעאן: "ההטבה השלישית באירוע הזה של הפירוק זה שאנחנו לא מבקשים שהחברה תתפרק לפי חוק החברות, אלא שניתן יהיה לחלץ נכסים בתוך החברה לבעל המניות ונראה את זה כמו פירוק".
להטבה הזו דחף בין השאר נציג לשכת עורכי הדין לוועדה, יוסי אלישע, שטען בדיונים כי המסלול המקורי אינו ישים. "פירוק מרצון לא רלוונטי כשיש הלוואה בחברה", הסביר, והצביע על כך שבמצב השוק הנוכחי, עם ירידות של 10%־20% בשווי נכסי מקרקעין, אין היגיון כלכלי בפירוק. "אתה לא יכול לבוא לבן אדם שקנה בסכום מסוים של כסף ולהגיד שהכסף שלו התפוגג", טען אלישע. "יש לי חברה עם נכס שעלותו שקל במאזן, ושילמתי עליה 100 מיליון שקל. מה קורה עם העלות של 100 מיליון השקל?", שאל את נציגי האוצר.
המרוויחים העיקריים מההטבה הם בעלי חברות שמחזיקות בנדל"ן. למשל, רואה חשבון או עורך דין שרכש דירת נופש בתל אביב באמצעות חברה לפני שנים רבות, יוכל כעת להעביר את הנכס לבעלותו הפרטית תוך תשלום מס רק על הרווחים הכלואים המקוריים שמתוכם נרכש הנכס בשעתו, ולא על עליית הערך המשמעותית. זוהי הטבה משמעותית במיוחד לאור העובדה שמאז 2017 השימוש בנכסים שהוחזקו בחברות היה כרוך במיסוי גבוה.
תידרש בחינה פרטנית
בעוד האוצר מתגאה ברפורמת הרווחים הכלואים כמהלך שיכניס 9.2 מיליארדי שקלים לקופת המדינה בשנה הקרובה ועוד 5 מיליארדי שקלים בכל שנה לאחר מכן, ההטבה המשמעותית הזמנית שנולדה בדיוני ועדת הכספים מעלה שאלות רבות לגבי אופן יישומה והיקף השפעתה. גם כיום, כשהחוק כבר נכנס לתוקף, אין הסכמה בקרב מומחי המס לגבי פרשנות סעיפים מהותיים בהטבה - מהשאלה האם העברת נכס תיחשב כחלק מדרישת חלוקת הדיבידנדים של 5%, דרך אופן הטיפול במע"מ השוטף, ועד לשאלות הנוגעות למיסוי עתידי של הנכסים.
מורכבות מיוחדת מתעוררת בנושא התפעול השוטף של הנכסים. בעוד שהחוק קובע כי בעת מכירת הנכס יש לשלם מע"מ, אין התייחסות ברורה לסוגיות תפעוליות יומיומיות. למשל, האם בעל הנכס הפרטי יידרש להוציא חשבוניות? האם מדובר בחשבונית עצמית?
גם בנושא המיסוי קיימת אי־בהירות מיוחדת. החוק קובע במפורש שלא יינתן פטור ממס שבח על דירה שהוצאה מהחברה, אך נשאלת השאלה האם תהיה זכאות למס לינארי (0% עד 2014 ו־25% מאז).
"זה מראה את כמות תכנוני המס שאפשר עוד לעשות פה", אומר אחד ממומחי המס שעקב אחר הדיונים. לדבריו, במקרים רבים תידרש בחינה פרטנית של כל מקרה לגופו, כדי להחליט מה המסלול המיטבי מבחינת המיסוי - האם להעביר את הנכס במסגרת הוראת השעה, או שמא לפרק את החברה ולהעביר את הנכס דרך פירוק.
התמונה המורכבת שנוצרה היא תוצאה ישירה של האופן שבו נרקמה ההטבה - בדיונים מרתוניים, תחת לחץ זמן, כשהאוצר נואש להשיג הסכמות ובעלי האינטרסים השונים מנסים למקסם את ההטבות. כעת נותר לראות האם בעלי החברות אכן ינצלו את חלון ההזדמנויות שנפתח בפניהם, או שמא הבלבול והעמימות יובילו רבים מהם להמתין להבהרות נוספות מרשות המסים.