גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סיכום בדיקת העובדות של 2024: 136 בדיקות, 70% ציונים שליליים

עוצמה יהודית ויש עתיד קיבלו את שיעור הציונים השליליים הגבוה ביותר ● הפוליטיקאים הערבים והחרדים נמנעו מלהתראיין, ובכך חמקו מהרדאר ● וסוגיית גיוס החרדים, למרות היותה ממוקדת, הייתה אחד מהנושאים הנבדקים השנה

סיכום 2024 / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
סיכום 2024 / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

2024. מלחמה בדרום, מלחמה בצפון, מתקפות בליסטיות, נרצחים בחברה הערבית, הרוגים בתאונות דרכים, הורדות דירוג אשראי, איומים ברפורמה משפטית, חוק הגיוס, חוק הפטור מגיוס, מימון ישיבות, הגדלת החוב, גלי התייקרויות, התחזקות השקל, עליות בבורסה. אירוע רודף אירוע - ושטף המלל שחודר לתודעה לא פוסק. בנסיבות האלו, קשה לברור את העובדות באמצעותן אנו מגבשים את תפיסת עולמנו. למעשה, קשה אפילו להבין אילו מאותן עובדות שמוצגות לנו הן אכן עובדות.

הגדרת המשימה של המשרוקית היא "להוביל בישראל שיח ציבורי ותקשורתי אמין יותר, מדויק יותר ומעוגן בעובדות". את זה אנו עושים באמצעות נבירה בחומרי הגלם ובנתונים. הפעם בחרנו לנבור בנתוני הבדיקות של השנה שחלפה, כדי לנסות להבין איך 2024 נראתה בשיח העובדתי, וגם כדי שאתם תוכלו לשפוט את העבודה שלנו.

עולה כמובן השאלה מי שמנו לבדוק את נכונות אמירותיהם של נבחרי הציבור ובכירים אחרים. ובכן, לא ניחנו באיזושהי גדולה מיוחדת ואף ישות אלוהית לא ירדה ונגעה בנו. לכן, אנחנו עושים את עבודת בדיקת העובדות בזהירות המתבקשת, תוך היצמדות לכללים של הרשת הבינלאומית של בודקי העובדות (IFCN), שמבחינה מתודולוגית דורשים שנפנה למקורות עליהם אנחנו מסתמכים, כדי שהקוראים יוכלו לבדוק אותנו ולהתרשם בעצמם מהממצאים, ונאפשר להפנות אותנו לטעויות שנפלו אצלנו כדי שנוכל לתקן בהתאם. הדבר בא בנוסף לדרישה של בדיקה באופן א־פוליטי וא־מפלגתי.

וכעת, בלי הקדמות נוספות, הנה סיכום 2024 במשרוקית.

לא הכל שלילי

הדבר הראשון שקופץ לעין הוא שפרסמנו יותר אמירות שהתגלו כלא נכונות, מטעות או לא מבוססות - 70% מסך האמירות, למעשה - או לפחות כאלו שיש בהן אלמנט כזה, מאשר אמירות שהן פשוט נכונות, או נכונות ברובן. זה לא בהכרח אומר שהשיח מבוסס בעיקר על שקרים: כמו ששוטרים ושופטי ספורט משתמשים במשרוקיות שלהם כדי לסמן על ביצוע עבירה - ולא על היצמדות לחוקים - כך גם אנחנו משתמשים ב"משרוקית" שלנו קודם כל כדי להצביע על מי שחורגים משיח עובדתי תקין.

הרעיון המנחה הוא שטיוב השיח העובדתי מצריך קודם כל להוציא ממנו את מה שפוגע בו, ולכן זהו הדגש העיקרי בעבודתנו. עם זאת, שיפור השיח דורש גם לתת מקום לאמירות שמשביחות אותו. בהתאם, כשאנו מזהים הצהרות נכונות שמביאות חידוש עובדתי מעניין, או עושות סדר בעובדות, אנחנו כן נותנים להן מקום. ובכל זאת, הרף בו אמירות כאלו צריכות לעמוד הוא מחמיר יותר, ולכן יתפרסמו מהן פחות לעומת אמירות עם ציון שלילי.

כמו כן, יש מקום להתייחס לכך שבהרבה מקרים היה צריך לסייג. הכוונה היא לציונים כמו "כן, אבל" ו"ללא ציון", בהם יש לדוברים בסיס להסתמך עליו כשהם אומרים את דבריהם, אך ניתן להסתכל על הדברים גם באופן אחר. ביחד, שני הציונים ניתנו ל־14% מהבדיקות ב־2024. אם נוסיף לכך את "חצי נכון", שניתן לאמירות שחצי מהן נכון וחצי מהן שגוי, הרי שמסך האמירות, רבע קיבלו ציון ניטרלי.

תמהיל הנבדקים

האנשים הראשונים שאנו סורקים במסרקות ברזל הם נבחרי הציבור, קרי חברי הכנסת והשרים. וכיצד הם מיוצגים בבדיקות? אם נבחן את גודלן של הסיעות (בשקלול הח"כים הנורווגיים, שמגדילים את מספר נציגיה הכולל של מפלגה בשתי רשויות השלטון), נראה שחלקן זכו לייצוג יתר. הבולטות שבהן הן הליכוד, הציונות הדתית ועוצמה יהודית מהקואליציה, ויש עתיד וישראל ביתנו מהאופוזיציה.

ממה זה נובע? לגבי הקואליציה, ההסבר פשוט: מדובר במפלגות שמהוות חלק מהשלטון, ובשל כך זוכות ליותר סיקור תקשורתי (ומהווה גם הסבר סביר לגבי יש עתיד, סיעתו של ראש האופוזיציה). בנוסף, אם נבחן את רשימת הנושאים המובילים שנבדקו, הרי ששלוש הסיעות האלו מחזיקות בתיקים הרלוונטיים להם: הליכוד מחזיקה בתיקי הביטחון והמשפטים (וכמובן, בתיק ראש הממשלה), הציונות הדתית בתיק האוצר ועוצמה יהודית בתיק לביטחון לאומי. לא מפתיע, אם כן, שבסיעות אלו ירצו להתגאות בהישגים שהביאו בתחומים אלו, גם אם ההתפארות לא תמיד הייתה מוצדקת.

מבין המפלגות עם ייצוג היתר, להן יש מדגם גדול מספיק כדי לבחון מתוכו, הבולטת לרעה היא עוצמה יהודית, עם 85% בדיקות שליליות. אחריה נמצאות יש עתיד עם 60%, ישראל ביתנו עם 56%, הציונות הדתית עם 53% והליכוד עם 51%. בציונים החיוביים מובילות ישראל ביתנו עם שליש מהבדיקות, יש עתיד עם 20%, הליכוד עם 16%, הציונות הדתית עם 12%, ולבסוף עוצמה יהודית שלא זכתה לציון חיובי. עם זאת, שוב, יש לזכור שכאשר מדרגים מפלגות לפי ציונים חיוביים, הרי שהסף לפרסם בדיקות שכאלו הוא מחמיר יותר ולבדו לא בהכרח מייצג את היצמדותה של המפלגה לעובדות.

ויש גם מפלגות שבלטו בייצוג חסר, ובראשן המפלגות הערביות והחרדיות. הדבר נובע בעיקר, שוב, מהסיקור התקשורתי: חברי המפלגות הערביות כמעט שלא התראיינו במהלך השנה האחרונה לתקשורת העברית, וחברי המפלגות החרדיות מיעטו להתראיין לתקשורת המיינסטרים ופנו לתקשורת החרדית והדתית (אחת הבדיקות של יהדות התורה, למשל, הגיעה בכלל מפרסום דבריו של שר השיכון יצחק גולדקנופף שנאמרו באירוע פומבי).

וישנה סיעה בולטת נוספת שיוצגה בחסר, וזו לא השנה הראשונה שלה: המחנה הממלכתי. הסיבה לכך אינה יחס מועדף, אלא העובדה שחבריה, ובעיקר יו"ר המפלגה בני גנץ, לא ממש מדברים עובדות. את הטענה על כך העלינו גם בשנים קודמות, ולמעשה מאז שגנץ נכנס לפוליטיקה בסוף 2018 הוא נבדק רק פעמיים מסיבה זו. הדבר אפילו מעלה חשש שאולי מדובר בשיטה מכוונת, וסיבה טובה לדחוק במראיינים לשים לב אילו פוליטיקאים נמנעים מכניסה לשדה העובדתי כדי להיערך בהתאם.

ונציין שלא רק פוליטיקאים נבדקו, אלא גם דמויות בולטות אחרות. מתוך 136 בדיקות שפרסמנו ב־2024, עשר מהן לא היו של אנשי הדרג הפוליטי. מקרב משרתי הציבור, רנ"צ דני לוי נבדק פעמיים (שלא בטובתו) - פעם כמפקד מחוז חוף ופעם כמפכ"ל המשטרה - וגם נבדקו ראש מטה השר לביטחון לאומי חנמאל דורפמן, מנכ"ל המשרד לשירותי דת יהודה אבידן ושגריר ישראל באו"ם בזמנו גלעד ארדן. אליהם נוספו גם בעלי עניין אחרים - ראש לשכת עורכי הדין עו"ד עמית בכר, נשיא התאחדות התעשיינים ד"ר רון תומר ורה"מ לשעבר אהוד אולמרט. זאת לצד בדיקות להודעות לעיתונות של משרדי החינוך והחקלאות.

מלאכת האיתור

בשלב הזה ראוי לתת קרדיט לעובדי המשרוקית שעושים עבודה מאחורי הקלעים: הקשבים, שתפקידם הוא להאזין להתבטאויות הנבדקים בתקשורת ולמצוא אמירות שראוי לבדוק. הם עוברים על ההופעות בטלוויזיה, ברדיו ובכנסת, וכמו כן גם על הפרסומים ברשתות החברתיות השונות.

קרדיט נוסף שנרצה לתת כאן הוא למראיינים שמצטיינים בחילוץ אמירות עובדתיות ממרואייניהם: בתיקו במקום הראשון נמצאים ספי עובדיה ויניר קוזין בתוכניתם המשותפת בגלי צה"ל ואודי סגל וענת דוידוב ב"שבע תשע" של 103FM. לאחר מכן נמצא מגיש "חדשות הבוקר" של קשת 12, ניב רסקין. אחריו נמצאים, בתיקו משולש, מגישי "החזית הכלכלית" (גל"צ) סמי פרץ וישראל פישר, מגיש "הבוקר הזה" של כאן ב' אריה גולן, ומנחה המהדורה המרכזית של רדיו קול חי, אבי מימרן. לכך נוספים המשדרים המיוחדים של קשת 12, שסיפקו לא מעט אמירות עובדתיות.

נושאי הליבה

המשרוקית, מטבע צורת עבודתה, יותר מגיבה לשיח הציבורי ופחות מייצרת אותו. פירוש הדבר הוא שהבדיקות עסקו בעיקר במה שדיברו עליו. אז מה בדקנו בעיקר ב־2024? במקום הראשון, בפער ניכר, נמצאת הכלכלה, עם 29 בדיקות במהלך השנה. ניתן לחשוב על מספר סיבות לכך: ראשית, 2024 הייתה סוערת מבחינה כלכלית, עם הורדות דירוג ותקציב לא פשוט. שנית, כלכלה נשענת על מספרים ונתונים, ולכן קל יותר לקבוע אם אמירות בתחומה הן נכונות או לא. שלישית, אתם אוחזים בידיכם עיתון כלכלי, ובהתאם גם האוריינטציה שלנו היא של התחום הכלכלי.

בקיץ החל להתעורר הנושא של ביטחון הפנים, ככל הנראה על רקע פרסומי נתוני הרצח בחברה הערבית לחציון הראשון של השנה, שהתברר כמדמם במיוחד. בספטמבר גם הנושא המשפטי החל לעלות, בצמידות לחידוש המתיחות בין הממשלה ליועמ"שית והמאבק על מינוי נשיא ביהמ"ש העליון. הימצאות נושא הביטחון כאן נראית כמעט מובנת מאליה, אך נראה שגם כאן הקיץ הביא עמו את העלייה בשיח העובדתי בנושא, כנראה בגלל פרשת שדה תימן, התרחבות המלחמה בצפון ועוד.

אבל היה נושא מאוד ספציפי, שהתעלה מעל לנושאים הכלליים האלו: גיוס חרדים, שהצליח להשתחל למקום החמישי ברשימה עם 12 בדיקות - ממוצע של אחת בחודש. אומנם מדובר בסוגייה מורכבת וסבוכה, אך בכל זאת בעלת יריעה קצרה בהרבה לעומת נושאים מקיפים כמו "כלכלה" ו"משפט". הדבר מדגיש עד כמה מדובר בעניין נפיץ שמכניס את הפוליטיקה לסחרור, ולא יהיה מופרך להניח שהנושא יבלוט גם בבדיקות של 2025.

חשבון נפש

לפעמים גם אנחנו במשרוקית לא מדייקים. אנחנו לא מומחי־על וישנם נושאים רבים בהם אנו לא מכירים את התמונה המלאה. אנו עושים מה שביכולתנו כדי להבין את התמונה לעומק - כמו הישענות על כמה שיותר מקורות מידע והיוועצות עם מומחים - אבל לפעמים גם זה לא מספיק, ואנו מוצאים את עצמנו צריכים לתקן ולחדד. בשנה שחלפה נאלצנו מספר פעמים לתקן מידע לא מדויק שהופיע אצלנו. הדבר לא הביא לשינוי הציון, שכן המסקנה הסופית לא השתנתה, אבל כן דרש הבהרות.

לדוגמה, ח"כ משה סעדה (הליכוד) טען שבעבר הייתה קצבת יוצאי צבא שגרמה לחרדים להתגייס עד שבג"ץ ביטל אותה. הממצאים שלנו הראו שהקצבה בוטלה בהחלטה של הכנסת תחת ממשלת רבין השנייה, ושבכל מקרה הנתונים שבידי צה"ל והביטוח הלאומי לא מאפשרים להגיע למסקנה לגבי האפקט של הקצבה. בהתאם, ניתן הציון "לא מבוסס". אחד הגולשים הפנה את תשומת לבנו שבג"ץ הציב מכשול בפני הכוונה לחדש את הקצבה בתחיל ת שנות האלפיים, וגם הפנה לנתוני גיוס משנות התשעים. הנתונים לא הספיקו לביסוס הטענה של סעדה, אך הוספנו הבהרות לטובת הקוראים.

עוד תיקון נוגע גם הוא לגיוס חרדים: שר העבודה יואב בן צור (ש"ס) טען שבכל שנה מתגייסים בין 1,800 לאלפיים חרדים. נתוני צה"ל הרשמיים מדברים רק על כ־1,200 מתגייסים מדיי שנה, והמספר 1,800 ככל הנראה נלקח מכתבה שהוצאה מהקשרה, ובהתאם ניתן הציון "לא נכון". לאחר הפרסום, ד"ר גלעד מלאך מהמכון הישראלי לדמוקרטיה הפנה אותנו לכך שישנה ספירה לא רשמית של צה"ל, שאף שימשה בתשובה לבג"ץ, שתואמת את המספרים של בן צור, אך ככל הנראה מדובר במספרים מנופחים. בהתאם, גם לבדיקה הזו נוספו התיקונים הנדרשים.

עוד כתבות

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי דרום אדום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

אחרי שנכנס לתפקיד המנכ"ל: המינויים של איתמר פורמן בהנהלת ישראכרט

חברת האשראי הודיעה על מינויו של אייל בן-חיים, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, לתפקיד ראש חטיבת העסקים ● בנוסף, אדר גורן תקודם ותמונה לתפקיד סמנכ"לית דאטה, דיגיטל ושיווק

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה