גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סיכום בדיקת העובדות של 2024: 136 בדיקות, 70% ציונים שליליים

עוצמה יהודית ויש עתיד קיבלו את שיעור הציונים השליליים הגבוה ביותר ● הפוליטיקאים הערבים והחרדים נמנעו מלהתראיין, ובכך חמקו מהרדאר ● וסוגיית גיוס החרדים, למרות היותה ממוקדת, הייתה אחד מהנושאים הנבדקים השנה

סיכום 2024 / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
סיכום 2024 / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

2024. מלחמה בדרום, מלחמה בצפון, מתקפות בליסטיות, נרצחים בחברה הערבית, הרוגים בתאונות דרכים, הורדות דירוג אשראי, איומים ברפורמה משפטית, חוק הגיוס, חוק הפטור מגיוס, מימון ישיבות, הגדלת החוב, גלי התייקרויות, התחזקות השקל, עליות בבורסה. אירוע רודף אירוע - ושטף המלל שחודר לתודעה לא פוסק. בנסיבות האלו, קשה לברור את העובדות באמצעותן אנו מגבשים את תפיסת עולמנו. למעשה, קשה אפילו להבין אילו מאותן עובדות שמוצגות לנו הן אכן עובדות.

הגדרת המשימה של המשרוקית היא "להוביל בישראל שיח ציבורי ותקשורתי אמין יותר, מדויק יותר ומעוגן בעובדות". את זה אנו עושים באמצעות נבירה בחומרי הגלם ובנתונים. הפעם בחרנו לנבור בנתוני הבדיקות של השנה שחלפה, כדי לנסות להבין איך 2024 נראתה בשיח העובדתי, וגם כדי שאתם תוכלו לשפוט את העבודה שלנו.

עולה כמובן השאלה מי שמנו לבדוק את נכונות אמירותיהם של נבחרי הציבור ובכירים אחרים. ובכן, לא ניחנו באיזושהי גדולה מיוחדת ואף ישות אלוהית לא ירדה ונגעה בנו. לכן, אנחנו עושים את עבודת בדיקת העובדות בזהירות המתבקשת, תוך היצמדות לכללים של הרשת הבינלאומית של בודקי העובדות (IFCN), שמבחינה מתודולוגית דורשים שנפנה למקורות עליהם אנחנו מסתמכים, כדי שהקוראים יוכלו לבדוק אותנו ולהתרשם בעצמם מהממצאים, ונאפשר להפנות אותנו לטעויות שנפלו אצלנו כדי שנוכל לתקן בהתאם. הדבר בא בנוסף לדרישה של בדיקה באופן א־פוליטי וא־מפלגתי.

וכעת, בלי הקדמות נוספות, הנה סיכום 2024 במשרוקית.

לא הכל שלילי

הדבר הראשון שקופץ לעין הוא שפרסמנו יותר אמירות שהתגלו כלא נכונות, מטעות או לא מבוססות - 70% מסך האמירות, למעשה - או לפחות כאלו שיש בהן אלמנט כזה, מאשר אמירות שהן פשוט נכונות, או נכונות ברובן. זה לא בהכרח אומר שהשיח מבוסס בעיקר על שקרים: כמו ששוטרים ושופטי ספורט משתמשים במשרוקיות שלהם כדי לסמן על ביצוע עבירה - ולא על היצמדות לחוקים - כך גם אנחנו משתמשים ב"משרוקית" שלנו קודם כל כדי להצביע על מי שחורגים משיח עובדתי תקין.

הרעיון המנחה הוא שטיוב השיח העובדתי מצריך קודם כל להוציא ממנו את מה שפוגע בו, ולכן זהו הדגש העיקרי בעבודתנו. עם זאת, שיפור השיח דורש גם לתת מקום לאמירות שמשביחות אותו. בהתאם, כשאנו מזהים הצהרות נכונות שמביאות חידוש עובדתי מעניין, או עושות סדר בעובדות, אנחנו כן נותנים להן מקום. ובכל זאת, הרף בו אמירות כאלו צריכות לעמוד הוא מחמיר יותר, ולכן יתפרסמו מהן פחות לעומת אמירות עם ציון שלילי.

כמו כן, יש מקום להתייחס לכך שבהרבה מקרים היה צריך לסייג. הכוונה היא לציונים כמו "כן, אבל" ו"ללא ציון", בהם יש לדוברים בסיס להסתמך עליו כשהם אומרים את דבריהם, אך ניתן להסתכל על הדברים גם באופן אחר. ביחד, שני הציונים ניתנו ל־14% מהבדיקות ב־2024. אם נוסיף לכך את "חצי נכון", שניתן לאמירות שחצי מהן נכון וחצי מהן שגוי, הרי שמסך האמירות, רבע קיבלו ציון ניטרלי.

תמהיל הנבדקים

האנשים הראשונים שאנו סורקים במסרקות ברזל הם נבחרי הציבור, קרי חברי הכנסת והשרים. וכיצד הם מיוצגים בבדיקות? אם נבחן את גודלן של הסיעות (בשקלול הח"כים הנורווגיים, שמגדילים את מספר נציגיה הכולל של מפלגה בשתי רשויות השלטון), נראה שחלקן זכו לייצוג יתר. הבולטות שבהן הן הליכוד, הציונות הדתית ועוצמה יהודית מהקואליציה, ויש עתיד וישראל ביתנו מהאופוזיציה.

ממה זה נובע? לגבי הקואליציה, ההסבר פשוט: מדובר במפלגות שמהוות חלק מהשלטון, ובשל כך זוכות ליותר סיקור תקשורתי (ומהווה גם הסבר סביר לגבי יש עתיד, סיעתו של ראש האופוזיציה). בנוסף, אם נבחן את רשימת הנושאים המובילים שנבדקו, הרי ששלוש הסיעות האלו מחזיקות בתיקים הרלוונטיים להם: הליכוד מחזיקה בתיקי הביטחון והמשפטים (וכמובן, בתיק ראש הממשלה), הציונות הדתית בתיק האוצר ועוצמה יהודית בתיק לביטחון לאומי. לא מפתיע, אם כן, שבסיעות אלו ירצו להתגאות בהישגים שהביאו בתחומים אלו, גם אם ההתפארות לא תמיד הייתה מוצדקת.

מבין המפלגות עם ייצוג היתר, להן יש מדגם גדול מספיק כדי לבחון מתוכו, הבולטת לרעה היא עוצמה יהודית, עם 85% בדיקות שליליות. אחריה נמצאות יש עתיד עם 60%, ישראל ביתנו עם 56%, הציונות הדתית עם 53% והליכוד עם 51%. בציונים החיוביים מובילות ישראל ביתנו עם שליש מהבדיקות, יש עתיד עם 20%, הליכוד עם 16%, הציונות הדתית עם 12%, ולבסוף עוצמה יהודית שלא זכתה לציון חיובי. עם זאת, שוב, יש לזכור שכאשר מדרגים מפלגות לפי ציונים חיוביים, הרי שהסף לפרסם בדיקות שכאלו הוא מחמיר יותר ולבדו לא בהכרח מייצג את היצמדותה של המפלגה לעובדות.

ויש גם מפלגות שבלטו בייצוג חסר, ובראשן המפלגות הערביות והחרדיות. הדבר נובע בעיקר, שוב, מהסיקור התקשורתי: חברי המפלגות הערביות כמעט שלא התראיינו במהלך השנה האחרונה לתקשורת העברית, וחברי המפלגות החרדיות מיעטו להתראיין לתקשורת המיינסטרים ופנו לתקשורת החרדית והדתית (אחת הבדיקות של יהדות התורה, למשל, הגיעה בכלל מפרסום דבריו של שר השיכון יצחק גולדקנופף שנאמרו באירוע פומבי).

וישנה סיעה בולטת נוספת שיוצגה בחסר, וזו לא השנה הראשונה שלה: המחנה הממלכתי. הסיבה לכך אינה יחס מועדף, אלא העובדה שחבריה, ובעיקר יו"ר המפלגה בני גנץ, לא ממש מדברים עובדות. את הטענה על כך העלינו גם בשנים קודמות, ולמעשה מאז שגנץ נכנס לפוליטיקה בסוף 2018 הוא נבדק רק פעמיים מסיבה זו. הדבר אפילו מעלה חשש שאולי מדובר בשיטה מכוונת, וסיבה טובה לדחוק במראיינים לשים לב אילו פוליטיקאים נמנעים מכניסה לשדה העובדתי כדי להיערך בהתאם.

ונציין שלא רק פוליטיקאים נבדקו, אלא גם דמויות בולטות אחרות. מתוך 136 בדיקות שפרסמנו ב־2024, עשר מהן לא היו של אנשי הדרג הפוליטי. מקרב משרתי הציבור, רנ"צ דני לוי נבדק פעמיים (שלא בטובתו) - פעם כמפקד מחוז חוף ופעם כמפכ"ל המשטרה - וגם נבדקו ראש מטה השר לביטחון לאומי חנמאל דורפמן, מנכ"ל המשרד לשירותי דת יהודה אבידן ושגריר ישראל באו"ם בזמנו גלעד ארדן. אליהם נוספו גם בעלי עניין אחרים - ראש לשכת עורכי הדין עו"ד עמית בכר, נשיא התאחדות התעשיינים ד"ר רון תומר ורה"מ לשעבר אהוד אולמרט. זאת לצד בדיקות להודעות לעיתונות של משרדי החינוך והחקלאות.

מלאכת האיתור

בשלב הזה ראוי לתת קרדיט לעובדי המשרוקית שעושים עבודה מאחורי הקלעים: הקשבים, שתפקידם הוא להאזין להתבטאויות הנבדקים בתקשורת ולמצוא אמירות שראוי לבדוק. הם עוברים על ההופעות בטלוויזיה, ברדיו ובכנסת, וכמו כן גם על הפרסומים ברשתות החברתיות השונות.

קרדיט נוסף שנרצה לתת כאן הוא למראיינים שמצטיינים בחילוץ אמירות עובדתיות ממרואייניהם: בתיקו במקום הראשון נמצאים ספי עובדיה ויניר קוזין בתוכניתם המשותפת בגלי צה"ל ואודי סגל וענת דוידוב ב"שבע תשע" של 103FM. לאחר מכן נמצא מגיש "חדשות הבוקר" של קשת 12, ניב רסקין. אחריו נמצאים, בתיקו משולש, מגישי "החזית הכלכלית" (גל"צ) סמי פרץ וישראל פישר, מגיש "הבוקר הזה" של כאן ב' אריה גולן, ומנחה המהדורה המרכזית של רדיו קול חי, אבי מימרן. לכך נוספים המשדרים המיוחדים של קשת 12, שסיפקו לא מעט אמירות עובדתיות.

נושאי הליבה

המשרוקית, מטבע צורת עבודתה, יותר מגיבה לשיח הציבורי ופחות מייצרת אותו. פירוש הדבר הוא שהבדיקות עסקו בעיקר במה שדיברו עליו. אז מה בדקנו בעיקר ב־2024? במקום הראשון, בפער ניכר, נמצאת הכלכלה, עם 29 בדיקות במהלך השנה. ניתן לחשוב על מספר סיבות לכך: ראשית, 2024 הייתה סוערת מבחינה כלכלית, עם הורדות דירוג ותקציב לא פשוט. שנית, כלכלה נשענת על מספרים ונתונים, ולכן קל יותר לקבוע אם אמירות בתחומה הן נכונות או לא. שלישית, אתם אוחזים בידיכם עיתון כלכלי, ובהתאם גם האוריינטציה שלנו היא של התחום הכלכלי.

בקיץ החל להתעורר הנושא של ביטחון הפנים, ככל הנראה על רקע פרסומי נתוני הרצח בחברה הערבית לחציון הראשון של השנה, שהתברר כמדמם במיוחד. בספטמבר גם הנושא המשפטי החל לעלות, בצמידות לחידוש המתיחות בין הממשלה ליועמ"שית והמאבק על מינוי נשיא ביהמ"ש העליון. הימצאות נושא הביטחון כאן נראית כמעט מובנת מאליה, אך נראה שגם כאן הקיץ הביא עמו את העלייה בשיח העובדתי בנושא, כנראה בגלל פרשת שדה תימן, התרחבות המלחמה בצפון ועוד.

אבל היה נושא מאוד ספציפי, שהתעלה מעל לנושאים הכלליים האלו: גיוס חרדים, שהצליח להשתחל למקום החמישי ברשימה עם 12 בדיקות - ממוצע של אחת בחודש. אומנם מדובר בסוגייה מורכבת וסבוכה, אך בכל זאת בעלת יריעה קצרה בהרבה לעומת נושאים מקיפים כמו "כלכלה" ו"משפט". הדבר מדגיש עד כמה מדובר בעניין נפיץ שמכניס את הפוליטיקה לסחרור, ולא יהיה מופרך להניח שהנושא יבלוט גם בבדיקות של 2025.

חשבון נפש

לפעמים גם אנחנו במשרוקית לא מדייקים. אנחנו לא מומחי־על וישנם נושאים רבים בהם אנו לא מכירים את התמונה המלאה. אנו עושים מה שביכולתנו כדי להבין את התמונה לעומק - כמו הישענות על כמה שיותר מקורות מידע והיוועצות עם מומחים - אבל לפעמים גם זה לא מספיק, ואנו מוצאים את עצמנו צריכים לתקן ולחדד. בשנה שחלפה נאלצנו מספר פעמים לתקן מידע לא מדויק שהופיע אצלנו. הדבר לא הביא לשינוי הציון, שכן המסקנה הסופית לא השתנתה, אבל כן דרש הבהרות.

לדוגמה, ח"כ משה סעדה (הליכוד) טען שבעבר הייתה קצבת יוצאי צבא שגרמה לחרדים להתגייס עד שבג"ץ ביטל אותה. הממצאים שלנו הראו שהקצבה בוטלה בהחלטה של הכנסת תחת ממשלת רבין השנייה, ושבכל מקרה הנתונים שבידי צה"ל והביטוח הלאומי לא מאפשרים להגיע למסקנה לגבי האפקט של הקצבה. בהתאם, ניתן הציון "לא מבוסס". אחד הגולשים הפנה את תשומת לבנו שבג"ץ הציב מכשול בפני הכוונה לחדש את הקצבה בתחיל ת שנות האלפיים, וגם הפנה לנתוני גיוס משנות התשעים. הנתונים לא הספיקו לביסוס הטענה של סעדה, אך הוספנו הבהרות לטובת הקוראים.

עוד תיקון נוגע גם הוא לגיוס חרדים: שר העבודה יואב בן צור (ש"ס) טען שבכל שנה מתגייסים בין 1,800 לאלפיים חרדים. נתוני צה"ל הרשמיים מדברים רק על כ־1,200 מתגייסים מדיי שנה, והמספר 1,800 ככל הנראה נלקח מכתבה שהוצאה מהקשרה, ובהתאם ניתן הציון "לא נכון". לאחר הפרסום, ד"ר גלעד מלאך מהמכון הישראלי לדמוקרטיה הפנה אותנו לכך שישנה ספירה לא רשמית של צה"ל, שאף שימשה בתשובה לבג"ץ, שתואמת את המספרים של בן צור, אך ככל הנראה מדובר במספרים מנופחים. בהתאם, גם לבדיקה הזו נוספו התיקונים הנדרשים.

עוד כתבות

אסף נתיב, ינקי קוינט, רם בלינקוב, אבי אדרי ועו''ד רונה ברגמן נוה / צילום: פרטי

ינקי קווינט נגד משרד האוצר: "רוב היום אני מתעסק בחסמים"

בכירי ענף ההייטק הגיעו לפתיחת המשרדים החדשים של קרן ההון סיכון פיטנגו ● פורום המנהיגות הנשית מציין 5 שנים להקמתו ● ואיזו שאלה הצליחה להוציא את ינקי קווינט משלוותו? ● אירועים ומינויים

ראש הממשלה בנימין נתניהו במסיבת העיתונאים הערב / צילום: צילום מסך

נתניהו: "הייתה אי-הבנה. כלכלת ישראל מדהימה את העולם"

לאחר שאמר כי ישראל "תצטרך יותר ויותר להסתגל לכלכלה עם סממנים אוטרקיים", הופיע נתניהו במסיבת עיתונאים בעברית ובאנגלית ואמר: "השקל חזק, הבורסה חזקה, ורואים כניסת משקיעים זרים לישראל"● בנוסף הבהיר רה"מ כי דבריו על משק אוטרקי כוונו רק לצורך בעצמאות בסקטור הביטחוני

מתוך ההגרלה של נגה / צילום: צילום מסך

לוטו גרסת נגה: הדרך החריגה שבה החליטו מי יזכה להתחבר לחשמל

בצל ביקוש אדיר לחיבור לרשת המתח העליון, בקבוצת נגה נאלצו לערוך הגרלה כדי לקבוע אילו פרויקטים יעברו סקירה ● שיכון ובינוי זכו ב־57% מההספק שנכנס לסקירה - כל ארבעת הפרויקטים שהגישו עברו ● אנלייט, שהגישה את ההספק הגדול ביותר, נאלצת להמתין לתורה ● בשוק מותחים ביקורת על חוסר הוגנות בהליך

מגדל THE PARK / צילום: מתוך ויקיפדיה

בניין PARK כמשל: המעגל השני של גוש דן נאבק למצוא שוכרי משרדים

45 קומות המשרדים שבנו אמות ואלייד יקבלו בקרוב טופס אכלוס, אבל עוד לא דווח שנסגרו חוזי שכירות ● בשוק הנדל"ן המסחרי מצביעים בעיקר על האזור הבעייתי: "לא בני ברק ולא תל אביב"

מימין: נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ושרת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס, בריסל / צילום: ap, Geert Vanden Wijngaert

הסנקציות של האיחוד האירופי: השפל ביחסים ומי עדיין תומך בישראל?

הנציבות האירופית הכריזה על תוכנית חסרת תקדים לסנקציות חריפות על ישראל, וחלק מהצעדים כבר יצאו לדרך ● מה יהיו השלבים הבאים, כמה כסף נפסיד ואילו מדינות מובילות את המהלך? ● שאלות ותשובות

מערכת הלייזר ''מגן אור'' שתיקרא מעתה ''אור איתן'', על שמו של סרן איתן אוסטר ז''ל שנפל בלבנון / צילום: דובר צה''ל

כל יירוט יעלה דולרים בודדים: הושלמו הניסויים בקרן הלייזר

המערכת השלימה את סדרת הניסויים בטרם העברת המערכת לצה"ל, ונמסר כי היא הוכיחה את יעילותה מול טילים, רקטות ופגזי מרגמה ● המערכת תיקרא "אור איתן", על שמו של סרן איתן אוסטר ז"ל שנפל בלבנון

מייסדי נבן אריאל כהן ואילן טוויג / צילום: טריפאקשנס

עוד הנפקה ישראלית: נבן צפויה להגיש תשקיף למסחר בניו יורק

כבר שנים שנבן נחשבת למועמדת ליציאה להנפקה, אך כעת זה קורה: חברת התיירות העסקית האמריקאית, שנוסדה בידי ישראלים, צפויה להגיש בקרוב תשקיף גלוי למסחר בבורסה בניו יורק ● עפ"י ההערכות, החברה תנסה לגייס לפי שווי של 7-8 מיליארד דולר ● ברקע, זו החברה הרביעית שיוצאת להנפקה, במה שנראה כמו הגל הישראלי הגדול ביותר מאז 2021

איך להשקיע? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המומחים מנתחים: האם הראלי בתל אביב מתקרב לסופו?

הנאום של ראש הממשלה נתניהו הציף חששות של משקיעים רבים מפני בידוד המשק הישראלי ● אומנם תגובת השוק לנאום הייתה זמנית, אך היא מצטרפת לדעיכה של העליות בת"א בתקופה האחרונה ● האם הראלי מתקרב לסיומו, ואילו שינויים כדאי לבצע בתיק ההשקעות כבר עכשיו?

הפגנה פרו־פלסטינית ברומא / צילום: Reuters, Anadolu

האשמת ישראל הפכה למנוף עולמי לרווח פוליטי והסחת דעת מצרות פנימיות

כמעט "שנתיים של חקירה מדוקדקת" היו נחוצות כדי להחיל על ישראל 4 קטגוריות של רצח עם ● חוקרי האו"ם מייחסים זאת להכרזת נתניהו מ־7 באוקטובר על עונשה הצפוי של "עיר הרשע" ● הם שוללים מישראל רמז של שעת חסד ומסתמכים על תרגום עברי לא מדויק

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: Shutterstock, Alexandros Michailidis

דיווח: בריטניה תכיר במדינה פלסטינית בסוף השבוע

שר הביטחון ישראל כ"ץ: "עם תחילת התמרון הקרקעי, הושמדו בעזה 25 מגדלי טרור" ● ישראל העבירה לסוריה הצעה להסכם ביטחוני חדש בגבול ●  במערכת הביטחון נערכים לניסיון חטיפה של חיילים באזור הלחימה בעיר עזה ● גורמים מדיניים: הסיכוי לעסקה בזמן הקרוב - אפסי ● 48 חטופים - 712 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

טקס מתן השם לצוללת אח''י דרקון בגרמניה, נובמבר האחרון / צילום: דובר צה''ל

צוללת הדגל מתעכבת בגרמניה: אח"י דרקון לא תגיע לישראל לפני 2026

הצוללת הגדולה והיקרה ביותר שישראל רכשה הייתה אמורה להצטרף השנה לשייטת 7, אלא שהיא עדיין עוברת בדיקות וניסויי ים, ולא צפויה להימסר לצה"ל במועד ● ברקע החשש מהסחף נגד ישראל והאמברגו הגרמני, האם יש פתרון לתלות המוחלטת בתעשייה הימית של ברלין?

השותפים ארנון דינור, גיל גורן ויורם שניר והשותפה הבריטית לורל באודן / צילום: 83North

למרות האקזיטים הגדולים: קרן ההייטק הישראלית שהודיעה על סיום דרכה

ארבעת המשקיעים מאחורי קרן ההון סיכון 83North הודיעו כי הקרן הגיעה לסוף דרכה וכי לא יגייסו קרן המשך ● "אף אחד מאיתנו לא חושב שאנחנו מדהימים בניהול ובבניית הדור הבא", אמר ארנון דינור ל-Institutional Investor

אפליקציית עלי אקספרס / צילום: Shutterstock, BigTunaOnline

רכישות האונליין: האתרים הבינלאומיים בעלייה, הישראליים בירידה

רכישות הישראלים באונליין בחודש אוגוסט הסתכמו בהיקף דומה לזה של יולי ● באתרים הישראלים נרשמה ירידה של 6%, ובאתרים הבינלאומיים נרשמה עלייה של 3% ● בתמהיל האתרים המובילים בולטת נוכחות אתרים מתחום התיירות והאירוח ● "בגזרה הבינלאומית, הטריו הסיני - עליאקספרס, שיין וטמו - שומר על ההגמוניה" ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

iPhone 17 Air / צילום: צילום מסך

הוזלה של מאות שקלים: כמה יעלה האייפון החדש?

בשבוע שעבר השיקה אפל את האייפון 17, וכעת חברת פלאפון מפרסמת את המחירון הצפוי ● הדגם הבסיסי יעלה כ-700 שקל פחות מהדגם המקביל באייפון 16, והמגמה זהה בכל הדגמים ● ומה עוד השתנה באייפון החדש?

קארין קלר־סוטר, נשיאת שווייץ / צילום: ap, Julia Nikhinson

תרנגולות תמורת הפחתת מכסים: הדיל ששווייץ מציעה לארה"ב

שווייץ נדהמה בחודש שעבר לגלות כי בעקבות שיחת טלפון לא טובה של הנשיאה עם הנשיא טראמפ, הוא הטיל מכסים בגובה 39% כמעט על כל הסחורה השוויצרית ● כעת, המדינה העצמאית מוכנה לפתוח את השוק שלה לתרנגולות שעברו חיטוי בכלור, למרות התנגדות ארגון הצרכנים השוויצרי, בתמורה להפחתת המכסים

דן להב (מימין) ועומר נבו, מייסדי Irregular / צילום: בן חכים

הסטארט-אפ הישראלי שמגן על ChatGPT נחשף

חברת הסייבר Irregular מודיעה על גיוס של 80 מיליון דולר בהובלה משותפת של קרן ההון סיכון סקויה, אחת המשקיעות הפעילות בשנים האחרונות בהייטק הישראלי, ושל קרן רד פוינט ● לפי החברה, המערכת מאפשרת לספקיות מודלי השפה להעריך את סיכוני הסייבר במודלים עוד לפני השקתם לתעשייה

מיכה קאופמן, מייסד ומנכ''ל פייבר / צילום: יואב הורנונג

ביד אחת מפטרת וביד השנייה שוכרת משרדים חדשים: לאן הולכת פייבר?

השבוע הודיעה חברת המסחר המקוון על פיטורי 250 עובדים והצטרפה למגמה בהייטק של החלפת עובדים ב־AI ● המנכ"ל רוצה לחזור ל"מצב סטארט־אפ", אז למה שכר לאחרונה משרדים בגלילות?

רפורמת בכר - הרפורמה שנועדה לפרק את ריכוזיות הבנקים מציינת שני עשורים. איך הכול התחיל

רפורמת בכר, שאושרה בכנסת ב־2005, נחשבת עד היום לנקודת מפנה בשוק ההון הישראלי - והדרך אליה הייתה רצופה במאבקים ● מדוע היה בה צורך, ומה היו המלצותיה? ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס השנתי של אגף החשב הכללי באוצר / צילום: תדמית הפקות

המהלך המדאיג שנרקם באירופה ועומד מאחורי נאום ספרטה של ראש הממשלה

זמן קצר לפני שנתניהו הצהיר כי ישראל בדרך ל"משק סגור", התקבל בממשלה מסמך חדש שמבשר על העמקת הבידוד הכלכלי ● הנציבות האירופית הודיעה כי תקדם את השעיית הסכם הסחר החופשי מול ישראל באופן רשמי ● בינתיים, גורמים בכירים מספרים כי נציגי מודי'ס ביקרו בארץ בשבוע שעבר והביעו חששות מהמגמה השלילית

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית / צילום: Reuters, Yves Herman

עדיין טעון אישור: הנציבות האירופית ממליצה על השעיית הסכם הסחר החופשי עם ישראל

בנציבות האירופית התכנסו היום כדי לגבות את הצהרת הנשיאה להמליץ צעדים משמעותיים נגד ישראל, ובראשם דרישה להשעות את הסכם הסחר החופשי ● אלא שהיא זקוקה לרוב מיוחס שעד כה לא התגבש ● הפוקוס על איטליה, שעד כה הביעה התנגדות למהלכים כאלה והייתה לצד גרמניה הבלם האחרון ● כך או אחרת, בממשלה לא יכולים לטעון שמדובר בהחלטה "חפוזה ומפתיעה"