השופט נעם סולברג / צילום: רפי קוץ
בג"ץ דן הבוקר (ד') בעתירות הדורשות לגייס את כל החרדים חייבי הגיוס, בעקבות פסיקת בית המשפט כי על המדינה לקיים את חובת הגיוס באופן שוויוני.
בתחילת הדיון אמר השופט נעם סולברג, ראש ההרכב: "קראנו והזדעזענו שיש 80 אלף חרדים בני גיוס שלא גויסו. אני שואל את המדינה, מה אמצעי האכיפה לגייס אותם?".
בהמשך אמר סובלרג כי הם רוצים להבטיח שעד סוף השנה ייקלטו בצה"ל 4,500 חרדים.
● בתוך עשור: מספר החרדים שמתגייסים לצה"ל צנח ב-36%
● המחקר שטוען: כך תיראה החברה החרדית בשנת 2065
במהלך הדיון, אם לחייל התפרצה וצעקה: "הילד שלי בן 18 גויס לצבא. כמו שהבן שלי הלך לצבא - אני רוצה שהחרדים ילכו לצבא" - וזכתה למחיאות כפיים.
ד"ר רתם סיוון-הופמן, מובילת תנועת "אמא ערה" (מהעותרות) ואמא לשני לוחמים ביחידות מיוחדות, אמרה בפתח הדיון כי "בניגוד לדרישתו של של שר הביטחון ישראל כ"ץ אתמול בלילה להסתיר מידע מאזרחים ומבית המשפט - אנחנו רואים שלצה"ל יש את כל היכולת לגייס כבר בשנה הקרובה ובשנה שלאחריה אחוז ניכר מהחייבים בגיוס, ולאחר מכן בשנת 2026 את כלל החייבים בגיוס. אנחנו מצפות מצה"ל שיעמוד בכך ויגייס את החייבים בגיוס".
בתיה כהנא-דרור, פעילה בתנועת "אמא ערה" ואמא לשלושה לוחמים בסדיר ובמילואים וחיילת, אמרה: "מה שעולה הבוקר לדיון נמצא בלב הקונצנזוס הישראלי, כולל במחנה שלי, שזה הציונות הדתית. הממשלה צריכה להישיר מבט מול כל אזרחי המדינה ולילדים שלנו, ולומר שהיא עושה הכול כדי לגייס את כולם - כי הדבר בנפשנו. אחרת לא נוכל להמשיך לחיות פה כמדינה ריבונית".
נציג היועצת המשפטית לממשלה אמר בדיון כי עד כה התגייסו 916 חרדים, וכי מדובר בנתון נמוך ממה שהיה מצופה.
במהלך טיעוני בא-כוח המדינה, התפרץ עו"ד אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון (מהעותרות), ואמר: "לי שיש שישה ילדים בצבא. אנחנו לא ישנים בלילות ולא נושמים בלילות, ופה מגיעים ומספרים סיפורים. זה מרגיז אותנו, כבודו. אני 30 שנה שומע את הסיפורים האלה, מספרים נתונים שקריים".
הפרקליטים המייצגים את תנועת "ישראל חופשית" בעתירה, עורכי הדין קלעי, כהן רוכברגר, שיינוולד ואבנרי, מסרו בתום הדיון: "במסגרת הדיון הבהירו שופטי בית המשפט שלא ניתן עוד להסתפק בהצהרות חסרות תוכן בנוגע לגיוס בני הישיבות. כבר כיום ובעקבות הגשת העתירה תוקן צו הפוקד הכללי, ובהתאמה - כל מועמד לשירות ביטחון שנולד עד לנובמבר 2006 חייב להתייצב לשירות בארבעת החודשים הקרובים. מאותו היום, כל תלמידי הישיבות המועמדים לשירות שלא קיבלו פטור הם בבחינת מפרי חוק, על כלל הסנקציות הקבועות בדין, לרבות איסור יציאה מהארץ ואפשרות של מעצר והרשעה פלילית. בהמשך לכך, יש לקוות שבית המשפט יורה לשלוח צווים אישיים לכלל המיועדים לשירות ביטחון ועל אכיפה אפקטיבית של חובת הגיוס".
היועמ"שית: החל מ-2026 לא תהיה לצה"ל מגבלה על גיוס חרדים
במהלך הלילה הוגשה לבג"ץ עמדת היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, לפיה החל מיולי 2026 לא תהיה לצה"ל מגבלה על גיוס החרדים. בשנה הנוכחית ועד ליולי 2025, צה"ל יוכל לגייס 4,800 חרדים - כ-3,000 נוספים מלבד ה-1,800 שמתגייסים בכל שנה בממוצע.
בתגובת המדינה פורטו הפעולות של צה"ל להרחבת היקף החרדים המגויסים לצה"ל: "כך למשל נפתח מסלול לגיוס חרדים במשמר הגבול; נפתח מסלול לשירות חרדים בדיר תת-קרקעי (דת"ק), ובוצע גיוס ראשון במפעלי השיקום והאחזקה של חיל הטכנולוגיה והאחזקה ביחידה בצפון הארץ. מעבר לכך, הונחה התשתית להקמתה של 'חטיבת החשמונאים', המהווה, לראשונה בצה"ל, מסגרת חטיבתית שלמה לקליטת אוכלוסייה חרדית ללחימה, וזאת על-מנת למקסם את האפשרויות לשירות משמעותי המאפשר המשך שמירה על אורח החיים החרדי, גם בתפקיד לחימה".
עוד פורט כי "לקראת פתיחת החטיבה, נעשה תהליך הכנה חסר תקדים ורחב-היקף להתאמה לאורח החיים החרדי, וביום 5.1.24 יצא לדרך מחזור הגיוס הראשון ל'חטיבת החשמונאים', אליו נקלטו כ-50 מתגייסים חרדים. בשבועיים הקרובים צפויים להצטרף מתגייסים נוספים אל החטיבה. במקביל, גויסה לחטיבה גם פלוגת מילואים קרבית המיועדת למשרתי מילואים חרדים.
"נוסף על כך, רשויות הצבא פועלות להרחבת השילוב של תלמידי ישיבות חרדיות בחיל האוויר, במטכ"ל, באכ"א ועוד, בתפקידים תומכי לחימה, באבטחת בסיסים, בתפקידי אחזקת מטוסים, בנהיגה ובליווי מערך הגיוס החרדי".
● לקריאת התגובה המלאה לחצו כאן
413 מלש"בים מתוך 3,000 התייצבו בשלישון הראשון
את העתירה הגישו התנועה לאיכות השלטון, "ישראל חופשית" ותנועת "אמא ערה", בדרישה ליישם באופן שוויוני את פסק הדין שחייב לגייס את החרדים. העותרים דורשים לחייב את תלמידי הישיבות החייבים בגיוס, ולנקוט אמצעי אכיפה נגד החייבים בגיוס שנמנעו מהתייצבות לשירות ביטחון.
"נכון למועד כתיבת שורות אלה, מתוך 3,000 המלש"בים שזומנו בשלישון הראשון, התייצבו עד כה רק 413 מלש"בים, ומתוכם השלימו את הליכי ההתייצבות 249", נכתב בתגובת המדינה.
בצה"ל מעריכים כי ההפגנות ההמוניות פגעו בשיעור המתייצבים, ולכן ביצעו מהלכים לשינוי שיטת ההתייצבות והכניסה ללשכות הגיוס, כדי לצמצם חיכוך בין אוכלוסיית המפגינים לבין האוכלוסייה המבקשת להתייצב.
היועמ"שית הדגישה כי על רקע המלחמה, צה"ל זקוק לתוספת משמעותית בכוח-האדם, ולכן גיוס החרדים מהווה צורך ביטחוני מובהק. "הצורך הביטחוני הוא בראש ובראשונה של חיילים בתפקידי לחימה", מסרה היועמ"שית, וציינה כי פותחו מסלולים ייחודיים לאוכלוסייה זו.