גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צוקרברג נפרד מבודקי העובדות המקצועיים ועורר סערה

בצעד מפתיע, מארק צוקרברג הודיע כי מטא תפסיק להיאבק במידע כוזב באמצעות בודקי עובדות חיצוניים ותעבור למודל של רשת איקס ● ארגוני בדיקת העובדות מחו על הצעד ועל הניסיון של צוקרברג לשייך להם הטיה פוליטית ● אבל בסופו של דבר, איזה מנגנון עדיף?

מארק צוקרברג, נשיא מטא (סרטון לעיתונות, 7.1.25) / צילום: ap, Mark Lennihan
מארק צוקרברג, נשיא מטא (סרטון לעיתונות, 7.1.25) / צילום: ap, Mark Lennihan

הנושא של בדיקת עובדות לא מגיע הרבה לכותרות, אך השבוע זה קרה. זאת, בעקבות החלטתו של מארק צוקרברג, נשיא מטא, להפסיק את שיתוף־הפעולה עם ארגוני בדיקת העובדות ברשתות חברתיות כמו פייסבוק ואינסטגרם. רבים ניתחו את המהלך של צוקרברג, בעיקר כרצון לנשוא חן בעיניי הנשיא הנכנס דונלד טראמפ. אבל להחלטה יש גם זווית נוספת, והיא של בדיקת עובדות והמאבק בחדשות כזב, אותה נביא כאן.

נפתח בגילוי נאות: עד דצמבר 2020 גם המשרוקית לקחה חלק בפרויקט הזה, אך פרשה ממנו בעקבות חשש לניגוד עניינים, שנוצר מהיכולת של כלי תקשורת כמו גלובס להגביל את תפוצת התכנים של מפרסמים אחרים.

מבדיקה להערות קהילה

מהי מהות השינוי? בתוכנית הקיימת - הנקראת בקיצור 3PFC (בודקי עובדות עצמאיים) - מטא משתפת פעולה עם ארגונים החברים ברשת הבינלאומית של בודקי העובדות (IFCN), בה חברה גם המשרוקית, שמגיעים מכ־120 מדינות. שיתוף־הפעולה הזה, הוסבר, מונע ממטא עצמה להיות הגורם האמון על האמת.

בודקי העובדות עוברים על תכנים ויראליים שיש חשד שמכילים תוכן שגוי או מטעה. אם הם מגיעים למסקנה שזה אכן המצב, התוכן מקבל ציון, חשיפתו נפגעת. בנוסף, התראה נשלחת למי ששיתפו אותו לפני הסימון ולמי שמעוניינים לשתף אותו לאחריו, כדי שיידעו שהם מפרסמים מידע לא נכון. לפי מטא, הדבר אמור לאפשר לגולשים "להחליט בעצמם" מה ברצונם לעשות עם הפוסט, במקום למחוק אותו. משתמשים או עמודים שיפרסמו מידע כוזב באופן תדיר יעמדו בפני סנקציות. ישנם גם יוצאי דופן, ולמשל פוסטים של פוליטיקאים לא נבדקים במסגרת התוכנית.

ומה עשה צוקרברג כעת? בסרטון שהעלה, הוא הסביר כי ברשתות החברתיות הותקנו יותר מדי מערכות מסובכות שנועדו להקטין את התפוצה של תוכן בעייתי, ולא רק של מיסאינפורמציה, שהטעויות שלהן גורמות ל"צנזורה" של מיליוני משתמשים. לכן הוחלט על מספר צעדים, שהראשון שבהם הוא "להיפטר מבודקי העובדות" והחלפתם במודל של "הערות קהילה" בדומה לנעשה ברשת המתחרה איקס, כשארה"ב תחילה. לדבריו, מבלי שהציג סימוכין, בודקי העובדות התגלו כ"מוטים פוליטיים" ולכן יצרו יותר נזק מתועלת.

כיצד עובד המודל המתחרה? הערות הקהילה מתבססות על החברים ברשת. משתמשים שקיבלו הרשאה יכולים להוסיף לפוסטים חשודים הערות שיספקו מידע נכון או הקשר שישים את הדברים באור אחר. ההערות נחשפות לחלק מהגולשים, שמתבקשים לדרג את התועלת בהן. אם האלגוריתם מזהה קונצנזוס, ההערה הופכת לפומבית.

תגובת בודקי העובדות

הצעד של צוקרברג עורר סערה בקרב קהילת בודקי העובדות, כולל פגישת חירום שנערכה לחברי ה־IFCN. התגובות שלהם נגעו לאספקטים שונים של ההחלטה, וניגע בהם כאן בקצרה. לפני כן, חייבים לסייג: הארגונים האלה לא בודקים פוסטים בהתנדבות, ומטא משלמת להם על כך. כלומר, התגובות מגיעות ממקום מקצועי, אבל יש גם אינטרס כלכלי.

אנג'י דרובניק הולן, יו"ר ה־IFCN, השיבה לצוקרברג. "בדיקת עובדות מעולם לא צנזרה פוסטים", אמרה. "היא הוסיפה מידע והקשר לטענות שנויות במחלוקת והפריכה תוכן כוזב ותאוריות קונספירציה". גם היה לה מה להגיד על הטענות להטיה פוליטית: "קו המתקפה הזה מגיע מאלה שמרגישים שהם צריכים להיות מסוגלים להגזים ולשקר מבלי שתוצג מולם הפרכה או סתירה".

חלק מהארגונים ציינו כי בשום שלב נציגי מטא לא הלינו בפניהם על בעיה באיכות הבדיקות או על הטיה, מה שמרמז שהסיבה לשינוי המדיניות אינה שהיא לא עובדת אלא אינטרסים אחרים. בעניין זה חשוב לציין שהחברות ב־IFCN דורשת מהארגונים החברים - כולל המשרוקית - להראות מדי שנה שהם פועלים לפי סטנדרטים מחמירים של שקיפות ופעילות ללא משוא־פנים. בהתאם, ארגונים רבים מחו על הטענה של צוקרברג שהבדיקות שלהם סבלו מהטיה פוליטית.

גם הערות הקהילה זכו לביקורת: בארגון האמריקאי Lead Stories כתבו: "לאמת לא אכפת מקונצנזוס או הסכמה: צורת כדור הארץ נותרת זהה גם אם משתמשים ברשתות החברתיות לא מסכימים עליה". ד"ר עמנואל וינסנט, מנכ"ל הארגון Science Feedback, הזהיר מהבעייתיות של המנגנון: "הוא לא יכול להצליח… מבלי להישען על מומחיות, במיוחד בנושאים מדעיים מסובכים".

כשנזכרים במיסאינפורמציה שנפוצה סביב הקורונה והחיסונים, אפשר להבין למה וינסנט מתכוון. זו לא דוגמה יחידה: רודריגז קטסובה מומברה, אחד ממייסדי Congo Check, סיפר כיצד בגל האבולה של 2018־2019 במזרח הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו נרצחו כ־300 עובדי בריאות. זאת בעקבות הסתה שנפוצה לצד הפצת קונספירציות שהאבולה היא המצאה מערבית. לפי מומברה, מטא דווקא החמיאה לארגונו על סיועו להילחם בתופעה.

והיו גם מי שהצביעו על הכשלים בתוכנית הזו. בארגון הברזילאי Lupa הלינו על כך שלא הייתה להם דרך לדעת מה השפעת עבודתם, שמטא לא העניקה לארגונים סיוע משפטי מול תביעות, ושכתופעת לוואי ארגונים נהיו תלויים כלכלית בתוכנית. בארגון הפולני FactCheck.pl טענו לחוסר שקיפות מצד מטא לגבי הארגונים שמתקבלים להשתתף בתוכנית, ואף הביעו "הקלה" על סיומה במתכונת הנוכחית.

מה רע בהערות קהילה?

אבל כמה זה נורא שמטא תעבור מהישענות על בודקי עובדות מקצועיים להערות קהילה? באוקטובר 2022 איקס, אז עוד טוויטר, פרסמה מחקר פנימי לפיו מרגע שהערת קהילה נחשפת לכולם, היא עוזרת להאט הפצה של מיסאינפורמציה. רק שביוני 2023 הוצג מחקר של מכון פוינטר, שייסד את ה־IFCN, לפיו פחות מ־10% מהערות הקהילה מפורסמות לכלל המשתמשים, ו־60% מההערות המדורגות ביותר לא זוכות לפרסום מלא. כלומר, מעט מאוד הערות מגיעות לעמדת השפעה.

אחיה שץ, מייסד ומנכ"ל פייק ריפורטר, רואה גם את חצי הכוס המלאה במודל: "בדיקת עובדות מבוססת חוכמת המונים היא דבר טוב", הוא אומר למשרוקית. "אנשים עם מגוון רקעים ודעות יכולים להעיר, באופן מבוזר ולא מרכזי, עם הפניה למקורות והסברים. וכל זה קורה בזמן אמת, לפי הקשר ומקום, מה שבודקי עובדות ומכונות לא יכולים לעשות. זה מעודד חשיבה ביקורתית, מוסיף קונטקסט ומחקרים מראים שזה עוזר בבלימת התפוצה של דיסאינפורמציה".

אבל, כך שץ, יש לעשות זאת נכון: "עם מערכת בלתי מנוהלת זה יכול להיות ממש פגע רע. ההערות עלולות להפוך למצב של 'הרוב קובע', ובעולם של עובדות - לא הרוב קובע. אנחנו כבר רואים התארגנות של קבוצות כדי להגיב על פוסטים באופן מתואם במטרה להטות אותם. כמו כן, אנשים הם לא תמיד מומחים, ויש בחוץ מספיק ידע שיכול לשמש להצדקת דברים לא נכונים. גם יש חשש מ'מקדונלדיזציה' של פייסבוק - הציבור אחראי לנקות את הזבל מהשולחנות של תאגיד הענק. לכן אסור שהמערכת הזו תבוא ללא השקעות, משאבים, פיתוח של המערכת וליווי מקצועי של מומחים, ואסור שתסיר את האחריות של החברות לתוכן".

ויש לו גם ביקורת על המהלך: "יש פה משהו ציני במיוחד: מתחלף נשיא ופייסבוק מתיישרת לפי השקפת עולמו. זו אנטיתזה לדמוקרטיה. בשלטון דמוקרטי יש חוקים, נהלים, רגולציה ומנגנונים שנועדו לשים את טובת האזרח במרכז. כאן אנחנו רואים את המרחב הציבורי הדיגיטלי מתעצב מחדש לפי רוחו של מנהיג".

לקריאה נוספת:

ההודעה של מארק צוקרברג על סיום ההתקשרות עם בודקי עובדות מקצועיים בארה"ב
איך פייסבוק מטפלת במידע לא נכון באמצעות בודקי עובדות עצמאיים? (מתוך אתר פייסבוק)
הסבר על מודל הערות הקהילה של רשת איקס
דיווח באתר ה-IFCN על ההחלטה לסיים את ההתקשרות עם בודקי עובדות מקצועיים
מחקר של טוויטר (לעתיד איקס) על יעילות הערות הקהילה
מאמר על מחקר של מכון פוינטר על יעילות הערות הקהילה

עוד כתבות

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

אפקט איראן? עלייה בחיפוש השכרה וסאבלטים עם ממ"ד

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מרשת בתי הקפה גן סיפור לפי שווי של כ-150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ'י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה גן סיפור של ברנרדו בלכוביץ' ● העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות שנחתמו לאחרונה בענף המסעדנות

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקאית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני"; שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהרן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב"● דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב"; שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

עליות באירופה; בורסת לונדון עולה לשיא חדש של כל הזמנים

הפוטסי מתקדם בכ-1% ● מדדי הניקיי והקוספי זינקו לשיאים חדשים ● מניות התוכנה התאוששו אתמול בוול סטריט, לאחר שכנס של חברת ה-AI אנתרופיק הפיג את חלק מחששות המשקיעים ● בורסת דרום קוריאה עקפה את בורסת פריז במונחי שווי שוק ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים