גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כלכלה מעגלית: ממציאות של פסולת לעתיד של הזדמנויות

בעידן שבו הלחץ על משאבי הטבע גובר, כלכלה לינארית שבה משאבים נלקחים ונזרקים אינה בת-קיימא ● מודל הכלכלה המעגלית הוא הכרח, וישראל היא המקום האידאלי ליישום ולפיתוח המודל ● כמי שעומדים בחזית התעשייה, עלינו להוביל את השינוי הזה, מתוך הבנה שמדובר בעתיד הדורות הבאים

מוטי לוין / צילום: Spyrakis Ilias
מוטי לוין / צילום: Spyrakis Ilias

הכותב הוא מנכ"ל קבוצת חיפה

בעולם שבו המשאבים מוגבלים והצרכים הולכים וגדלים, הכלכלה המעגלית אינה רק פתרון אפשרי - היא הכרח. מדובר במודל שמבוסס על שימוש חוזר, מיחזור והתחדשות של משאבים, במקום להשליך אותם. זהו מעבר מתפיסה לינארית, שבה משאבים נלקחים, מנוצלים ונזרקים, לעולם שבו הפסולת עצמה הופכת לנכס.

כלכלה מעגלית היא מערכת כלכלית שנועדה לשמר משאבים במעגל סגור. המשמעות היא שאנו שואפים למנוע ייצור של פסולת על-ידי תכנון מוצרים שניתן למחזר, לשקם או לשדרג. מטרתה להפחית את התלות במשאבים מתכלים וליצור ערך כלכלי מתוך פסולת וחומרי גלם משומשים.

למה זה חשוב? בעידן שבו אוכלוסיית העולם ממשיכה לגדול בקצב מהיר, והלחץ על משאבי הטבע גובר, כלכלה לינארית שבה משאבים נלקחים ונזרקים פשוט אינה בת-קיימא. מודל כלכלה מעגלית מספק פתרון כולל - הוא מטפל במקביל במשבר האקלים, מצמצם זיהום, משפר את יעילות השימוש במשאבים ותורם לצמיחה כלכלית.

בישראל, היתרון של כלכלה מעגלית הוא כפול. מצד אחד, המדינה סובלת ממחסור במשאבים טבעיים כמו מים וקרקע חקלאית. מצד שני, החדשנות הישראלית, בפרט בתחומים כמו חקלאות מדייקת ואנרגיה מתחדשת, הופכת את ישראל למקום אידאלי ליישום ולפיתוח המודל. כלכלה מעגלית יכולה לשפר את הביטחון התזונתי של ישראל, להפחית את התלות ביבוא ולהוביל את המדינה לעמדה של מנהיגות עולמית בתחום.

לא רק טכנולוגיה

אחת הדוגמאות הבולטות ליישום כלכלה מעגלית היא היוזמה של העיר אמסטרדם ליצירת מערכת עירונית סגורה, הכוללת מיחזור פסולת אורגנית, שימוש חוזר בחומרי בנייה והפקת אנרגיה מפסולת. מודלים אלה, המשלבים חדשנות עם פתרונות סביבתיים, מציבים סטנדרט חדש לניהול משאבים בקנה-מידה עירוני.

לשמחתי, אני יכול לתת דוגמה גם מבית, כאשר גם אצלנו בקבוצת חיפה אנו מובילים יישומים מעשיים לכלכלה מעגלית. מפעל האמוניה הכחולה ("בלומוניה") שאנו מקימים בנגב בימים אלה מהווה דוגמה חיה למודל. המפעל, שיוזן באנרגיה סולארית, יפיק אמוניה כחולה למגוון רב של תעשיות, ישלב תפיסת פחמן דו-חמצני הנפלט בתהליך הייצור ויהפוך אותו למוצרים חדשים. הפחמן הדו-חמצני ישמש, בין היתר, להעשרת חממות, מה שיוביל לעלייה משמעותית ביבולים - והכול תוך צמצום ההשפעה הסביבתית.

דוגמה נוספת היא מעולמות התפלת מי ים. מתקני ההתפלה, שמשקלם במשק המים בישראל משמעותי ביותר, עושים שימוש רב בפחמן דו-חמצני ונדרשים למקור יציב ואמין של גז זה.

חקלאות מדייקת היא לא רק טכנולוגיה; היא דרך לחשוב מחדש על הדרך שבה אנו מגדלים מזון. בהמשך לדוגמה של מתקן הבלומוניה, אנו בוחנים שיתוף-פעולה עם תעשיית גידול הספירולינה, אצה עשירה בחלבון, תוך שימוש בפחמן דו-חמצני שמופק כתוצר לוואי של תהליך הייצור של האמוניה הכחולה. המודל הסגור הזה מדגים כיצד ניתן לשלב משאבים מעודפים בתהליכי ייצור מזון בצורה יעילה ומתקדמת.

צמצום טביעת הרגל הפחמנית

חשוב להבין שחקלאות מדייקת וכלכלה מעגלית הם רק חלק מהמאמץ הרחב יותר לצמצום טביעת הרגל הפחמנית. במסגרת זו אנו שואפים לא רק לנצל בצורה יעילה את הפחמן הדו-חמצני הנוצר בתהליכי הייצור, אלא גם להפחית את הפליטות עצמן באמצעות פתרונות חדשניים. אחת הדוגמאות לכך היא הקמת שלוחת רכבת ייעודית במפעל שלנו.

למרות שזהו צעד שנראה במבט ראשון עסקי-תעשייתי בלבד, יש לו משמעות סביבתית אדירה. במקום להסתמך על אוניות מסע מזהמות שמגיעות לנמלי ישראל, ולאחריהן שיירות של אלפי משאיות שבמשך עשרות שנים מובילות חומרי גלם ומוצרים סופיים, אנו מפחיתים את התלות ביבוא ושומרים על עצמאות אנרגטית דרך ייצור של אמוניה כחולה כאן בישראל ומשלחים את מוצרי המפעל בהתבסס על שלוחה חדשה של הרכבת, שמגיעה ישירות למפעל. ההישענות על הובלה רכבתית מפחיתה מיליוני קילומטרים של נסיעה מזהמת ומסייעת באופן משמעותי בצמצום זיהום האוויר והים.

לסיכום, המעבר לכלכלה מעגלית אינו רק צורך תעשייתי, אלא אחריות משותפת לכולנו. כמי שעומדים בחזית התעשייה, עלינו להוביל את השינוי הזה, מתוך הבנה שמדובר בעתיד הדורות הבאים.

אני קורא לעמיתיי בתעשייה, למקבלי החלטות ולציבור הרחב: זה הזמן לאמץ מודלים חדשים, לשלב ידיים וליצור עולם שבו צמיחה כלכלית וקיימות סביבתית פועלות בהרמוניה. הכלכלה המעגלית היא לא רק חזון - היא המציאות שאנחנו יכולים לבנות יחד.

עוד כתבות

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

סניף של רמי לוי / צילום: Reuters, Ammar Awad

העליון משרטט את הגבול בין סלוגן שיווקי להטעיית הציבור בפרסומות

ממבחן "אבטיח מלמיליאן" ועד הבטחות לנהיגה מושלמת - ביהמ"ש העליון משרטט את הגבול שבין גימיק פרסומי לעובדות בשטח ● מנגד, החשש מהטעיה באתרים בנוגע לזהות היצרן של המותג הפרטי נותר בעינו, ועלול לאלץ את הרשתות לחשוף את המידע לצרכנים

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות