טקס הסמכה של עורכי דין חדשים בירושלים / צילום: אוריה תדמור
הוועדה הבוחנת, האחראית על בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין, צפויה להתכנס בימים הקרובים כדי לבחון פסילה של שאלות מהבחינה האחרונה שנערכה בדצמבר והעלאה כללית של הציון (פקטור) לנבחנים - כך עולה מדיון שקיימה היום (א') ועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת. ועדת החוקה קראה להעניק לנבחנים פקטור של 10-15 נקודות, אשר יקרב את אחוז העוברים לזה של הבחינה הקודמת בספטמבר - 60%.
● זו הייתה בחינה קשה במיוחד. למי היה הסיכוי הגבוה ביותר להפוך לעורך דין?
● לוין מבקש מיו"ר הוועדה הבוחנת לתת פקטור בבחינות לשכת עורכי הדין
תוצאות הבחינה שנערכה בדצמבר האחרון גררו סערה. אחוז המעבר הכללי מקרב כלל הנבחנים עמד על פחות משליש - 32.42% בלבד. מדובר ב-736 נבחנים מתוך 2,270 נבחנים. מקרב הנבחנים לראשונה הגיע שיעור העוברים ל-49%. שיעור העוברים בפעם השנייה הסתכם ב-16.58%, ובפעם השלישית ב-4.57% בלבד.
הוועדה הבוחנת הודיעה הבוקר על פסילת ארבע שאלות מהבחינה, אשר כ-80% מהנבחנים ענו עליהן באופן שגוי. לפי נתונים שהוצגו בדיון בוועדת החוקה, הפסילה צפויה לעלות את אחוז המעבר ב-10%, ל-42%.
במהלך הדיון התברר כי קיימות חמש שאלות נוספות, אשר שיעור הנבחנים שענה עליהן נכונה נמוך מ-70%. יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), קרא לוועדה הבוחנת לבחון את פסילתן של שאלות אלה כדי לעלות עוד את אחוז העוברים בבחינה. לדברי רוטמן, מהלך כזה עשוי להעלות את אחוז העוברים לכ-60%, בדומה לבחינות במועדים קודמים, ולחסוך את היקף העררים שיוגשו על התוצאות.
לצד זאת, רוטמן הציע לוועדה הבוחנת גם להעניק פקטור לנבחנים בבחינה המקוצרת. מדובר בבחינה עבור אוכלוסיות שזכו להקלות מיוחדות, ובהן מפונים ומשרתי מילואים. כאמור, בסיום הדיון קראה ועדת החוקה להעניק פקטור כללי בהיקף של 10-15 נקודות, וזאת לצד פסילת שאלות נוספות.
לוין יתערב?
ככל שהדברים לא יספיקו, ועדת החוקה עשויה לקדם התערבות מצד שר המשפטים יריב לוין, שעשוי להשתמש בסמכותו כדי להעלות עוד את הציון - אך רק לאחר שימוצו הליכי הערר. רוטמן ציין כי בהמשך קיימת גם האפשרות להסדיר את הנושא בחקיקה פרטית שייזום.
יו"ר הוועדה הבוחנת, השופט בדימוס עודד מודריק, ציין בדיון כי יכנס בימים הקרובים את הוועדה לדון בפתרונות אלה - מבלי להתחייב להחלטת הוועדה. מודריק הדגיש כי סמכות הוועדה היא לפסול שאלות, כפי שעשתה כאמור הבוקר, ולדון בעררים מצד נבחנים.
מודריק מונה בשבוע שעבר ליו"ר הוועדה הבוחנת על-ידי שר המשפטים. לוין קרא למודריק להעניק פקטור, והאשים את לשכת עורכי הדין ב"הכשלה סיטונית של הנבחנים". ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד עמית בכר, כינה את הטענה "שקרית, מופרכת וראוי לכל גינוי", והסביר כי לוין נמנע מלהאריך את כהונתו של יו"ר הוועדה או למנות לו מחליף למרות שכהונתו תמה - עובדה שהייתה ידועה לשר המשפטים מזה חודשים רבים.
בפתח דבריו הלין מודריק על כך שלא יקבל שכר עבור תפקידו כיו"ר הוועדה הבוחנת, הצפוי לגזול ממנו, לדבריו, "עשרות שעות עבודה". מודריק הבהיר כי לשכת עורכי הדין אינה אחראית לאחוזי המעבר הנמוכים, וכי אינה מעורבת בהליך.
בכר תומך
ראש לשכת עורכי הדין, עמית בכר, תמך בדיון בפסילת שאלות ובמתן פקטור. בכר אף התחייב כי מי שיחמיץ את טקס ההסמכה הקרוב של עורכי הדין, אך הציון שלו יעלה בהמשך, והוא יעבור את הבחינה, יורשה להתחיל מיידית לעבוד - מבלי להמתין לטקס ההסמכה הבא.
לדברי בכר, "הבחינה צריכה להיות הוגנת. מטרתנו היא להעמיד רף ראוי אבל לא להכשיל בכוונה. הוועדה הבוחנת היא עצמאית ומכובדת. לא נעשה ניסיון להכשיל בבחינה הספציפית הזו. אני לא חושב שמישהו מחברי הוועדה עשה משהו בכוונה או משהו לא כשר. אני מסכים שהבחינה הייתה קשה באופן חריג, וצריך לתת מענה באופן חריג. אך אם נטיל דופי בחברי הוועדה, איש לא יסכים לקחת על עצמו את התפקיד".
"דרגת קושי חריגה"
חברי כנסת שהשתתפו בדיון תיארו את ריבוי הפניות שקיבלו בעקבות הבחינה. ח"כ אחמד מטיבי (תע"ל) אמר כי "הבחינה הייתה בדרגת קושי חריגה. קיבלנו עשרות סיפורים. אנשים השקיעו, למדו, הוציאו כסף והשביתו את העבודה שלהם. צריך לגלות מידה של הבנה. הפסילה של ארבע שאלות בלבד היא לעג לרש או אקמול למחלה רצינית".
ח"כ עאידה תומא סלימאן (חד"ש) קראה לבצע סטנדרטיזציה של מבנה הבחינה ומתכונת השאלות. לדבריה, "זה לא עניין של הסטודנטים הערבים או של הנשים החרדיות, אלא של כולם".
ח"כ ארז מלול (ש"ס) אמר כי אם המטרה היא להוריד את מספר עורכי הדין, עדיף "לסגור את האקדמיה לכמה שנים", וח"כ יוסף טייב (ש"ס) תיאר את הפגיעה בעולים החדשים, אשר רק ארבעה מתוך 30 מהם שניגשו לבחינה עברו אותה, לדבריו.
בבחינה בדצמבר נרשם אחוז מעבר של 72.3% מקרב בוגרי האוניברסיטאות, לעומת 21.92% מבוגרי המכללות. בראש ניצבו בוגרי האוניברסיטה העברית (77.59%), אוניברסיטת תל אביב (73.33%) ואוניברסיטת בר-אילן (72.29%), ואחריהן אוניברסיטת רייכמן ואוניברסיטת חיפה, כל אחת מהן עם אחוזי מעבר המתקרבים ל-70%.