שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
חוק ההסדרים לתקציב 2025 מתרוקן מתוכן ערב הדיונים בוועדת הכספים. לאחר שבחודשיים האחרונים כבר פוצלו ממנו והועברו בנפרד גזירות המס המרכזיות של האוצר, הודיעה היום (א') היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, כי גם מרבית הרפורמות המבניות יוצאו. מה שיישאר בחוק המצומק הן בעיקר הפחתת דמי ההבראה לכלל העובדים במשק והקפאת השכר לעובדי המגזר הציבורי.
בדרך כלל, חוק ההסדרים משמש ככלי מרכזי בידי האוצר להעברת רפורמות ושינויי חקיקה לצד התקציב. ואולם השנה, בשל העיכובים בהעברת התקציב והצורך הדחוף במימון המלחמה, נאלץ האוצר לפצל את עיקר הצעדים הפיסקאליים ולקדמם בנפרד כבר בדצמבר.
כעת, לפי עמדת הייעוץ המשפטי של הכנסת, יפוצלו מחוק ההסדרים הרפורמות המבניות שאינן בעלות "זיקה ישירה והכרחית לתקציב". מדובר בשורה של רפורמות משמעותיות, שחלקן מקודמות שוב ושוב בחוקי ההסדרים, אך נתקלות בהתנגדויות. בהן, הרפורמה להקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות בגוש דן ובירושלים, ובהמשך בחיפה ובבאר שבע - מהלך שנחשב הכרחי לשיפור התחבורה הציבורית במטרופולינים, אך נתקל בהתנגדות משרד התחבורה, החושש לאבד סמכויות לטובת הרשויות המקומיות.
רפורמה נוספת שתפוצל היא המעבר של משרדי הממשלה והרשויות המקומיות לשירותים דיגיטליים. על פי התוכנית, גופים ציבוריים יחויבו להנגיש את השירותים הנפוצים שלהם באופן מקוון תוך שלוש שנים - רבע מהשירותים בשנה הראשונה, שלושה רבעים בשנה השנייה וכל השירותים בשנה השלישית. אפיק מציינת, כי מדובר ברפורמה מורכבת המעוררת שאלות בתחומי הגנת הפרטיות ואבטחת מידע, ולכן אין הצדקה לקדמה במסגרת חוק ההסדרים.
תיקונים בתכנון ובנייה
בין הרפורמות שיידחו נמצאים גם תיקונים בתחום התכנון והבנייה, המאפשרים הגשת בקשות להיתרים מכוח תוכניות מתאר ארציות ללא תשריט - מהלך שמעורר התנגדות בשל החשש שהציבור לא יוכל להתנגד למיקום הסופי של תשתיות. כמו כן תפוצל רפורמה במשק הביוב, שתאפשר לחברת מקורות להיכנס לתחום הטיפול בשפכים, ושינוי מבני בוועדות המכרזים ברשויות המקומיות, כך שיכללו רק אנשי מקצוע ולא נבחרי ציבור.
למרות הפיצול הכפול, בחוק ההסדרים צפויים להישאר מספר צעדים שהם חלק מחבילת ההתכנסות של האוצר לכיסוי הבור התקציבי. הבולט שבהם הוא הפחתת יום הבראה אחד מכל עובד במשק, שמשמעותה הפחתה של 418 שקל לעובד במגזר הפרטי ו-471 שקל לעובד במגזר הציבורי מתשלום דמי ההבראה השנתי.
צעד נוסף שיישאר בחוק הוא מתווה ההפחתה הזמנית בשכר עובדי המגזר הציבורי, שגובש בהסכמה עם ההסתדרות. על פי המתווה, תבוצע הפחתה של 2.29% מהשכר בין דצמבר 2024 לדצמבר 2025, שתרד ל-1.2% במהלך 2026. במקביל, שכר העובדים יעלה בהדרגה, כפי שנקבע בהסכם המסגרת במגזר הציבורי מ-2023. המודל המורכב הזה, בשורה התחתונה, אומר שקופת המדינה תחסוך זמנית כ-5 מיליארד שקל בשנת 2025, ומאות אלפי העובדים במגזר הציבורי יצטרכו להמתין שנתיים עד שיראו בכיס את מלוא העלאת השכר שהובטחה להם לשנים אלה.
הצעה אחרת שנשארה בפנים היא, שהחל מפברואר 2025, הפנסיה של בכירים לשעבר כמו שרים, חברי כנסת, שופטים, ראשי רשויות מקומיות וסגניהם תתעדכן אחת לשנה לפי מדד המחירים לצרכן, במקום להיות מוצמדת לשכר נושאי המשרה המכהנים כיום. השינוי נועד להשוות את מנגנון עדכון הקצבאות של נושאי המשרה למנגנון הקיים כיום עבור שאר עובדי המדינה בפנסיה תקציבית.
ישנם בחוק ההסדרים עוד כמה צעדים קטנים, שמטרתם להגדיל את הכנסות המדינה או להקטין את הוצאותיה, ולכן לא הועמדו לפיצול. למשל, שינויים בדיני המיסוי העוסקים במיזוגים ובקרנות השקעה, והפחתה נוספת בהשתתפות המדינה בתקציב הביטוח הלאומי.
הרשימה הסופית של מה שייכלל בחוק ההסדרים עשויה להתחיל להתברר ביום ב', כשנציגי האוצר יציגו את עמדתם בוועדת הכנסת, עם פתיחת הדיונים על תקציב 2025. צפוי כי האוצר יבקש להכניס יותר פרקים לחוק ההסדרים מאלה שהיועמ"שית מוכנה לקבל, וייתכן שתושג פשרה.