בית המשפט המחוזי בתל אביב / צילום: Shutterstock, Vered Barequet
תביעת רשלנות על סך 5 מיליון שקל הוגשה בימים האחרונים לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד משרד בלטר, גוט, אלוני - אחד ממשרדי עורכי הדין המובילים בישראל - ונגד עו"ד גיא נאמן, אשר שימש כשותף במשרד, עד שעבר ב-2023 למשרד הרצוג פוקס נאמן.
● שלושה מתחרים על התואר: איזה משרד עורכי דין יהיה הגדול ביותר
● משרד עורכי הדין שמינה את מספר השותפים הגבוה בתולדותיו, ופירמת הענק שמינתה רק ארבעה
● "ניגוד עניינים בוטה": משרד עורכי הדין הגדול תבע לקוחה - וקיבל פסק דין מפתיע
התובע, טוביאס קאופמן מתל אביב, טוען, באמצעות עו"ד אלי הלם, כי שכר ב-2020 את השירותים של המשרד ושל עו"ד נאמן, כדי שייצגו אותו בסכסוך עסקי מול שותף שהחזיק ביחד איתו בתאגידים. קאופמן תכנן לתבוע את שותפו, והמשרד ונאמן העמידו את סכום התביעה על 20 מיליון שקל בטיוטה של כתב התביעה שהכינו.
לדברי קאופמן, הוא שילם עבור השירותים הללו 120 אלף שקל, מתוכם 70 אלף שקל בשכר-טרחה ו-50 אלף שקל עבור הליך גישור וחקירות כלכליות. אלא שלדברי התובע, המשרד ונאמן לא הגישו במועד את התביעה נגד שותפו של קאופמן, והיא התיישנה, כך שלא ניתן להגישה כעת.
האיחור הקריטי בהגשת התביעה נבע, לטענת קאופמן, מכך שלפי הסכמי ההיפרדות בינו ובין שותפו העסקי, עמדו לרשותו ארבעה חודשים להגיש תביעה לבית המשפט. חודשים אלה נספרו החל מפגישת הגישור הראשונה שנערכה בין השניים באוגוסט 2020.
קאופמן טוען כי למרות שחלון הזמנים להגשת תביעה נקבע בשני הסכמים נפרדים בינו ובין שותפו לשעבר, הדבר לא הדליק "נורה אדומה" אצל עורכי הדין שייצגו אותו. אלה לא הגישו בשמו את התביעה במועד הנדרש, כלומר עד דצמבר 2020, וגם לא דאגו להארכת תקופת ההתיישנות. נאמן, כך נטען בתביעה, היה מודע מלכתחילה למגבלת הזמנים, וטען כי בכוונתו להגיש כתב טענות במסגרת הליך הגישור.
"סיפורי אלף לילה ולילה"
אלא, שלטענת קאופמן, כתב הטענות הזה התמהמה ונשלח לעיונו רק כעבור למעלה משנתיים לאחר תחילת ההתקשרות - בתחילת 2023. במועד זה, כך גורס התובע, ואחרי שחלף הזמן להגשת התביעה, לשותפו העסקי לא היה עוד כל תמריץ להמשיך את הגישור.
לטענת קאופמן, נאמן ניתק איתו קשר אחרי שעבר למשרד הרצוג פוקס נאמן, ורק בהמשך הודיע לו דרך ידיד כי אינו מייצג אותו יותר.
בכתב התביעה טוען קאופמן כי המשרד, ובעיקר עו"ד נאמן, הציגו בפניו במשך כשלוש שנים מצגי שווא רשלניים שלפיהם "בכל יום" תוגש תביעה - בין שבמסגרת הגישור ובין שלבית המשפט. לדבריו, נאמן סיפור לו "סיפורי אלף לילה ולילה", אך בכל פעם העלה תירוצים שונים - ובהם הצורך בבדיקה כלכלית נוספת, הקורונה וטיסה לחו"ל - לכך שכתב הטענות אינו מוגש למגשר.
משכך, טוען קאופמן, אבדה יכולתו לתבוע את שותפו העסקי, והוא הפסיד כ-20 מיליון שקל כתוצאה מהרשלנות של עורכי דינו.
סכום התביעה הועמד על 5 מיליון שקל מטעמי אגרה.
גורמים המקורבים לעו"ד גיא נאמן מסרו לגלובס: "התביעה משוללת כל יסוד עובדתי ומשפטי. עו"ד נאמן (שותף בכיר במשרד בלטר דאז) לא המשיך בייצוג הלקוח בשל מחלוקות, אשר מתועדות, ובהן התנהגויות ודרישות לא הולמות, דבר שעורר לימים את חמת הלקוח. פרופ' בכיר, המקורב ללקוח, ליווה את הצדדים ומעורב בנסיבות ובפרטי העובדות המתועדות. מחמת החסיון, לא ניתן לפרט יותר מכך, אולם מבחינה עובדתית ידוע כי אין דבר בטענת ההתיישנות והלקוח לא שכר את עו"ד נאמן בנושא ולא טען טענה להתיישנות מעולם, והלקוח מודע לטיב השירות שביקש. הפרטים הרלוונטיים בין הלקוח לבין עו"ד נאמן (והפרופ' הבכיר המקורב) מתועדים באופן מלא ועל כן ניתן להביע תמיהה על התביעה, אך נוכח עיתויה ושרבוב שם משרד אחר שאינו קשור, לא ניתן לשלול כי מאחורי הגשת התביעה ניצב אינטרס אחר לחלוטין".
טרם הוגש כתב הגנה. ממשרד בלטר, גוט אלוני לא נמסרה תגובה.