משרד המשפטים בירושלים / צילום: יוסי זמיר
90% מהבעיות המשפטיות לא מגיעות כלל לבית המשפט - כך עולה ממחקר חדש של משרד המשפטים, שמטרתו להציג את הנגישות למשפט ולצדק של אזרחי ישראל. בעיות רבות עומדות בדרכם של ישראלים לפתרון משפטי: חוסר מודעות ואמון, קשיים כלכליים, בירוקרטיה וסחבת. במשרד המשפטים אומרים, כי ככל שסיוע מוגש בשלב מוקדם יותר, כך עלות הפתרון פוחתת ויעילותו מתגברת.
● תביעת רשלנות על סך 5 מיליון שקל נגד אחד ממשרדי עורכי הדין המובילים
● שאלות ותשובות | קיצוץ תקציב לשכת עורכי הדין מתקדם בצעדי ענק: אלה המשמעויות
המשרד פרסם מחקר ייחודי בשם "נגישות למשפט בישראל", שכולל סקר עם למעלה מ-2,000 משיבים, בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים, במטרה לאבחן את הבעיות המשפטיות שאנשים סובלים מהן, כמה הן חמורות, מה הנזק וכמה קשה להשיג פתרונות; וכמובן, מה אנשים עושים בפועל, כמה מגיעים לבתי המשפט, כמה מוצאים פתרון ביניים וכמה מתייאשים באמצע. בכך, מנסים לשרטט את "המסע המשפטי" של האזרח, כדי להבין באילו מהמורות הוא נתקל.
ביחס למדינות ה-OECD, ישראלים מתמודדים עם יותר צרכים משפטיים: 34% העידו שהם התמודדו עם בעיית צרכנות, לעומת 27% ב-OECD. הפער הגדול ביותר הוא בתחום התעסוקה, שם 27% סבלו מצורך משפטי כלשהו, לעומת 13% בלבד ב-OECD. גם בנזיקין, 23% סובלים מבעיות, לעומת 11% ב-OECD.
הבעיות הנפוצות ביותר הן בתחומי הצרכנות וסכסוכי שכנים, והבעיות החמורות ביותר הן בתחום השכנים, העבודה, הנזיקין והקצבאות. במשרד המשפטים אף מעידים שהם לא היו מודעים לכמה חשוב הנושא של סכסוכי שכנים (בשל השילוב בין חשיבותו לחומרתו) ובעקבות המחקר הוחלט להאיץ פיתוח כלים להתמודדות עם בעיות אלה. למעשה, זו הפעם הראשונה שבה משרד המשפטים מבצע מחקר עומק שמתחיל מ"הצרכן המשפטי" לאורך כל שלבי התהליך, ולא מתמקד במחלקה או בסוג בעיה ספציפית.
מה לוקח יותר זמן?
אחת הבעיות הקשות היא הזמן הארוך שלוקח להגיע לפתרון משפטי. זה נובע הן מקושי למצות זכויות ולהיות מודע אליהן, והן מהעומס על בתי המשפט ומערכת החוק ככלל. 86% מבעיות החובות נמשכות יותר משנה, כך שאם גיליתם חוב או צ'ק שחזר, ברוב המוחלט של המקרים ייקח זמן רב לבעיה להיפתר. כך, גם 63% מבעיות הנדל"ן, 62% מבעיות המשפחה ו-50% מבעיות השכנים והדיור. לעומת זאת, בעיות צרכנות נפתרות מהר מאוד, ורק ב-23% מהן לוקח יותר משנה להגיע לפתרון. ככלל, לאנשים מממעמד סוציו-אקונומי נמוך יותר, עם פחות השכלה, ולמשתייכים למיעוטים (חרדים וערבים), לוקח יותר זמן לפתור בעיות משפטיות.
עו"ד ועו"ס לירון דוד, דוקטורנטית למשפטים באוניברסיטת חיפה המרצה בנושא מיצוי זכויות באוניברסיטה העברית, מעידה כי "לעתים קרובות, אי-מיצוי זכויות נובע מחסמי מודעות, בירוקרטיה מסורבלת, חסמים תרבותיים ושפתיים, ואף מחוסר אמון במערכות הציבוריות. חסמים אלה לא רק פוגעים בפרטים אלא גם מתגלגלים למערכת המשפט כבעיות מורכבות".
ד"ר רותי לבנשטיין לזר, דיקנית הפקולטה למשפטים במכללה למינהל מוסיפה, ש"החוק מעניק שורה של זכויות והגנות בתחומים שונים, אבל הדרך למימושן רצופה במכשולים סמויים. החסם המשמעותי ביותר לא נעוץ בהיעדר פתרונות משפטיים, אלא בשלב מוקדם בהרבה - בעצם היכולת לזהות את קיומה של זכות משפטית או פתרון משפטי".
נשים נפגעות במיוחד
מי שנפגעות במיוחד מחסמי גישה למשפט הן נשים. עו"ד ד"ר מירב שמואלי, עד לאחרונה מנהלת מחלקת שינוי מדיניות וחקיקה בעמותת רוח נשית, והיום מנכ"לית מרכז ברק למנהיגות באוניברסיטת תל אביב, מסבירה כי "הפערים הכלכליים ופערי הכח שעדיין קיימים במקרים רבים בין גברים לנשים, משפיעים גם על הנושא הזה. אחת הקבוצות שסובלת מכך היא נשים נפגעות אלימות, שלעתים קרובות מתמודדות עם הליכים משפטיים ארוכים ומורכבים".
לדבריה, לנשים רבות שנפגעו מאלימות אין אפשרות כלכלית לממן עורך דין בשוק הפרטי, והמענים הקיימים של שירות משפטי בחינם או בתעריף נמוך אינם מספיקים.
ולמי פונים כשנתקלים בבעיה משפטית? בכל הנוגע לבעיות אזרחיות, 31% הסתפקו בפנייה לצד השני בלבד. 10% בלבד פנו בסופו של דבר לבית המשפט (גם בבעיות מנהליות השיעור דומה: 11% בלבד), 12% פנו לגורם קהילתי, דתי או בלתי רשמי אחר, 6% פנו לגוף ממשלתי או עירוני ו-29% לא פנו לשום גורם.
במובן הזה, דווקא האפיקים הלא-רשמיים - כמו ראשי קהילות, סמכויות דתיות, ואף הליכי גישור רשמיים - מוציאים אנשים מרוצים יותר ומרגישים שההליך היה הוגן יותר בהשוואה למשטרה ולבתי המשפט. אך יחד עם זאת, רק 6% מהבעיות המשפטיות מגיעות להליך רשמי של גישור, שמצליח להוציא תוצאות דומות מבחינת שביעות רצון ביחס לאפיקים הבלתי רשמיים. במשרד המשפטים אומרים שימשיכו לחקור מדוע אין מספיק השתתפות בהליכים אלה, אך ייתכן ששביעות הרצון הגבוהה יותר נובעת דווקא מכך שמי שמלכתחילה מגיעים להליכים כאלה הם בעלי יותר רצון טוב ופתיחות לפתרון הבעיות בדרך הוגנת, בהשוואה למי שניגשים למערכת המשפט הפורמלית.
שיפור הכלים לציבור
מבחינת משרד המשפטים זו רק ההתחלה. בכוונתם להפחית את כמות הצרכים המשפטיים (שגבוהה למדי בהשוואה למערב) על-ידי שיפור הכלים הדיגיטליים להנגשת מידע, הגברת הוודאות המשפטית, פישוט הסדרים משפטיים והגברת השימוש בשפה פשוטה, כדי להנגיש את ההליכים המשפטיים גם לאזרחים משכילים פחות, או שרמת העברית שלהם אינה גבוהה. זאת, החל מהחקיקה עצמה ועד הנהלים הממשלתיים הפונים לציבור.
נוסף על כך, במשרד המשפטים רוצים לפתח כלים ל"יישוב סכסוכים מקוון" (ODR), בדומה, למשל, לכלי יישוב הסכסוכים של אמזון בין לקוחות למוכרים. לפי המשרד, ככל שפתרון הבעיה מופיע מוקדם יותר, כך קל יותר להציע פתרונות פשוטים, וההליך מרגיש הוגן יותר. שיטה נוספת היא הקמת טריבונלים מקצועיים מחוץ לבתי המשפט, למשל לנושאי תחבורה, וכך להגביר את ההתמקצעות מחד ואת יעילות התהליך מאידך. רעיונות נוספים הם הקמת "קו ראשון" משפטי שיסייע להכווין אזרחים לאפיקים היעילים ביותר לפתרון בעיותיהם, וכך להתגבר על הקשיים הבירוקרטיים ועל חוסר מודעות. כל אלה רעיונות חשובים, שנובעים מהמחקר. בפועל, מדובר במאמצים שאפתניים למדי - וכעת נטל ההוכחה הוא על כתפי משרד המשפטים.
עניין נוסף שראוי לציון הוא ההנגשה הנרחבת של המחקר והנתונים הגולמיים. מעבר למחקר עצמו, ולמסמך מפורט של מתודולוגיה וגרפים, השיק משרד המשפטים כלי מקוון לתחקור עצמאי של התוצאות. באמצעותו ניתן לקחת כל אחת מהשאלות שנשאלו, לפלח את התשובות לפי מגזר, מגדר, מקום מגורים וגיל, ולעיין בתוצאות באמצעות כלי BI מונגש. מדובר ברמת הנגשה שראוי מאוד שמשרדי ממשלה אחרים ילמדו ממנה.
● לכלי המקוון של משרד המשפטים
על-פי מנכ"ל משרד המשפטים איתמר דוננפלד, "פרסום הדוח הוא חלק ממהלך אסטרטגי רוחבי של משרד המשפטים לצמצום פערי נגישות למשפט בישראל, על-מנת שאזרחים ועסקים יוכלו לקבל מענה לצרכים משפטיים באופן מהיר, זול והוגן. ממצאי המחקר מאפשרים למשרד למקד את העשייה בצרכים המשפטיים היום-יומיים של הציבור בישראל, תוך דגש על פתרון בעיות משפטיות בשירות עצמי ובשלב מוקדם".
סמנכ"ל תכנון מדיניות ואסטרטגיה, אלעד רוזנטל, מוסיף כי "הדוח מספק לראשונה תמונת מצב בנתונים על יכולתו של הציבור בישראל לקבל לפתור בעיות משפטיות, ומאפשר לקבל החלטות מבוססות נתונים בתחום זה. מתוך אותה תפיסה, לצד הדוח, פורסמו לציבור גם הנתונים הגולמיים הניתנים לתחקור עצמי, על-מנת להגביר את השיח, את המחקר ואת הפעילות הציבורית בתחום הנגישות למשפט".