ביטקוין / אילוסטרציה: Shutterstock, Roman Bodnarchuk
רמות המחירים בשוק מטבעות הקריפטו, שהכוכב המרכזי ביניהם הוא הביטקוין, מטרידות את מנהלי בנק ההשקעות אופנהיימר בישראל. בסקירה לשנת 2025, שכותרתה "אמריקה מחכה למשיח", הם מציינים כי התחזקות הקריפטו הובילה את שווי השוק שלו (3.6 טריליון דולר) לרמות שמתקרבות לשווי כל הזהב שבעולם (4 טריליון דולר), ושאינן רחוקות מהחזקות הציבור (לא כולל ממשלות) באג"ח ממשלת ארה"ב (5 טריליון דולר).
● בדיקת גלובס | אנליסט בראש, אלטשולר בתחתית: איפה עשה הכסף שלכם הכי הרבה בשלוש השנים האחרונות?
● איטורו משלימה עוד צעד בדרך להנפקה בוול סטריט
השווי של הביטקוין עצמו כבר נמצא ברמות של 2 טריליון דולר. "נצחונו של טראמפ הוביל לראלי עוצמתי בנכסי סיכון רבים, אך הבולט מביניהם הינו, ללא ספק, תחום הקריפטו", ציינו באופנהיימר. "מחיר הביטקוין כבר חצה לאחרונה את הרף הדמיוני של 100 אלף דולר (עומד כיום על כ-103 אלף דולר), ובכך השלים תשואה מרשימה של 140% בשנת 2024, של 1300% בחמש השנים האחרונות ושל פי 300 בעשור".
הזינוק, הסבירו באופנהיימר, התרחש "לאור הציפייה האופטימית ללגליזציה במסחר במטבע הווירטואלי, למתן שירותים בנקאיים בקריפטו ולהפיכת הביטקוין לאמצעי תשלום לגיטימי מן המניין. אך כאן, לדעתנו, טמונה גם הבעיה העתידית: במצב מסחר חופשי ושקיפות מלאה, כולל פוטנציאל למיסוי רווחי הון ואכיפת תשלומי מס, עלול המטבע הווירטואלי לאבד את התהילה ולהיות נתון גם לפעילות השורטיסטים וגם להשפעת 'מאניה-דפרסיה' של משקיעי ריטייל מבוהלים". בשורה התחתונה, מציינים שם כי "כמובן, אי אפשר לדעת עד מתי הראלי הנוכחי בשוק הקריפטו יימשך, אך ניתן כבר לראות סימנים בועתיים, המספקים מקום לדאגה".
בשיחה עם גלובס, הציגו המנכ"לים המשותפים באופנהיימר ישראל, אביבית מנה-קליל והראל גילאון, אופטימיות זהירה לגבי ישראל, והעריכו כי צפויה שנה בה ייטב לבחור מניות על פני היצמדות למדדים המרכזיים, שהניבו אשתקד תשואה פנטסטית של מעל 20% בת"א ובניו יורק. מנה-קליל מציינת כי "2024 הייתה תמונת ניצחון למדדים. מי שלא היה מושקע בהם, וב'שבע המופלאות' של וול סטריט, לא ניצח את השוק. ניסיון לעשות 'סטוק פיקינג' (בחירה פרטנית של מניות) ב-2024 היה כואב". עוד ציינה מנה-קליל, כי רמות המכפילים בשוק האמריקאי מתקרבות לתקופות כמו אלו של בועת הדוט.קום (שנת 2000). לדבריה, "המשחק עובר כיום מהתשתית של הבינה המלאכותית (ענקיות ה-AI) לאפליקציות, לחברות התוכנה. אני לא חושבת שענקיות ה-AI ימשיכו לעלות. כעת הגיע תורן של חברות התוכנה והאפליקציות, שישתמשו ויספקו את הכלים לשימוש ב-AI".
כאמור, גילאון שומר על אופטימיות זהירה לגבי ישראל, בהינתן שהמלחמה תדעך. לדבריו, "מתחת לפני השטח, קורים דברים לא טובים בהייטק (המקומי). חברות ישראליות עוברות לחו"ל, ובעולם אנחנו נראים מאוד רע. האירוע הזה חייב להסתיים, אנחנו מוקצים מחמת מיאוס. יש בעיה עם טיסות (לארץ) וגם באקדמיה יש בעיות. אם הפלונטר הזה ישתחרר, אני אופטימי".
באשר למדד המניות האהוב על ציבור המשקיעים בישראל, ה-S&P 500, שהניב תשואה דו־שנתית של כמעט 50%, מציינים באופנהיימר כי "למרות הצפי להאצה בקצב הצמיחה בכלכלת ארה"ב, לאור השפעת הרפורמות המתוכננות של ממשל טראמפ, המצב לא בהכרח יטיב עם שוק המניות הכללי, ברמת מדדי ה-S&P 500 והנאסד"ק. איך זה ייתכן? להערכתנו, הסיבה לכך היא משקל יתר כבד של מגזר הטכנולוגיה, ובמיוחד החברות הגדולות, בהרכב מדדי המניות האמריקאיים, וחשיפה גבוהה של קרנות סל, שהפכו לכלי ההשקעה הפופולרי בציבור המשקיעים".
המצב הנוכחי, אומרים באופנהיימר, "מזכיר במידה מסוימת את התפוצצות בועת הדוט.קום, כאשר מדד ה-S&P 500 הציג בשנתיים לאחר מכן תשואה שלילית, למרות עליות נאות בתקופה זו באפיקי השקעה רבים, כולל פיננסים, בריאות, צריכה, תעשייה, אנרגיה וסחורות, תשתיות, וכן אפיקי ערך ומניות קטנות. באותו זמן, היווה סקטור הטכנולוגיה והטלקום נתח מצרפי של כ-40% במדד ה-S&P 500, בדומה למשקלם המצרפי של הטכנולוגיה והאינטרנט בשוק הנוכחי".
למרות כל אלה, באופנהיימר מעניקים משקל יתר (Overweight) לסקטורים של "טכנולוגיה, שירותי התקשורת והפיננסים, ומוסיפים אליהם את סקטור הבריאות, לאור בסיס פונדמנטלי חזק, ומעריכים כי הסנטימנט השלילי, שנובע מחששות המשקיעים מהשפעת הרפורמות של טראמפ, מהווה דווקא הזדמנות השקעה". המקומות ה'פושרים', לפי המודלים שלהם (המלצה נייטרלית או Market Weight), הם סקטורי התעשיה, צריכת המותרות והתשתיות. הם משמרים את המלצות משקל חסר (Underweight) על הסקטורים של הצריכה הבסיסית, הנדל"ן, האנרגיה והסחורות.
אובר, טבע וטאואר: המומלצות לשנת 2025
בין המניות המומלצות על־ידי אופנהיימר לשנה הקרובה, אפשר למצוא כמה שמות מעניינים. ממליצים שם על מניית חברת הנסיעות השיתופיות אובר , שמנייתה כמעט לא זזה בשנה החולפת (2%+) כמניה פייבוריטית. שווי השוק של החברה כיום עומד על 136 מיליארד דולר; על מניית ענק הפיננסים גולדמן סאקס , שמנייתו זינקה ב-50% בשנה החולפת, וכן על חברת האשראי ויזה , שעלתה ב-16%. מבין החברות הישראליות, באופנהיימר ממשיכים להאמין במניית ענקית התרופות טבע , שרשמה קאמבק בשנה החולפת וכמעט הכפילה את ערכה; בוויקס , שמציעה טכנולוגיה לפיתוח וניהול אתרי אינטרנט (עלייה של 87% בשנה החולפת) וביצרנית השבבים ממגדל העמק, טאואר , שטיפסה ב-80%.
"אנחנו ממליצים על המניות בלב שלם", אומרים באופנהיימר. באופן ספציפי, ציינו לגבי טבע כי היא מומלצת "תודות להתקדמות העסקית בתרופות המקור". באשר למניית ויקס, צוין כי מדובר ב"שחקנית AI מובהקת ומפוקסת"; ובאשר ליצרנית השבבים טאואר, ציינו שם כי היא תהנה "מהרחבת תפוקת הפאבים (אתרי ייצור שבבים) שברשותה ומהתקדמות טכנולוגית".
שם נוסף שאוהבים באופנהיימר הוא של חברת תוכנות שירותי הלקוחות נייס . מנייתה נשחקה ב-18% בשנה החולפת, וירדה למחיר שמגלם לה שווי שוק של 10.4 מיליארד דולר. זאת, על רקע פרישתו של המנכ"ל ברק עילם במאי אשתקד, והחשש שהחברה תסבול מתחרות גוברת מעולם ה-AI. באופנהיימר מציגים גישה חיויבת כלפי נייס. "אנחנו חושבים חיובי על נייס, למרות שהאנליסטים בארה"ב יותר זהירים. לדעתנו, בטווח הארוך, נייס תהנה מאוד מפיתוחי AI, בהם היא היתה חלוצה, ותנתבם ליצירת צמיחה מוגברת".