טבריה / צילום: Shutterstock
בשבוע הבא גלובס יערוך בעמק החולה את כנס "חוזרים לצפון". אבל מאיפה חוזרים לצפון? אחד מיעדי הקליטה המשמעותיים ביותר של מפוני הצפון היה טבריה. טבריה, שבשגרה מונה כ־51 אלף תושבים, קלטה במהלך המלחמה כ־12 אלף מפונים - מה שאומר שהיא הגדילה כמעט ברבע את מספר האנשים המתגוררים בה. זו משימה קשה עבור כל עיר - והאתגר גדול שבעתיים כשמדובר בטבריה. האם היא תוכל לו?
● לדוח המלא לחצו כאן
תנאי פתיחה קשים
השילוב של הכנרת, רצועת החוף הארוכה (7.7 ק"מ), ההיסטוריה העשירה והנוף הייחודי - הופך את טבריה למוקד תיירותי מרכזי בישראל שמביא תשתיות תיירותיות ומגוון מלונות. הפוטנציאל ברור.
אלא שכבר שנים רבות מדובר על הפוטנציאל של טבריה, ופחות על המימוש שלו. כבר ב־2012, ממשלת ישראל חגגה אלפיים שנה לטבריה בהחלטה לפתח את התיירות בעיר. לאור המאפיינים התיירותיים הייחודיים של טבריה, הוחלט להפעיל תכנית ממשלתית לפיתוח ולהעצמה של העיר טבריה כעיר תיירות.
על פי התוכנית, היו אמורים להתבצע כ־15 פרויקטים משמעותיים בהיקף כספי של כ־150 מיליון שקל. עם תום החגיגות, התברר שחלק מהפרויקטים שנכללו בה לא בוצעו, ושהתקציב לא הועבר במלואו. לפי ההערכה, מאותה תוכנית מומשו קרוב ל־130 מיליון שקל בלוחות זמנים איטיים, שחרגו מעבר לגבולות הזמן שהוקצו להם.
יכולת הביצוע הנמוכה בטבריה היא כנראה לא מקרית. טבריה סובלת לאורך שנים רבות ממשברים קשים במנהיגות המקומית מה שלא מאפשר יישום מדיניות עקבית וברורה כלפי הפיתוח התיירותי. אף שמשרד התיירות וגורמים ממשלתיים רבים נוספים השקיעו לאורך השנים כספים רבים בפרויקטים לפיתוח התיירות, ניתן לראות כי אלו הניבו תועלת מוגבלת ומצומצמת, שכן העיר מתקשה לנהל את התשתיות והשירותים התיירותיים ברמה נאותה הנדרשת באופן רציף ועקבי.
וכדברי המשורר, זה הולך ומסתבך - מסתבך והולך. ב־2017 מבקר המדינה חשף שעיריית טבריה יצרה מצג מטעה לגבי מצבה הפיננסי לאחר שחלק מההוצאות שלה והחובות לספקים לא נרשמו כהלכה, כאשר חלק מהחובות לספקים נמחקו מספרי החשבונות ללא כל הנמקה. בנוסף, העירייה לא אישרה את התקציב לאותן שנים והעבירה מיליוני שקלים לתמיכה בגופים שונים על ידי תשלום הוצאות שונות כמו חשמל ומים ללא פיקוח ובקרה וללא שקיפות - בניגוד לנהלים של משרד הפנים.
מבקר המדינה נזף גם במשרד הפנים שכשל בתפקידו לפקח על ההתנהלות הכספית של העירייה, זאת למרות שכבר העירו על כך בדו"ח מבקר ארבע שנים לפני כן. למעשה, המבקר העיר על כך גם לעיריית טבריה בין השנים 2015־2012 בכמה דוחות ביקורת, אולם ראש העיר לא מינה צוות לתיקון אותם ליקויים.
רק בדצמבר 2016, בעקבות דו"ח המבקר, מונה צוות כזה. עוד עולה מהדו"ח שהעירייה לא ביצעה פרויקטים בסכום של כ־81 מיליון שקל מתקציבים שהגיעו ממשרדי הממשלה לפיתוח העיר. כך, במשך עשור העיר הייתה שקועה בגירעון שמתקרב למאה מיליון שקלים, חסרת יציבות שלטונית ומנוהלת על ידי ועדה ממונה.
ואם זה לא מספיק, כעבור שנים ספורות פקד את טבריה אסון - אסון בדמות מגפה עולמית. התפרצות הקורונה ב־2020 עצרה את התיירות החיצונית והפנימית, מה שפגע קשות בטבריה. כשהממשלה דנה במצבה הקשה של העיר, נודע לה לפתע שתקציבים רבים שנועדו לשיפור תשתיות התיירות, תקועים בגלל חילוקי דעות בין משרד התיירות לחברה הממשלתית לתיירות (חמ"ת). לפיכך, נקבע סיוע בסך 52 מיליון שקלים לענף התיירות בטבריה. ההחלטה כללה בין היתר הקצאת משאבים ממשרדי התיירות והפנים והמשרד לפיתוח הפריפריה, לצורך פיתוח ושדרוג תשתיות תיירותיות בעיר.
עוד זה מדבר וזה בא, איתני הטבע זימנו לטבריה משבר נוסף. סערה שהתחוללה בין 14 ל־15 במאי 2022 באזור הכנרת, גרמה להצפות ולנזקים רבים למבנים ולתשתיות ציבוריות בחלקים נרחבים של העיר, במיוחד בטיילת יגאל אלון ובחופים הדרומיים של רצועת החוף המערבית של הכנרת. לגמרי לא פשוט. אבל מנקודת המבט המאוחרת שלנו היום, אנחנו יכולים לשער שאם נלמד את הדרך בה הלכה טבריה אז - נוכל לבחור את הנתיב הנכון בפרשת הדרכים שבה היא מצויה כיום.
להתאושש מהפגיעה
ביוני 2022, כחודש וחצי לאחר הסערה, קיבלה הממשלה את החלטה 1688: "תוכנית סיוע לטבריה ולאזור סובב כנרת ולשיקום ושדרוג תשתיות תיירותיות ציבוריות כתוצאה מנזקי הסערה". ההחלטה העלתה מספר נקודות מרכזיות לפיתוח תשתיות והתמודדות עם הנזקים. למשל, נקבע שמשרד התיירות והפנים יקצו תקציב באופן מיידי לעיריית טבריה לצורך גיבוש תוכנית לשיפור התשתיות ופיתוח המרחב התיירותי, וגם לשם התמודדות עם הנזקים הישירים ומיידיים בתשתיות הציבוריות בעיר, תוך שיקום הנזקים שנגרמו מהסערה.
בנוסף, הוחלט כי משרד הפנים יקצה משאבים לאיגוד ערים כנרת לשם שיקום החופים הדרומיים, ושמשרד האנרגיה בשיתוף החברה לחקר ימים ואגמים לישראל יפעלו למען הקמת מערכת ניטור וחיזוי גלי פני השטח בכנרת. כמו כן, משרד התחבורה, בשיתוף השירות המטאורולוגי, יפעלו למען הקמת תחנת מדידה מטאורולוגית ומד גלים לצורך התראה מוקדמת על מזג אוויר קיצוני. וכדי שבאמת תובטח התקדמות והצלחה של ההחלטה, נקבע שימונה פרויקטור ייעודי לתוכנית שגם ילווה את יישומה.
בהמשך לכך, בתחילת 2023 החל משרד התיירות והחברה הממשלתית לתיירות לגבש תוכנית לקידום עבודות תשתית ופיתוח המרחב התיירותי בעיר טבריה במוקדי תיירות נקודתיים לרבות הטיילת תוך שיקום נזקי הסערה. פרויקט שיקום העיר טבריה כולו כולל שלושה שלבים. השלב הראשון של הפרויקט כלל את טיילת חוף הדקל. בשלב השני, שהושלם במאי 2023, בוצע שיפוץ של מעגן הדייג בסמוך למלון חוף רון ובו הוכשרו מקומות חניה. וביולי 2023 משרד התיירות העביר 10 מיליון שקלים לתכנון פרויקט הטיילת בטבריה ונכנס לשלב התכנון המתקדם השלב השלישי והאחרון בפרויקט גדול של האזור הצפון מערבי של העיר.
עדיין מחכים לכספים
כדי להוציא את ההחלטה אל הפועל, נדרשים תקציבים. האם הם אכן הגיעו? הסעיף הראשון להחלטה מדבר על תוכניות לקידום עבודות תשתית ושדרוג הטיילת הראשית, תוך שיקום נזקי הסערה. התוכנית תתמקד בארבעה מוקדי תיירות: רחוב ירדן וגן הניקוד בצפון, טיילת מרינה ויגאל אלון במזרח, ממשק עם רחוב הגליל במערב וטיילת החומה ואזורי החניה הציבוריים בדרום. לצורך מימוש וביצוע התוכנית, הורתה ההחלטה, משרד התיירות יקצה 64 מיליון שקלים בין השנים 2022 ו־2026, ומשרד הפנים יקצה 17 מיליון שקלים, החל משנת 2023 ועד 2026.
הסכומים האלה הוקצו, אבל באופן חלקי. משרד התיירות והחברה הממשלתית לתיירות גיבשו את תוכנית ״קו המים״ לשיקום ושדרוג התשתיות, הכוללת את טיילת חוף הדקל, הטיבריום וטיילת יגאל אלון שכעת בשלב הביצוע. לתמיכה בפרויקט הוקצו ממשרד התיירות 12 מיליון שקלים ב־2022 ו־13 מיליון ב-2023. משרד הפנים לא הקצה 2 מיליון שקלים לשנת 2023, אך סוכם שהתקציב יועבר ב־2024. שחזור שובר הגלים בטיילת יגאל אלון קרוב לסיום, ומהווה את השלב הראשון בפרויקט. תכנון הטיילת נמצא בשלבים סופיים, כאשר העבודה צפויה להתחיל בפברואר 2025.
אבל יש כספים שכן הועברו כנדרש. כזה הוא הסיוע המיידי הראשוני להתמודדות עם נזקי הסערה. ההחלטה קבעה שמשרד הפנים יסייע לעיריית טבריה באופן מיידי בהתמודדות עם נזקי הסערה שפגעו בתשתיות הציבוריות. התמיכה תכלול מילוי בורות, שיקום קירות, מעקות, מדרכות, ניקוי סחף ושיקום מסלעה. לשם כך, משרד הפנים יקצה לרשות המקומית סכום של 3.5 מיליון שקלים מתקציבו לשנת 2022, תוך הגדרת קריטריונים וכללי בקרה מוגדרים לצורך ניהול ההוצאות הנובעות מנזקי הסערה. ואכן, משרד הפנים העביר 3.5 מיליון שקלים לעיריית טבריה בסוף 2022, כפי שאושר בידי העירייה בפתיחת התקציב המיוחד שנועד לשיקום נזקי הסופה.
לחזות את הסופה הבאה
כדי לצמצם בעתיד את הצורך להתמודד בדיעבד עם פגעי מזג האוויר, ההחלטה הורתה על ביצוע צעדים שיעזרו להיערך להם מראש. אחד מהם הוא הקמת תחנת מדידה מטאורולוגית בצד המערבי של חוף הכנרת, בתחום העיר טבריה. עיריית טבריה תקצה שטח להקמת התחנה ותדאג לתחזוקתה השוטפת בהתאם להנחיות השירות המטאורולוגי. למימון פרויקט זה יעביר משרד הפנים למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים סכום של 200 אלף שקלים, בחלוקה שווה במהלך השנים 2022 עד 2023.
והסטטוס? עדיין בביצוע. בשנת 2022, משרד הפנים העביר 100 אלף שקלים למשרד התחבורה וב-2023 נרכש הציוד הנדרש. אך מאחר שטרם הוקצה אתר לתחנה על ידי העיריה היעדר תכנון וניהול במשרד, התקציב נוצל לפרויקט בעדיפות גבוהה יותר, והקמתו נדחתה. אף שסוכם כי הקמתו תתבצע במחצית השנייה של שנת 2023, בפועל הפרויקט להקמת התחנה המטאורולוגית מתבצע כעת מתקציב של שנת 2024. על פי עיריית טבריה, נבנתה תחנה מטאורולוגית בסמוך לפארק ברקו, בחלקה הדרומי של העיר.
צעד אחר באותו תחום הוא הקמת מערכת ניטור וחיזוי גלי פני שטח בכנרת, בתחום העיר טבריה. המערכת מיועדת להתריע מראש על פעילות גלית חריגה ולאפשר היערכות מתאימה. לשם כך, ההחלטה קבעה שמשרד האנרגיה יעביר למשרד הפנים סכום של 170 אלף שקלים לשנים 2022־2023.
מהבירור של המוניטור עולה כי משרד האנרגיה פועל עם החברה לחקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל) להקמת מערכת ניטור וחיזוי גלים בכנרת. לשם כך הועברו 170 אלף שקלים ממשרד הפנים למשרד האנרגיה לשנים 2022־2023. התקציב אושר והועבר בדצמבר 2023, הפרויקט החל ומצוי במעקב מקצועי - והצפי היה שהוא יסתיים עד סוף 2024.
על פי משרד ראש הממשלה, התקציב נוצל בשנת 2023 ונרכשו ארבע תחנות מדידת גלים והראשונה הוקמה במזח טבריה בפברואר 2024. שלוש תחנות נוספות יותקנו בקרוב בכפר נחום, עין גב ובדרום הכנרת. בנוסף, פותח מודל חיזוי גלים המותקן במע בדה לחקר הכנרת וזקוק לכיול. אך למרות התכנון להשלים את הקמת המערכת עד סוף 2024, כבר התחלנו את 2025 והפרויקט עדיין נמצא בפיתוח.
מפתחות לשיקום העיר
יישום החלטת ממשלה 1688, שמטרתה הייתה לשקם את תשתיות העיר טבריה בעקבות נזקי סערות הכנרת, מדגיש את המורכבות והאתגרים הכרוכים בניהול תהליכים ממשלתיים בשלטון המקומי. למרות ההשקעה הרבה שהוקצתה למשימה זו, היישום נתקל בקשיים מרובים, במה ששוב מוכיח שלרוב אי אפשר פשוט "לשפוך כסף" על הבעיה.
אחת הבעיות המרכזיות ביישום ההחלטה היא חוסר תיאום וסנכרון בין הגורמים הממשלתיים והרשות המקומית. אף על פי שרוב התקציבים הועברו, נרשמו עיכובים משמעותיים ביישום בשל מחלוקות פנימיות וחוסר סדרי עדיפויות ברורים. ההחלטה כללה מספר סעיפים שנועדו לשפר את התשתיות העירוניות ולהתמודד עם איומים עתידיים, אך בפועל חלקם לא יושמו כמתוכנן.
בנוסף, היעדר לוחות זמנים מחייבים לביצוע המשימות מהווה מכשול נוסף. אף שההחלטה כללה מועדים להעברות תקציביות, לא נקבעו יעדים מחייבים לביצוע הפעולות בפועל, מה שאפשר לגורמים המיישמים לדחות את המשימות ולעכב את התקדמות הפרויקטים. אי הבהירות סביב מועדי הביצוע מגביר את חוסר הוודאות בנוגע ליכולת להשלים את הפרויקטים בזמן הנדרש.
מצב זה פוגע ביכולת העיר להתמודד עם איומים אקלימיים כגון רעידות אדמה והצפות, ומדגיש את הצורך בתכנון והיערכות מדוקדקים להבטחת עמידות התשתיות. פערים בין הדיווחים הרשמיים באתר ראש הממשלה למצב בשטח מעידים על חוסר שקיפות ותקשורת לקויה, מה שפוגע באמון הציבור וביכולת הממשל להוציא לפועל תוכניות בקנה מידה גדול.
והנה חזרנו להווה. המלחמה הנוכחית הוסיפה לעומס על תשתיות טבריה, שהפכה למרכז קליטה לפליטים מהצפון, והדגישה את הצורך בתשתיות עמידות ויציבות. העיר טבריה, שבעבר הייתה ערוכה להתמודד עם עומסים מסוימים, מתמודדת כעת עם תשתיות שאינן מותאמות לצרכים ההולכים וגדלים. העירייה מתנהלת ללא תקציב מוגדר, פועלת בחודשים האחרונים על בסיס תקציב חודשי, ומתמודדת עם מחסור בעובדי בניין עקב המצב ועובדי רשות רבים מגויסים למילואים.
מעבר לאתגרי המלחמה, טבריה מתמודדת גם עם שינויי אקלים משמעותיים שמדגישים את הדחיפות בשיקום ובשדרוג התשתיות. ככל שהיישום מתעכב, קיים סיכון לנזקים חוזרים שבעקבותיהם המדינה עלולה להקצות תקציבים נוספים לשיקום, מה שמגדיל את החשיבות של יישום מהיר של ההחלטה, להיערכות טובה יותר לאסונות טבע עתידיים.
לכן, יישום החלטת ממשלה 1688 הוא קריטי לשיקום טבריה ולהבטחת עמידותה בפני אסונות עתידיים. שיפור התשתיות וחיזוק שיתוף הפעולה בין הגורמים הממשלתיים יאפשרו לעיר לשמש כמרכז כלכלי ותיירותי חשוב ולמשוך אוכלוסייה חדשה, במיוחד לנוכח המצב בגבול הצפון. הצלחת יישום ההחלטה תבסס את מעמדה של טבריה כעיר עמידה שמוכנה להתמודד עם אתגרי ההווה והעתיד - ואולי, רק אולי, תאיץ סוף סוף את מימוש הפוטנציאל שלה.