אוניברסיטת בר־אילן / צילום: אוניברסיטת בר־אילן
נמשכת המלחמה בין עיריות גבעת שמואל לרמת גן באשר לשיוכה המוניציפלי של אוניברסיטת בר־אילן. בג"ץ פסק אתמול (א') כי על אף שוועדת חקירה שנקבעה לדיון בנושא המליצה ב־2021 לשייך חלקים מהאוניברסיטה לגבעת שמואל, המציאות במקום השתנתה, וכיום בודקת את הנושא ועדה חדשה. לפיכך, אין להורות לשר הפנים ליישם את המלצות הוועדה. המשמעות: האוניברסיטה תישאר בשטח רמת גן, למשך השנים הקרובות לפחות.
● עיריית תל אביב מסתבכת: תחזיר מיליוני שקלים בשל גביית יתר
● האוכלוסייה תגדל פי שלושה? ההזדמנויות ליזמים בשיקום הצפון
● התוכנית החדשה של עיריית תל אביב במתחם שלאורך רחוב קרליבך
מדובר במריבה שנמשכת עשורים על שטח האוניברסיטה, שהועברה כבר פעם אחת מרשות אחת לשנייה, אך כרגע עומדת על הפרק העברתה לשטח המוניציפלי של רשות שלישית.
המחלוקת טמונה בכך שאוניברסיטאות נחשבות לאחד מהמוסדות האהודים על רשויות מקומיות, כלכלית וציבורית. מהצד הציבורי, היא מוסיפה ליוקרתיות היישוב, ומהצד הכלכלי, אוניברסיטה משלמת ארנונה ואף עשויה לתרום בצורות נוספות לכלכלת העיר: למשל, הקמת מעונות סטודנטים ואתרים בעלי נופך סטודנטיאלי ופיתוח ענף השכרת הדירות לסטודנטים.
לפי דוח הוועדה הגאוגרפית מרכז במשרד הפנים, שיצא ב־2021, העברת האוניברסיטה לשטח המוניציפלי של גבעת שמואל יעלה לבר־אילן עוד כ־11 מיליון שקל בשנה. "מהנתונים עולה כי גם תחת שיעור הנחה של 66% (המקסימלי) בגבעת שמואל, על־פי המצב כיום האוניברסיטה עשויה לשלם סכום גבוה יותר של כ־11 מיליון שקל".
הניסיון מוכיח: שרי הפנים מתקשים להכריע בסוגיה
אוניברסיטת בר־אילן הוקמה ב־1955 ושויכה לשטח המוניציפלי של בני ברק; שש שנים לאחר מכן היא הועברה לשטחה של רמת גן, בו היא מצויה עד היום. אולם עם השנים התרחבה האוניברסיטה ו"נכנסה" לשטח המוניציפלי של גבעת שמואל.
ב־1986 קבעה ועדה לחקר הגבולות המוניצפליים של ערי הסביבה כי יש להעביר את האוניברסיטה לשטחה המקומי של רשות מאוחדת של קריית אונו, גבעת שמואל וייתכן שגם גני תקווה. ההמלצה נדחתה על־ידי שר הפנים.
ב־2014 פנתה עיריית גבעת שמואל לשר הפנים וביקשה ממנו לבדוק את שיוכה המוניציפלי של האוניברסיטה, וב־2017 מינה מנכ"ל משרד הפנים ועדה לבחינת איחוד רשויות באזור המרכז, שאחד הנושאים שנתבקשה לבחון היה שינוי גבולות בין רמת גן לגבעת שמואל באזור האוניברסיטה.
ב־2020 הוועדה הגישה המלצה לחלק את תא השטח של האוניברסיטה בין גבעת שמואל לרמת גן, באופן שהשטחים האקדמים והלימודיים של האוניברסיטה יישארו בשטח רמת גן, ואילו חלקים בקמפוס שלהם שימושים ציבוריים יותר, יועברו לשטח גבעת שמואל.
בעקבות פניית שר הפנים, הוועדה הגישה ב־2021 המלצות שבעיקרן חזרו על ההמלצות מ־2020 ועד היום לא יושמו. לאור זאת עתרה עיריית גבעת שמואל נגד שר הפנים, עיריית רמת גן והאוניברסיטה, וביקשה לקבל צו על־תנאי שיורה לשר הפנים ליישם את המלצות הוועדה.
אולם השופטים יצחק עמית, דפנה ברק־ארז ורות רונן לא קיבלו את העתירה. בין היתר הם ציינו כי מאז המלצות הוועדה חלו אירועים שונים, כולל תחלופה בממשלות ישראל, ובכללן גם שרי פנים, כאשר השר הנוכחי, משה ארבל, נכנס לתפקידו באפריל 2023; כמו כן, הבחירות לרשויות המקומיות נדחו עקב המלחמה.
באפריל 2024 קיים ארבל ישיבה בה שב להמלצות הוועדה מ־1986, במהלכה קבע כי יש לבדוק יצירת רשות מקומית מאוחדת של גבעת שמואל, קריית אונו וגני תקווה, תוך התייחסות לשינויי הגבולות בין רמת גן לרשות החדשה, ובכלל זה גם לסוגיית בר־אילן. לצורך זה הוקמה ועדה חדשה.
לאור כל זאת, החליטו השופטים לדחות את העתירה. ראשית, טרם התקבלה החלטה סופית לגבי המלצות הוועדה מ־2021, ושר הפנים ארבל מסר בתגובתו כי החלטתו הסופית תתגבש רק לאחר עיון בהמלצות ועדת האיחוד החדשה. השופטים לא מצאו כי החלטתו חורגת ממתחם הסבירות באופן שמחייב את התערבותם בסוגיה.
המסקנה המיידית שעולה מהפסיקה היא שכלל האוניברסיטה תישאר בשטח רמת גן, לפחות עד תחילת העשור הבא, זאת מכיוון שהניסיון מוכיח כי שרי הפנים מתקשים להכריע בנושא ומוסרים תשובות שנים לאחר שהוועדות מוסרות את המלצותיהן, שאף הן מתגבשות לאחר מספר שנות עבודה.