ההטבה שמאפשרת למי ששוכרים ומשכירים דירה להזדכות על המס / אילוסטרציה: Shutterstock
לפני שנה בדיוק נכנסה לתוקף הטבה ייחודית: עבור מי שמשכיר את דירתו היחידה ושוכר דירה אחרת, ישנה אפשרות לנכות מההכנסות משכר דירה את דמי השכירות שהוא משלם, עד תקרה מסוימת.
● רק 19 אלף שקל למ"ר: זכו בדירה בתל אביב בחצי מחיר, ואז התוכניות השתבשו
● הקבלנים מחבקים את ה"פטנט" שהזניק את מכירת הדירות ביותר מ־140% אשתקד
גלובס ניסה לקבל מרשות המסים נתונים על כמה ישראלים ניצלו את הפטור בשנה החולפת אך קיבל מענה כי "אין אפשרות לספק את הנתונים" כי "נדרשת עבודת עיבוד ואיסוף נתונים ממושכת לטובת העניין".
עד שהעיבוד הזה יתבצע (אם בכלל), החלטנו לחזור להטבה ולבדוק עם המומחים למי היא נועדה ולמי לא כדאי לנצל אותה.
מה קובע התיקון?
עו"ד ורו"ח שי עינת, מומחה למיסוי מקרקעין מסביר כי "עד לתיקון, כלומר עד ליום 1.1.23 יחיד - תא משפחתי - בעל דירה אשר מצד אחד משכיר את דירתו ומצד שני שוכר דירה אחרת לא יכול היה לנכות את הוצאות השכירות שהוא משלם כנגד הכנסות מדמי שכירות מן דירה אשר בבעלותו.
"התיקון קובע כי בחישוב ההכנסות מדמי שכירות מהשכרת דירה יחידה, והדגש על דירה יחידה, רשאי היחיד לנכות את דמי השכירות שהוא משלם, והכל עד לסכום הכנסתו מדמי שכירות מדירה אחרת שבבעלותו אותה הוא משכיר, או 90 אלף שקל לשנה, לפי הנמוך מהם".
עו"ד רו"ח רחלי גוז־לביא, שותפה בכירה במחלקת מסים ושותפה מנהלת במשרד עמית, פולק, מטלון ושות', מוסיפה כי אותם שוכרים שמשכירים דירות אחרות בעצמם יוכלו ליהנות ממסלול המס המופחת בשיעור 10% המוענק לבעלי דירות יחידות על הסכומים העולים על הפטור ממס.
"משכירי דירה יחידה שמשכירים אותה ושוכרים דירה למגוריהם יכולים להפחית את דמי השכירות שהם משלמים - עד תקרה שנתית של 90 אלף שקל או 7,500 שקל לחודש - מתוך ההכנסה משכר הדירה, ולשלם מס מופחת של 10% רק על ההפרש.
"ההטבה מתייחסת לתא משפחתי, כך שגם אם רק בן הזוג משלם את השכירות והאחר מקבל את ההכנסות, ההטבה עדיין חלה עליהם".
איך ההטבה באה לידי ביטוי בפועל?
עו"ד גוז־לביא: "לדוגמה, אם אדם משכיר דירה ב־9,000 שקל לחודש ושוכר דירה ב־7,000 שקל לחודש, הוא ישלם מס של 10% על ההפרש - כלומר 200 שקל לחודש. עם זאת, אם אותו אדם שוכר דירה ב־8,000 שקל לחודש הוא ישלם מס של 10% על ההפרש שבין תקרת דמי השכירות החודשית - 7,500 שקל - להכנסות החודשיות מדמי השכירות - 9,000 שקל - כלומר, 150 שקל לחודש. יש לשים לב כי ההטבה אינה חלה בגין תשלומי דמי שכירות לקרובי משפחה".
האם יש הסדר שמתאים לבני הגיל השלישי המתגוררים בבית אבות?
עו"ד גוז־לביא: "ישנה הקלה משמעותית גם עבורם. בני 60 ומעלה בעלי דירה יחידה המתגוררים בבית אבות יכולים להפחית את דמי השכירות שהם משלמים (עד 7,500 שקל לחודש) מההכנסה מהשכרה, ולשלם מס על ההפרש בלבד. בני 65 ומעלה המתגוררים בבית אבות זכאים לפטור עד לתקרת מחצית מהסכום ששילמו לבית האבות. ההטבה חלה גם על תשלום לבית חולים גריאטרי".
כיצד מתבצע תשלום המס?
עו"ד גוז־לביא: "את המס יש לשלם פעם בשנה, עד ה־30 בינואר של השנה העוקבת. התהליך פשוט ומאפשר חיסכון בזמן ובבירוקרטיה".
האם ישנם מקרים שבהם לא כדאי לנצל את ההטבה?
מסתבר שההטבה לא מתאימה לכל משכיר השוכר דירה בעצמו, וישנם מסלולים אחרים שעשויים להיות משתלמים יותר עבורו. "השימוש בהוראת החוק החדשה אינו מתאים לכל אחד. היא אולי טובה לפנסיונרים שרוצים לשדרג את מקום המגורים, אולם היא אינה מועילה במיוחד לבעל משלח יד (עצמאי) אשר שוכר דירה במחיר גבוה הרבה יותר מדירה שהוא משכיר", אומר עו"ד ורו"ח שי עינת. "חשוב לשים לב כי מי שעושה שימוש בהוראה המקלה לא יכול לנכות את דמי השכירות שהוא משלם כניכוי".
הוא מדגים: "נניח שלפנינו זוג צעיר שרוצה לראות את ילדיו קופצים בחצר בין עצי הבננות. הוא שוכר בית במושב תמורת 12 אלף שקל לחודש, ובמקביל הוא משכיר את דירתו בעיר ב־7,000 שקל לחודש. אז נכון שבני הזוג חסכו מס של 8,400 שקל על דמי השכירות (10% מ־84 אלף שקל), אך מאידך הם איבדו הוצאה מוכרת של 1/3 מ־144 אלף שקל -בהנחה שבית המגורים במושב משמש גם כמשרד ניתן לנכות חלק מדמי השכירות.
"לכן, לבני זוג אלו הייתי ממליץ כלל לא לעשות שימוש בהקלה החדשה, אלא לשלם מס של 10% על דמי השכירות שהם מקבלים, ומאידך לנכות 1/3 או ¼ מדמי השכירות המשולמים בבית במושב כהוצאה מוכרת בגין שימוש כמשרד בחלק מן הבית".
לדברי עינת, "אנחנו עוסקים בחקיקה שמקורה לפני המלחמה. רשות המסים באה אז בכוונה טובה להקל, אולם שכחה לבטל סעיף מקל אחר אשר במקרים רבים הינו הרבה יותר אטרקטיבי מההקלה החדשה. סעיף 17(12) לפקודת מס הכנסה מאשר ליחיד לנכות את דמי השכירות שהוא משלם עבור דירה שהוא שוכר ואליה עבר לגור לאור מקום עבודתו. דמי שכירות אלו ניתנים לנכות כנגד דמי שכירות שהוא מקבל מדירת הקבע שלו ללא כל מגבלה. לכן, משפחה כזו תעדיף ליהנות מהוראות סעיף 17(12) מאשר סעיף 122(ו) לפקודה".