שיגור הטיל של Blue Origin / צילום: ap, John Raoux
יום חמישי האחרון סימן נקודת מפנה דרמטית בתעשיית החלל המסחרית, עם שני שיגורים היסטוריים שהציגו את ההתקדמות, ואת האתגרים, בתחום החלל המסחרי. Blue Origin של ג'ף בזוס הצליחה לשגר לראשונה את הטיל New Glenn למסלול סביב כדור הארץ. הטיל, המתנשא לגובה של כמאה מטרים, המריא בהצלחה ממרכז החלל קייפ קנוורל בפלורידה.
● בלעדי | הלקוחות זולגים לחו"ל, ואמזון מצננת את ההתרחבות שלה בישראל
● השקעה של חצי טריליון דולר וביטול רגולציה: הצווים של טראמפ מגיעים לבינה המלאכותית
באותו היום ממש, SpaceX של מאסק ערכה ניסוי נוסף בטיל הענק שלה, ה-Starship. הניסוי הזה הביא איתו חדשות טובות ורעות: מצד אחד, החברה רשמה הצלחה מרשימה כשהצליחה "לתפוס" את החלק התחתון של הטיל בחזרה לכדור הארץ - משהו שלא נעשה קודם עם טיל כל כך גדול. אבל מצד שני, החלק העליון של הטיל, שהיה דגם חדש ומשופר עם יותר דלק ומנועים חזקים יותר, לא שרד את המשימה והתפוצץ אחרי כשמונה דקות וחצי באוויר.
ובכל זאת, שני השיגורים מהווים התקדמות דרמטית. "מדובר בקפיצת מדרגה טכנולוגית. כשמדברים על טילים שיכולים לשאת 120-130 טונות לחלל, להחזיר את כל החלקים ולהשתמש בהם שוב - זה צעד משמעותי בהנגשת החלל בצורה פשוטה וזולה יותר", כך מסביר לגלובס תא"ל אורי אורון, מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה.
מתחרים משנות ה־2000
בזוס היה הראשון להיכנס לתחום החלל, כשהקים את Blue Origin בשנת 2000, ואילו מאסק הצטרף למרוץ שנתיים מאוחר יותר עם הקמת SpaceX. אך בעוד ש-Blue Origin התקדמה בזהירות ובקצב מדוד, SpaceX דהרה קדימה. כבר ב-2012 היא הפכה לחברה הפרטית הראשונה ששיגרה חללית למשימת אספקה לתחנת החלל הבינלאומית, וב-2020 הפכה לחברה הפרטית הראשונה שהטיסה אסטרונאוטים לתחנה.
במשך שנים נראה היה שהפער בין החברות רק הולך וגדל. בעוד ש-SpaceX הגיעה ב-2024 לשיא של כ-140 שיגורים בשנה אחת - יותר מכל מדינה או חברה אחרת בעולם - Blue Origin התמקדה בטיסות תת-חלליות לתיירים.
ההשקעות מצד שני המיליארדרים היו עצומות. בזוס השקיע למעלה מ-10 מיליארד דולר מהונו האישי בפיתוח Blue Origin, כולל 2.5 מיליארד דולר ב-New Glenn, ואילו SpaceX גייסה מעל 13 מיליארד דולר ממשקיעים והגיעה לשווי של 350 מיליארד דולר, כשפרויקט Starship לבדו צפוי לעלות מעל 5 מיליארד דולר.
חוזים ענקיים עם נאס"א
במקביל, שתי החברות קיבלו חוזים משמעותיים מנאס"א. SpaceX קיבלה חוזה של 3 מיליארד דולר כמעט כדי לבנות חללית נחיתה על בסיס הרקטה שלה, בשם Starship, ואילו Blue Origin קיבלה חוזה גדול עוד יותר, בסכום של 3.4 מיליארד דולר, כדי לבנות חללית נחיתה משלה בשם Blue Moon. כלומר, שתי החברות יבנו חלליות שיוכלו להנחית אסטרונאוטים על הירח.
המאמצים הללו כבר מניבים תוצאות דרמטיות בהפחתת עלויות השיגור לחלל, כפי שמסביר תא"ל אורון. "בשנות ה-80 עלות שיגור קילוגרם אחד לחלל הנמוך הייתה כ-85 אלף דולר. היום המחירים נעים בין 1,700 ל-1,800 דולר לקילוגרם, והמטרה היא להגיע לפחות מ-1,000 דולר, ויש הצופים אפילו פחות מ-100 דולר. זה קורה בזכות השיגורים ההמוניים, והיכולת לשימוש חוזר בחלקים". והתוצאות כבר ניכרות בשטח - מכ-70-80 שיגורים עולמיים לפני עשור, העולם סיים את 2024 עם מעל 200 שיגורים, ו-SpaceX לבדה משגרת כמעט מדי יומיים. מספר הלוויינים המשוגרים בשנה זינק מ-300-350 ל-3,700.
המעבר ל"חלל מסחרי" מסמן שינוי אסטרטגי משמעותי בגישת נאס"א לחקר החלל. "ארה"ב הבינה שאינה יכולה להמשיך להשקיע סכומי עתק בתעשייה הזו כמדינה", מסביר תא"ל אורון. "לכן הם פנו לשוק הפרטי ואמרו: אם אתם מזהים פוטנציאל, השקיעו והובילו את הדרך לחלל".
התוצאה היא מהפכה של ממש בתעשיית החלל. "היזמים הפרטיים מתמקדים בעיקר בתחום השיגורים, אך לא רק". כך נוצר כיום מצב, שבעוד נאס"א מתמקדת במשימות מדעיות לחלל ה"רחוק" - כלומר משימות הגעה לירח ולמאדים - החברות הפרטיות מובילות את המרוץ בחלל הקרוב. יתרונן של החברות הללו הוא ביכולתן הפיננסית להשקיע בתשתיות יקרות ולפתח מודלים עסקיים מגוונים.
התמיכה של טראמפ
שחקן מעניין שיכול להשפיע על המרוץ הוא לא אחר מאשר הנשיא הנכנס של ארה"ב, דונלד טראמפ. בטקס השבעתו ביום ב', בנוכחות מאסק ובזוס, הצהיר בדרמטיות על "מימוש הייעוד המתבקש שלנו להגיע לכוכבים", באמצעות אסטרונאוטים שיניפו את דגל ארה"ב על מאדים. כך, תמיכתו המוצהרת של הנשיא בחזונו של מאסק להפוך את האנושות למין בין-כוכבי, תוך העדפת משימות למאדים על פני התוכניות לגבי הירח, מהווה שינוי דרמטי במדיניות החלל האמריקאית, ומסמנת כי המאזן בתחרות בין שני המיליארדרים עומד להשתנות.