כיתת לימוד / צילום: Shutterstock
באוקטובר 2022 הגיעה הממשלה להסכמות מול הסתדרות המורים, שכוללות גיוס מורים מומחים בחוזים אישיים - בעיקר בשל המחסור במורים ברמה גבוהה במקצועות המתמטיקה והמדעים. יותר משנתיים לאחר מכן, ועל אף שמאות נרשמו בקול קורא שהופץ בעניין, משרד החינוך לא גייס אפילו מורה אחד בחוזה אישי.
● האם שיעור המעבר בבחינות של לשכת עורכי הדין יעלה עוד?
● הצרכנים עוברים יותר מהצפוי, אבל מה בכל זאת מאיים על רפורמת החשמל
במשרד החינוך טוענים שהאישור הרגולטורי לתוכנית התקבל לאחר פתיחת שנת הלימודים ולכן לא ניתן היה להפעילה במועד. עם זאת, יש גורמים שמאמינים שהסיבה היא לחץ של הסתדרות המורים: "הם מאוד לא רצו את זה. זה פוגע במונופול שלהם על עובדי ההוראה ובכוח שהם מחזיקים".
הסתדרות המורים הסכימה לגיוס מורים בחוזה אישי בהיקף של 6% ממצבת עובדי ההוראה, בתמורה להסכם קיבוצי תקדימי שנחתם בשלהי כהונת הממשלה הקודמת. במסגרת אותו הסכם המורים קיבלו תוספות שכר משמעותיות בעשרות אחוזים ושיטת הוותק נשמרה. עם זאת, אותו הסכם כאמור לא יצא אל הפועל, בין השאר בשל מחלוקת לגבי פרשנות הכתוב בו, וגם בשל קשיים בירוקרטיים, כך לפחות נטען במשרד החינוך.
"700 מועמדים איכותיים"
ביולי 2024 נפתח "קול קורא" לפיילוט ראשוני לחוזים אישיים למורים, שכולל 200 תקנים בלבד במחוזות ת"א והמרכז. "היו מעל 700 מועמדים איכותיים בלי קמפיין ובלי פרסום", מספר גורם במשרד החינוך. "הגיעו הרבה דוקטורנטים, שזו אוכלוסייה איכותית שמתאים לה לשלב הוראה בשביל הכנסה נוספת, וגם לא מעט הייטקיסטים. הרבה רצו לעבור למשרה חלקית וללמד במקביל. הופתענו מכמות המועמדים".
נתן מייזלס, מתכנת במקצועו ואב ל־4 מגבעתיים, ניסה להיכנס כמורה בחוזה אישי - ונבלם. "גיליתי שאין בבית הספר של הילדים שלי מורים לאנגלית ברמת דוברי אנגלית, אז ניסיתי להיכנס בעצמי", הוא מספר. "לקח לי שלושה חודשים רק להשיג את טבלאות השכר, ונתקלתי בתנאים משונים כמו חובה להחזיק בתואר שני. לי במקרה יש תואר שני, אבל מה הקשר?".
הפרויקט כולו נסגר עוד לפני שהוא התחיל. "באמצע אוגוסט נציגי המחוזות אמרו שלא ימשיכו לטפל בזה עד שמשרד החינוך יפתור את המחלוקת, כי יש עליהם לחץ חזק מצד הסתדרות המורים שלא לשתף פעולה", מספר גורם במשרד החינוך. "נאלצנו לסגור את זה. חסרים מורים למתמטיקה, אנגלית ומדעים, הגיעו אנשים שזה המקצוע שלהם - וסירבנו להם. בשורה התחתונה, הסתדרות המורים ניצחה והתלמידים הפסידו".
"די ייאשו אותי. ניסיתי לפנות לשר החינוך יואב קיש, והוא לא ממש דחף את הנושא", אומר מייזלס. "מהסתדרות המורים אני לא מצפה, התלונות שלי הן לאוצר ולחינוך". עד שזה ייפתר, מערכת החינוך תמשיך לסבול ממחסור במורים. את ההשלכות לכך ראינו לפני חודש, כשהתברר שתלמידי ישראל קיבלו את הציונים הנמוכים ביותר זה 17 שנה במבחני TIMSS הבינלאומיים למתמטיקה ומדעים.
הפתרון לחסם השכר
הסיבה לצורך בחוזים אישיים היא מודל השכר של המורים. מורה מתחיל מרוויח מעט מאוד בלי קשר למקצוע שהוא מלמד ולכישוריו האישיים, והדרך הכמעט יחידה להתקדם בשכר היא להיות מורה במשך 20 שנה. במצב כזה, קשה למשוך אנשים למקצועות מבוקשים, שמעוניינים ללמד במשך שנים בודדות בלבד. העסקה תחת חוזים אישיים תאפשר שכר של 14.5-16.5 אלף שקל בחודש, בלי דרגות ובלי דרישות ותק.
אחת הטענות שעלו כנגד החוזים האישיים היא שהמורים המועסקים תחתם לא נדרשים להחזיק בתעודת הוראה, אלא רק להיות מומחים בתחומם. "למה לא תעודת הוראה? כי זה דורש שנת לימודים, ואני רוצה משרה חלקית קטנה. אני בין עבודות ורוצה לתת משהו לתלמידים", אומר מייזלס. "יש הרבה הייטקיסטים כמוני שיכולים להעלות את רמת האנגלית והחשבון בבתי ספר יסודיים".
המחלוקת העיקרית שמעכבת את יישום ההסכם התעוררה על רקע פירוש המילים "בהיקף של 6% מכלל עובדי ההוראה המועסקים בשירות המדינה". לכאורה אמירה פשוטה, אלא שעל פי מנכ"לית משרד החינוך בזמנו דלית שטאובר, מדובר ב־6% שהם בנוסף למצבת שעות ההוראה הקיימת, ולא מתוכה.
גורם במשרד החינוך אומר כי הסתדרות המורים טענה שסוכם שהחוזים האישיים יתוקצבו מאפס ולא על חשבון שעות ההוראה, "אבל זה מוזר: הקצאת שעות התקן תואמת את ההקצאה של השיעורים שמציע בית הספר. אם השעות מאוישות, לא תביא במקביל עוד מורה". לדבריו, הסתדרות המורים לא הפנתה לשום מקור כתוב. "כל הטענות שלהם היו על דברים שלדבריהם 'סוכמו בעל פה'. הסעיף בהסכם, והמכתבים שהוא הפנה אליהם, היו מאוד לקוניים ותמציתיים. ולדברי גורמים באוצר שעסקו בזה, זה לא דובר גם בעל פה".
גורמים המעורים בנושא טוענים שזו בעיה מנהלית בלבד ולא מהותית, שכן "ממילא יש מחסור במורים, זה לא שתקני השעות היום מלאים. הלוואי שנגיע למצב שיש לנו עודף במורים וצריך להחליט למי מהם להקצות את התקן. יש מחסור אדיר במורים, בטח בת"א ובמרכז".
במשרד החינוך טוענים שהסיבה לסגירה לא הייתה התנגדות של הסתדרות המורים, אלא כשל בירוקרטי: "מתווה ההעסקה חדשני ודורש אישור מיוחד מנציבות שירות המדינה. האישור הרגולטורי התקבל לאחר פתיחת שנת הלימודים, ועל כן לא ניתן היה להפעיל את התכנית במועד המתוכנן", מסרו מהמשרד. "אנו נערכים להפעלת התכנית כפיילוט בשני מחוזות נבחרים בשנת הלימודים תשפ"ה". התגובה לא מסבירה מדוע הקול הקורא נפתח ביולי ונסגר באוגוסט, לפני תחילת השנה. גורמים המעורים בנושא מעידים שאכן היה קושי באישור החוזים, אך ש"המחסום האמיתי זה משרד החינוך".
מהסתדרות המורים נמסר: "איננו מכירים הטענות. הסתדרות המורים פועלת לאור ההסכם הקיבוצי".