גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבלוף הכי גדול של ענף הנדל"ן ולמה בונים פה בעיקר דירות שאנחנו לא צריכים

אוהבים להתלונן פה על היעדר דירות וקרקעות, אבל לפי נתונים שפרסמה הלמ"ס, בישראל ישנן 2.96 מיליון יחידות דיור, ו-2.95 מיליון משקי בית, אז איפה הפער? ● אם כבר מחפשים מצוקת היצע, כדאי להתמקד בחוסר ההתאמה בין מה שאנחנו צריכים לבין מה שיש בשוק

בישראל יש הרבה יותר יחידות דיור ממשפחות / צילום: Shutterstock
בישראל יש הרבה יותר יחידות דיור ממשפחות / צילום: Shutterstock

במאי 2023 פרסם מבקר המדינה נתונים של המועצה הלאומית לכלכלה, לפיהם בשנים 2006 ועד 2022 "נוצר מחסור מצטבר של 189 אלף יחידות דיור, וזאת משום שמספר יחידות הדיור שנבנו היה קטן מהנדרש לפי צורכי הדיור". אורי יוניסי, ראש מערך המשכנתאות של בנק לאומי, סופר במצגות שלו "חוסר של 230 אלף דירות בין היצע לביקוש", בעקבות הפער המצטבר בין התוספת המדווחת במשקי הבית לתוספת הדירות בפועל בשני העשורים האחרונים.

האם הסכם ממון שנחתם בחו"ל מגן על דירות שנרכשו בישראל?
הצעה חדשה בתחום ההשבחה: יבוטל תשלום היטל בעת מכירת נכס

מנטרת "נגמרה הקרקע"

הבעיה היא, שלא רק שאין ראיות למחסור כזה בשטח (מחילה מההומלסים הספורים שבכל זאת ישנים על ספסלים), אין אפילו ראיות למחסור הזה בנתונים עצמם. ספירת סך יחידות הדיור הכולל במדינת ישראל, על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עוקפת את מספר משקי הבית והמשפחות שחיות פה. לפי נתונים שפרסמה השבוע הלמ"ס, בישראל ישנן 2.96 מיליון יחידות דיור. זאת, כאשר לפי אותה למ"ס חיות פה 2.3 מיליון משפחות ו־2.95 מיליון משקי בית. אופס, הפער נעלם.

זה מסביר מצוין את מה שכולנו רואים בעיניים. את היזמים שמתנפלים עלינו בשלל מבצעים, או את הדיווח של בנק ישראל שהקבלנים נטלו רק בדצמבר "הלוואות בלון" (הלוואות לטווח קצר של כשנתיים) בסכום עתק של 3.2 מיליארד שקל, במקום רוכשי הדירות שישלמו להם עם קבלת המפתח. לא ממש מתאים למצב של מחסור עצום בדירות, כשאוטוטו חלק גדול מאיתנו נישן לכאורה בחוץ.

מדובר בדוגמה מצוינת לביקורת שעלולה להפוך לחרב פיפיות. כן, המדינה לא עושה מספיק לייצר די היצע. אבל איכשהו, השוק מייצר פתרונות לא רעים: ביחידות דיור שלא רשומות בשום מקום, בפיצולים לא חוקיים, ופה ושם כנראה גם במגורים של כמה משקי בית ביחד, אצל ההורים למשל. זה לא אידיאלי, אבל גם מי שמגזים עם תיאורי הקטסטרופה - ודאי אם הוא זוכה לרוח גבית מסטטיסטיקאים - מייצר על הדרך נבואה שמגשימה את עצמה. ריצה מבוהלת לקנות, ולו בשל החשש שלא יישאר לנו איפה לגור מחר.

ואגב המנטרה "נגמרה הקרקע", שימו לב גם לזה: לפי נתוני הלמ"ס המעודכנים, ב-19 הערים הגדולות בישראל, המונות מעל ל-100 אלף תושבים, 39% מהבניינים כוללים וילות וצמודי קרקע (עד 2-1 דירות במגרש). עוד 17% כוללים 3-5 דירות. אפילו בערי המרכז המבוקשות, כמו הרצליה, כפר סבא או ראשון לציון, צמודי הקרקע תופסים יותר מ-50% מהבניינים. כמה מסובך לתכנן הכפלה של חלק מהמגרשים לפחות פי 2-3?

גדולות במקום קטנות

אם כבר מחפשים מצוקה של ביקוש מול היצע בדיור - כדאי להתמקד בחוסר ההתאמה בין מה שאנחנו צריכים לבין מה שהשוק מציע. שטח דירה ממוצעת בדירות הנמצאות היום בבנייה (נכון לספטמבר) עומד על 181 מ"ר ברוטו. שטח דירה ממוצעת באותן 16,890 דירות שהחלו להיבנות ברבעון השלישי מגיע ל-191 מ"ר. פי 2 יותר מדירה ממוצעת רק לפני עשורים ספורים, ואל תשאלו איך סבא וסבתא גרו כשבאו לכאן.

בראשית שנות ה-70, למשל, 74% מהדירות בישראל היו בנות 3 חדרים ופחות. בשנתיים האחרונות (2023 עד ספטמבר 2024), חלקן היחסי מסך הדירות שהסתיימו עמד על 19%. וגם זה קרה אחרי שעברנו כברת דרך דרמטית, בעיקר בערים הגדולות, ולעומת 7% בלבד בשנת 2017. משקל דירות חדר או שניים ירד מ-13% בשנת 1970 ל-5% בלבד בשנתיים האחרונות. שיעור הדירות הגדולות מאוד (בנות 6 חדרים לפחות) קפץ מ-3% ב-1970 ל-20% בשנתיים האחרונות.

זה מה שאנחנו צריכים? לא בטוח. בעצם, בטוח שלא. משפחות של עד 3 נפשות הן 60% ממשקי הבית בישראל (46% כוללים עד 2 נפשות). ובהינתן הזדקנות האוכלוסייה ודחיית גיל החתונה, זה רק יגדל. אבל אל תגלו את זה להרבה מאוד רשויות מקומיות, שעדיין משוכנעות שכמה שיותר גדול ויקר זה מה שמחפשת האוכלוסייה שהן רוצות אצלן, וכשגם הקבלנים יודעים שעל הוספת חדר, שניים או שלושה אפשר לקבל הרבה יותר ממה שעולה לבנות אותם. ולא רק שלא בונים דירות קטנות, הורסים אותן לטובת גדולות בהרבה. ככה זה כשמעל ל־30% מהבנייה בישראל היא בהתחדשות עירונית.

כוכבי השבוע

מצוין: לא מוותרים לרשתות המזון

פה ושם הרגולטור חושף כמה שיניים. אפילו נושך בקטנה. לעתים נדירות, הוא אפילו מוכן להודות בטעות. השבוע, ארבעה חודשים לאחר שמשרד הכלכלה הודיע על תוכנית לביטול סימון המחירים על גבי המוצרים בסופר, הודיע השר ניר ברקת על סיבוב פרסה. "אי-סימון מחירים הם פגיעה בזכויות הבסיסיות של הצרכן", כדבריו. בנוסף, הודיע ברקת, כי האכיפה תגבר ומספר הפקחים יגדל (הכשרה מהירה של 21 מפקחים). ככה יעשה לרשתות המזון, שהפכו בחודשים האחרונים תוכנית עתידית לעובדה מוגמרת. סבלנות - לא קונים בשום חנות.

במקביל בשבועות האחרונים הודיעה הרשות להגנת הצרכן לרמי לוי ולשופרסל על כוונה להטיל עליהן קנסות של 800 אלף שקל ו-2.1 מיליון שקל, בהתאמה. זאת, לאחר שבסניפי הסיטונאות שלהם לא הודבקו מדבקות על מוצרים, וכשכבר הוצגו, המחירים לא תאמו את אלה שבקופה. מוטב מאוחר.

בלתי־מספיק: בת"א יש דוחות חודשיים אחרי וול סטריט

עונת הדוחות הכספיים לסיכום 2024 בעיצומה. בוול סטריט, לא בתל אביב חלילה. השבוע פרסמו ענקיות כמו נטפליקס וג'ונסון אנד ג'ונסון את התוצאות. בשבוע הבא, עוד לפני סוף ינואר, יחל הבליץ הגדול, עם דוחות אפל, מיקרוסופט, אמזון, מטא ועוד.

ורק אצלנו כלום לא בוער. אחת מכל חמש חברות ציבוריות תפרסם רק ביום האחרון שמתיר החוק (סוף מרץ). מרבית האחרות יפרסמו כמה ימים קודם. גם לגבי שעות הפרסום אין נוהל מחייב, בזמן שבארה"ב מקפידים לפרסם לפני המסחר או מיד אחריו. ואגב, נכון לעכשיו, תחת לשונית "מועדי פרסום דוחות", החברות היחידות שנסחרות רק בתל אביב וטרחו לעדכן את המשקיעים הן רוטשטיין ולוינשטיין, שיפרסמו ב-24 וב-25 במרץ. הרוב לא יעדכנו אף פעם.

סתם עוד דוגמה מתסכלת לאופן שבו עובד שוק ההון שלנו. הוא אפילו לא מנסה שייקחו אותו ברצינות.

עוד כתבות

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

דריסת רגל ראשונה בישראל: השקעת ענקית ההון סיכון בסטארט־אפ הביטחוני לייטויז'ן

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

הצד הלא משמח של האקזיט: עשרות עובדים גילו השבוע שמפטרים אותם בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו שתפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

טראמפ לקראת חידוש המו"מ: "איראן רוצה עסקה"

נשיא ארה"ב: "אהיה מעורב בשיחות" ● מחאות תועדו באיראן לקראת השלמתם של 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● על פי דיווח ב-CNN כמה יחידות בצבא ארה"ב המוצבות במזרח התיכון והיו אמורות לסיים בקרוב את תקופת הצבתן - קיבלו הארכה לפרק זמן נוסף ● דיווחים שוטפים

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה