גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דרישה מחברות אוטו–טק ישראליות להציג את קשריהן לסין / אילוסטרציה: יח''צ

עשרות חברות ישראליות שמספקות חומרה ותוכנה לתעשיית הרכב הגלובלית, יידרשו להציג נתונים על קשריהן לסין, כתנאי להשתתפות בחוזי אספקה עתידיים ליצרני רכב מערביים. זאת בעקבות רגולציה אמריקאית חדשה למניעת היבוא של כלי רכב "חכמים" ושל רכיבים לרכב מתוצרת סין, משיקולים של ביטחון לאומי.

● מלכודת שווי השימוש: כמה באמת משתלם לקחת רכב צמוד מהעבודה
● מבחן דרכים | ב-200 אלף שקל: המכונית שתדרוש מכם חלוקת קשב של טייס
● לא רק גזירות: רשות המסים תאריך הטבה לחלק מהרכבים הצמודים

על פי הרגולציה, שפורסמה החודש, החל מינואר 2026 תיאסר בארה"ב מכירת כלי רכב חדשים, שעושים שימוש ברכיבי תוכנה, כולל מערכות הפעלה, שמקושרים "לחברות ממדינות עוינות", ובראשן סין ורוסיה. האיסור חל גם על הונג קונג. החל מינואר 2029 יחול איסור דומה גם על שימוש ברכיבי חומרה "חכמים" מתוצרת סין בכלי רכב שנמכרים בארה"ב. ביניהם רכיבי כוח לרכב חשמלי ומערכות ניהול נלוות, שבהן יש ליצרנים סיניים דומיננטיות.

האיסור יחול גם על רכיבי תוכנה וחומרה שאינם מיוצרים ומפותחים ישירות על ידי חברות סיניות, אלא על ידי חברות שנשלטות עסקית על ידי חברות סיניות, או שיש בהן השקעות סיניות מהותיות.

הוא יחול גם על יצרני רכב אמריקאיים וגם על יצרני רכב מקוריאה, מיפן ומאירופה, שמשווקים או מייצרים רכב בארה"ב.

חייבות להגיב מיד

בענף מציינים כי למרות האופק הארוך, לכאורה, של הרגולציה האמריקאית, היא מחייבת את יצרני הרכב להגיב מיידית, מכיוון שהם נוהגים לחתום על חוזי אספקת רכיבים לדגמי רכב עתידיים שלוש שנים ויותר לפני תחילת הייצור שלהם.

מספר חברות ישראליות בתחום האוטו-טק כבר קיבלו לאחרונה פניות מיצרני רכב מערביים, שמולם הן פועלות, ובהן התבקשו להציג את "הקשרים הסיניים" בשרשרת הייצור הגלובלית שלהן, ואת ההשקעות הסיניות בהן.

בשנים האחרונות החלו מספר חברות אוטו-טק ישראליות להפעיל שלוחות ייצור ומו"פ בסין ובהונג קונג בשל התשתית המפותחת והזולה יחסית, שקיימת בה בתחומים הללו.

ובתוך כך, גופי ממשלה שונים בישראל, ובהם משרד התחבורה ומערך הסייבר הלאומי, מבצעים כיום עבודת מטה, שנועדה להסדיר את הגנת הסייבר על כלי רכב בישראל בטווח הארוך. העבודה נועדה לסגור פרצות אבטחה פוטנציאליות לאורך כל מחזור החיים של כלי הרכב הפרטיים והמסחריים הנמכרים בישראל. מדובר בין היתר בהגדרות טכניות להגנת סייבר בכלי רכב מיובאים, באלמנטים תפעוליים, כגון הגנה על עמדות טעינה (במקרה של רכב חשמלי) ובתקשורת אלחוטית עם תשתיות חכמות, ועדכוני תוכנה מאובטחים ומפוקחים משרתים בחו"ל לכלי רכב בישראל.

המוטיבציה העיקרית היא העובדה, שרוב כלי הרכב החדשים הנמכרים כיום בישראל שייכים לקטגוריה "כלי רכב מקושרי רשת" (Connected Cars). לפיכך הם חשופים למגוון פרצות אבטחה פוטנציאליות, שמאפשרות לשבש את פעולתם מרחוק, להשתמש בהם כדי לאסוף נתונים רגישים או לפגוע באמצעותם בתשתיות לאומיות רגישות. מוטיבציה נוספת היא ריבוי כלי הרכב החכמים מתוצרת סין המיובאים לישראל. עם זאת, המסקנות המתגבשות לא יחולו ספציפית על כלי רכב מתוצרת סין, אלא על כל סוגי הרכב.

"רמז" לדמותה של הרגולציה המתגבשת אפשר למצוא בנספח אבטחת מידע, שצורף בספטמבר למכרז משרד הביטחון לאספקת כלי רכב צמודים בליסינג לקציני צה"ל. המסמך שכותרתו "הנחיות ביטחון לעיקור רכיבים אלחוטיים ו/או רכיבים אלקטרוניים משדרים או קולטים" מתנה את ההשתתפות של דגמים במכרז בניתוק מוחלט שלהם משידור אלחוטי, כולל חסימת עדכוני תוכנה אלחוטיים של יצרן הרכב (OTA), העברת מידע מכלי הרכב לשרתי היצרנים ועוד. המסמך מטיל את האחריות לניתוק על הספקים המשתתפים במכרז, וקובע קנסות גבוהים במקרה של הפרה.

צעדים של הגנת סייבר

גם מחקר רקע חדש של רשות החשמל, שצורף בדצמבר כנספח ל"קול קורא" בנושא הסדרת שוק הטעינה לרכב חשמלי, מתייחס ספציפית לצעדים שיינקטו בתחום הגנת הסייבר. זאת כדי למנוע גניבת מידע ופגיעה בפרטיות בתהליך הטעינה, פגיעה אפשרית בתשתיות החשמל המקומיות והארציות באמצעות התקפות סייבר על עמדות הטעינה ועוד.

על פי המחקר "כדי לצמצם את הסיכונים הרשות תקדם כתנאי לקבלת רישיון להספקת חשמל מעמדות טעינה עמידה בהנחיות הסייבר, שייקבעו על ידי קב"ט משרד האנרגיה בנושא. מטרת הנחיות אלו היא למזער את הסיכונים לאורך כל שרשרת ההספקה, החל מאמצעי החיבור הפיזי בעמדות, דרך התקשרות הסלולרית לחיבור המשתמש ועד אמצעי המחשוב המנהלים את הטעינות, הנמצאים במחשוב ענן". 

בדרך לארץ: פורד אקספלורר חשמלי, מתוצרת אירופה

לקראת הקיץ ינחת בישראל הקרוס-אובר החשמלי החדש של פורד, שנושא את השם "אקספלורר", אך אין לו קשר למקבילו בעל מנועי הבנזין, שנמכר בארה"ב.

הרכב מתוצרת אירופה מבוסס על פלטפורמה חשמלית של פולקסווגן ID, שמסופקת לפורד במסגרת שיתוף הפעולה האסטרטגי בין שתי החברות. אורכו 4.47 מ', רוחבו 1.87 מ', גובהו 1.64 מ' והוא ניצב על בסיס גלגלים באורך 2.77 מ'.

גרסת הטווח הארוך של הרכב מצוידת במנוע בודד בהספק 204 כ"ס ובסוללה שקיבולתה 84 קילוואט-שעה, המאפשרת טווח של עד 544 ק"מ ב-WLTP.

בנוסף תוצע גרסה דו-מנועית עם הספק של 340 כ"ס, וסוללה מקבילה עם טווח של עד 532 כ"ס. המחירים באירופה נמוכים בכ-15% מהמחיר של דגמי טסלה Y המקבילים.

נחתה בישראל: ב.מ.וו X3 החדשה עם מנועי בנזין ופלאג-אין

חברת דלק רכב החלה את השיווק של הדור החדש של רכב הפרימיום קרוס-אובר ב.מ.וו X3. הרכב עוצב מחדש, והוא גדול מקודמו, וניצב כעת על בסיס גלגלים מורחב באורך 2.86 מ'. תא הנוסעים חדש וכולל מערך דיגיטלי, שמשלב מסך מולטימדיה בגודל 14.9 אינץ' ולוח מחוונים דיגיטלי צמוד.

האבזור התקני שודרג וכל רמות הגימור כוללות כעת ריפוד עור, מושבי ספורט נשלטים חשמלית, חלון גג חשמלי, חישוקי 19 אינץ' ועוד.

הרכב ישווק בישראל עם שלוש אופציות הנעה. הבסיסית מצוידת במנוע טורבו-בנזין בנפח 2 ליטר, שמייצר 190 כ"ס ומאיץ את הרכב מאפס ל-100 קמ"ש ב-7.8 שניות. מחירו 425 אלף שקל. מעליו מוצע דגם הביצועים M50 עם מנוע 3 ליטר בהספק 398 כ"ס ותאוצה מאפס ל-100 קמ"ש ב-4.6 שניות. מחירו 650 אלף שקל.

בנוסף משווקת גרסת פלאג-אין עם מנוע בנזין בנפח 2 ליטר, מנוע חשמלי וסוללה של 19.7 קילוואט-שעה. ההספק המשולב 300 כ"ס והטווח החשמלי הוא עד 87 ק"מ. מחירו 580 אלף שקל.