גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Carlos Barria

מזכירות המדינה בארה"ב הוציאה אמש (ו') הוראה להפסיק את כל הסיוע הביטחוני למדינות זרות והשהיית התוכניות החדשות, להוציא ישראל ומצרים - כך מדווח בכמה סוכנויות ידיעות.

● תעלומה: מה הוביל מטוס צבאי אמריקאי מנבטים לפולין?
● טראמפ בדאבוס: מחיר הנפט צריך לרדת, אפגוש את פוטין ונסיים את המלחמה באוקראינה

חבילת הסיוע השנתית של ישראל עומדת על 3.3 מיליארד דולר לרכש, ואילו זו של מצרים על 1.3 מיליארד דולר. אולם, ארה"ב היא תורמת הסיוע הגדולה ביותר בעולם עם כ-68 מיליארד דולר בשנה הפיסקלית 2023 (כ-1% מתקציבה), וכבר בתקופת מערכת הבחירות התחייב נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להפסיק זאת. בהוראה האמריקאית החדשה גם מצויין, כי ארה"ב "מעוניינת לחזק את יכולת צבא לבנון להתמודד עם חוסר היציבות ולהתעמת עם ההשפעה האיראנית המזיקה" - כשהכוונה היא לחיזבאללה.

בקייב מחכים להכרעת טראמפ

מדינה בולטת שעלולה להיפגע מהצעד יותר מכולן היא אוקראינה, כשבחודש הבא ימלאו שלוש שנים לפלישת רוסיה לשטחה. בכיר ב-USAID (הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי) סיפר לסוכנות הידיעות רויטרס כי גורמים שאמונים על מיזמים באוקראינה, קיבלו הוראה להפסיק את הפעילות - כולל תמיכות בבתי ספר או במוסדות בריאות. הסיטואציה הנוכחית מעמידה בסימן שאלה גם משלוחי אמל"ח עתידיים לקייב בסך כ-3.85 מיליארד דולר שממשל ביידן אישר, וכעת תוהים מה יחליט טראמפ בנושא.

מדינות נוספות שמקבלות השנה סיוע אמריקאי הן ירדן, טייוואן, גיאורגיה, אסטוניה, לטביה, ליטא, אינדונזיה, פיליפינים, תאילנד, וייטנאם, ג'יבוטי, קולומביה, פנמה ואקוודור. השלכה משמעותית בתחום הבריאות עשויה לבוא לידי ביטוי בתוכנית PEPFAR למאבק בנגיף ה-HIV, שמאז תחילתה בכהונתו של ג'ורג' בוש הבן הצילה 25 מיליון בני אדם, מתוכם 5.5 מיליון ילדים.

לפי הדיווח, מזכיר המדינה מרקו רוביו יבחון במהלך 85 הימים הקרובים ויתורים אפשריים. אחד שכבר אושר הוא אישור למתן סיוע מזון בחירום בצל הסכם הפסקת האש והמצב ההומניטרי בעזה, אבל גורמי מקצוע מזעירים כי סיוע המזון בחירום הוא רק חלק זעיר מהסיוע ההומניטרי. מנגד, בסוכנות הידיעות אי.פי מציינים כי העדכון ששלח רוביו לשגרירויות האמריקאיות ישליך, בין השאר, גם על תוכניות מאבק בשחיתות, פיתוח, מים, תברואה והכשרות תעסוקתיות.

"אלו החלטות בילטרליות, אבל בכל זאת אנחנו מצפים מאותן מדינות שיש להן יכולת, לממן בנדיבות סיוע לפיתוח", מסר סגן דובר האו"ם, פרחאן חאק. עם זאת, במסמך ששלח רוביו לשגרירויות יש כבר מסרים ברורים, כולל הבהרבה ישירה כי מבחינת וושינגטון נדרשת בדיקה עם תוכניות הסיוע "עולות בקנה אחד עם מדיניות החוץ" של הנשיא טראמפ. "לא יינתן מימון חדש עבור פרסים חדשים או הרחבות של קיימים, עד שכל אחד ייבדק ויאושר", צוטט מתוך המסמך ב-BBC. "יש להוציא צווי הפסקת עבודה מיידית, בהתאם לתנאים, עד למועד שיקבע המזכיר בתום הבדיקה".

חדשות טובות מהבית הלבן

מן הזווית הישראלית, הוויתור של ממשל טראמפ על הפסקת הסיוע לישראל הוא מסר חיובי מאוד, על אחת כמה וכמה כשחבילת הסיוע השנתית הנוכחית שכוללת גם חצי מיליארד דולר לתוכניות משותפות בתחום ההגנה האווירית - מסתיימת ב-2028. על כן, ראש הממשלה בנימין נתניהו יידרש לפעול מול הנשיא טראמפ לכינון מזכר הבנות חדש החל מ-2029.

עם זאת, הסיוע האמריקאי במלחמה נרחב בהרבה מאותם 3.8 מיליארד דולר בשנה במסגרת מזכר ההבנות. ארה"ב השקיעה בשנה הראשונה של מלחמת חרבות ברזל לא פחות מ-17.9 מיליארד דולר בסיוע צבאי לישראל. כך לפי דוח "עלויות המלחמה" שפרסם מכון ווטסון באוניברסיטת בראון. זהו סכום ששווה לכ-3.8% מהתוצר הישראלי.

תקציב הביטחון הישראלי לשנת 2025 עומד על 117 מיליארד שקל (כ-30.9 מיליארד דולר), שמהווים 6.5% מהתוצר ו-20% מתקציב המדינה. בשורה התחתונה, היקף הסיוע הצבאי מארה"ב שווה לכ-57.9% מהוצאות הביטחון. וזאת, כשלא מחשבים במסגרת זאת כ-4.86 מיליארד דולר נוספים שהושקעו בשנה הראשונה בפעילות המוגברת של ארה"ב במרחב, כמו למשל סיוע בהגנה האווירית לישראל.

בבסיס המדיניות האמריקאית מעוגן עיקרון היתרון האיכותי הצבאי של ישראל. במחקר של מכון ווטסון מצוין שכלל 334 מטוסי הקרב של ישראל הם מתוצרת ארה"ב - F-15, F-16, ו-F-35 שמהווים אמצעי מרכזי ביתרון האיכותי של ישראל. לצד זאת, חיל האוויר מפעיל יותר מ-40 מסוקי קרב מדגם אפאצ'י, אף הם מתוצרת אמריקאית.

בשנה הראשונה של המלחמה, וושינגטון סיפקה לישראל, בין השאר, יותר מ-4 מיליון ק"ג דלק סילוני, כ-57 אלף פגזי 155 מ"מ, 3,000 טילי הלפייר, 1,800 מפצחי בונקרים, 200 חימושים משוטטים וכ-20 אלף רובים. כך, לפי המחקר של ווטסון, מסתכם הסיוע האמריקאי מאז 1959 ועד השנה, בהתאמה לאינפלציה, לכ-251.2 מיליארד דולר. אל הסכומים העצומים התווספה הפעולה החריגה של פריסת סוללת THAAD האמריקאית בישראל החל מחודש אוקטובר.

מענקים במקום הלוואות

הסיוע האמריקאי המשמעותי החל במלחמת יום הכיפורים, כשאחריה התווספו מענקים - עד שמ-1984 תפסה שיטת המענקים את מלוא הסיוע במקום הלוואות. המשמעות הייתה גדולה כבר בישראל של שנות ה-80, בגלל שב-1985 היווה הסיוע האמריקאי כ-10% מהתוצר הישראלי. השינוי המשמעותי של מעבר למזכרי הבנות, שמהווה את בסיס הסיוע האמריקאי כיום, החל ב-1999.

היתרון בעיגון במזכרי הבנות הוא שהם לא חוק, ובעקבות כך לא דורשים אישור קונגרס. המזכר הנוכחי, שיצא לדרך ב-2019 ויסתיים ב-2028, כולל מימון רכש צבאי (FMF) בסך 3.3 מיליארד דולר מדי שנה. אליו התווספו חצי מיליארד דולר לפיתוח פרויקטים משותפים בתחום ההגנה האווירית. סוגיה בעייתית במזכר ההבנות הנוכחי היא סעיף ההמרות (OSP): היכולת להשתמש בסיוע מסוים מתוך המענק השנתי לטובת המרה לשקלים ולשימוש בתעשייה הביטחונית המקומית.

מזכר ההבנות שנכנס לתוקף ב-2019 קובע כי לישראל הותר להמיר 815 מיליון דולר (24.6%) מה-FMF. בד בבד, נקבע מודל שבו היקף ההמרות מצטמצם בפעימות החל מ-2023, כולל אחת חדה בשנה הבאה, עד לכדי אפס ב-2028 - במטרה שכל הסכום יושקע בחזרה בתעשייה האמריקאית. במזכר הבנות חדש שיהווה את אחת מהפעילויות המשמעותיות ביותר של רה"מ נתניהו ואנשיו מול ממשל טראמפ, ייתכן מאוד כי הקושי המרכזי יהיה בסעיף ההמרות, מתוך רצון של הנשיא החדש להותיר כמה שיותר השקעה במשק האמריקאי.