גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המשקיעים הגדולים בתל אביב מוכרים מניות במיליארדים. מה הם יודעים שאנחנו לא?

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לא רק אהרן פרנקל: גל של מימושי מניות שוטף את הבורסה בתל אביב לאחרונה ● בדיקת גלובס מגלה כי 8 המימושים הגדולים בחודש האחרון הצטברו לסכום של יותר מ־3 מיליארד שקל – קצב חסר תקדים ● בשוק מנסים לפענח האם הכסף החכם כבר חושש שתל אביב הפכה ליקרה מדי

צילומים: עמית באום-מתוך ויקיפדיה, ישראל הדרי, סיון פרג', כדיה לוי
צילומים: עמית באום-מתוך ויקיפדיה, ישראל הדרי, סיון פרג', כדיה לוי

כשבעלי שליטה או עניין בחברות הנסחרות בבורסה רוכשים מניות, בדרך כלל לאחר תקופת ירידות, נהוג לומר כי זהו איתות למשקיעים לכך שמחירי החברות הפכו לזולים לדעתם. באופן הפוך, כשהם מוכרים מניות בהיקף גדול, הדבר עשוי ללמד כי מי שיודעים יותר טוב מכולם מה מצב עסקי החברה, מעריכים כי השווי הפך ליקר, וייתכן שימי העליות קרבים לסיומם.

הצמיחה של אינפיניטי והלקח של מור: אי אפשר להישאר לנצח בצמרת התשואות
הוא היה נהג אמבולנס בישראל והפך לשורטיסט הכי מסוכן בוול סטריט. למה הוא פורש?

מהשפל של תחילת מלחמת חרבות ברזל בסוף אוקטובר, השלימה הבורסה בת"א עלייה פנומנלית של קרוב ל־60% במדדים המובילים ובשנה האחרונה היא אף עקפה בביצועיה את אלה של מדדי וול סטריט. שורה ארוכה של מניות בתחומי הנדל"ן, הפיננסים, התשתיות והמלונאות, זינקו למחירי שיא. כל אלו על רקע הישגיה המרשימים של ישראל במלחמה, ההערכה כי זו עומדת בפני סיום וההנחה כי לאחריה צפויה תנופה כלכלית בתחומים הללו.

מימושים של שנה בחודש אחד

במקרה או שלא, בחודש האחרון, חלק מבעלי המניות הגדולים בחברות בורסאיות ישראליות ביצעו מימושי מניות גדולים. מבדיקת גלובס עולה כי 8 המימושים הגדולים מתחילת ינואר הסתכמו ביותר מ־3 מיליארד שקל, סכום המתקרב למימושים בשנת 2023 כולה.

לשם השוואה בכל שנת 2023 מכרו בעלי עניין בת"א מניות בהיקף של 4 מיליארד שקל ובשנה שלפניה היה מדובר על 6.4 מיליארד שקל. אפילו בשנת 2021 - שנה של גאות בתל אביב - המימושים במשך כל השנה הגיעו ל־7.7 מיליארד שקל. אם יימשך קצב המימושים הנוכחי, הרי ששנת 2025 עשויה להעמיד רף חדש של מכירות מצד בעלי עניין.

לבד מהמוכרים, מי שצפויה לגזור קופון בעקבות המימושים הגדולים היא מדינת ישראל, בדרך של תשלומי מס על הרווחים (בגין מי שמשלמים אותם כאן). הקופה שלה תתמלא עוד קצת כתוצאה מהמכירות הללו ותסייע מעט להקטין את הגירעון הגדול שנוצר בעקבות המלחמה.

"לא זוכר מימוש כזה אגרסיבי בחודש אחד"

יאיר שני, מנכ"ל סיגמא בית השקעות, מעריך שמהלך המימושים עדיין לא הגיע לסיומו ומציין כי "אם שוק המניות ימשיך לעלות, אני מניח שנראה עוד הרבה מימושים. השוק עשה מהלך מאוד גדול וזה הגיוני לנצל את הגאות. אם הייתי בעל שליטה עם השקעות גדולות ברמות האלה הגיוני שהייתי מממש חלק מההשקעות. בעלי עניין אוהבים לקנות בזול ולמכור כשהם חושבים שאין עוד הרבה לאן לעלות".

שמואל בן אריה, מנהל השקעות ראשי בחברת פיוניר ניהול הון אומר: "אני לא זוכר מימוש כזה אגרסיבי של מניות בחודש אחד. ברור שזה סימן שבעלי העניין חושבים שהמחיר של המניות גבוה שהיחס בין סיכוי לסיכון השתנה לרעה. השוק מתוח מאוד למעלה. ועם זאת, קשה להיכנס לשיקולים של בעלי העניין. הם קנו את הניירות בחצי מהמחיר ולפעמים פחות מזה. הרבה פעמים גם יש להם חובות. וצריך גם לזכור שמול כל מוכר יש משקיע גדול שחושב שכדאי לקנות".

מאהרן פרנקל, דרך עידן עופר ועד דוד פתאל

לקרוב ממחצית המימושים של בעלי עניין בחודש האחרון אחראי גורם אחד - אהרן פרנקל, המשקיע הפרטי המצליח ביותר בשוק ההון המקומי, שמכר בשבוע שעבר 2% ממניות בנק לאומי תמורת 1.4 מיליארד שקל וברווח של יותר מ־600 מיליון שקל.

פרנקל, שרכש את המניות בהנפקת הבנק לפני כשנתיים וחצי, ביצע את המכירה לאחר שמניית לאומי זינקה בשנה האחרונה ב־73% והפכה לחברה השנייה בשוויה בת"א (לאחר טבע). פרנקל, ידוע כמשקיע פיננסי שמזהה הזדמנויות ולאחר "סיבוב" מהיר על מניה יוצא ממנה ברווח גדול. כך היה כשהשקיע לפני מספר שנים בחברת המל"טים אירונאוטיקס וכך גם בחברת הנדל"ן המניב גב ים.

המימוש השני בגודלו בחודש האחרון שייך למיליארדר עידן עופר, והתבצע בחברה הישראלית הנסחרת בניו יורק. עופר, באמצעות חברת ההחזקות קנון, מימש בשלהי דצמבר את יתרת החזקותיו בחברת הספנות צים תמורת 178 מיליון דולר (כ־650 מיליון שקל). זאת אחרי שהמצור החות'י על ים סוף הקפיץ את מחירי השילוח הימי והחזירה את צים לרווחיות האדירה שאפיינה אותה בתקופת מגפת הקורונה. בשנה האחרונה זינקה מניית צים ב־44% (והשלימה עלייה של יותר מ־120% מתחילת המלחמה).

בסמוך למימוש של עופר, בלילה האחרון של שנת 2024 מכרו דוד פתאל וגרושתו הדסה מניות בחברת המלונאות שנושאת את שמם בסכום של 207 מיליון שקל. גם אחרי המכירה דוד פתאל, המשמש כמנכ"ל החברה, ממשיך להחזיק ב־51% ממניות החברה בשווי של יותר מ־4.1 מיליארד שקל והדסה ממשיכה להחזיק ב־5.2% מהמניות בשווי של 424 מיליון שקל. מניית פתאל החזקות עלתה בשנה האחרונה ב־19% לשווי של 8.1 מיליארד שקל.

עוד בסוף דצמבר ניצלו ארבעת האחים שפירא, המחזיקים בשליטה בענקית התשתיות שפיר הנדסה, נסיקה חדה של 50% במניה בשלושה חודשים ומכרו מניות ב־153 מיליון שקל (סך־הכול 1.7% מהון החברה). מהלך המכירה של מניות האחים שפירא בשפיר הנדסה מגיע כמעט חמש שנים לאחר המימוש האחרון שביצעו הארבעה, בפברואר 2020, ערב פרוץ מגפת הקורונה. בסך־הכול מימשו ארבעת האחים - הראל (מנכ"ל שפיר), ישראל, גיל וחן שפירא - מניות בהיקף של כמיליארד שקל מאז הנפקת החברה בתל אביב לפני כעשור.

מוכרת גדולה נוספת מהתקופה האחרונה היא קרן הגידור הזרה מאניקיי, שמכרה קרוב ל־5% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א תמורת 202 מיליון שקל. מאניקיי היא בעלת המניות הגדולה בבורסה והמהלך בו מכרה חלק ממניותיה לבורסה עצמה עורר מחלוקת שאף הובילה להגשת בקשה לתביעה ייצוגית בטענה לקיפוח זכויות המיעוט. כך או כך, מניית הבורסה בת"א קפצה בשנה האחרונה ב־73% ומשקפת לה שווי של 3.7 מיליארד שקל.

למכירה משמעותית של מניות, ולא בפעם הראשונה, "אחראים" בעלי המניות בלהיט הבורסאי הביטחוני העונה לשם נקסט ויז'ן. בעלי החברה שמפתחת ומייצרת מצלמות יום ולילה שמיועדות בעיקר למזל"טים ורחפנים ממשיכים להיפרד ממניות ועל רקע זינוק של מאות אחוזים מאז הנפקתה. בתחילת השנה הנוכחית מכרו הללו בהיקף מצטבר של 101 מיליון שקל. במקרה שלהם, המימוש הנוכחי מגיע אחרי עלייה של 84% נוספים במניה בשנה האחרונה לשווי של 5.3 מיליארד שקל.

לחבורת המממשים מצטרפת גם אלקו, חברת ההחזקות של האחים דני ומייקי זלקינד ששולטת בקבוצת התשתיות אלקטרה, ומימשה מניות בסכום של 85 מיליון שקל. זאת לאחר שמניית אלקטרה קפצה בשנה האחרונה ב־49%, בדומה למקרה של שפיר - על רקע תחזיות אופטימיות לגבי עתיד ענף התשתיות בישראל.

המכירות של בעלי העניין מגיעות במקביל למה שעשוי להפוך לגל הנפקות ראשוניות (IPO) בת"א לאחר שנתיים של בצורת, לצד גיוסי הון פרטיים שביצעו לאחרונה מספר חברות מתחום הבנייה למגורים (ישראל קנדה, רוטשטיין, עמרם אברהם), תוך שהן מנצלות את רמות המחיר הגבוהות אליהן נסקו מניותיהן בשנה האחרונה.

"בישראל מוכרים כשאפשר, לא כשרוצים"

גורם בשוק מציין לגבי גל המימושים כי זה "מהלך מימושים טבעי שמגיע אחרי עליות כה חדות בבורסה. לא צריך לייחס לכך חשיבות גדולה כרגע". לדברי גורם אחר "בשוק הישראלי, בגלל הקוטן שלו, מממשים כשאפשר, לאו דווקא כשרוצים ובמחיר שרוצים. זו הזדמנות למשקיעים גדולים לממש ולהיפגש עם כסף".

גורם שלישי מוסיף כי "השוק פחות זול ממה שהיה אך לדעתי הוא ממש לא יקר עדיין. הבנקים למשל עשו מהלך אבל המכפילים עדיין נמוכים וזה נכון גם לתחום הביטוח. וגם תחום הנדל"ן לא יקר אם נראה ירידת ריבית".

אביעד ספיר, מנהל השקעות במגדל שוקי הון מוסיף כי "מכירת מניות על־ידי בעלי עניין ובעלי שליטה לא בהכרח מסמנת רמת שיא במניה, והרבה פעמים יש מאחוריה שיקולים אחרים שאינם קשורות בהכרח לפעילות העסקית ולשווי. ישנם לא מעט מקרים בהם החברה מהווה את מלוא או את עיקר ההון של בעל השליטה, ולעיתים הוא צריך כסף ברמה האישית, שיסייע לו לסגור הלוואות אישיות ולצמצם מינוף שיש לו מעל החברה. יש גם מכירות שנעשות משיקולי סחירות ובמטרה להגדיל את שיעור החזקות הציבור כדי להיכנס למדדים מובילים".

האם זה אומר שהשוק יקר מדי?

שני מסיגמא טוען כי "השוק לא בועתי למרות שהוא לא זול. נכון שאין כעת מציאות בשוק של 30%־50% עלייה, אבל משקיעים יכולים ליהנות מעליית הערך השוטפת במניות".
בן אריה מסכים: "מכירות של בעלי עניין לא אומרות שהשוק לא יכול להמשיך לעלות או שקרנות הפנסיה לא יכולות לתת רוח גבית לשוק. משקיעים מהציבור מנהלים את החשיפה בצורה אחרת".

ספיר ממגדל שוקי הון טוען כי "אחת הדוגמאות הכי טובות לכך שהתפיסה שבעלי שליטה מממשים בשיא היא שגויה הוכחה בשנים האחרונות פעם אחר פעם בחברת נקסט ויז'ן, שם בעלי השליטה מימשו נתחים מהחזקותיהם לאורך הדרך. כל פעם עלו הנחות שהם מוכרים בשיא וכל פעם המניה המשיכה לטפס והם מכרו שוב לאחר מכן במחירים גבוהים יותר".

עוד כתבות

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

איראן במתקפה אחרי הנאום של טראמפ: "כמו גבלס"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נשא הלילה דברים מול הקונגרס בנאום "מצב האומה" ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "חישובי איראן, לא משנה כמה לחץ יופעל, לא ישתנו תחת לחץ" ● בכירים בישראל משוכנעים - איראן וארה"ב לא יגיעו לפריצת דרך ● עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

בנימין נתניהו פוגש את נרנדרה מודי שנחת בארץ, היום / צילום: ap, Leo Correa

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור במע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם