גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההודעה חסרת התקדים של לוין – מה המשמעות?

הוועדה לבחירת שופטים בחרה בשופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון ● בתגובה הודיע שר המשפטים יריב לוין כי הוא לא מכיר במינוי ● מה משמעות ההצהרה הזו, ואיך משפיע הנתק בין שר המשפטים לנשיא העליון על מערכת המשפט?

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל - פלאש 90, נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת
נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל - פלאש 90, נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת

אחרי שנה ושלושה חודשים ללא נשיא קבוע לבית המשפט העליון, מונה השבוע לתפקיד השופט יצחק עמית. שר המשפטים יריב לוין ניהל מאבק כדי למנוע את המינוי, אך בהתערבות בג"ץ, שקבע כי לוין מפר את החוק, הוועדה לבחירת שופטים התכנסה ובחרה את הנשיא הבא. לוין הודיע באופן חסר תקדים כי הוא לא מכיר בבחירתו של עמית. מה המשמעות של ההודעה, ואיך היא תשפיע על מערכת המשפט?

מעבר לאקטיביזם: הפסיקה הכלכלית של יצחק עמית ששינתה את הכללים
בזמן שכולם עסקו בנשיא העליון: עשרות שופטים ורשמים מונו בהסכמה

הביטוי "משבר חוקתי" מועלה כבר תקופה ארוכה, מאז החלו שרים להתבטא נגד סמכות בג"ץ. משבר חוקתי הוא מצב שבו יש התנגשות בין רשויות השלטון, כאשר רשות פועלת בניגוד לצו של הרשות השופטת, שלה נתונה הסמכות לפרש את הדין.

ההצהרה של שר המשפטים כי אינו מכיר בבחירה של נשיא לבית המשפט העליון היא חסרת תקדים. כך גם תגובת הממשלה, שחלקה מגבה אותו, והעומד בראשה שותק על הצהרת השר הבכיר. בחירתו של עמית נעשתה כדין ובהתאם לפסיקת בג"ץ.

ההצהרה של לוין מלמדת כי הוא לא מקבל את הכרעת בג"ץ, שקבע כי הוועדה לבחירת שופטים היא המוסמכת להכריע אם יש למנות את עמית, חרף פרסומים נגדו. זו לא פעם ראשונה שלוין מתבטא נגד החלטות בג"ץ ולא מקבל את פרשנות בג"ץ.

לצד זאת, לוין לא הפר באופן בוטה וישיר את פסיקת בג"ץ, כי לבסוף איפשר את הבחירה בוועדה, למרות שהחרים את הישיבה.

פגיעה במינויים בבתי המשפט

לחרם שעליו הכריז לוין יש משמעות מעשית, באופן הפוגע כבר היום בתפקוד מערכת בתי המשפט, ולמעשה משתק אותה במובנים מסוימים. צריך להזכיר כי אותו חרם לא החל עכשיו במינויו של עמית, אלא ביוני 2024, בתקופת ממלא-מקום הנשיא עוזי פוגלמן. אז הפסיק לוין לקיים פגישות עבודה עם ממלא-מקום הנשיא. לוין מתכוון להמשיך שלא לשתף פעולה עם עמית. לכך יש חשיבות רבה, שכן קיימות החלטות רבות שבהן נדרשים שני הגורמים הבכירים להסכים - שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון.

דוגמה לכך היא שש ועדות איתור הממתינות להקמה על-ידי השר לוין, כדי למנות שני סגני נשיא למחוזי חיפה, סגן נשיא לבית המשפט המחוזי באר שבע, סגן נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב, סגן נשיא בית המשפט המחוזי נצרת, סגן נשיא בית משפט שלום נצרת וסגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה ירושלים.

לוין אחראי יחד עם נשיא בית המשפט העליון על מינוי יו"ר ושופטים לוועדות שונות. מדובר בשופטים מכהנים או בשופטים בדימוס. למשל, ועדה לנכי המלחמה בנאצים, ועדת מס שבח, ועדת ביוב, ועדת משפחות חיילים שנספו. ועדות אלה פועלות בימים אלה מאחר שקיימים כמה יו"רים, אך לחלק גדול מהן נדרשים מינויים נוספים.

נציב תלונות הציבור על שופטים

סוגיה נוספת היא מינוי נציב תלונות הציבור על השופטים. לפי החוק, שר המשפטים ונשיא העליון ממליצים על מועמד לתפקיד לוועדה לבחירת שופטים. תפקיד זה עומד ריק מאז פרש הנציב אורי שוהם לפני למעלה מחצי שנה. הסיבה: לוין מסרב למנות לתפקיד שופט עליון בדימוס, כפי שנהוג. הוא טוען כי אלה נגועים בניגוד עניינים.

בהנהלת בתי המשפט מתעקשים על החשיבות שיש במינוי שופט שהיה בערכאה הבכירה ביותר כדי לבחון תלונות על שופטים. התוצאה היא שחודשים ארוכים אין מי שיבחן תלונות המוגשות נגד שופטים, והמצב צפוי להימשך.

תפקוד הוועדה לבחירת שופטים

באופן מפתיע, למרות שלוין יחד עם חברי הקואליציה שבוועדה לבחירת שופטים החרימו את הדיון, הוועדה אישרה מינוי 36 שופטים ורשמים, שלהם הסכימו השלושה מראש. כלומר - המינויים נעשו בהסכמה רחבה. בכך אמורה להיפתר המצוקה הנקודתית באיוש תקני שופטים ורשמים, שהיו חסרים תקופה ארוכה.

כך, בבתי המשפט השלום והמחוזי בירושלים היו חסרים שופטים רבים שלא מונו בגלל מחלוקת על זהות המינויים. חלק מחברי הוועדה לבחירת שופטים התפשרו וויתרו על הבחירה בשופטת השלום המוערכת ג'ויה סקפה שפירא, אשר לה התנגדו החברים מהקואליציה. ויתור נוסף היה מינויו של עו"ד אריאל ארליך, היועץ המשפטי של פורום קהלת, הוגי המהפכה המשפטית.

השר לוין הוא האחראי לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, בהתנהלות תקינה. הוא לא צפוי לכנס אותה בקרוב, וההערכה היא שלא ימונו שופטים לבית המשפט העליון נוכח היעדר ההסכמה הנדרשת לכך - שבעה מתוך תשעת חברי הוועדה.

בית המשפט העליון פועל כיום בהרכב חסר של שלושה שופטים, ומאוקטובר יהיו חסרים ארבעה. מסיבה זו, המשמעות המעשית של הצהרת לוין היא שיתוק המערכת ותקיעת הניהול השוטף שלה, לפחות בשנתיים הקרובות - אלא אם הכנסת תתפזר לפני המועד הנקוב.

פגיעה בתקציבים

לשר לוין יש השפעה על תקציב הרשות השופטת, שהוא חלק מתקציב משרד המשפטים. במצב רגיל, הנהלת בתי המשפט היא גוף עצמאי שמתנהל בדיוני התקציב ישירות מול האוצר. אך באוקטובר האחרון התערב לוין באופן חריג בסיכום התקציבי ל-20 תקני שופטים, דרש מהאוצר להפחית את התקנים ותיעדף צרכים אחרים בתוך הנהלת בתי המשפט.

ממלא-מקום הנשיא עמית טען אז כי מעולם לא התערב שר משפטים בתקציב הרשות השופטת. לוין מצידו טען כי אין מקום לתעדף תקני שופטים על פני צרכים אחרים, כמו תקנים לשירות המבחן או מעריכי מסוכנות.

הפסקת הוראת שופטים באקדמיה

תשעה שופטים הגישו בקשה ללמד באקדמיה, אך לוין לא אישר את בקשתם. השופטים מבקשים ללמד 4 שעות בשבוע החל מהשעה 16:00 בשעות אחר-הצהריים. אישורו של לוין נדרש בהתאם לחוק יסוד: השפיטה, הקובע כי שופט לא יועסק בעיסוק נוסף, אלא באישור נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים. כללי האתיקה של השופטים מציינים כי הוראה במוסדות להשכלה גבוהה טעונה אישור כאמור.

לוין כבר אישר בעבר לשופטים ללמד, אך לאחר החלטת בג"ץ שחייבה אותו למנות נשיא לבית המשפט העליון, הפסיק לאשר. כיום כ-20 שופטים מלמדים באקדמיה, על בסיס אישורים קודמים. החלטתו של לוין גררה ביקורת במוסדות האקדמיים, שהדגישו את החשיבות של חיבור הפרקטיקה לאקדמיה.

עוד כתבות

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה ע"י ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לאומי סוגר את חברת ניהול התיקים וידאה ומרחיב את מערך ההשקעות

במסגרת ארגון מחדש שיזם לאומי, תחום ניהול ההשקעות בשוק ההון יועבר למערך ההשקעות בבנק בניהולו של אריאל כהן ● המהלך מתרחש ברקע למהלך אחר שעליו הכריז לאומי בשבוע החולף בתחום המסחר בשוק ההון - קמפיין "לא הרווחתם לא שילמתם"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: האם גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש של שר האוצר סמוטריץ', שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל־130 דולר, נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו, והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו החדש בדרך לביטול? ● גלובס עושה סדר

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

מיקנעם לקליפורניה: המספרים המדהימים של אנבידיה בישראל נחשפים

ענקית השבבים שוב הצליחה להכות את תחזיות השוק, ובדרך גם חשפה פרטים חדשים על הפעילות בישראל ● מספר העובדים גדל, היקף המס המשולם האמיר, ומעל הכול בלטה פעילות חטיבת התקשורת שמבוססת על רכישת מלאנוקס שהציגה שיעור צמיחה של 263%

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

היועמ"שית אישרה: נתניהו יעיד בפרשת הפגישה הלילית

ראש הממשלה צפוי למסור עדות פתוחה בפרשה בה נחשד ראש הסגל שלו, צחי ברוורמן, בשיבוש החקירה הנוגעת להדלפת מסמכים מסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני ● דובר רה"מ לשעבר העיד כי ברוורמן אמר לו שיוכל "לכבות" את החקירה

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

חברת התעופה שמבטלת טיסות לישראל עד להודעה חדשה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה הערב כי היא מבטלת את טיסותיה מנתב"ג החל מהשבוע הבא ● "KLM תמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות ותבחן מחדש את ההחלטה בהתאם לנסיבות" ● בשלב זה אייר פראנס, השייכת לאותה קבוצת תעופה, ממשיכה לפעול כרגיל

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

ירידות חדות בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ירידות בתל אביב, בהובלת מניות הבנקים והקלינטק

מדד ת"א 35 יורד בכ-1%, מדד ת"א 90 נופל בכ-2% ● מניית מזרחי טפחות נופלת לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נופלת גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א ● דוחות אנבידיה ניפצו שוב את תחזיות האנליסטים ● וגם: הבורסה באסיה שהפכה לאחת המובילות בעולם בשנת 2026

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי עפ"י ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים, כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

כותרות העיתונים בעולם

המלכוד הסיני במלחמה עם איראן, ולמה הקשר עם ישראל כל כך חשוב להודו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את הביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד עם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו ואף יחליפו את מס ההכנסה

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים