טל זקס / צילום: דני מיכליס
כמעט לא קמות היום בישראל חברות פיתוח תרופות המבוססות על מדע עמוק וממומנות היטב מתחילת דרכן, אבל עכשיו חברת עריכה גנטית בשם Averna יוצאת לאור עם גיוס של 82 מיליון דולר ועם שם אחד שפותח דלתות: ד"ר טל זקס, מי שכיהן כסמנכ"ל הרפואי של חברת מודרנה בזמן שפיתחה והשיקה את החיסון שלה לקורונה.
● חזית המדע | צוללים לעומק וחיים בים: כך השתנה הגוף של אנשי הבג'או
● הדוח שחולל סערה: גם שתייה מתונה של אלכוהול יכולה לגרום לסרטן
זקס היה אחד הפנים המוכרות של תעשיית הביוטק בתקופת הקורונה, ובזכות העליה המטאורית במניית מודרנה, הוא גם הפך לאדם עשיר מאוד. בזכות תוכנית שחתם עליה מראש, למכור את מניותיו ברגע שיעברו מחיר מסוים, היו שבועות שבהם התעשר במיליון דולר בשבוע. באתר STAT העריכו את ההון שצבר במודרנה בעשרות מיליוני דולרים.
אחרי שעזב, בפברואר 2021, המניה שברה עוד הרבה שיאים, אך זקס טען אז כי החברה נכנסת לשלב המסחרי שלה והוא חיפש פרויקטים עם אתגר מדעי גדול יותר, כמו Averna.
החברה הצעירה מפתחת גישה חדשה לעריכה גנטית, במטרה לטפל במחלות גנטיות נדירות. היא עושה זאת באמצעות mRNA, הטכנולוגיה שבבסיס חיסוני הקורונה, ולכן העובדה שזקס מוביל אותה עוררה הרבה עניין בתחום. בעתיד, יש לה פוטנציאל לפתח תרופות לסרטן ולמחלות אוטואימוניות נפוצות יותר.
הזדמנות מדעית
רוב חברות הביומד שקמו בשנים האחרונות בישראל היו בתחומי המכשור הרפואי, הבריאות הדיגיטלית או הבינה המלאכותית לפיתוח תרופות. החברות האלה בדרך כלל קמות בהשקעה ראשונית קטנה ועושות הרבה מאוד עם מעט מאוד עד שהן מוכיחות את עצמן ותופסות תאוצה. Averna היא סיפור אחר. היא הוקמה ביוזמת רועי אמריגליו, בעבר חוקר במכון ויצמן ומנהל בחברת הפארמה באייר והיום משקיע בקרן אורבימד.
"רועי זיהה הזדמנות מדעית שלא נוצלה כמו שצריך", אומר זקס לגלובס. "הוא גייס לאתגר את ארז חיימוביץ', שותף באורבימד, ויחד הם מצאו את צוות המייסדים, אחד מהם ישראלי, ארז לבנון.
זקס פגש אותם ב־2023. מאז פרישתו ממודרנה הוא מכהן בכמה תפקידים, ביניהם דירקטור בטבע ושותף בקרן אורבימד. "נדלקתי על הטכנולוגיה וחשבתי שזה המקרה שבו אפשר לגייס הון משמעותי ולבנות חברה קצת יותר מבוססת", הוא אומר. "הצטרפתי אל החברה כיו"ר פעיל ומנכ"ל זמני, וגייסנו את סבב A".
החברה נבנתה תחילה תחת השם Exsilio ועכשיו היא נחשפת בשם החדש Averna, וגם עם מנכ"ל חדש, טום ברנס, לשעבר מנכ"ל חברת oRNA ת'רפיוטיקס והיום יזם-שותף ב-Entrepreneur-partnet.
השקעה מחברה מתחרה
"אנחנו מפתחים את הכלי האחרון החסר בארגז הכלים של העריכה הגנטית", אומר ברנס לגלובס. "בשנים האחרונות אושרו תרופות על בסיס RNAi, סוג של RNA שמונע ביטוי של גנים, וב־2023 אושרה תרופה על בסיס CRISPR, מעין מספריים גנטיות שיכולות לחתוך ולהוציא חתיכה מגן, אך הן מוגבלות בכמות ה־DNA שהן יכולות להכניס לתא ויש חשש לבעיות בטיחות.
"כשמדברים על החדרה של גן חדש, בדרך כלל עושים זאת באמצעות וירוס הנושא את ה־DNA הרצוי ומכניס אותו לתוך הגנום. אבל אנחנו מגלים בשנים האחרונות שצריך להביא הרבה חומר גנטי עם כמות גדולה של וירוס לתוך התא כדי לבצע עריכה מוצלחת, ולפעמים זה קשה לגוף".
חלק מהעריכה הגנטית ברפואה נעשית היום מחוץ לגוף, למשל טיפול CAR-T בסרטן, אך הגישה הזאת רלוונטית רק למספר קטן של יישומים.
"חיסוני הקורונה בעצם הראו שאפשר להביא לתאים מידע גנטי ולגרום להם לייצר רצף גנטי שאינו נמצא בגנום, אבל באופן זמני. אנחנו רוצים לעשות זאת עם RNA שמועתק לתוך ה־DNA באופן קבוע. את היכולת הזו פיתחנו בשלוש השנים האחרונות".
ברנס מספר שכאשר הוצג לו הרעיון, הוא לא היה בטוח שהוא ישים, אך ניסויים ראשונים שערכה החברה שכנעו אותו שהדבר אפשרי. "השתכנעתי שאפשר לעבוד עם הגישה הזאת ולעשות לה סקייל אפ, אם כי אנחנו לא לגמרי שם עדיין".
החברה עדיין אינה חושפת לאילו מחלות גנטיות הטכנולוגיה שלה תשמש, או בדיוק כיצד היא עובדת, וזאת מתוך חשש מתחרות מצד חברות שמנסות לפתור אותה בעיה בדרכים שונות. יש לחברה הרבה מתחרות, אך דווקא חברת CRISPR Therapeutics, לכאורה מתחרה של אוורנה, היא אחת המשקיעות בסבב A של החברה, עדות לכך שהיא רואה בה את הדור הבא הפוטנציאלי שלה.
זקס מסביר שהמוצר של החברה מחדיר את ה־DNA החדש לאזורים בתא שנחשבים מרחבים מוגנים, כך שהגנים לא יכולים להשתכפל במקומות לא רצויים ולפגוע בתפקוד התא. הוא מדגיש גם כי הטכנולוגיה של החברה יכולה לבצע טיפול גנטי יותר מפעם אחת עם פחות חשש לתגובה חיסונית, מה שמאפשר לה להכניס יותר מידע גנטי.
"עריכה גנטית מסוג זה אמורה לאפשר טיפול גם במחלות שהמקור שלהן לא גנטי או שלא ניתן לזהות את המקור בגן אחד מסוים", אומר זקס. "כל עוד אפשר לתקן את הבעיה או לעזור, נניח, על ידי ייצור של יותר חומר מחלבון מסוים, ואנחנו יודעים לבנות גן שמייצר את החלבון הזה, הרי שניתן פוטנציאלית גם לפתח תרופה".
כיום החברה מעסיקה 35 עובדים, רובם בישראל. המטרה היא להשאיר את המחקר וקצת מהפיתוח בישראל, וחלק מהפיתוח בארה"ב. הגיוס הנוכחי אמור להעביר את החברה לשלב הניסויים הפרה־קליניים.
לא טריוויאלי לנסות לעשות את כל זה מישראל.
זקס: "נכון, וזו לא הייתה שנה קלה. אני נותן הרבה קרדיט לקבוצה ולחוסן שלהם, אבל אני מודה שהאתגר היה מאוד קשה, בכל החזיתות. גם אישית לעובדים שנפגעו מהמלחמה בכל מיני דרכים, גם מבחינת התקשורת של החברה עם הצוות מחו"ל כאשר אין טיסות וקשה להיפגש. אני אופטימי ומאמין שדברים הולכים להשתפר, גם שוק הביומד עצמו משתפר, ועכשיו טום איתנו".
למודרנה, החברה שעזבת, קצת יותר קשה בשנתיים האחרונות. הם עוד לא הצליחו לשחזר את ההצלחה של חיסוני הקורונה.
"מודרנה חברה מדהימה, והם היו חלוצים והראו גם לנו את הדרך. היום אני לא יכול לדבר בשמה. אני לא יכול גם לדבר על טבע, שבה אני דירקטור, מלבד לומר שאני כל כך גאה בה על ההתאוששות שהיא עשתה".
שוק שנמצא בחיתוליו
תחום העריכה הגנטית החל לממש את הפוטנציאל שלו רק בשנים האחרונות, יותר מ־20 שנה אחרי פענוח הגנום, וכעשור אחרי המצאת טכנולוגיית הקריספר Cas9 שהנגישה עריכה גנטית למעבדות ברחבי העולם. ב־2017 אושרה הטכנולוגיה הראשונה לעריכה גנטית של תאים מחוץ לגוף והחזרתם (CAR-T) והיום מגלגל שוק הטיפולים הזה מיליארדי דולרים בשנה. ה־FDA גם אישר שתי תרופות מבוססות עריכה גנטית למחלות ניוון שרירים למרות המחלוקת לגבי יעילותן, וב־2023 קיבלה חברת CRISPR Therapeutics אישור לתרופה מבוססת קריספר לטיפול במחלות הדם בטא תליסמיה ואנמיה חרמשית. כיום יש עוד עשרות מוצרים בניסויים קליניים המשתמשים בעריכה גנטית בטכנולוגיות שונות.