גורמים המשוחחים עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הופתעו לשמוע אותו מדבר בימים אלה על תוכניות להגשת תקציב 2026 באוגוסט הקרוב. התכנון קדימה עשוי היה להיות טבעי ורצוי בשלב זה של השנה, אילולא היה מנותק מהמציאות התקציבית הנוכחית: תקציב 2025 עדיין רחוק מלעבור, ואין כל ודאות פוליטית שאכן יאושר לבסוף.
● האוצר יכפה על חברות התקשורת מחירון חדש למניעת סחטנות
● עוד גזירה בדרך: הצעד של האוצר שיפגע לכם בנטו
סמוטריץ' עצמו הודה היום (ד') כי יש חשש שהתקציב יוחזק כ"בן ערובה" על ידי המפלגות החרדיות עד אשר יושגו הסכמות באשר לחוק הגיוס, וקרא להעביר אותו בהקדם. בהתייחסות ישירה לחוק הגיוס, סמוטריץ' שלף איום מרומז ואמר כי לא יהיו הנחות בגיוס החרדים ו"אם לא נצליח להתכנס לזה, אז אני אומר לחרדים - אפשר להחליט שאנחנו מעבירים את התקציב ולפזר את הכנסת".
סמוטריץ' הגיש באיחור ניכר את תקציב 2025 לכנסת, שמצידה ממשיכה לקדמו בעצלתיים בתוך הוועדות. אם לא יאושר התקציב סופית עד סוף מרץ - הכנסת תתפזר על פי חוק, והמדינה תלך לבחירות. בשלב זה, האתגרים המרכזיים שבדרך להשגת רוב לתקציב במליאה הם לא בהכרח תקציביים, אלא פוליטיים. הקשיים נסובים סביב המאבקים בקואליציה על עסקת החטופים וחוק הגיוס.
בינתיים, הדיונים בוועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, יו"ר דגל התורה בסיעת יהדות התורה, נמשכים באיטיות. הערכות באוצר מצביעות על כך שגם בתסריט האופטימי, התקציב לא צפוי לעבור לקריאות שנייה ושלישית במליאת הכנסת לפני חודש מרץ, מה שמגביר את חוסר הוודאות ומותיר את הדרמה הפוליטית לרגע האחרון.
סמוטריץ' עצמו מצהיר מעל כל במה שהוא נחוש להתפטר מהממשלה אם המלחמה בעזה לא תחודש לאחר השלמת השלב הראשון בעסקת החטופים. בתרחיש שבו יתפטר ויפיל את הממשלה בטרם אישור התקציב, התוכניות ייגנזו ויחזרו למגירות של אגף התקציבים. האופטימיות של סמוטריץ' שיספיק לאשר את תקציב 2026 נשענת על הערכתו שראש הממשלה בנימין נתניהו ימלא את דרישת הציונות הדתית לחדש את הלחימה בעזה. ואולם, יש הסבורים כי מדובר בהערכת יתר של יכולתו של נתניהו לעמוד בדרישה זו, במיוחד נוכח הלחצים מצד ממשל טראמפ.
משבר חוק הגיוס
במקביל, המשבר סביב חוק הגיוס מאיים אף הוא על יציבות הקואליציה ועל אישור התקציב. המפלגות החרדיות מאותתות שהגיעו לקצה גבול הגמישות, ומנגד המתווה המקל לגיוס חרדים נתקל בהתנגדות נחרצת מצד חלק מהח"כים בקואליציה.
בשיחות במזנון הכנסת כבר נשמעה אפשרות יצירתית לקשור בחבילה את אישור התקציב, חוק הגיוס, והשלמת עסקת החטופים וסיום הלחימה בעזה - מהלך שעשוי להביא תיאורטית לתמיכה של האופוזיציה, במחיר קואליציוני של פרישת סמוטריץ' מהממשלה.
למרות המתח הפוליטי והעיכובים בכנסת, באוצר מגלים רגיעה מסוימת. הסיבה היא החלטה מאוקטובר: לפצל את עיקר גזירות המס מחוק ההסדרים ולקדמן בנפרד מהתקציב. הדבר נועד להבטיח את כניסתן לתוקף בזמן, בתחילת 2025, ללא תלות בגורל התקציב עצמו. הצעדים שהופרדו מהתקציב כוללים בין היתר את הקפאת עדכון מדרגות מס ההכנסה, העלאת דמי ביטוח לאומי, העלאת מס יסף וחוק הרווחים הכלואים.
גם אם התקציב יעבור לבסוף, גפני בוועדת הכספים ויו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ ישראל אייכלר מאגודת ישראל ביהדות התורה, יכולים ברצותם לתקוע חלק מהתוכניות. "מה שלא הספקנו להעביר עד כה, ייתכן שכבר לא נספיק", מודה גורם באוצר, בהתייחסו לתוכניות המעטות שעוד נותרו בחוק ההסדרים. בין התוכניות שעלולות להיתקע בוועדות נמצאות למשל גביית יום הבראה משכר כל עובד וכן השינוי בחישוב מנגנון דמי ביטוח לאומי.
עד שיאושר תקציב, המערכת הכלכלית פועלת במתכונת של תקציב המשכי, המאפשר לממשלה להוציא בכל חודש 1/12 מההוצאה השנתית של 2024, וכן מגביל התקשרויות חדשות של הממשלה. בחודש הראשון של השנה זה השפיע רק בשוליים, אבל החל מפברואר עלולה הממשלה להתקשות בהוצאה לפועל של תוכניות חדשות שתוכננו במסגרת התקציב.
הצמרת משנה פניה
חוסר הוודאות התקציבי מתרחש בתקופה שצמרת האוצר משנה את פניה. השבוע הודיע סמוטריץ' על מינוי אילן רום למנכ"ל המשרד במקום שלומי הייזלר, היועץ המשפטי אסי מסינג צפוי לפרוש בחודשים הקרובים, וראש אגף התקציבים יוגב גרדוס נמצא לקראת סיום כהונתו באוגוסט. אחרי השינויים הצפויים, החשב הכללי, יהלי רוטנברג, יישאר הוותיק היחיד בהנהלת האוצר מהתקופה שלפני כניסת סמוטריץ'.
המנכ"ל הנכנס, אילן רום, מגיע לאוצר כדמות שפעלה לאורך השנים בעיקר מאחורי הקלעים. לאחר שירות ממושך ועטור צל"שים במוסד, בשנתיים וחצי האחרונות כיהן כמנכ"ל המועצה האזורית מטה בנימין, המעוז האלקטורלי של הציונות הדתית. למרות זאת, אין לו היכרות מוקדמת משמעותית עם סמוטריץ' עצמו, וגם לא עם עולמות התוכן המרכזיים של האוצר. הרקע הכלכלי שלו מוגבל ביחס למקובל בתפקיד, עם השכלה משפטית.
אחת המשימות הראשונות שמצפות לרום תהיה שאלת זהות היועץ המשפטי הבא באוצר - שומר סף מרכזי בממשלה. מערכת היחסים בין מסינג, שעומד בראש הלשכה המשפטית מאז 2016, ובין שר האוצר סמוטריץ', ידעה עימותים רבים. אחד השיאים הגיע באוגוסט האחרון כאשר השר פרסם מכתב חריף נגד היועץ המשפטי של משרדו. במכתב טען סמוטריץ' כי מסינג "מונע מאג'נדה עוינת" בכל הנוגע לציבור החרדי. בין היתר, מסינג היה שותף לעמדה המשפטית המונעת המשך סבסוד מעונות יום לילדי אברכים המחויבים בגיוס, והתנגד להפשרת מאות מיליוני שקלים בכספים קואליציוניים לרשתות החינוך הפרטיות של המפלגות החרדיות.
תזמון פרישת מסינג עשוי להיות קריטי לסמוטריץ' ושותפיו הקואליציוניים במפלגות החרדיות, עם ההתקדמות להכרעה על חוק הגיוס הנפיץ. יהיה אך טבעי מצידם לצפות שעזיבתו תהיה שעת כושר לקדם את המהלכים שנחסמו עד כה.
על רקע זה, סמוטריץ' דחף לקידום המתווה לקציבת כהונת היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה. החלטת הממשלה שאושרה בנושא קבעה כי יועצים משפטיים שהשלימו שבע שנות כהונה יסיימו את תפקידם תוך 90 יום. עם זאת, מסתמן כי תושג פשרה בנושא. לפי הערכות, מסינג ויועצים ותיקים אחרים אומנם לא ייאלצו לפרוש כבר בפברואר, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה, אבל ההארכה תהיה לחודשים בודדים.
תהליך בחירת יועץ משפטי חדש למשרד הוא ארוך ומורכב, וכולל ועדת איתור משותפת למשרד המשפטים ולמשרד האוצר. השפעתו של השר על הבחירה מוגבלת, ויכולה לבוא בעיקר דרך המנכ"ל שיושב בוועדה. כך, עשוי להיווצר פער זמן בין פרישת מסינג למינוי היועץ המשפטי הקבוע החדש.
עימותים גם עם גרדוס
השינויים בצמרת האוצר יושלמו באוגוסט הקרוב, עם סיום כהונתו הצפוי של ראש אגף התקציבים, יוגב גרדוס. כמו מסינג, גם גרדוס מצא את עצמו לא פעם בעימות חזיתי עם השר הממונה בנושאים דומים.
בחודשים האחרונים סמוטריץ' האשים את גרדוס ב"תדרוכים והדלפות שקריות" וקרא לו "להניח את המפתחות", אם אינו מזדהה עם מדיניותו הכלכלית. במקרה אחר תקף אותו על רקע התנגדות אגף התקציבים למתווה חוק הגיוס, ואמר כי "הוא מוזמן להקים מפלגה".
היו באוצר מי שחשבו שיוגב גרדוס יקדים את פרישתו, וחלק עדיין מעריכים שהוא יעזוב מייד אחרי השלמת התקציב של 2025, אבל עד כה גרדוס בחר להישאר בתפקידו כדי להשפיע מבפנים. הבחירה במחליפו תיעשה באופן בלעדי כמעט על ידי שר האוצר.
