גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קרן העושר מתרוקנת ו"חובות צללים" נערמים: האם רוסיה בדרך למשבר אשראי

מאז תחילת המלחמה באוקראינה הבנקים ברוסיה מחויבים להעניק הלוואות ענק לתעשיות הביטחוניות ● התוצאה: זינוק של 44% בחוב התאגידי וריקון של יותר ממחצית מקרן העושר ● מומחים טוענים שרוסיה מתקרבת למשבר אשראי שעלול לשנות את מאזן הכוחות במלחמה

צילום: ap, Russian Defense Ministry Press Service
צילום: ap, Russian Defense Ministry Press Service

מפרוץ המלחמה באוקראינה, רוסיה מרוקנת בקצב מדאיג את קרן העושר הלאומית שלה. מהנכסים הנזילים שעמדו בפברואר 2022 על 8.7 טריליון רובל נותרו כיום פחות ממחצית, ובמקביל החובות של התאגידים הלא־פיננסיים זינקו, בעיקר בשל מדיניות של הלוואות כפויות לתעשיות הביטחוניות. כעת, מומחים בהרווארד מזהירים כי השילוב של ריקון הקרן והעלייה בחוב התאגידי מאיים להוביל את המדינה למשבר אשראי.

"שבוע העבודה הקשה ביותר": על הכוונת של טראמפ - המדע בארה"ב
היחלשות הציר השיעי טרפה את הקלפים והציתה מחדש את המאבק על לבנון

בתחילת המלחמה רוסיה העבירה סדרת חוקים שנועדו לשמור על הכלכלה, אחד מהם מחייב בנקים להעניק הלוואות בתנאים מועדפים לתאגידים הביטחוניים, לצורך שדרוג והרחבת קווי הייצור הרלוונטיים למלחמה. דרך הלוואות אלו, רוסיה צוברת "חובות צללים" בשווי טריליוני רובלים (עשרות מיליארדי דולרים) בחובות של התאגידים הלא־פיננסיים. יחד עם עלייה בחוב הממשלתי ובחובות אחרים, סך החוב בכלכלה הרוסית זינק ב־22 טריליון רובל (225 מיליארד דולר).

הסכנה: היפר־אינפלציה

"בהתחלה, תוכנית מימון הביטחון החוץ־תקציבית הזאת נראתה כיתרון, בכך שהיא אפשרה למוסקבה לשמור על תקציב הביטחון הרשמי ברמה ניתנת לניהול", כותב ד"ר קרייג קנדי ממכון דייויס באוניברסיטת הרווארד, בתקציר שפרסם למחקר על החובות הנסתרים של רוסיה. "זה הטעה צופים לחשוב שמוסקבה לא עומדת בפני סיכונים משמעותיים ליכולתה לממן את המלחמה. אך עם זאת, לאחרונה ההישענות הכבדה שלה על תוכנית ההלוואות הכפויות התחילה להביא להשלכות חריפות. לא רק שהיא מביאה לאינפלציה ולהעלאות ריבית, היא גם יוצרת את תנאי הסף למשבר אשראי מערכתי".

כלומר, חדלות פירעון של תאגידים ביטחוניים, או חמור מכך - בנקים. דבר זה יכריח את רוסיה להכניס יד לכיס הראשי או להדפיס כסף בצורה שעלולה להוביל להיפר־אינפלציה.

כדי למסך את השפעות המלחמה מהעורף, רוסיה לא מכריזה על גיוס מילואים כללי. במקום זאת, היא משלמת יותר ויותר לחיילים שיתגייסו מרצונם. "ובכל זאת, אנשים לא כל כך באים, כי תוחלת החיים בחזית האוקראינית קצרה מאוד. עכשיו פרסמו שגם יתחילו למחול על חובות מתחת ל־10 מיליון רובל. הם כל כך מיואשים שהם מגייסים מתימן ומנפאל", אמר לגלובס ד"ר יבגני קלאובר מביה"ס למדעי המדינה, ממשל ויחב"ל באוניברסיטת תל אביב.

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין / צילום: Associated Press, Alexander Kazakov

חמור מכך: גם התעשייה הביטחונית הרוסית נדרשת לכוח אדם נרחב במיוחד כדי לעמוד ביעדי הייצור, מה שמביא ל"מלחמת הצעות" של הצבא נגד התעשייה עם מענקים ומשכורות קיצוניות, שגבוהות פי כמה מהשכר השנתי הממוצע ברוסיה. החלק של הצבא ממומן באמצעות תקציב הביטחון (8% מהתוצר ו־32% מהתקציב ל־2025), אך החלק של התעשייה ממומן באמצעות חובות לבנקים, שהממשלה כופה עליהם לתת הלוואות. החובות של התאגידים הלא־פיננסיים ברוסיה זינקו ב־44% מתחילת המלחמה.

אחת ההשפעות הישירות היא שהכלכלה הרוסית עוברת למצב של "התחממות יתר", בו הפעילות הכלכלית שמוכתבת מלמעלה מביאה לאינפלציה. כיום זו עומדת על 9.5% לפי הסטטיסטיקות הרשמיות, ואתרים הבודקים עצמאית את רמת המחירים ברוסיה אף מצביעים על שיעור גבוה מכך. נגידת הבנק המרכזי אלווירה נביולינה הזהירה לאחרונה את הפרלמנט הרוסי ש"כשהכלכלה מגיעה לקצה גבול יכולת הייצור שלה, אבל הביקוש עדיין מתומרץ - מתרחשת סטגפלציה". כלומר, סטגנציה כלכלית ואינפלציה מוניטרית.

אחת הדרכים למתן את השפעת האינפלציה היא מכירת מט"ח מקרן העושר של רוסיה. כתוצאה מכך, היקף הנכסים הנזילים שעמד בתחילת המלחמה על 8.7 טריליון רובל (88.6 מיליארד דולר) נחתך ביותר מחצי ועומד היום על 3.8 טריליון רובל. כדי לבלום זאת, נביולינה העלתה את ריבית הבנק המרכזי ל־21%, שיא של יותר מ־20 שנה, אך הדבר רק החריף את בעיית החובות התאגידיים, שיכולת ההחזר שלהם הולכת ופוחתת. שיעור הלווים עם פיגורים בהחזרים עלה מ־13% בתחילת המלחמה ל־18%, מה שמציב סיכון מערכתי לאשראי ברוסיה.

"בסוף 2024, הקרמלין נעשה מודע יותר לכך שתכנית המימון החוץ־תקציבית יוצרת סיכונים משבשים למערכת הפיננסית, כמו שיעורי ריבית גבוהים במיוחד ובעיות נזילות ורזרבות בבנקים. עבור מוסקבה, הסיכון לאירוע אשראי הוא גורם לדאגה הרבה יותר מיידית מאשר סיכונים המתממשים לאיטם כמו ירידה בתוצר", כותב ד"ר קנדי.

הדילמה של מוסקבה

"מוסקבה עתה עומדת בפני דילמה: ככל שהיא דוחה יותר הפסקת אש, כך גדל הסיכון שאירועי אשראי, כמו חילוצי תאגידים ובנקים, יעלו בצורה בלתי נשלטת ויחלישו את המינוף של מוסקבה במו"מ. הדילמה המתעוררת כנראה תשפיע על תחשיבי המלחמה של רוסיה, ותציע מינוף בלתי צפוי במו"מ עבור אוקראינה ובנות בריתה", מסכם ד"ר קנדי.

בינתיים, תאגידים גדולים ברוסיה כמו תאגידי בנייה ואף חברת הנפט והגז הממשלתית גזפרום סובלים מקשיים ונאלצו לצאת בקיצוצים. בענף הבנייה יש מחסור אקוטי בעובדים בשל המלחמה, והעצירה הסופית של יצוא הגז הרוסי לאירופה בתחילת השנה הביאה למכה נוספת לרווחים. אך בינתיים, מכונת המלחמה הרוסית ממשיכה לתפקד.

"מה שרוסיה עושה נקרא 'דיכוי פיננסי', זה מעין תכנון ריכוזי של המשאבים הכלכליים שאופייני לכלכלת מלחמה", אומר מומחה ישראלי למשברי חוב. "רוסיה אמנם 'נהנית' מיחס חוב־תוצר נמוך במיוחד, אבל הוא לא בהכרח נובע מהתנהלות אחראית אלא דווקא מחוסר ביקוש לחובות של הממשלה הרוסית. מעבר לאינפלציה שזה יוצר בטווח הקצר, הסכנה הגדולה היא כמובן התמוטטות של תאגידים או בנקים. אבל רוסיה ככלכלה מבודדת יכולה לאסור על משיכת פיקדונות ולספק נזילות. ומה הבנקים יעשו? אין להם הרבה אלטרנטיבות בכלכלה הרוסית שנמצאת תחת סנקציות".

לדבריו, הדרך העיקרית של רוסיה לממן זאת תהיה "אינפלציה על צורותיה השונות". מס האינפלציה הוא זה שבסוף יוטל על האזרחים הרוסים, כך שמי שלא נהנה מזינוקי השכר בצבא ובתעשייה יסבול מכך מאוד - וזאת השפעה שכבר לא ניתן למסך מהעורף. "בפועל, אי אפשר לחזות את נקודת השבירה - מתי היא תקרה ובאיזו עוצמה", הוא מסכם.

עוד כתבות

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"יש התקדמות עם איראן, בשבועיים הקרובים יחזרו עם הצעות"

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים