קטע מכביש 6 בביצוע שפיר הנדסה / צילום: אתר החברה
הצלחותיה של ישראל בזירות הלחימה, ובהמשך הפסקות האש שהושגו בדרום ובצפון הארץ, למרות שבריריותן, הפנו את זרקור המשקיעים למניותיהן של חברות התשתיות ומוצרי הבנייה. הסיבה לכך הן התחזיות בשוק ל"בום" כלכלי בעסקיהן, לנוכח מעורבותן הצפויה בפרויקטים רחבי היקף שיידרשו לתיקון נזקי המלחמה בדרום ובצפון, לצד בנייה של פרויקטים חדשים.
● כשההפסד בעו"ש יכול להיות הרווח שלכם במניות: רציונל ההשקעה בבנקים
● ריבית הפד לא תשתנה היום, אך השוק מחכה לתשובות מג'רום פאוול
בחצי השנה האחרונה נרשמו תשואות דו-ספרתיות במניות התשתיות הבולטות בבורסה בת"א. כך למשל מניית דניה סיבוס זינקה בתקופה זו ב-56%, אלקטרה ב-35%, שיכון ובינוי ב-34% ושפיר הנדסה ב-24%. לצידן טיפסה בשיעור נאה של 27% מניית קרן הההשקעה בתשתיות קיסטון. בממוצע עלו מניות הענף ב-32% לעומת עלייה חצי שנתית של 25% במדד ת"א 125.
עוד בלטו בזינוקים מניות החברות שמספקות מוצרים לענפי הבנייה והתשתיות - מבלוקים, דרך דלתות וחלונות, ועד צבע ואבנים משתלבות: מניותיהן של אקרשטיין, רב בריח וחמת זינקו בכ-57% כל אחת בחצי השנה האחרונה, בעת שמניית אינרום טיפסה ב-51% וקליל ב-21%.
בעקבות העליות החדות, הספיקו בעלי שליטה במספר חברות הפועלות בתחומי התשתיות למכור נתח ממניותיהם (בשפיר הנדסה, אלקטרה וקבוצת אקרשטיין). מהצד הקונה עמדו בדרך כלל משקיעים מוסדיים, המעוניינים להחזיק בנתח גדול יותר מהחברות הללו.
"אם יש קונצנזוס לאומי - הוא שצריך לשקם את מה שנפגע במלחמה", אומר יניב פגוט, סמנכ''ל בכיר ומנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה. "מדובר על שורה ארוכה של תשתיות כגון כבישים, מוסדות חינוך ומבני ציבור שצריך לשקם. מגזר התשתיות הפך למעין 'מאמי לאומי', אבל כולם מדברים - ומעט מדי עושים".
פגוט מוצא נקודת אור באישור תקציב המדינה המסתמן: "ככל שיהיה תקציב שיעבור, זה יאפשר להקצות משאבים לסוגייה הזאת. וכשמדברים על תשתיות זה יותר רחב מכבישים וגשרים, זה גם תשתיות אנרגיה - ובבורסה יש השפעה גם על חברות שהן חלק משרשרת האספקה שתומכת בתשתיות, כמו חברות שמוכרות מלט, מחזיקות בנמלי ים ועוד. אפילו חברת אל על שעוסקת בהסעת המונים היא סוג של תשתית. בוודאי גם תחבורה ציבורית. אלה פרויקטים שיכולים להגיע לעשרות מיליארדי שקלים".
"'מעיל רוח' לתשתיות"
בבורסה כבר נערכים לדברי פגוט להשקת מדד מניות חדש על תחום התשתיות: "הבורסה היא אכסניה של החברות הכי גדולות בענף, כך שלצד ההשקעות במדדי שווי שוק (ת"א 35 ואחרים), יש מקום לגוון את התיק במכשירי השקעה ממוקדים. לפחות שלושה יצרנים (חברות המנפיקות קרנות סל, ח"ש) פנו אלי", הוא מספר, "כולם מבינים שיש פה סיפור ומאמינים שאנחנו (הבורסה) נייצר רשימה טובה".
החברות הגדולות בענף התשתיות בישראל נסחרות בבורסה והן עוסקות במגוון רחב של פעילויות, בין היתר פרויקטים להקמת כבישים, גשרים ומחלפים, מסילות רכבת, בסיסים צבאיים, תחנות כוח ועוד. מעבר לכך הן משמשות כזכייניות של פרויקטים, יזמיות בתחום הבנייה או כאלו המספקות לו שירותים שונים. תחום התשתיות נחשב כהשקעה סולידית, כזו שהתקבולים הנובעים ממנה נפרסים לאורך זמן, ומודל זה מתאים להשקעות הגופים המוסדיים, מנהלי חסכונות הציבור בישראל.
העיסוק בתשתיות אינו חדש, אך המלחמה נתפסת כסוג של "גיים צ'יינג'ר" בענף. מנכ"ל אלקטרה, איתמר דויטשר, טוען כי ביום שאחרי המלחמה ייווצרו הזדמנויות הנובעות מהשיקום המסיבי הנדרש. הוא צופה "שינוי תפיסה שיביא ללא מעט פרויקטים מתוך תקציב הביטחון, כיישום המסקנות שלאחר המלחמה".
בין אלו מונה דויטשר, העומד בראש אחת החברות הגדולות בענף: "בניית גדרות (לגבול, ח"ש), סלילת כבישים למוצבים ובנייה של מוצבים חדשים. צפוי שינוי תפיסה ביטחוני להיערכות ישראל בגבולות שלה, ופריסתה לאחר המלחמה תהיה כנראה שונה. אחד הפרויקטים הגדולים יהיה הקמה של גדר מזרחית, משום שנראה שהאיום עובר כיום לקו התפר במזרח. להערכתי תוקם גדר באורך של 440 ק"מ מהצפון לדרום בתוואי הזה".
דויטשר מציין כי באלקטרה הקימו חטיבה ביטחונית לתחום התשתיות: "יהיו ביקושים גם לתחומי התת קרקע (מינהור, בנייה של תשתיות קריטיות) והרבה פרויקטי מיגון, מעין 'מעיל רוח' (בדומה למערכת ההגנה מטילים נגד טנקים, ח"ש). זאת משום שאי אפשר לתת כיסוי של 100% בהתקפות עתידיות, למרות הפיתוחים המדהימים של מערכות החץ ושכמותה".
בשורה התחתונה, להערכתו, "הולך להיות כאן שינוי תפיסה. אלקטרה כבר עונה למכרזים להקמת קמפוסים גדולים של משרד הביטחון, ויצאו כבר מכרזים חדשים ליחידות מחסני החירום (ימ"חים)".
"כולם רוצים לממן זאת"
גם בלי המלחמה, מדינת ישראל נמצאת במחסור כרוני של תשתיות, טוען נבות בר, מנכ"ל ואחד ממייסדי קרן התשתיות קיסטון. "המדינה נדרשת לפיתוח נרחב של תשתיות והשוק צריך הרבה שחקנים פרטיים בזירה. מלחמות תמיד נגמרות כשתקציבי המדינה נשאבו לטובת צרכי ביטחון. הכלכלה צומחת לאט יותר, וכדי לצאת מההאטה הכלכלית, הדרך היא להגדיל את ההשקעות, במיוחד בתשתיות".
על הפגיעה שגרמה המלחמה לתשתיות אומר בר כי "תודה לאל, לא נפגעו תשתיות בצורה דרמטית. אבל די ברור שהדרך להמשיך הלאה היא באמצעות עידוד פרויקטים בתחום. יש דברים שגם היו במחסור מלפני המלחמה, כמו למשל מצוקת התחבורה או בתחום האנרגיה. ההשפעה הכי גדולה של המלחמה בסופו של דבר היא שהשחקנים הזרים נעלמו מכאן. האירוע הפך את המדינה לעוד יותר תלויה בשחקנים הישראלים. לכן גם הרגולטורים השונים צריכים לשנס מותניים ולהבין שזו עת חירום".
בכיר נוסף באחת מחברות הענף מוסיף כי הכניסה של הבנקים וחברות הביטוח לפרויקטים של תשתיות הפכה למאסיבית בחודשים האחרונים: "כולם רואים איך היקפי הביצוע מתחילים לגדול דרמטית כבר היום, והגופים הפיננסיים הגדולים במשק רוצים לממן את זה. אני יודע שלמשרד הביטחון יש כיום כמות מטורפת של פרויקטים שהוא מוציא לדרך.
"מעבר לזה, בשנת המלחמה היו עיכובים בביצועי פרויקטים של תשתיות שעכשיו משתחררים. מנגד, יש עדיין המחסור בעובדים, אך יש גידול בעובדים זרים שהגיעו לכאן בשנה האחרונה. כולם מדברים על הפגיעה בבתים במלחמה, אבל נפגעו גם מבני ציבור, ויש פעילות בינוי בהיקפים מאוד גדולים. במקביל האוכלוסיה ממשיכה לגדול, והיא תצטרך עוד מוסדות חינוך וגם כמובן דירות מגורים. כך שההתעוררות בביקוש לתשתיות רק מתחילה להערכתי".