העלאות שכר עשויות לתדלק את האינפלציה / צילום: Shutterstock
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הגיע ביום שלישי לוועדת הכספים בכנסת, שם הציג בין היתר תחזית אינפלציה מעודדת למדי לשנת 2025. התחזיות האופטימיות מעריכות כי האינפלציה, שעמדה בדצמבר על קצב שנתי של 3.2%, צפויה אמנם לעלות בכחצי אחוז במדד ינואר בשל העלאות מסים, אך היא תתמתן בהמשך השנה ותגיע לפי הערכות בשוק ל־2.1% בלבד באוגוסט 2025, מרכז יעד האינפלציה אליו מחויב בנק ישראל (1%־3%). לפי תחזית חטיבת המחקר של הבנק עצמו, האינפלציה תעמוד השנה על 2.6% ותרד בשנת 2026 ל-2.3%.
● פחות מועמדים ובאיכות ירודה: למה המגזר הציבורי לא מצליח למשוך כוח אדם איכותי
● בלעדי | השכר נשחק, אבל יש הטבות: מה מקבלים המתמחים במשרדי עורכי הדין הגדולים
האם תחזיות אלו אופטימיות מדי? מבט על שוק העבודה בישראל בחודשים האחרונים עשוי לאותת שכן. עד לפני מספר חודשים, הכלכלנים היו חלוקים בדבר השפעת שוק התעסוקה ההדוק על עליות המחירים בישראל, והבנק המרכזי לא חשש מלחצי שכר במשק היכולים לגרום לתדלוק האינפלציה. בהחלטת הריבית האחרונה אמר פרופ' ירון כי "מגבלות ההיצע בשוק העבודה ממשיכות להקשות על הפעילות הכלכלית", אבל הוא לא הזהיר מקפיצה בשכר.
אבטלה בשפל
עם זאת, בדיון בוועדת הכספים ירון ציין כי השכר הריאלי אמנם גבוה מרמתו ערב המלחמה, אך הוא נמצא "מתחת למגמה ארוכת הטווח". על רקע נתוני האבטלה והביקוש לעובדים, מתגבר עוד יותר החשש ללחצי שכר הצפויים לתדלק את האינפלציה וליצור בעיות בתוכניות של בנק ישראל. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, השכר כבר עלה ביותר מ־6% ב־2024 (עד לחודש אוקטובר), לאחר עלייה של יותר מ־10% בשנת 2023.
שיעור האבטלה המצומצם בישראל, הבוחן את מספר המובטלים, עמד בסוף 2024 על 119 אלף מובטלים בלבד (2.6% אבטלה). בתחילת המלחמה צה"ל גייס כ־300 אלף מילואימניקים ומספר זה הלך והצטמצם בהדרגה. כיום, שיעור האבטלה המורחב, הכולל מובטלים, מוצאים לחל"ת ומגוייסים, עומד על 137 אלף בלבד (3%). בתחילת המלחמה הנתון עמד על כמעט 400 אלף איש, שיעור של 8.5%.
מצב של כמעט תעסוקה מלאה עשוי להיראות אידיאלי: אנשים עובדים, צורכים והכלכלה מתפקדת, ודאי בזמן מלחמה. אך מנגד, שיעור אבטלה נמוך כל כך מעביר את הכוח לידיים של השכירים, וגורם ללחצים להעלאת שכר. העלאות שכר עשויות לתדלק את האינפלציה: יותר כסף בידי הציבור גורם ליותר ביקוש, יותר צריכה ועליות מחירים.
שיעור האבטלה הנמוך מצטרף לביקוש גבוה יחסית לעובדים: מספר המשרות הפנויות גבוה בכ־10% מממוצע השנה שלפני המלחמה. אי לכך, תחזיות ראשוניות מצביעות על כך שהשכר צפוי לעלות בכ־6% במהלך 2025.
רפי גוזלן, כלכלן ראשי ב־IBI, מציין כי שוק העבודה ממשיך להתחמם: "יחס גבוה בין היקף המשרות הפנויות לשיעור האבטלה המורחב מעיד על שוק עבודה הדוק במיוחד, נתונים שנרשמו לאחרונה במהלך 2022". לדבריו, "מצב זה מדגיש את חשיבות הטיפול במגבלות ההיצע, שצפוי להשפיע על סביבת הצמיחה, השכר והאינפלציה". יתרה מכך, הוא מעריך כי שיפור זה יהיה הדרגתי בלבד, ולכן "שוק העבודה הנוכחי תומך בהמשך עלייה בשכר ובעלייה באינפלציה בקצבים גבוהים".
בבית ההשקעות מיטב מעריכים כי המחסור בעובדים בולט בעיקר במשרות שאינן דורשות תואר אקדמי, בעוד שמספר דורשי העבודה למשרות הדורשות תואר דווקא עלה. "היחס בין מספר העובדים שמחפשים עבודה לבין מספר המשרות הפנויות בכלל המשק ירד מ־2.3 בשנת 2022 ל־2.1 כיום, אך בקרב העובדים בעלי משלח יד אקדמי הוא עלה מ־1.9 ל־3.7".
שדרוג שכר
מלבד האבטלה הנמוכה, דברי הנגיד בכנסת רמזו על לחצי שכר נוספים שעלולים להגיע בהמשך. פרופ' ירון ציין בוועדת הכספים את פריון העבודה הנמוך בהשוואה למדינות מפותחות, הנובע מפערים במיומנויות יסוד והון ציבורי נמוך.
לדברי הנגיד, "חינוך הוא המקפצה הכי טובה של אנשים להתקדם בכך". במידה והממשלה תיכנס לעובי הקורה, עובדים בעלי מיומנויות נמוכות ישתדרגו - מה שגם אמור להעלות את שכרם. מנגד, ירון גם הזכיר את שיעור התעסוקה הנמוך בעיקר בקרב גברים חרדים (48%) ונשים ערביות (42.8%). הרחבת מעגל העבודה תכניס למשק יותר עובדים, מה שיפחית מנגד את לחצי השכר של המועסקים.