גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המכוניות שייעלמו מהכביש, ואלו שיתייקרו: הרגולציה האירופית שתטלטל את שוק הרכב הישראלי

רגולציות סביבתיות ובטיחותיות מחמירות ייכנסו השנה לתוקף באיחוד האירופי, וגם שוק הרכב הישראלי יצטרך להסתגל ● יצרנים רבים ייאלצו לוותר על דגמי מפתח פופולריים, ואת מקומם בישראל יתפסו דגמים בתקינה אמריקאית - שלרובם צריכת דלק ופליטה גדולות יותר

כלי רכב בנמל אילת / צילום: Shutterstock
כלי רכב בנמל אילת / צילום: Shutterstock

בשבוע שעבר נחשף בגלובס כי שורה של רגולציות רכב אירופיות סביבתיות ובטיחותיות, שייכנסו השנה לתוקף, עתידות להביא להפסקת השיווק של דגמים רבים, בשל חוסר כדאיות של היצרנים להמשיך ולייצר אותם. חלק מהדגמים הללו נחשבים לדגמי מפתח בשוק הרכב הישראלי, ובניסיון למצוא להם תחליף בוחנים כיום היבואנים את האופציה לייבא אותם בתקינה אמריקאית או קנדית, שמוכרת בישראל לצד התקינה האירופית המחייבת. ננסה לענות כאן על כמה שאלות מתבקשות בנוגע להשפעה על השוק המקומי ואולי גם על המדיניות הסביבתית של ישראל.

חברת התעופה יונייטד חוזרת לישראל ב-15 במרץ. כמה יעלה כרטיס לניו יורק?
אופנועים בשווי מעל 300 מיליון שקל: האקזיט הענק של חן למדן וגדי אבירם 
מענק חתימה ותוספת של 65 מ"ר לדירה: התמורות החריגות בהתחדשות עירונית

על אילו רגולציות מדובר?

מדינת ישראל נחשבת "שותפה חיצונית" של האיחוד האירופי ושואפת להיות בעתיד גם חברה מלאה בארגון. אבל סטטוס כזה מגיע עם מחויבויות כבדות, כמו למשל אימוץ מוחלט של רגולציות סביבתיות וצרכניות מחמירות. השנה "מתלכדות" שלוש רגולציות כאלה.

הראשונה, שנכנסה לתוקף כבר בתחילת ינואר 2025, כוללת הורדה משמעותית של ממוצע הפליטה המשוקלל של כל הדגמים של כל יצרן שמשווק רכב באירופה. זאת כשלב ביניים בדרך להפסקה מוחלטת של דגמים עם מנועי בעירה פנימית באירופה ב־2025. הממוצע המרבי שמותר החל מהשנה הוא ברמה מקבילה לזו של רכב היברידי, פחות מ־100 גרם פחמן דו־חמצני לקילומטר. יצרן שלא יעמוד ביעד יאלץ לשלם קנסות עתק: 95 אירו לכל גרם חריגה, כפול מספר כלי הרכב שהוא מוכר.

כלומר, ליצרני רכב, ששיווקו עד היום באירופה דגמים עם מנועי בנזין ודיזל מקובלים, כבר לא משתלם לשווק אותם מכיוון שהם "מושכים למעלה" את הממוצע ומגדילים את הסיכוי לקנס. לפיכך הם חייבים להתמקד בייצור כלי רכב עם הנעה חשמלית, היברידית ו/או פלאג־אין.

הרגולציה הסביבתית השנייה, שעתידה להיכנס לתוקף בסוף השנה, היא תקינת הפליטה החדשה יורו 7, שדורשת מהיצרנים לתכנן מבראשית הרבה דגמים חדשים, במיוחד עם מנועי בנזין ודיזל. השקעות העתק הכרוכות בכך הן עוד מוטיבציה ליצרנים "להעלים" מההיצע שלהם דגמים רבים, פופולריים ורווחיים ככל שיהיו.

"מכת הרגולציה" השלישית של 2025 כוללת דרישות בטיחותיות חדשות להתקנת שלל מערכות בטיחות חדשות כחלק מתקינת הרכב האירופית המחייבת. חלקן דורשות השקעה לא מבוטלת של היצרנים, דוגמת התקנת "קופסה שחורה" שאוגרת נתונים בעת תאונה, "חיישן אלכוהול" שלא מאפשר לנהגים שיכורים להתניע ולנהוג, בקרת שיוט חכמה על בסיס GPS ועוד.

גודש הרגולציות החדשות הללו מקשה על תפקודם של יצרני רכב רבים ולא מעט מהם התלוננו בחודשים האחרונים במדיה על הנזק שהן גורמות לתעשייה האירופית. עם זאת ראוי לציין, שלמרות התלונות הרגולציות החדשות גם מעכבות את הפלישה של יצרני רכב סינים ולכן הן גם משרתות את "המקומיים".

איך מגיבים היצרנים באירופה?

כמעט כל יצרני הרכב, למעט יצרנים ממוקדי רכב חשמלי, מבצעים כיום "דילול" בהיצע הדגמים וגרסאות ההנעה שלהם בתקינה אירופית. התוצאה העיקרית היא היעלמות הדרגתית מהשוק של לא מעט דגמי רכב זולים יחסית עם מנועי בנזין ודיזל מסורתיים. כמו למשל מכוניות עירוניות קטנות, דגמי ציים, מסחריות עבודה קלות וכו'.

הפגיעה קשה במיוחד בדגמים של יצרנים שאיחרו להצטרף ל"טרנד החשמלי", ושרוב המכירות וההכנסות שלהם באירופה עדיין מגיעות מגרסאות עם מנועים מזהמים יחסית.

על אילו דגמים מדובר בישראל?

חלק מהדגמים שייעלמו או שיעברו שינויים מהותיים נחשבים פופולריים בישראל. הדוגמה הבולטת ביותר היא מאזדה, שבשנה החולפת תפסה את המקום השישי במסירות לפי מותגים עם קרוב ל־14 אלף כלי רכב. כולם עם מנועי בנזין מזהמים יחסית בנפח 1.5 או 2 ליטר, שצפויים להיעלם כעת מההיצע האירופי שלה. מאזדה צפויה להישאר באירופה בעיקר עם דגמים יקרים יחסית כמו מאזדה 6 החשמלית והחדשה ומספר דגמי פלאג־אין גדולים, שמכוונים לשוק הפרמיום ועולים בהתאם.

ברשימה נמצאים עוד דגמים פופולריים בישראל כמו מיצובישי ספייס סטאר, סוזוקי איגניס, מספר דגמים של קיה ויונדאי עם מנועי בנזין קלאסיים, וגם לא מעט דגמים אירופים עם מנועי דיזל, בעיקר מפלח המסחריות והמוניות. הרשימה צפויה להתארך החל מהמחצית השנייה של השנה.

איך מנסים היבואנים לפתור את הבעיה?

הפיתרון העיקרי של חלק מהיבואנים הוא שימוש ב"דלת אחורית" של יבוא בתקינה צפון־אמריקאית. רבים מהיבואנים שיאבדו את האופציה לייבא דגמים בתקינה אירופית שייצורם יופסק, יוכלו לנצל את האופציה לייבא אותם בתקינה צפון־אמריקאית ישירות מהיצרן.

התהליך כבר החל בשנים האחרונות וצפוי להתעצם כעת. יונדאי, קיה, מיצובישי, טויוטה ואחרות כבר שנים מייבאות לישראל כלי רכב בתקינה אמריקאית, ובשנה הקרובה הרשימה תתרחב לדגמים "אירופיים" רבים נוספים - למעט דגמים עם הנעה היברידית או חשמלית, שכולם יגיעו בתקינה צפון־אמריקאית.

אז איפה הבעיה?

הבעיה היא שהמעבר מתקינה אירופית לאמריקאית כרוך לעיתים קרובות במעבר למנועים גדולים יותר ופחות חסכוניים, ששייכים בישראל לקבוצות זיהום גבוהות יותר משל מקביליהם האירופים. לכן, הטבות המס הירוק עליהם יתכווצו. דגמים כאלה הם לרוב גם פחות פופולריים בציי רכב גדולים, שעבורם סוגיית הפחתת הפליטה וצריכת הדלק היא משמעותית.

דוגמה בולטת הן מאזדה 3 ומאזדה CX30, שפופולריות בציי רכב בישראל. באירופה (ובישראל) הן מצוידות כיום במנוע 2 ליטר בנזין אבל הגרסה האמריקאית שלהן מצוידת אך ורק במנוע 2.5 ליטר. בשורה התחתונה, ככל שיתרחב המעבר לכלי רכב בתקינה צפון־אמריקאית, כך המחירים של דגמי מפתח בישראל עשויים לטפס משמעותית.

נציין שעדיין לא ברור איך תשפיע ההחלטה של ממשל טראמפ בסוף השבוע האחרון להטיל מכסים על כלי רכב שמיוצרים במקסיקו ובקנדה בתקינה אמריקאית. בטווח הקצר היא עשויה ליצור הזדמנויות יבוא ממקסיקו, למשל, אבל בטווח הארוך סביר להניח שהזמינות של המלאים עבור ישראל תיפגע.

ומה ההשפעות החיצוניות?

ברמה הסביבתית תקינת הפליטה האמריקאית נחשבת למקלה הרבה יותר מהתקינה האירופית, כלומר מאפשרת זיהום הרבה יותר גדול מכלי רכב ובהתאם גם צריכת דלק גדולה יותר. הפער מול אירופה החל להיסגר בתקופת ממשל ביידן אולם הוא צפוי להיפתח ולהעמיק כעת שוב בעקבות עליית ממשל טראמפ, שעתיד לבטל את תוכנית ביידן להפחתת הפליטה וצריכת הדלק מכלי רכב חדשים בעשור הקרוב.

מגמה כזו בהחלט לא תואמת את המגמה המוצהרת של ישראל להפחית את הפליטה התחרותית.

השפעה נוספת עשויה להיות חיכוך עם ארה"ב מכיוון שהשינוי "מחטיא" את המטרה המרכזית של אימוץ התקינה האמריקאית, שהיא רכישה מוגברת של כלי רכב מתוצרת ארה"ב בישראל. רוב כלי הרכב בתקינה אמריקאית שמיובאים כיום לישראל, ומדובר על עשרות אלפי כלי רכב בשנה, מיוצרים בכלל במפעלים בדרום קוריאה, יפן ומקסיקו. לפיכך, היבוא שלהם לא תורם לתל"ג האמריקאי אלא רק "תופס טרמפ" על תחום אפור של הרגולציה בארה"ב. וזו נקודה רגישה מאד של הממשל החדש.

עוד כתבות

ירידה דרמטית בגיוסי קרנות ההון סיכון

דוח חדש: גיוסי קרנות ההון סיכון בישראל צנחו ב-80% בשנת 2024

תוצר ההייטק נותר קפוא זו השנה השנייה ברציפות, קצב הגידול בתעסוקה האט לפחות מ־2% בשנה, לראשונה זה עשור, ומספר עובדי המו"פ ירד ב־6.5% ● במקביל לכך 2025 כבר מסתמנת כשנת שיא של כל הזמנים בעסקאות מיזוג ורכישה, הרבה הודות לאקזיט ההיסטורי של וויז

אמיר ירון וג'רום פאוול / צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הריבית בישראל בדרך לפתוח פער משמעותי מזו של ארה"ב

בצל חוסר הוודאות הביטחונית ורמת האינפלציה, ישראל מתקשה להצטרף למגמה הגלובלית של הורדות הריבית - ועל פי ההערכות, לאחר הורדת ריבית הפד אתמול, הפער ביחס לארה"ב צפוי להתרחב אף יותר בהמשך השנה ● ההשלכות עשויות להיות דרמטיות: מהשקל ועד לאג"ח ונוטלי המשכנתאות

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press

הפד הודיע על הורדת הריבית בארה"ב, צופה עוד שתי הורדות עד סוף השנה

האינפלציה מעל ליעד, אבל שוק עבודה חלש הכריע את הכף ולאחר תשעה חודשים - הריבית ירדה ב-0.25% ל-4.25% ● יו"ר הפד, ג'רום פאוול תיאר את המהלך ככזה שנועד לניהול סיכונים, השוק קיבל את זה באכזבה ● הפד צופה עוד שתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● סטיבןן מירן, המינוי של טראמפ לפד, הצביע נגד ודרש הפחתה של 0.5% ● וגם האזהרה של ג’יי.פי.מורגן

מגדל THE PARK / צילום: מתוך ויקיפדיה

בניין PARK כמשל: המעגל השני של גוש דן נאבק למצוא שוכרי משרדים

45 קומות המשרדים שבנו אמות ואלייד יקבלו בקרוב טופס אכלוס, אבל עוד לא דווח שנסגרו חוזי שכירות ● בשוק הנדל"ן המסחרי מצביעים בעיקר על האזור הבעייתי: "לא בני ברק ולא תל אביב"

נשיא סוריה אחמד א־שרע / צילום: ap, Stephanie Lecocq

נשיא סוריה: המו"מ עם ישראל יכול להוביל לתוצאות בקרוב

דרמר ושר החוץ הסורי נפגשו בפעם השלישית: הושגה התקדמות לקראת הסכם אפשרי ● בריטניה תכריז על הכרה במדינה פלסטינית בסוף השבוע - אחרי עזיבתו של טראמפ ● מטה משפחות החטופים: עשרות העבירו את הלילה במאהל בסמוך למעון רה"מ בירושלים ● ענת אנגרסט, אימו של מתן: "מטרת המלחמה היא כרגע כיבוש עזה ולא הצלת החטופים כמו שהוגדר" ● 48 חטופים - 713 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

פצצת MPR - 500 חודרת קירות בטון של אלביט / צילום: אלביט מערכות

מגיעה מאוחר מדי? הבורסה בת"א מנסה לעלות על הטרנד הביטחוני הלוהט

מדד חדש שיושק בנובמבר יכלול כמה מהכוכבות הגדולות של הסקטור הביטחוני בבורסה בת"א - אלביט, נקסט ויז'ן וארית, שהניבו תשואה של מאות אחוזים ● בבורסה טוענים כי לא איחרו את הרכבת: "זה לא מדד ליום או יומיים. התפקיד שלו הוא לייצר מכשיר פיננסי בר מעקב"

דור עיני וחיים דנון / איור: גיל ג'יבלי

יבואנית הרכב יוצאת להנפקה: המספרים נחשפים וגם תכנון המס

המספרים בהנפקת UMI נחשפים: תגייס לפי שווי של 3.4 מיליארד שקל, ותחלק דיבידנד של 270 מיליון שקל לבעלים, משפחות עיני ודנון ● בשוק מסבירים את המהלך, שנקט לאחרונה גם רמי לוי, ב"דילוג" על תשלום מס חברות

רפורמת בכר - הרפורמה שנועדה לפרק את ריכוזיות הבנקים מציינת שני עשורים. איך הכול התחיל

רפורמת בכר, שאושרה בכנסת ב־2005, נחשבת עד היום לנקודת מפנה בשוק ההון הישראלי - והדרך אליה הייתה רצופה במאבקים ● מדוע היה בה צורך, ומה היו המלצותיה? ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

מתוך ההגרלה של נגה / צילום: צילום מסך

לוטו גרסת נגה: הדרך החריגה שבה החליטו מי יזכה להתחבר לחשמל

בצל ביקוש אדיר לחיבור לרשת המתח העליון, בקבוצת נגה נאלצו לערוך הגרלה כדי לקבוע אילו פרויקטים יעברו סקירה ● שיכון ובינוי זכו ב־57% מההספק שנכנס לסקירה - כל ארבעת הפרויקטים שהגישו עברו ● אנלייט, שהגישה את ההספק הגדול ביותר, נאלצת להמתין לתורה ● בשוק מותחים ביקורת על חוסר הוגנות בהליך

איך להשקיע? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המומחים מנתחים: האם הראלי בתל אביב מתקרב לסופו?

הנאום של ראש הממשלה נתניהו הציף חששות של משקיעים רבים מפני בידוד המשק הישראלי ● אומנם תגובת השוק לנאום הייתה זמנית, אך היא מצטרפת לדעיכה של העליות בת"א בתקופה האחרונה ● האם הראלי מתקרב לסיומו, ואילו שינויים כדאי לבצע בתיק ההשקעות כבר עכשיו?

השותפים ארנון דינור, גיל גורן ויורם שניר והשותפה הבריטית לורל באודן / צילום: 83North

למרות האקזיטים הגדולים: קרן ההייטק הישראלית שהודיעה על סיום דרכה

ארבעת המשקיעים מאחורי קרן ההון סיכון 83North הודיעו כי הקרן הגיעה לסוף דרכה וכי לא יגייסו קרן המשך ● "אף אחד מאיתנו לא חושב שאנחנו מדהימים בניהול ובבניית הדור הבא", אמר ארנון דינור ל-Institutional Investor

בשנת 2022 פג הקסם של חברות ההייטק. איך זה קרה? / צילום: Shutterstock, Perfect Wave

האבטלה בהייטק מזנקת ומספר המשרות הפנויות צונח

מחקר חדש של מרכז טאוב שמתפרסם היום מצביע על עלייה באבטלה בענף ההייטק, ירידה במספר המשרות הפנויות והעמקת פערים מגדריים וגיאוגרפיים, זאת לצד איום הולך וגובר של אוטומציה ובינה מלאכותית על שוק העבודה

אוניברסיטת תל אביב / צילום: Shutterstock

שתי אוניברסיטאות ישראליות בצמרת הדירוג הבינלאומי הנחשב

אוניברסיטת תל אביב נכנסה זו השנה השנייה ברציפות למדד היזמות היוקרתי של PitchBook ומדורגת שוב במקום השביעי בעולם, ובמקום הראשון מחוץ לארה"ב ● הטכניון נכנס לראשונה לעשירייה הפותחת עם יותר מ־1,300 יזמים וגיוסים של כ־43 מיליארד דולר גיוסים ● ישראל היא המדינה היחידה מחוץ לארה"ב עם שני מוסדות בצמרת

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: Shutterstock, Alexandros Michailidis

דיווח: בריטניה תכיר במדינה פלסטינית בסוף השבוע

שר הביטחון ישראל כ"ץ: "עם תחילת התמרון הקרקעי, הושמדו בעזה 25 מגדלי טרור" ● ישראל העבירה לסוריה הצעה להסכם ביטחוני חדש בגבול ●  במערכת הביטחון נערכים לניסיון חטיפה של חיילים באזור הלחימה בעיר עזה ● גורמים מדיניים: הסיכוי לעסקה בזמן הקרוב - אפסי ● 48 חטופים - 712 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

אפליקציית עלי אקספרס / צילום: Shutterstock, BigTunaOnline

רכישות האונליין: האתרים הבינלאומיים בעלייה, הישראליים בירידה

רכישות הישראלים באונליין בחודש אוגוסט הסתכמו בהיקף דומה לזה של יולי ● באתרים הישראלים נרשמה ירידה של 6%, ובאתרים הבינלאומיים נרשמה עלייה של 3% ● בתמהיל האתרים המובילים בולטת נוכחות אתרים מתחום התיירות והאירוח ● "בגזרה הבינלאומית, הטריו הסיני - עליאקספרס, שיין וטמו - שומר על ההגמוניה" ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

מערכת הלייזר ''מגן אור'' שתיקרא מעתה ''אור איתן'', על שמו של סרן איתן אוסטר ז''ל שנפל בלבנון / צילום: דובר צה''ל

כל יירוט יעלה דולרים בודדים: הושלמו הניסויים בקרן הלייזר

המערכת השלימה את סדרת הניסויים בטרם העברת המערכת לצה"ל, ונמסר כי היא הוכיחה את יעילותה מול טילים, רקטות ופגזי מרגמה ● המערכת תיקרא "אור איתן", על שמו של סרן איתן אוסטר ז"ל שנפל בלבנון

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: מצגת ואתרי החברות

אלביט כבר בפנים: הבורסה משיקה מדד חדש

הבורסה משיקה בעוד חודש וחצי שני מדדי מניות חדשים - אחד ייענה לתחום הלוהט בשנה האחרונה של מניות ביטחונית ● המדד השני יהיה מדד ת"א תשתיות, שיכלול חברות שפועלות בתחום התשתיות הלאומיות או הציבוריות

שלומי ויוסי אמיר, בעלי השליטה ברשת שופרסל / צילום: יונתן בלום

פעם שנייה תוך שנה: שופרסל תיקנס ב-2 מיליון שקל. האם זה מספיק?

הרשות להגנת הצרכן מטילה את הקנס על שופרסל בגין אי-הצגת מחיר והטעיה במחיר המוצר בקופה ● קנסות דומים הוטלו על יוחננוף, קרפור ורמי לוי, אך לא בטוח שהם מצליחים לייצר הרתעה ● קובי זריהן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן: "כול שיקול כלכלי. אם היו מקבלים קנס של 100 מיליון שקל, היו מעסיקים מאה אנשים שיסמנו מחירים ומשלמים בהתאם"

פרופ' רוני גמזו / צילום: כדיה לוי

בכירים ברשות שוק ההון: גמזו מתנהל בכוחנות ולא מתאים לתפקיד יו"ר חברת ביטוח

דירקטוריון מגדל אחזקות החליט למנות את פרופ' רוני גמזו לדירקטור במגדל ביטוח, בדרך למינוי אפשרי שלו כיו"ר החברה, בעוד שהדירקטור אבי דותן צפוי לסיים את תפקידו ● המהלך מנוגד לעמדת הממונה על שוק ההון, עמית גל, שהתריע מפני פגיעה בעצמאות מגדל

סטארמר מעניק לנשיא טראמפ בבית הלבן את ההזמנה מהמלך צ'ארלס / צילום: ap, Carl Court

גרעין והשקעות במיליארדים: בבריטניה מקווים שביקור טראמפ ימריץ את הכלכלה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ יבקר השבוע בבריטניה, וראש הממשלה קיר סטארמר נחוש לנצל הכרזות על השקעות בתחום הבינה מלאכותית והאנרגיה הגרעינית כדי לשפר את התדמית הכלכלית של הממלכה ● למשלחת האמריקאית יצטרפו מנכ"לי החברות OpenAi ואנבידיה