אילוסטרציה: Shutterstock
בוט הבינה המלאכותית Deepseek, שהגיח במפתיע מסין וגנב את ההצגה למתחרות האמריקאיות, הצליח להכניס ללחץ גם את חברות הביומד. זה כמה חודשים שהולך ומתעצם בתעשייה השיח על פיתוח התרופות בסין, מדינה שבמשך שנים הייתה יצרנית התרופות של העולם (ופח הזבל של הפסולת שנוצרת בהליך הייצור) ועכשיו קוצרת את פירות תוכנית החומש שלה והופכת גם ליצרנית של חדשנות.
● הבכיר שהוביל את פיתוח החיסון של מודרנה עומד בראש חברה ישראלית חדשה
● טראמפ מכניס את העולם המדעי לסחרור, ונובו נורדיסק נוסקת עם תרופת הרזיה חדשה
בשורה של עסקאות גדולות מהשנה האחרונה נשאבו נכסי חדשנות סיניים אל תוך צנרות התרופות של חברות הענק האמריקאיות והאירופיות. חברות סטארט-אפ מערביות שפיתחו נכסים דומים נשארו מאחור, כשהן תוהות איך חברות עם שמות שבמערב לא יודעים לבטא עקפו אותן בסיבוב. "יש המון חברות כאלה, הן זריזות והן תחרותיות", אמר דיוויד לי, מנכ"ל חברה מערבית כזאת בשם Meliora, לאתר Biopharma Drive, לאחר שנסע לסין למפות את התחרות.
בליץ של עסקאות
עכשיו אנחנו יודעים שהיכולות החדשות הללו בתחום התרופות מגובות גם ביכולות בינה מלאכותית יוצאות דופן, אז התחרות מדאיגה פי כמה. כפי שנכתב באתר הביומד STAT: "האם סין צפויה להחליף השנה את תרופות ההשמנה בתור הנושא שלא נפסיק לדבר עליו?"
רק לפני כחודש חברת מרק האמריקאית רכשה מוצר לטיפול בהשמנה מחברה סינית בשם Hanosh, בעסקה עם מקדמה של 112 מיליון דולר ופוטנציאל של 1.9 מיליארד. זאת בזמן שהחברה האמריקאית המדוברת וייקינג, הפועלת באותו תחום, עדיין לא דיווחה על העסקה שכולם מחכים לה.
רוש חתמה בתחילת ינואר על עסקה עם חברת Innovent בתחום החם של ADC (צימוד של נוגדנים לתרופות לסרטן). GSK חתמה לפני כשנה על שתי עסקאות ADC עם פוטנציאל של יותר ממיליארד דולר עם Hanosh ועם Duality Bio, ורכשה באוקטובר האחרון תרופה ללופוס מ-Chimagen הסינית. דואליטי עשתה גם עסקת ADC עם ביונטק הגרמנית, שפיתחה את החיסון לקורונה של פייזר, וביונטק רכשה גם את יצרנית התרופות לסרטן הסינית Biotheus במיליארד דולר. ואלה רק חלק מהדוגמאות.
מובילים בפיתוח נוגדנים
עם זאת, בניגוד לדיפסיק, שכל אחד מאיתנו יכול להשתמש בה, פיתוח תרופות הוא תחום עתיר רגולציה ומעורבות ממשלתית, כך שהדרך של הסינים לכבוש את שוק התרופות האמריקאי והאירופי תהיה אחרת, וכנראה יותר קשה מבחינתם.
לדברי אורי הרשקוביץ, אנליסט בכיר, יועץ לפעילות הברוקראז' של בנק ההשקעות קנטור פיצג'רלד, "אי אפשר לומר שהסינים הגיעו למובילות בחדשנות בכל תחומי פיתוח התרופות, אבל התחום שבו הם הגיעו למובילות ללא ספק זה הנוגדנים". נוגדנים משמשים בתרופות לסרטן, למחלות אוטואימוניות, וגם לאלצהיימר. "הסינים עושים עסקאות ענק בתחום הזה והחברות הגדולות לוקחות אותם מאוד ברצינות. בתחום הנוגדנים הבי-ספציפיים, אחד התחומים המובילים עבור כל החברות הגדולות, הם ממש עשו בית ספר למערב".
בדוח של בנק ההשקעות ג'פריז, שפורסם לאחרונה, נקראו סוגי המוצרים שמפתחים הסינים Me too better, כלומר, מוצרים חדשניים אך דומים לקיים. תוכנית החומש הסינית, הממומנת בתקציבים אדירים למרות המצב הכלכלי המאתגר במדינה, היא אחת הסיבות לקפיצה בחדשנות. "הסיבה השנייה", אומר הרשקוביץ, "היא שהבינה המלאכותית פתחה לסינים את הדלת להיות שחקנים שווים בעולם המדעי. הצ'ט עוזר להם להציג תוצאות קליניות ולכתוב מאמרים בשפה שהאמריקאים שייפו במשך שנים באוניברסיטאות ועד כה בידלה אותם. זה הקפיץ אותם מדרגה".
אך לשוק האמריקאי יש דרכים אחרות לשמור על השערים. "ישנו איזון עדין בשוק התרופות האמריקאי. ארה"ב משלמת את המחירים הכי גבוהים בעולם עבור תרופות ומהווה לבדה כ-75% מהשוק, כך שכולם צריכים לפעול שם, וכדי לעשות זאת, בדרך כלל צריך לעבור דרך חברת פארמה אמריקאית גדולה ולשלם חלק גדול מהמסים במדינה. כך ארה"ב ממשיכה לשלוט בתעשייה הזאת ולהיות המובילה המדעית.
האיזון העדין בסכנה
"בינתיים האיזון הזה נשמר", אומר הרשקוביץ. "רוב העסקאות שראינו עירבו חברה אמריקאית, או עם נוכחות אמריקאית חזקה, שתשווק את המוצר ותזכה ברוב ההכנסה, וגם תשלם בארה"ב את רוב המס". כלומר בשלב הזה, מי שמשלמות את המחיר על הפריצה הסינית קדימה הן חברות הביוטק הקטנות, ולא המשק האמריקאי. "אבל לאט לאט החברות הסיניות מתקדמות. חברה אחת כבר החלה לשווק מוצרים במערב, חברת הסרטן BeiGene, ועוד חברה בשם Zai Labs שיש לה נוגדן מעניין שהיא הולכת איתו כרגע לניסויי שלב III לבד. זה נושא שצריך לשים אליו לב".
האיזון עשוי להיות מופר גם מהצד השני. כבר בתקופת ממשלו של ג'ו ביידן החלו להיכתב חוקים שנועדו למנוע מחברות סיניות מסוימות לפעול בארה"ב, בטענה שהן עלולות לעשות שימוש לרעה במידע אישי של אמריקאים. גם הורדת מחירי התרופות, באמצעות מתן כוח מיקוח גדול יותר לחברות ביטוח הבריאות הממשלתיות, יכולה לשנות את שיווי המשקל, מאחר שארה"ב אולי כבר לא תהיה השוק היחיד שבונה או הורס חברות תרופות. "ואז גם לחברות לא תהיה חובה להגיע 'לנשק את הטבעת' בארה"ב, והן יפעלו היכן שיותר זול, אולי בסין עצמה", אומר הרשקוביץ.
מי ייפגע מהמכסים
באתר Biospace ציינו את ה-FDA כחסם אפשרי להשתלטות הסינית. עד היום הוא לא אמר מפורשות כמה מהמידע בניסוי קליני יכול להגיע מסין לשם אישור תרופה לשיווק בארה"ב. לסין יהיה אינטרס להתאים את הרגולציה שלה לזו האמריקאית, כדי להקל על חברות לבצע את הניסויים עבור שתי הרשויות במקביל.
כעת מצטרף נושא המכסים. ביום שלישי השבוע אמורים להיכנס לתוקף תוספת מכסים של 10% על היבוא מסין ו-25% על היבוא ממקסיקו וקנדה, אבל לא ידוע עדיין על אילו רכיבים יחולו, האם הם יחולו על עסקאות שבהן חברה אמריקאית רוכשת מחברה סינית פטנט, או איך הם ייושמו במקרה שבו מוצר נרכש מחברה אירופית המחויבת לשלם חלק מהסכום לחברה סינית שעמה יש לה שיתוף-פעולה. חברות אירופיות אמורות להיות מוחרגות ממדיניות המכסים, אבל אם הן או חברות אמריקאיות מייצרות בסין או רוכשות חומרי גלם בסין, ייתכן שתהיה להן בעיה.
ייתכן גם שטראמפ יחליט להטיל מכסים על חברות אמריקאיות או אירופיות שמעבירות חלק מההכנסה שלהן לסין במסגרת הסכמי רישוי. כדאי לזכור גם שלא כל יכולת ההחלטה נמצאת בידי ארה"ב. כשחברה סינית מפתחת נוגדן מציל חיים, קשה מאוד להגיד "לא, אנחנו לא מעוניינים", או להטיל מכס שהופך את המוצר ללא כדאי לשוק האמריקאי.
על הרקע הזה, מה דעתך על השקעה בחברות סיניות?
אורי הרשקוביץ: "חוסר השקיפות והחשש במגמות המאקרו מרתיעים אותי מלהשקיע שם. תמיד יש סיכון של הלאמה ופוילע שטיק. נכון שגם ארה"ב מאוד לא צפויה כרגע, אבל עדיין בסין המצב גרוע יותר".
התפתחות התעשייה בסין עלולה לבוא על חשבון הביומד הישראלי?
"ממילא בתחום התרופות לא נשאר פה כלום. היינו יכולים ללמוד מהם, לעשות תוכנית חומש לתעשיית התרופות בישראל, אבל אין לנו כרגע את הקשב של הממשלה לזה".