אסדת קידוח תמר / צילום: יח''צ
ליחסים הכלכליים בין ישראל לאזרבייג'ן נוסף ביום שישי נדבך משמעותי, עם חתימת הסכם שיכניס את חברת האנרגיה הלאומית של אזרבייג'ן, סוקאר (SOCAR), כמשקיעה במאגר הגז תמר. בגלובס נחשף כי איש העסקים אהרון פרנקל סיכם על מכירת כ־10% מהזכויות במאגר לידי החברה האזרית - כ־7% מהחזקתו הישירה ועוד כ־3% מההחזקה העקיפה שלו דרך החברה הציבורית תמר פטרוליום (פרנקל מחזיק רבע ממניות החברה, שמחזיקה 16.7% מהזכויות במאגר הגז). מהמכירה צפוי פרנקל לרווח של מאות מיליוני שקלים.
● אנרג'יאן תמכור גז טבעי לתחנות הכוח דליה ואשכול ב-2 מיליארד דולר
● החברה של "אספני הדירות" והערכת השווי שהשתבשה
● אנליסט אחד הלך נגד הקונצנזוס, וזה עלה לאנבידיה ב-600 מיליארד דולר
מדובר בעסקה המורכבת משני חלקים, ושעדיין כפופה לאישורי הצדדים ורגולטורים בארץ ובחו"ל. בחלק אחד תקצה החברה הפרטית שבאמצעותה מחזיק פרנקל ישירות 14.5% מהזכויות במאגר תמר, 48% ממניותיה לידי סוקאר תמורת סכום שלא דווח. בחלק השני, צפוי פרנקל למכור לידי סוקאר את רוב מניותיו בתמר פטרוליום (17.9% מתוך 25%) תמורת 153.3 מיליון דולר (548 מיליון שקל). עסקה זו משקפת למניית תמר פטרוליום פרמיה של כמעט 40% ביחס למחיר שבו ננעלה ביום חמישי האחרון. בעקבות הדיווח זינקה מניית תמר פטרוליום ב־6% בבורסה (א') למחיר המגלם לחברה שווי של 2.3 מיליארד שקל.
כאמור לא דווח המחיר שלפיו תרכוש סוקאר את החזקותיו הישירות של פרנקל במאגר תמר, אך לפי הערכות עסקת המניות הציבורית, בתוספת החוב של תמר פטרוליום, גוזרים למאגר "תמר" שווי שנע בין 8 ל-9 מיליארד דולר, כך לפי הערכות בשוק. נזכיר כי אשתקד, בעסקה פרטית, רכש פרנקל מידי שותפות של חברת הביטוח הראל וקרן תש"י 3.5% מהזכויות הישירות במאגר, לפי שווי של כ־8 מיליארד דולר לתמר.
פרנקל מחזיק ערב השלמת העסקה, במישרין ובעקיפין, בכ־19% מהזכויות במאגר. תמורת החזקותיו אלה שילם בשנים 2022־2024 בין 920 ל־950 מיליון דולר (3.3־3.4 מיליארד שקל). המכירה הנוכחית תניב לו כאמור, רווח מוערך של מאות מיליוני שקלים.
בראיון לגלובס מסוף השבוע האחרון התייחס פרנקל להשקעה בתמר, וחשף כיצד נכנס אליה. "זו השקעה שנוצרה כחלק מהתגובות להסכמי אברהם", סיפר. "נכנסתי אליה בעקבות היחסים הטובים שיש לי באבו דאבי ובאמירויות. ישבנו שם עם אנשים בכירים בצמרת שאמרו: איך נהפוך את החתימה על הנייר למשהו קונקרטי? ידענו שיצחק תשובה היה חייב למכור החזקות במאגר תמר עד לדצמבר 2022. אז הם (חברת מובאדלה של ממשלת אבו דאבי, ח"ש) קנו ונתנו לי אופציה. אבל אני הייתי זה שיזם את העניין".
לשאלה אם חשש מהאיומים על המאגר בתקופת המלחמה האחרונה, השיב פרנקל כי "כל הארץ מאוימת. איפה לא מאוים? בצפון, בדרום ובמרכז נפלו טילים. אני יליד הארץ (מתגורר כיום במונקו, ח"ש). הקטע הזה של לפחד ולחשוש נמצא אצלי, אבל הוא מודחק. אין לנו ארץ אחרת. כמובן כשיש מתקפה, ואתה באמת באמצע מלחמה, קצת מפרפר לך הלב. אבל יש לי אמונה בצדקת הדרך ובעם שלנו. אני מאמין בחוזק שלנו, גם הרוחני וגם הכלכלי. אז אני בפנים. איפה אני אשקיע, באנטרקטיקה?".
"מאמין בחוזק הישראלי"
מאגר תמר הממוקם בים התיכון 90 ק"מ מערבית לחיפה, התגלה בשנת 2009 וההפקה ממנו החלה בראשית 2013. כושר ההפקה הנוכחי של המאגר עומד על 10.3 BCM (מיליארד מטר מעוקב) בשנה ויתרות הגז בו נאמדות ב־291.5 BCM.
סוקאר, הצפויה להפוך לשותפה במאגר, היא חברת ענק המחזיקה את נכסי הנפט והגז של אזרבייג'ן, הנחשבת למעצמה עולמית בתחומים אלה (ובין היתר היא ספקית נפט עיקרית של ישראל). אם תשלים את רכישת ההחזקות מידי פרנקל, היא תהפוך בכך לגוף הזר השלישי המחזיק במאגר תמר, לצד שברון האמריקאית, מפעילת המאגר (שמחזיקה 25% מהזכויות בו) ומובאדלה פטרוליום, שבבעלות ממשלת אבו דאבי (11%).
בסך הכול יעלה חלקם של שלושת המשקיעים הזרים הללו במאגר מ־36% ל־46% (חלק מההחזקה בעקיפין). שותפים נוספים במאגר, מלבד פרנקל (המחזיק בו באמצעות חברה זרה), הם הגופים הישראלים ישראמקו, תמר פטרוליום ודור גז של קרן נוי.
למרות העלייה הצפויה בחלקם של המשקיעים הזרים בזכויות בתמר, אם תאושר השקעת סוקאר, למבנה ההחזקות במאגר לא תהיה השפעה על העצמאות האנרגטית של ישראל. זאת מאחר שהיתרי היצוא של תמר, וכתוצאה מכך גם התמלוגים שמשלמות השותפות בו למדינה, נותרים בעינם.
הכניסה לשותפות במאגר תמר מהווה צעד אסטרטגי עבור ממשלת אזרבייג'ן, משום שעד עתה סוקאר הייתה מעורבת בתחום הגז, מלבד בארצה שלה, רק בטורקיה. מעבר לכך, הבחירה שלה להיכנס לתמר היא מעניינת. מתוך סך יצוא הגז הטבעי של ישראל ב־2023 - 11.6 BCM - מאגר תמר היווה מקור ל־22% בלבד והיתרה מקורה במאגר לוויתן שבשליטת ניו־מד אנרג'י של יצחק תשובה. מנגד, בכל הנוגע למשק המקומי, תמר סיפק 49% מאספקת הגז.
מועצת הנפט לא תקשה
סגירת העסקה תדרוש את אישור מועצת הנפט במשרד האנרגיה והתשתיות, בראשות חן בר יוסף. לרכישת החזקות בתמר אין השלכות על שיעור הגז שיותר למאגר לייצא על ידי המדינה, אבל היא בעלת חשיבות גיאו־פוליטית לישראל. אי לכך, מועצת הנפט תקבל מהוועדה לאישור השקעות זרות בראשות האוצר ומרשות התחרות את עמדותיהן - ותקבל החלטה.
על פי ההערכות, אישור צפוי להתקבל שכן באוקטובר 2023 התאפשר לאזרבייג'נים להתמודד על חיפושי גז בישראל. שלושה שבועות לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, קונסורציום של סוקאר בתור מפעילה, עם ניו מד אנרג'י ו־BP (בריטיש פטרוליום) זכה במכרז משרד האנרגיה לשישה רישיונות חיפוש, במסגרת מקבץ I של מכרז משרד האנרגיה והתשתיות.
בזמן שחלף מאז, המלחמה נתנה את אותותיה על חיפושי הגז הללו, שלא התממשו עד עתה. מקבץ I ממוקם בפינה הצפון־מערבית של המים הכלכליים (EEZ) של ישראל, וגובל במים הכלכליים של לבנון ושל קפריסין. בצל המלחמה, ספינות חיפוש חששו להגיע לישראל ובמיוחד לצפון, ולכן התהליך התעכב. עם זאת, בסוקאר לא מתנערים מזכייתם במכרז ועל פי הערכות בכירים במשק האנרגיה - היא צפויה לממש בחודש פברואר את זכיונה לחיפושי הגז בשטח ישראל.
ההחזקות במאגר תמר וחיפושי הגז בישראל ימצבו את סוקאר כשחקנית משמעותית מאוד לא רק בארץ הקודש, אלא ברמה האזורית. סוקאר היא המשקיעה הזרה הגדולה ביותר בטורקיה, עם 18.5 מיליארד דולר ב־17 השנים האחרונות, כשהחברה הבת "סוקאר טורקיה" מעסיקה יותר מ־10 אלף עובדים במדינה.
לפני כחודש התווספה השקעה אזרבייג'נית בסך 7 מיליארד דולר לטובת הקמת מתקנים פטרוכימיים בטורקיה. ההשפעה הכלכלית הזו על טורקיה וכעת גם על ישראל, צפויה להעמיק את יכולות התיווך של בירתה באקו בין ישראל לבין טורקיה. אלו הומחשו כבר בנרמול היחסים הקודם לפני שנתיים, וצפויים להפוך למשמעותיים ביתר שאת כעת, לנוכח הפסקת האש.
יעד יצוא נפט מרכזי
בבחירה במאגר תמר טמון גם מסר אזורי ואף בינלאומי מצד סוקאר, בשל מבנה ההחזקות בו, המשלב חברות ענק מארה"ב והאמירויות, לאחר הבעת עניין ממושכת שלהם בביצוע העסקה. בכיר בענף האנרגיה טוען כי מה ששחרר את "הפקק" במו"מ לרכישת החזקות מידי פרנקל, היה הבחירה של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב בנובמבר האחרון. בעצם השותפות לצד שברון, מנסים בבאקו לקרוץ לוושינגטון כדי לקדם קשר אסטרטגי אזרבייג'ן־ישראל־ארה"ב. בעסקה הזו נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב, וסביבתו רואים הבעת תמיכה בטראמפ.
באקו פועלת לגוון ולהעמיק את היחסים עם ישראל בשנים האחרונות, כשמעל הכול עומדות אספקות אמל"ח ישראליות לאזרבייג'ן, ומשלוחי נפט גדולים בכיוון ההפוך, דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (שבטורקיה). מנתוני המכס האזרבייג'ני (SCC) עולה כי בשנת 2024 היוותה ישראל יעד יצוא הנפט השישי בהיקפו, עם כ־1.173 מיליון טונות, תמורת כ־713 מיליון דולר.
בשנה החולפת ניכר כי הביקוש העולמי לגז נרגע ביחס לשיא של 2022, שנבע ממלחמת רוסיה־אוקראינה, כשמנתוני באקו עולה כי אשתקד חלה ירידה משמעותית של 11.1% ביצוא הנפט האזרי לכ־14.4 מיליארד דולר. הנפט והגז מהווים יחדיו כ־48% מהתוצר וכ־92% מההכנסות מיצוא. בעקבות כך, ישראל משתלבת היטב באסטרטגיה של נשיא אזרבייג'ן להמשיך להזרים הון מתחום האנרגיה כל עוד יש ביקוש לדלקים פוסיליים, תוך הפניית תשומת לב לגיוון הכלכלה של ארצו.
קצר רווח של 2 מיליארד
עבור אהרון פרנקל, מכירת ההחזקות הצפויה בתמר היא מימוש גדול נוסף בחודש האחרון, לאחר שלפני כשבועיים מכר מניות בנק לאומי שהחזיק תמורת 1.4 מיליארד שקל. המימוש של כ־2% ממניות לאומי קיבע עבור פרנקל רווח של כ־610 מיליון שקל על השקעה שביצע לפני פחות משלוש שנים.
פרנקל, תושב מונקו כאמור, הוא כנראה המשקיע הפיננסי הבולט בבורסה המקומית בשנים האחרונות, עם שלושה סיבובים חלומיים, עוד קודם לעסקה הנוכחית, שיצרו לו רכישה ומכירת מניות בסכומים גדולים ובפרקי זמן קצרים יחסית. מבדיקת גלובס בשבוע שעבר עלה כי מכירת המניות בלאומי, ועוד קודם לכן המימושים שביצע בענקית הנדל"ן המניב גב־ים ובחברת המל"טים אירונאוטיקס, סידרו לו רווחים בסכום כולל של כמעט 2 מיליארד שקל - מאז ש"גילה" את הבורסה המקומית בשנת 2018.
את הפוזיציה במאגר הגז בנה פרנקל באמצעות עסקת אופציה מול מובאדלה פטרוליום אותה מימש בדצמבר 2022, וכן ברכישה מידי חברת הראל וקרן תש"י בסוף ספטמבר האחרון. יחד עם רכישת המניות בתמר פטרוליום, עומדת כאמור עלות ההשקעה של פרנקל במאגר על כ־3.4 מיליארד שקל - השקעה שבוצעה בעיקרה במימון בנקאי.