ח"כ משה טור פז, יש עתיד (המהדורה המרכזית, רדיו קול חי, 14.1.25) / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת
שאלה שעולה רבות מאז תחילת המלחמה היא מידת הלגיטימציה הציבורית של הממשלה. כעת, כשקשה לפסול מצב של הליכה לבחירות עוד השנה, האופוזיציה מעלה אותה ביתר שאת. כפי שהסביר ח"כ משה "קינלי" טור פז ברדיו קול חי בהחלט אין כזו, שכן אפילו "רוב רובם של מצביעי הקואליציה חושבים שהיא עשתה עבודה גרועה בשנתיים האחרונות". האומנם?
● המשרוקית | האם ביטול הסבסוד לצהרונים הביא לנטישה של 100 אלף תלמידים?
● המשרוקית | האם בפעימה הראשונה של עסקת החטופים לא שוחררו נאשמים ברצח?
● המשרוקית | האם לראשונה אחרי שנים יש עלייה בגיוס למשטרה וירידה בעזיבתה?
נתחיל בהצבת מסגרת מתודולוגית. ראשית, כיוון שטור פז התייחס ל"שנתיים האחרונות", בחנו סקרים שנערכו החל מציון שנתיים להקמת הממשלה בסוף דצמבר 2024 ועד לדבריו של טור פז בסוף ינואר האחרון. שנית, בהינתן השינויים במבנה הקואליציה כמו הצטרפות הימין הממלכתי ופרישת עוצמה יהודית, בחנו את האופן בו הצביעו מצביעי הסיעות שהקימו את הממשלה ביום השבעתה.
אז מה אומרים הסקרים? ב-27 בדצמבר, לקראת מלאות שנתיים לממשלה, פורסם באולפן שישי של חדשות 12 סקר של מכון מדגם בשיתוף iPanel, בו התבקשו המשיבים לתת ציון לממשלה. מקרב הציבור הכללי, 68% נתנו את הציון "גרוע", לעומת 26% שנתנו את הציון "טוב". אבל בקרב מצביעי הקואליציה, התמונה הפוכה: 53% שנתנו את הציון "טוב" לעומת 37% שנתנו את הציון "גרוע".
איסוף נתונים נוסף נעשה על ידי המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן, שמפרסם מדד שביעות רצון מהממשלה ומתפקודה. פרופ' אסיף אפרת, עמית בכיר במכון, העביר לנו נתונים על האופן בו השיבו מצביעי מפלגות הקואליציה. 49% ממצביעי הקואליציה שבעי רצון מהממשלה, לעומת 46% שאינם שבעי רצון. כלומר, ישנם יותר שבעי רצון מכאלה שלא.
בדקנו גם את מדד הדמוקרטיה הישראלית של המכון הישראלי לדמוקרטיה, למרות שהוא בוחן אמון ולא שביעות רצון. במדד שפורסם ב-2024, שהתבסס על סקר שנערך במאי, האמון של מצביעי הקואליציה בממשלה נע בין 22.5% (מצביעי יהדות התורה) ל-41% (הליכוד). לכאורה זה מחזק את דבריו של טור פז, אבל המכון העביר לנו נתונים מעודכנים מאוקטובר, שמראים שמידת האמון בממשלה נעה בין 42% (הציונות הדתית) ל-63% (ש"ס).
אלא שיש כמה נקודות לזכותו של טור פז. כשפנינו אליו, הוא הסביר ש"סקרי 'שביעות רצון כללית' הם פחות משמעותיים, כי יש בהם הטיית 'ההגנה על השבט' - כלומר, אדם נוטה להצדיק את בחירותיו". לכן, לדבריו, יש צורך לבדוק עמדות בקשר לסוגיות ספציפיות. כך למשל, הוא הפנה אותנו למדד הקול הישראלי של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שמצא שמי שהגדירו את עצמם כ"ימין" (שלא בהכרח הצביעו לקואליציה) לא היו מרוצים מהטיפול במפוני הדרום והצפון, מההסברה ועוד.
בהמשך לכך, פרופ' אפרת מציע פרשנות לנתונים: "גם תומכי הקואליציה שאמורים להיות שבעי רצון מהממשלה אינם מרוצים ממנה. לכן, המדד כעת מראה שביעות רצון נמוכה יותר ממה שהיינו מצפים, גם בהינתן הנטייה של אדם להצדיק את בחירותיו".
בשורה התחתונה: דברי טור פז חצי נכונים. במרבית הסקרים מהעת האחרונה יש רוב בקרב מצביעי הקואליציה שמרוצה מהממשלה. עם זאת, מדובר בשיעורי תמיכה נמוכים ממה שהיה ניתן לצפות.
תחקיר: יובל אינהורן