נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: לע''מ
העלאת ריבית אחת על־ידי בנק ישראל יכולה לגרור שינויים דרסטים בשוק המט"ח - כך עולה ממחקר חדש שמפרסם בנק ישראל. המחקר עוסק בהשפעת המדיניות המוניטרית, כלומר שינויי הריבית, על שער השקל.
● סקר שביעות הרצון של בנק ישראל: מי הבנקים שזכו לדירוג הגבוה ביותר?
● לידיעת המעסיקים: ייתכן שבקרוב תיאלצו לשדרג את שכר העובדים
● פיקדונות גם בסופר השכונתי: האוצר בוחן מהפכה להגברת התחרות מול הבנקים
לפי ממצאי הדוח, שינויים אינם האלמנט היחידי המוביל לייסוף או פיחות בשער השקל, אלא גם השקיפות של הבנק או התאום עם ציפיות השווקים ביחס לשינויים.
המחקר, שנערך על־ידי ד"ר אסנת זהר, אריאל זיגלר וארי קוטאי מחטיבת המחקר של בנק ישראל, מגלה כי העלאת ריבית בנקודת אחוז אחת יכולה לגרור ייסוף של 0.9%-2.4% בשער השקל. זאת, לפי נתונים מהחלטות הריבית שהתקבלו בין החודשים דצמבר 2011 ליולי 2024.
המחקר בוצע באמצעות בחינת השינויים של שער החליפין וסטיית התקן שלו בפרקי זמן קצרים, תוך בדיקת ההשפעות של החלטת הריבית, שינוי התחזיות והאם השווקים הופתעו.
הממצאים מראים כי בנוסף להחלטות עצמן, עצם הציפייה להעלאת ריבית משפיעה. כאשר השוק מבין מהחלטת בנק ישראל שהריבית צפויה להיות גבוהה יותר בחודשים הקרובים, השקל מתחזק בשיעור של 1.5% עד 2.2% בסך־הכול.
השקיפות של בנק ישראל חשובה ליציבות המטבע
המחקר מלמד כי לא רק ההחלטות עצמן יוצרות שינוי בשוק, אלא גם התנהגות בנק ישראל בזמן ההחלטה. החוקרים מצאו כי "החלטות ריבית המלוות בפרסום תחזית ומסיבת עיתונאים מתאפיינות בהפחתה של אי־הוודאות לגבי שער החליפין שקל-דולר". אי־ודאות זו נאמדה באמצעות סטיית התקן של שער החליפין, מכשיר שלפי המחקר משמש כמדד לתנודתיות העתידית של השקל.
בנק ישראל מפרסם את תחזיתו הכלכלית מדי רבעון מאז דצמבר 2011. מסיבות העיתונאים המצורפות לפרסום התחזיות, החלו כבר ב־2015.
פרט לכך, גם יישור קו של הבנק עם התחזיות בקרב האנליסטים הפחיתה את חוסר הוודאות ואת תנודתיות השקל. שינויים שנעשו לא בהתאם לצפי בשווקים, גררו פיחות בשקלול הכללי.
המשמעות היא שהורדת שיעור של נקודת אחוז שלא בהתאם לציפיות גררה פיחות חד (בטווח של 0.8%-2.2%), ועם זאת, ריסון מוניטרי בשיעור זהה שבוצע לא בהתאם לצפי בשווקים לא גרר את הייסוף הרגיל.
אלמנט זה משקף תופעה לפיה ירידה לא צפויה בריבית מובילה לפיחות הן בשל ההשפעה הישירה והן בשל אפקט ההפתעה. לעומת זאת, עלייה לא צפויה בריבית משפיעה במידה מועטה על שער החליפין, שכן האפקט הישיר של ההעלאה פועל לייסוף בעוד אפקט ההפתעה פועל לפיחות.
בנק ישראל מצפה לשקל חזק יותר
בבנק ישראל מצפים השנה להפחתת ריבית של פעם או פעמיים במהלך המחצית השנייה של השנה. השוק, לעומת זאת, כבר רואה לנגד עיניו הפחתה שלישית בשל השקל, שהלך והתחזק מאז הסכמי הפסקת האש בלבנון ובעזה.
עם זאת, הפחתת ריבית שלא בהתאם לצפי השווקים, או אף החלטה של הבנק לבצע פחות הפחתות בעוד המשקיעים עדיין אופטימייים, יכולה להוביל לפיחות של המטבע המקומי.
לאחרונה, מצגת שהעביר נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון בכנסת הציגה כי לולא המלחמה והמתיחות הפוליטית, השקל היה יכול להגיע גם ל־3.1 שקלים לדולר. זאת בהתאם לקורלציה הקיימת עם תנועות מדד הנאסד"ק.
"תובנה חשובה עבור בנק ישראל"
השקל החזק תורם ליציבות הביטחונית שכה הייתה חסרה בשנה האחרונה בעקבות המלחמה. כמו כן, התחזקות השקל מביאה לציפיות לאינפלציה נמוכה יותר, שכבר כעת צפויה להתכנס בהמשך השנה אל עבר יעד בנק ישראל העומד על 2% ברף העליון.
כך, בכדי למנוע פיחות של השקל, נראה כי בנק ישראל יבחר לשקף את מהלכיו לשווקים כמה שיותר; ובמקרה שיראה פחות הפחתות ריבית בשנה הקרובה, הבנק המרכזי יפעל למתן את ציפיות השווקים.
בבנק ישראל סיכמו את הדברים כאשר כתבו כי "ממצאים אלה מדגישים את החשיבות של שקיפות ומתן מידע על־ידי הבנק המרכזי בהפחתת אי־הוודאות בשווקים הפיננסיים. זוהי תובנה חשובה עבור בנק ישראל ועבור בנקים מרכזיים אחרים בעולם, המחפשים דרכים להגביר את האמון במדיניות המוניטרית ולשמור על יציבות השווקים".