גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המומחה שבטוח: אם המצב לא ישתנה, ישראל לא תישאר ב-OECD

שיחה עם ד"ר הלה אקסלרד וד"ר יצחק טרכטינגוט מאוניברסיטת רייכמן ● על השינויים שעוברת החברה החרדית בתעסוקה ועל עתיד הגיוס לצה"ל

הצוללת. הילה ויסברג ודרור מרמור בשיחה עם ד''ר הלה אקסלרד וד''ר יצחק טרכטינגוט / צילום: פרטי, גלעד קוולרצ'יק
הצוללת. הילה ויסברג ודרור מרמור בשיחה עם ד''ר הלה אקסלרד וד''ר יצחק טרכטינגוט / צילום: פרטי, גלעד קוולרצ'יק

הלה אקסלרד ויצחק טרכטינגוט, במחקרים שערכתם בשנים האחרונות הראיתם שהנשים מובילות מהפכה בעולם החרדי. הן עובדות בשיעורים כמעט שווים לאלה של נשים לא חרדיות והגדילו מאוד את הכנסתן. איך אפשר להסביר זאת?
טרכטינגוט:
"אלך עוד צעד אחד לאחור כדי להבהיר משהו - זה נראה לנו טבעי שהנשים החרדיות עובדות בשיעורים גבוהים, ושכך זה היה תמיד. זה לא נכון. סביב שנת 2000 רק כמחצית מהנשים החרדיות עבדו וכיום מדובר ביותר מ־80%. זה נובע לא רק מהעובדה שהן רוצות לקחת אחריות ולפרנס את הבית, אלא גם משינוי תפיסתי בתוך הבית שבו יש מקום והבשלה לסוג זה של חלוקת תפקידים".

הצוללת | "המחיר צפוי לרדת ב-50%": שוקלים לרכוש מכונית? הנתון שכדאי להכיר
עם שכר של כמעט 50 אלף שקל בחודש: המהפך של בוגרי האוניברסיטה הפתוחה

כלומר זה לא סיפור של פמיניזם, אלא של כורח המציאות ויוקר המחיה?
טרכטינגוט:
"זו גם במידה רבה אידיאולוגיה. מצאנו שככל שנשים חרדיות עובדות יותר, כך הן גם שמרניות יותר בתפיסה הדתית. לפעמים רואים אישה חרדית בתפקיד מנכ"לית או דירקטורית שאומרת בעיניים נוצצות 'אני אשת אברך'. החרדיות עובדות קשה בדיוק בשביל זה. סך הכול ראינו ששיעור משקי הבית החרדיים שבהם שני בני הזוג עובדים כמעט הוכפל ב־2021-2009, לכמעט 40%".

הנשים החרדיות גם מככבות זה שנתיים בראש הטבלה של בחינות ההסמכה לראיית חשבון. בשנת 2024 96% מהניגשות לבחינות עברו אותן, וכך הצליחו לעקוף את מוסדות הלימוד הגדולים.
אקסלרד:
"זה מהפך מטורף, וממה הוא נובע? בשנת 2020 מועצת רואי החשבון החליטה להכיר בסמינר בית יעקב כמוסד שיכול להכשיר למקצוע. ההכרה הזאת סללה דרך בעבור החרדיות להיכנס לתחום, מבלי הצורך לעבור באקדמיה, שהיא עדיין מכשול בעבורן ברמה האידיאולוגית. לא היו הקלות במבחנים ולא הייתה שום סוג של התפשרות על רמת הלימודים. כרואות חשבון החרדיות זוכות להכנסה די גבוהה, ויש עוד מקצועות שמאפשרים את קפיצת המדרגה הזאת".

תוכלו להמחיש מהי הכנסה גבוהה?
אקסלרד:
"אתן דוגמה. כשאישה חרדית מסיימת לימודים במה"ט (המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית - ה"ו וד"מ) ומצליחה להשתלב בהייטק, השכר ההתחלתי עשוי להיות 13-12 אלף שקל בחודש. לעומת זאת, משכורת התחלתית של מורה היא כ־5,000 שקל בחודש. תחשבו על בחורה בת 20 או 21 שזו המשכורת שלה, רק כהתחלה".

טרכטינגוט: "אצל הבנות החרדיות התרחשה עוד מהפכה שקטה שנעלמה מהעין. שיעור הבנות שניגשות לבגרות עלה מכ־30% ב־2008 לכ־70% כיום. זה קרה במידה רבה בזכות ההחלטה של גדעון סער משנת 2012, כשהיה שר החינוך, להכיר במבחני סאלד שנדרשים מבנות חרדיות בסמינרים כשווי ערך לבגרות. כיום הסמינרים החרדיים כבר מכניסים בהדרגה את מבחני הבגרות הרגילים. כשעובדים מול החרדים בדרך הזאת, שבה אין כורח ואין מלחמה, יש לזה אפקט".

עוד ראיתם שככל שהשכלת האישה החרדית עולה, כך מספר הילדים יורד. בשנת 2024 היה שיעור הפריון בחברה החרדית בשפל היסטורי של שישה ילדים לאישה.
אקסלרד:
"נשים חרדיות אינן שונות מכל אישה אחרת בעולם. זה ממצא מקובל וידוע בכלכלה - ככל שרמת ההשכלה עולה, מספר הילדים יורד. מה שמפתיע יותר הוא שרואים זאת גם בנוגע לתעסוקת גברים. כששני בני הזוג עובדים, מספר הילדים יורד עוד יותר".

טרכטינגוט: "לחברה החרדית קשה להחזיק את פיצוץ האוכלוסין, שניכר במוסדות חינוך ובדיור, אפילו במוסדות ציבור. הירידה בפריון יכולה לאזן את זה".

המהפכה שתיארתם בנוגע לנשים תגיע גם לגברים החרדים או שהם ימשיכו לעמוד במקום?
טרכטינגוט:
"קיים שינוי גם אצל הבנים. יש יותר ויותר ישיבות תיכוניות (שבהן לומדים לבגרות - ה"ו, ד"מ) ורואים אפילו תופעה של בנים חרדים שניגשים לבגרות באופן עצמאי".

אקסלרד: "כיום גבר חרדי שאינו מתגייס לצה"ל יודע שעד גיל 26, לכל הפחות, הוא נמצא בישיבה. לכן מראש יש לו מוטיבציה נמוכה ללמוד מתמטיקה ואנגלית. לא הזכרנו את החינוך הממלכתי־חרדי. בשנת 2024 8% מהחרדים בגילי בית ספר יסודי למדו במערכת הממלכתית־חרדית, כפול בהשוואה לשנה שלפני כן. המספרים עצמם עדיין קטנים, ועדיין הביקוש קיים והגידול ניכר".

לרצות לעבוד זה לא מספיק

עד כמה הגזירות הכלכליות של שנת 2025 ישפיעו על החרדים ויוכלו להאיץ מגמות של יציאה לעבודה?
אקסלרד:
"הרבה פעמים אומרים לי - החרדים מקבלים תלושים והנחות, ולכן הגזירות לא ישפיעו עליהם. זה לא נכון. הגזירות ישפיעו על החברה הישראלית כולה, ובעיקר על אנשים בעשירונים הנמוכים. לכן הן בהחלט ייתנו אותותיהן בחברה החרדית, שרובה מתרכז בעשירונים ראשון, שני ושלישי. להערכתי, אכן תהיה התגברות של יציאת גברים לתעסוקה. אבל זה לא מספיק לצאת לעבוד או לרצות לצאת לעבוד, כי לרוב הגברים אין מיומנויות מספיק גבוהות שיאפשרו להם להשיג משרות איכותיות. במקום הזה המדינה צריכה להתגייס ולהציע קורסים והכשרות למקצועות נדרשים, כמו חשמלאי".

יוגב גרדוס, הממונה על התקציבים באוצר, אמר באחרונה בכנס של גלובס שכמחצית מתלמידי כיתה א' כיום הם חרדים וערבים, וביצועיהם הלימודיים ירודים מאוד. "בלי לטפל בבעיה הזאת, לא נצליח לשמר את רמת החיים", אמר. מה עושים?
טרכטינגוט:
"לחרדים עצמם לא בהכרח אכפת שהם עניים, כי הם לא רואים את עצמם ככאלה. אבל למדינת ישראל זה רע מאוד, ולכן הפתרון הוא תמריצים שיעודדו עבודה.

"לפני כחמש שנים, כשעבדתי בג'וינט, פגשתי אלפי משפחות בבני ברק. יש להן שמונה ועשרה ילדים, אפילו יותר, והן מכניסות כ־6,000-5,000 שקל בחודש. תגידו, איך זה אפשרי? פשוט מאוד: הם גרים בדירת שלושה חדרים, מעולם לא קנו ריהוט או בגדים כי תמיד קיבלו מיד שנייה, וגם מקבלים הנחות מהמדינה בארנונה ובגנים. הילדים מסתובבים עם אור בעיניים. אף אחד מהם לא חושב שהוא עני כי כולם נראים וחיים אותו הדבר. אבל ישראל לא תישאר ב־OECD אם כך זה יימשך".

כלומר, בעיניכם עם התמריצים הנכונים הכול אפשרי.
טרכטינגוט:
"כן. החברה החרדית מאוד פרקטית. זו חברה שיודעת תמיד לראות את המצב ולחיות לפיו. כשמדינת ישראל אמרה בזמנו 'אוקיי, אל תצאו לעבודה ואנחנו ניתן קצבאות', אז זה מה שהיה. אזכיר שבתחילת שנות ה־2000 היה אפשר לסגור משכורת רק מקצבאות ילדים. כן, מי שהיו לו עשרה ילדים יכול היה להגיע למשכורת לא רעה בכלל מהקצבאות, שהיו אקספוננציאליות והכפילו את עצמן מילד לילד. כשנתניהו כשר אוצר בא ואמר ב־2003 "אין כסף, תתחילו להתרגל למשהו אחר", ראינו פתאום יציאה לעבודה ולאקדמיה".

אקסלרד: "מה הפחד הכי גדול של החרדים? שיתערבו להם ויגידו להם מה לעשות. אז צריך לשחרר ולפעול בדרך אחרת, שמציבה יעדים כמו שאומרת: בסוף השנה תידרשו לעמוד במבחנים מסוימים, ברמה מסוימת, ובתמורה ליעדים תזכו בתקציבים. גם המושג לימודי ליבה מעורר אצל החרדים רתיעה. במקום זה אפשר לדבר קונקרטית על המקצועות שאתם רוצים ללמד: מתמטיקה, אנגלית, מדעים וכן הלאה".

נדמה שאפשר להגיע עם ההנהגה החרדית להבנות בנושאים רבים, עד לעניין הגיוס לצה"ל. מה הפתרון?
אקסלרד:
"חרדים צריכים להתגייס, ומי שלא מתגייס צריך להיות חופשי לעבוד או ללמוד או לעשות כל הכשרה מקצועית אחרת כדי להשתלב בשוק העבודה".

טרכטינגוט: "דתיים־לאומיים אומרים לא פעם - אנחנו יודעים גם ללמוד תורה וגם ללכת לצבא. במה אנחנו שונים מהחרדים? הם מתעלמים מכך שילד דתי־לאומי גדל מגיל אפס על זה שמדינת ישראל היא אידיאל דתי וחייבים לתרום לו. ילד חרדי לא גדל על האתוס הזה. כיום המדינה מסתכלת על הגיוס באופן אינסטרומנטלי. יש בור שצריך למלא בחיילים ויש תל של 60 אלף חרדים. עכשיו נכניס את התל לבור והכול יסתדר. לטוס במהירות 90 קמ"ש לקיר - זה לא יתרום לאף אחד".

מסר לסיום?
טרכטינגוט:
"סיימתי לאחרונה מחקר שבו שאלנו כמה מאות בחורי ישיבה אם הם חושבים שבתוך חמש שנים מהיום הם ישתלבו באקדמיה ובתעסוקה. יותר משליש אמרו שיהיו באקדמיה ויותר מחצי אמרו שיצאו לעבוד. אני מאמין שהאופן שבו אני מנהל את חיי, כאשר השעות היפות ביותר שלי הן אלה שבהן אני לומד תורה, ובמקביל אני עובד, תורם ולוקח אחריות - זה מה שיקרה אצל החרדים".

עוד כתבות

מל''ט בייראקטר TB2 מתוצרת טורקיה / צילום: Reuters, Aziz Karimov

"מלחמת המל"טים" בין ישראל לטורקיה: סוריה היא רק שדה קרב אחד

משט המרמרה, שהפסיק את אספקת מל"טי הרון לארדואן, הפך כעבור עשור למאבק עוצמה גלובלי בין התעשיות הביטחוניות ● בעוד שטורקיה הפכה ליצואנית המל"טים התוקפים הגדולה בעולם, בישראל מתריעים מפני התנגשות "בלתי מאוישת" אפשרית בתווך האווירי של סוריה

הביטויים שאנחנו אומרים כדי להישמע חכמים אבל מפספסים בענק / צילום: Shutterstock

הביטויים שאנחנו אומרים כדי להישמע חכמים אבל מפספסים בענק

פרשת ההסתדרות שהסעירה השבוע את המדינה קיבלה את השם "יד לוחצת יד" - גרסה משובשת (ובמקרה הזה מכוונת) של הביטוי "יד רוחצת יד" ● בעקבות כך, יצאנו לחפש את הביטויים שאנחנו אומרים כדי להישמע משכילים ורהוטים, אך בפועל משתמשים בהם באופן עקום למדי

מורי ארקין / צילום: שלו אריאל

שוק הביומד מתעורר? מורי ארקין מגייס קרן של 40 מיליון דולר

בין המשקיעים בגיוס של קרן ארקין דיגיטל נמצאות הקרנות וינטג' פרטנרס וקבוצת הראל ● הסכום אומנם לא גדול מאוד, אך מדובר בחדשות משמעותיות לסקטור הביומד בישראל, בו גויסה מתחילת המלחמה רק קרן אחת

ראש הממשלה מוסר הצהרה כלכלית בהשתתפות שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ ושר החינוך יואב קיש / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

בשורה חיובית לדירוג האשראי של ישראל: S&P מעלה את התחזית

התפתחות חיובית ראשונה בסטטוס הדירוג של ישראל: סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית S&P הודיעה על העלאת תחזית דירוג האשראי של ישראל משלילית ליציבה, כשהדירוג עצמו נותר על ברמת A ● זאת לאחר שבמהלך המלחמה כל שלוש חברות הדירוג הגדולות הורידו את הדירוג

הטלפון שאותר בחוף הים / צילום: חדשות 12

טלפון אותר בחוף הצוק, גורם במשטרה ל-N12: "הוא שייך לפצ"רית לשעבר - בוודאות"

אישה כבת 50 ששחתה במים הרדודים מצאה את הטלפון והזעיקה את כוחות השיטור • במשטרה הטילו תחילה ספק שהנייד אכן שלה, אך העבירו אותו לבדיקה • חקירת הפרשה נמשכת, בית המשפט שחרר את הפצ"רית למעצר בית של 10 ימים • תיעוד: תמונות ראשונות של הפצ"רית ביציאה מבית המעצר

פרופ' בועז המאירי / צילום: יח''צ אוניברסיטת תל אביב

החוקר שקיבל 2 מיליון דולר כדי לגלות איך אפשר לפתור סכסוכים אלימים

פרופ' בועז המאירי, ראש התוכנית לניהול סכסוכים וגישור באוניברסיטת ת"א, קיבל לאחרונה מענק יוקרתי ממועצת המחקר האירופית ● המטרה: לבחון אילו התערבויות מועילות בסוגי סכסוכים שונים בין קבוצות אוכלוסייה ● המחקר ייערך בין השאר בקולומביה, בניגריה ובארה"ב ● האם ממצאיו יוכלו להועיל גם לחברה הישראלית?

נקודת טעינה חשמלית ברמת גן / צילום: Shutterstock

רשמית: מס הנסועה על רכב חשמלי הגיע לסוף דרכו. באוצר יציעו חלופה

מס הנסועה על רכב חשמלי לא יוטל ב־2026 וככל הנראה יבוטל סופית ● צ'רי הסינית מתרחבת מישראל לאירופה בשיתוף עם יבואנים ישראלים ● ג'אקו משיקה בישראל קרוס־אובר פלאג־אין מפואר למשפחות גדולות ● השבוע בענף הרכב

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות בהובלת מניות ה-AI; אנבידיה ירדה ב-3.5%, פלנטיר ב-6%

נאסד"ק יורד ב-1.3% ● חברות מדווחות על שיעור הפתעות חיובי ברווחים הגבוה ביותר מאז 2021 ● איליי לילי ונובו נורדיסק הגיעו להסכמים עם ממשל טראמפ להפחתת מחירים של תרופות ההרזיה ● "יום טריליון הדולר": היום תיערך הצבעת בעלי המניות של טסלה על חבילת השכר של מאסק ● גוברות ההערכות כי בית המשפט העליון יפסול את מדיניות הסחר האגרסיבית של טראמפ ● זינוק של 183% במספר הודעות הפיטורים בארה"ב באוקטובר

עלמה זק ואסי כהן בקמפיין מאוחדת / צילום: צילום מסך

דאבל בינה מלאכותית, דאבל אסי כהן: השחקן האהוב מוביל את הפסקת הפרסומות

הפרסומת האהובה ביותר שייכת לקופ"ח מאוחדת, שכהן הוא הפרזנטור הקבוע שלה, ובמקום החמישי בזכירות נמצאת בזק שהחתימה אותו כעת כפרזנטור - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק מזרחי טפחות

משה ינאי / צילום: רחל ינאי (מתוך ויקיפדיה)

כיצד הגיע משה ינאי לפשיטת רגל ומדוע הדירות והמסוקים שעל שמו לא עזרו?

היזם הסדרתי, שמכר בעבר חברות לענקיות IBM ודל, מצוי במרכזו של מאבק משפטי בישראל ובארה"ב לאחר שנפתח נגדו הליך כינוס נכסים ● קרן האשראי שינטילה דורשת לממש נכסים ודירות בשווי עשרות מיליונים, וטוענת כי ינאי מכר מניות בניגוד להסכם איתה ● ינאי מאשים את הקרן בריביות מופרזות על ההלוואות ומבטיח: מכירת אינפינידט תכסה את כל החובות

שרון רייך וגדעון עמיחי / צילום: רמי זרנגר, מנחם רייס

אחרי שנים שנעדרה מהפסקת הפרסומות: איילון ביטוח בוחרת משרד פרסום

לראשונה זה שנים, חברת איילון ביטוח ופיננסים בוחרת משרד פרסום ובקרוב תעלה בקמפיין טלוויזיה ● מעבדת החדשנות הטכנולוגית סיטיזון קיבלה הכרה רשמית כ"מעבדה חיה" של האיחוד האירופי ● אריקה כרמל-טק (בי-קיור לייזר), פותחת חנות פיזית ראשונה בקניון עזריאלי "מול הים" באילת ● וגם: זה המנכ"ל החדש של סוכנות מקפת שירותים פיננסיים מבית מגדל ● אירועים ומינויים

זוהרן ממדאני. מגלם דור חדש / צילום: Reuters, Jose Luis Magana

ממדאני הוא רק סימפטום? כך מתגבש הדור החדש באקדמיה האמריקאית נגד ישראל

ניצחונו של זוהרן ממדאני בבחירות לראשות עיריית ניו יורק מגלם דור חדש ביחסו העוין לישראל, ונוכח בשני צדי המפה הפוליטית בארה"ב ● מומחים מזהירים: אם בעבר האמריקאים חשו הזדהות איתנו, כעת פריחת הגישה הפוסט־קולוניאליסטית באוניברסיטאות מצמיחה איבה כלפינו

אלטמן עם טראמפ וראשי אורקל וסופטבנק בהכרזה על סטארגייט / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

מרכז נתונים בשווי יותר מ־7 מיליארד דולר ייבנה עבור הפרויקט של אורקל ו־OpenAI

הקמפוס בעיירה סליין במישיגן, הוא האתר הרביעי שהוכרז במסגרת הסכם הענק שנחתם בין שתי ענקיות הטכנולוגיה ● את המרכז בונה חברת RELATED

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט; נאסד"ק בשבוע הגרוע מאז תחילת אפריל

נעילה אדומה בבורסות אירופה ● היצוא של סין ירד באוקטובר לראשונה כמעט מזה שנתיים ● בעלי המניות של טסלה אישרו את חבילת השכר ההיסטורית של המנכ"ל אילון מאסק, שעשויה להגיע לטריליון דולר במניות בעשור הקרוב ● הנשיא דונלד טראמפ הודיע אתמול בערב על הסכם סחר עם אוזבקיסטן

עגלתא / צילום: אמיר ליפשיץ

עגלת הקפה בשרון שמגישה עוגות מעולות ממותג נוסטלגי שעשה קאמבק

עגלת סוסים שהפכה לבית קפה עם קינוחים בטעם של פעם, סדנה מיוחדת אצל אמנית שמגדלת חיידקים וגן בוטני שהוא הלב הפועם של האזור ● ביקור בלב השרון ● חגית אברון תופרת יום

מל''ט מסוג הרמס / צילום: אלביט מערכות

המדינה שהצהירה שלא תרכוש נשק ישראלי גילתה שהיא לא יכולה בלי

ממשלת הפיליפינים הצהירה כי בשל סירובה של ישראל להכיר בגבולות המים הכלכליים שלה בים סין הדרומי, היא תפסיק לבצע הזמנות חדשות של ציוד ביטחוני מישראל • בארגנטינה מעוניינים לרכוש 72 מערכות ארטילריה, כחלק ממגמת המודרניזציה של הצבא ● ברוסיה הציגו מערכת הגנה אווירית רובוטית נגד כלי טיס בלתי מאוישים ● וגם: בעקבות מחסור חריף, החלה באוקראינה לייצר פגזי 155 מ"מ ו־105 מ"מ, עם סיוע טכני מהתאגיד הצ'כי CSG ● השבוע בתעשיות הביטחונית

גולן, קמי וגלעד פלם / צילום: אלעד ברמי

גם יין הוא אידאולוגיה: על ההחלטה האמיצה של יקב פלם להתמקד אך ורק בטרואר של הרי יהודה

ב-25 שנות קיומו, הסגנון של יקב פלם הלך והתהדק, והוא ניכר היטב ביינות, שזכו להצלחה בארץ ובעולם ● עם הרוח הגבית הזו החליטה משפחת פלם שהיקב יהיה עצמאי ומקומי לחלוטין

78 שנים של שחיתות / צילום: לע''מ

78 שנים של שחיתות: איך הסתיימו הפרשות שהתפוצצו ברעש גדול?

"יד לוחצת יד" הרעישה את ישראל, אבל זאת לא הפעם הראשונה שפרשות שחיתות פרצו לחיינו בקול נפץ אדיר ● חלקן שלחו את בכירי השלטון לכלא, באחרות היו מי שהעדיפו לשלוח יד בנפשם - והיו גם כאלה שנגמרו בלא כלום ● ומי היה נביא השחיתות בהסתדרות? ● חשד לשחיתות בהסתדרות, פרויקט מיוחד   

רמי דרור / צילום: דרור סיתהכל

"לא אופטימי": מנהל ההשקעות שמסמן סקטור אחד להתרחק ממנו

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● רמי דרור, מנכ"ל ווליו השקעות מתקדמות, המנהלת כ-4 מיליארד שקל, ידע להמליץ לפני שנה על מניות הביטוח. כעת הוא בטוח שבטווח הקצר השוק המקומי ימשיך לעלות, בהינתן סיום המלחמה וכניסה לשנת בחירות ● ולאיזה סקטור הוא מעדיף לא להתקרב היום?

אליה ודניאל ברקת / צילום: ירדן בירנבאום, פנדה

עם גיוס המונים של 9 מיליון דולר: השוקולד הישראלי שמוכר אפילו לבלגים

אליה ודניאל ברקת חלקו אהבה משותפת לשוקולד, ונפגשו במטבח כדי להכין יחד גרסה טבעונית ● אותו הניסוי הוליד חתונה - וגם את מותג פנדה המצליח, עם עשרות עובדים, 2,000 נקודות מכירה בארה"ב וכניסה לשווקים נוספים בעולם ● המנוע העיקרי לצמיחה המטאורית שלהם היה התומכים הנלהבים בהדסטארט, שחלקם גם זכו בתמורה למניות