גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המומחה שבטוח: אם המצב לא ישתנה, ישראל לא תישאר ב-OECD

שיחה עם ד"ר הלה אקסלרד וד"ר יצחק טרכטינגוט מאוניברסיטת רייכמן ● על השינויים שעוברת החברה החרדית בתעסוקה ועל עתיד הגיוס לצה"ל

הצוללת. הילה ויסברג ודרור מרמור בשיחה עם ד''ר הלה אקסלרד וד''ר יצחק טרכטינגוט / צילום: פרטי, גלעד קוולרצ'יק
הצוללת. הילה ויסברג ודרור מרמור בשיחה עם ד''ר הלה אקסלרד וד''ר יצחק טרכטינגוט / צילום: פרטי, גלעד קוולרצ'יק

הלה אקסלרד ויצחק טרכטינגוט, במחקרים שערכתם בשנים האחרונות הראיתם שהנשים מובילות מהפכה בעולם החרדי. הן עובדות בשיעורים כמעט שווים לאלה של נשים לא חרדיות והגדילו מאוד את הכנסתן. איך אפשר להסביר זאת?
טרכטינגוט:
"אלך עוד צעד אחד לאחור כדי להבהיר משהו - זה נראה לנו טבעי שהנשים החרדיות עובדות בשיעורים גבוהים, ושכך זה היה תמיד. זה לא נכון. סביב שנת 2000 רק כמחצית מהנשים החרדיות עבדו וכיום מדובר ביותר מ־80%. זה נובע לא רק מהעובדה שהן רוצות לקחת אחריות ולפרנס את הבית, אלא גם משינוי תפיסתי בתוך הבית שבו יש מקום והבשלה לסוג זה של חלוקת תפקידים".

הצוללת | "המחיר צפוי לרדת ב-50%": שוקלים לרכוש מכונית? הנתון שכדאי להכיר
עם שכר של כמעט 50 אלף שקל בחודש: המהפך של בוגרי האוניברסיטה הפתוחה

כלומר זה לא סיפור של פמיניזם, אלא של כורח המציאות ויוקר המחיה?
טרכטינגוט:
"זו גם במידה רבה אידיאולוגיה. מצאנו שככל שנשים חרדיות עובדות יותר, כך הן גם שמרניות יותר בתפיסה הדתית. לפעמים רואים אישה חרדית בתפקיד מנכ"לית או דירקטורית שאומרת בעיניים נוצצות 'אני אשת אברך'. החרדיות עובדות קשה בדיוק בשביל זה. סך הכול ראינו ששיעור משקי הבית החרדיים שבהם שני בני הזוג עובדים כמעט הוכפל ב־2021-2009, לכמעט 40%".

הנשים החרדיות גם מככבות זה שנתיים בראש הטבלה של בחינות ההסמכה לראיית חשבון. בשנת 2024 96% מהניגשות לבחינות עברו אותן, וכך הצליחו לעקוף את מוסדות הלימוד הגדולים.
אקסלרד:
"זה מהפך מטורף, וממה הוא נובע? בשנת 2020 מועצת רואי החשבון החליטה להכיר בסמינר בית יעקב כמוסד שיכול להכשיר למקצוע. ההכרה הזאת סללה דרך בעבור החרדיות להיכנס לתחום, מבלי הצורך לעבור באקדמיה, שהיא עדיין מכשול בעבורן ברמה האידיאולוגית. לא היו הקלות במבחנים ולא הייתה שום סוג של התפשרות על רמת הלימודים. כרואות חשבון החרדיות זוכות להכנסה די גבוהה, ויש עוד מקצועות שמאפשרים את קפיצת המדרגה הזאת".

תוכלו להמחיש מהי הכנסה גבוהה?
אקסלרד:
"אתן דוגמה. כשאישה חרדית מסיימת לימודים במה"ט (המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית - ה"ו וד"מ) ומצליחה להשתלב בהייטק, השכר ההתחלתי עשוי להיות 13-12 אלף שקל בחודש. לעומת זאת, משכורת התחלתית של מורה היא כ־5,000 שקל בחודש. תחשבו על בחורה בת 20 או 21 שזו המשכורת שלה, רק כהתחלה".

טרכטינגוט: "אצל הבנות החרדיות התרחשה עוד מהפכה שקטה שנעלמה מהעין. שיעור הבנות שניגשות לבגרות עלה מכ־30% ב־2008 לכ־70% כיום. זה קרה במידה רבה בזכות ההחלטה של גדעון סער משנת 2012, כשהיה שר החינוך, להכיר במבחני סאלד שנדרשים מבנות חרדיות בסמינרים כשווי ערך לבגרות. כיום הסמינרים החרדיים כבר מכניסים בהדרגה את מבחני הבגרות הרגילים. כשעובדים מול החרדים בדרך הזאת, שבה אין כורח ואין מלחמה, יש לזה אפקט".

עוד ראיתם שככל שהשכלת האישה החרדית עולה, כך מספר הילדים יורד. בשנת 2024 היה שיעור הפריון בחברה החרדית בשפל היסטורי של שישה ילדים לאישה.
אקסלרד:
"נשים חרדיות אינן שונות מכל אישה אחרת בעולם. זה ממצא מקובל וידוע בכלכלה - ככל שרמת ההשכלה עולה, מספר הילדים יורד. מה שמפתיע יותר הוא שרואים זאת גם בנוגע לתעסוקת גברים. כששני בני הזוג עובדים, מספר הילדים יורד עוד יותר".

טרכטינגוט: "לחברה החרדית קשה להחזיק את פיצוץ האוכלוסין, שניכר במוסדות חינוך ובדיור, אפילו במוסדות ציבור. הירידה בפריון יכולה לאזן את זה".

המהפכה שתיארתם בנוגע לנשים תגיע גם לגברים החרדים או שהם ימשיכו לעמוד במקום?
טרכטינגוט:
"קיים שינוי גם אצל הבנים. יש יותר ויותר ישיבות תיכוניות (שבהן לומדים לבגרות - ה"ו, ד"מ) ורואים אפילו תופעה של בנים חרדים שניגשים לבגרות באופן עצמאי".

אקסלרד: "כיום גבר חרדי שאינו מתגייס לצה"ל יודע שעד גיל 26, לכל הפחות, הוא נמצא בישיבה. לכן מראש יש לו מוטיבציה נמוכה ללמוד מתמטיקה ואנגלית. לא הזכרנו את החינוך הממלכתי־חרדי. בשנת 2024 8% מהחרדים בגילי בית ספר יסודי למדו במערכת הממלכתית־חרדית, כפול בהשוואה לשנה שלפני כן. המספרים עצמם עדיין קטנים, ועדיין הביקוש קיים והגידול ניכר".

לרצות לעבוד זה לא מספיק

עד כמה הגזירות הכלכליות של שנת 2025 ישפיעו על החרדים ויוכלו להאיץ מגמות של יציאה לעבודה?
אקסלרד:
"הרבה פעמים אומרים לי - החרדים מקבלים תלושים והנחות, ולכן הגזירות לא ישפיעו עליהם. זה לא נכון. הגזירות ישפיעו על החברה הישראלית כולה, ובעיקר על אנשים בעשירונים הנמוכים. לכן הן בהחלט ייתנו אותותיהן בחברה החרדית, שרובה מתרכז בעשירונים ראשון, שני ושלישי. להערכתי, אכן תהיה התגברות של יציאת גברים לתעסוקה. אבל זה לא מספיק לצאת לעבוד או לרצות לצאת לעבוד, כי לרוב הגברים אין מיומנויות מספיק גבוהות שיאפשרו להם להשיג משרות איכותיות. במקום הזה המדינה צריכה להתגייס ולהציע קורסים והכשרות למקצועות נדרשים, כמו חשמלאי".

יוגב גרדוס, הממונה על התקציבים באוצר, אמר באחרונה בכנס של גלובס שכמחצית מתלמידי כיתה א' כיום הם חרדים וערבים, וביצועיהם הלימודיים ירודים מאוד. "בלי לטפל בבעיה הזאת, לא נצליח לשמר את רמת החיים", אמר. מה עושים?
טרכטינגוט:
"לחרדים עצמם לא בהכרח אכפת שהם עניים, כי הם לא רואים את עצמם ככאלה. אבל למדינת ישראל זה רע מאוד, ולכן הפתרון הוא תמריצים שיעודדו עבודה.

"לפני כחמש שנים, כשעבדתי בג'וינט, פגשתי אלפי משפחות בבני ברק. יש להן שמונה ועשרה ילדים, אפילו יותר, והן מכניסות כ־6,000-5,000 שקל בחודש. תגידו, איך זה אפשרי? פשוט מאוד: הם גרים בדירת שלושה חדרים, מעולם לא קנו ריהוט או בגדים כי תמיד קיבלו מיד שנייה, וגם מקבלים הנחות מהמדינה בארנונה ובגנים. הילדים מסתובבים עם אור בעיניים. אף אחד מהם לא חושב שהוא עני כי כולם נראים וחיים אותו הדבר. אבל ישראל לא תישאר ב־OECD אם כך זה יימשך".

כלומר, בעיניכם עם התמריצים הנכונים הכול אפשרי.
טרכטינגוט:
"כן. החברה החרדית מאוד פרקטית. זו חברה שיודעת תמיד לראות את המצב ולחיות לפיו. כשמדינת ישראל אמרה בזמנו 'אוקיי, אל תצאו לעבודה ואנחנו ניתן קצבאות', אז זה מה שהיה. אזכיר שבתחילת שנות ה־2000 היה אפשר לסגור משכורת רק מקצבאות ילדים. כן, מי שהיו לו עשרה ילדים יכול היה להגיע למשכורת לא רעה בכלל מהקצבאות, שהיו אקספוננציאליות והכפילו את עצמן מילד לילד. כשנתניהו כשר אוצר בא ואמר ב־2003 "אין כסף, תתחילו להתרגל למשהו אחר", ראינו פתאום יציאה לעבודה ולאקדמיה".

אקסלרד: "מה הפחד הכי גדול של החרדים? שיתערבו להם ויגידו להם מה לעשות. אז צריך לשחרר ולפעול בדרך אחרת, שמציבה יעדים כמו שאומרת: בסוף השנה תידרשו לעמוד במבחנים מסוימים, ברמה מסוימת, ובתמורה ליעדים תזכו בתקציבים. גם המושג לימודי ליבה מעורר אצל החרדים רתיעה. במקום זה אפשר לדבר קונקרטית על המקצועות שאתם רוצים ללמד: מתמטיקה, אנגלית, מדעים וכן הלאה".

נדמה שאפשר להגיע עם ההנהגה החרדית להבנות בנושאים רבים, עד לעניין הגיוס לצה"ל. מה הפתרון?
אקסלרד:
"חרדים צריכים להתגייס, ומי שלא מתגייס צריך להיות חופשי לעבוד או ללמוד או לעשות כל הכשרה מקצועית אחרת כדי להשתלב בשוק העבודה".

טרכטינגוט: "דתיים־לאומיים אומרים לא פעם - אנחנו יודעים גם ללמוד תורה וגם ללכת לצבא. במה אנחנו שונים מהחרדים? הם מתעלמים מכך שילד דתי־לאומי גדל מגיל אפס על זה שמדינת ישראל היא אידיאל דתי וחייבים לתרום לו. ילד חרדי לא גדל על האתוס הזה. כיום המדינה מסתכלת על הגיוס באופן אינסטרומנטלי. יש בור שצריך למלא בחיילים ויש תל של 60 אלף חרדים. עכשיו נכניס את התל לבור והכול יסתדר. לטוס במהירות 90 קמ"ש לקיר - זה לא יתרום לאף אחד".

מסר לסיום?
טרכטינגוט:
"סיימתי לאחרונה מחקר שבו שאלנו כמה מאות בחורי ישיבה אם הם חושבים שבתוך חמש שנים מהיום הם ישתלבו באקדמיה ובתעסוקה. יותר משליש אמרו שיהיו באקדמיה ויותר מחצי אמרו שיצאו לעבוד. אני מאמין שהאופן שבו אני מנהל את חיי, כאשר השעות היפות ביותר שלי הן אלה שבהן אני לומד תורה, ובמקביל אני עובד, תורם ולוקח אחריות - זה מה שיקרה אצל החרדים".

עוד כתבות

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

הבעיה של טראמפ: איך מנצחים אויב שמודד ניצחון בהישרדות?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות בת"א; מדד הקלינטק נופל ב-3.5%, הדולר מתחזק מול השקל

מדד ת"א 90 יורד בכ-1.7%, ת"א 35 מאבד מערכו כ-0.5% ● נייס מזנקת לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה