נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן / צילום: ap, Michael Varaklas
במזרח אירופה, אוקראינה מרחיבה את סל היכולות הבלתי מאוישות שלה, ורוסיה פונה לייצור המוני של טיל בליסטי חדש. במזרח התיכון, טורקיה מתקדמת לעבר רכישת מטוסי קרב מתקדמים חדשים. על כל זאת ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות של גלובס.
● פחות יבוא, יותר רכש מקומי: המשימה הבוערת של מנכ"ל משרד הביטחון הבא
● מ־AI ועד אתגרי אספקה: מה צפוי לתעשייה הביטחונית השנה
החוזה החדש של אלביט עם צבא גרמניה
אלביט הודיעה היום (ה') כי זכתה בחוזה בסך כ־57 מיליון דולר לאספקה של מערכות משגרי ארטילריה רקטית מסוג PULS עבור צבא גרמניה. ההזמנה מתבצעת במסגרת הסכמים בין ממשלות הולנד, ישראל וגרמניה. במסגרת החוזה, אלביט, בשיתוף עם חברת KNDS Deutschland , תספק מערכות של משגרי ארטילריה רקטית, כולל הפיתוח של ההתאמות הנדרשות ושילוב ציוד C4I גרמני, כגון מערכות שליטה ובקרת אש. מערכות אלו יעברו בדיקות שיבוצעו על ידי סוכנות הרכש הגרמנית BAAINBw ומרכזי בדיקות טכניים קשורים, במטרה לקבל אישור לשימוש מבצעי על ידי כוחות הביטחון של גרמניה. בנוסף, יסופקו שירותי תמיכה ותחזוקה.
מערכת משגרי הרקטות הארטילריות ה-EuroPULS, אשר מיוצרת ומשווקת באירופה במסגרת שיתוף פעולה בין אלביט מערכות ו-KNDS Deutschland, מציגה מערכת עם ארכיטקטורה פתוחה ותכן גמיש המאפשר התאמות, וכן אינטגרציה של מודול המשגר המתקדם על מגוון פלטפורמות. נוסף על כך, היא תאפשר תמיכה בשילוב של תחמושת רקטית של חברות מצד שלישי, דבר שיאפשר למערכת לירות תחמושת רקטית המיוצרת על ידי יצרנים אחרים.
אוקראינה משיקה רכב בלתי מאויש למשימות לוגיסטיות
משרד ההגנה האוקראיני אישר את השימוש המבצעי של הרכב הבלתי מאויש "זמיי", שנועד לסייע למשימות לוגיסטיות. הכלי שפותח במדינה נועד להוות פלטפורמה שבאמצעותה ניתן לשאת חצי טונה במשלוח לוגיסטי לעומק שטח האויב, תוך סיכון מינימלי של כוח־אדם. במטרה להגן על הציוד הלוגיסטי עצמו, הרכב כולל מיגון בליסטי ונגד מוקשים.
השם "זמיי", נחש באוקראינית, נובע מההנעה החשמלית השקטה שלו, שמאפשרת משלוחים לוגיסטיים עם חשיפה מינימלית. הרכב הבלתי מאויש נוסע על גלגלי מתכת ומסוגל להגיע למהירות של 14 קמ"ש בכבישים ול־13 קמ"ש בשטח. הוא מסוגל להתמודד עם תעלות, עם נתיבי מים רדודים וכן עם עצים שקרסו או אלמנטים מסוימים שנפלו לקרקע.
ב־בעת, אוקראינה נדרשת להתמודד גם עם אתגרי ההגנה נגד אמצעים בלתי מאוישים רוסיים. אחד הקשיים העיקריים הוא מול רחפני FPV, שמונחים בעזרת סיבים אופטיים. שיטת ההפעלה הזו אומנם מגבילה את הטווח, אבל מגינה נגד ג'אמינג וספופינג. בג'אמינג, משבשים את התקשורת של המפעיל עם הרחפן, במטרה שהוא יירד לקרקע או יטוס עד שהסוללה תתרוקן, והוא ייפול. ספופינג זה מתן אות שגוי כדי לפגוע ביכולות ניווט ה־GPS.
מול אותם רחפנים, צבא אוקראינה החל להתמודד עם פריסת מכ"מים ניידים בהיקפים גדולים כדי שיזהו אותם בשלב מוקדם - וכך יאפשרו למערך ההגנה האווירית להיות מוכנים וליירט אותם בטרם יהוו סכנה.
רוסיה נערכת לייצור המוני של טילי איסקנדר 1000
מערכת הטילים המתקדמת של רוסיה, איסקנדר 1000, עומדת להיכנס לשלב הייצור ההמוני. מדובר בגרסה מתקדמת של הטיל הבליסטי הטקטי איסקנדר M, שהטווח שלו יעמוד על 1,000 ק"מ, ובדרך זו עשוי להשפיע באופן משמעותי על מפת הסיכונים המרחבית. מחד, יוכלו לשגר טילים בליסטיים מעומק רוסיה ליעדים אוקראיניים, ומאידך, יתאפשר לשגר טילים בליסטיים מגבול רוסיה־אוקראינה ליעדים רחוקים פי שניים מגרסת איסנקנדר M.
הטווח מוגדל בעזרת שני היבטים מרכזיים: הגדלת מטען הדלק המוצק ב־10%-15% ומנוע משודרג, אבל נותר מדויק בגלל מערכת הנחיה חדשה. יכולות ההנחיה מתבססות, לפי דיווחים, על מערכת ניווט אינרציאלית, ניווט לווייני על בסיס GPS וגלונאס הרוסי, ועל ניתוח מתאר שטח שמאפשר לנטר את המסלול. בשלב הסופי, הטיל משתמש בהנחית מכ"ם - במטרה שהוא יהיה מוגן מהפעלת מערכות הגנה אלקטרונית.
גרמניה וצרפת יאשרו מכירת טילים משמעותית לטורקיה
גרמניה וצרפת צפויות להצטרף לבריטניה, ספרד ואיטליה באישור מכירת טילי אוויר־אוויר מדגם מטאור לטורקיה, חימושים מתקדמים שאישורם עשוי להעיד גם על מכירה קרובה לאנקרה של מטוסי יורופייטר טייפון.
בקדנציה הקודמת של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, טורקיה הורחקה מתוכנית ה־F-35 בשל התעקשותה לרכוש מערכות הגנה אווירית מדגם S-400 מרוסיה.
יורופייטר טייפון הם מטוסי קרב מדור 4.5, לעומת ה־F-16 שיש לטורקים מדור 4. על כן, ההתקדמות בנוגע לטילי מטאור הביאה לדאגה רבה ביוון. בעקבות כך, שר ההגנה ניקוס דנדיאס, ראש הממשלה קיריאקוס מיצוטאקיס ושר החוץ גיורגוס גראפטריטיס זימנו לפגישה את השגריר הצרפתי לורנס אווה. "העברנו בקשת מידע רשמי לקבלת מידע על המכירה האפשרית של טילי מטאור לטורקיה", מסר דנדיאס.
בד־בבד, אנקרה פועלת בכל הזירות גם כדי להרחיב את מכירותיה הביטחוניות ברחבי העולם. צבא בנגלדש קיבל לאחרונה יותר מ־18 משגרי טילים מדגמי TRG-230 ו־TRG-300, שמייצרת חברת רוקטסאן. TRG-230 מיועד לטווחים של 70-30 ק"מ, ואילו TRG-300 לטווחים של עד 120 ק"מ. המערכות מתוצרת טורקית הללו כוללים טכנולוגיית הנחיה מתקדמת, שמבטיחה יכולות דיוק גבוהות.
פולין מפתחת מחשב קוונטי צבאי
פולין מפתחת את המחשב הקוונטי הצבאי הראשון שלה, בצעד שנועד להרחיב משמעותית את יכולות ניתוח המידע וההצפנה של ורשה. הקוונטים צפויים להוות את השלב הבא של ההתקדמות הטכנולוגית מעבר למהפכת הבינה המלאכותית שכבר בעיצומה. המחשוב הקוונטי צפוי לקצר את החישובים שמתבצעים במחשבים ואף במחשבי־על ולספק פתרונות מהירים מאוד לבעיות שלמחשבים הנוכחיים לוקח שנים לפתור.
אחת הנקודות המשמעותיות תהיה פיענוח צפנים, כולל סיטואציה שבה רק מחשב קוונטי יוכל לפענח צפנים של מחשב קוונטי.
לוטננט קולונל פרזמיסלב ליפצ'ינסקי, דובר מערך הגנת הסייבר הפולני, סיפר לסוכנות התקשורת הלאומית כי המאמצים לייצור אב־טיפוס נמצא בשלבים המתקדמים. המחשב הקוונטי הפולני נובע משיתוף־פעולה של אוניברסיטת הטכנולוגיה של ורשה, האוניברסיטה הצבאית לטכנולוגיה והמכון הצבאי לטכנולוגיות התחמשות. לדבריו, היכולות האלגוריתמיות הקוונטיות ייצרו מהפכה של ממש בתחומי המטבעות הקריפטוגרפיים, הסייבר וניתוח נתונים.