היועמ''שית גלי בהרב-מיארה, ממלא-מקום נציב שירות המדינה רואי כחלון וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת, שלי פדן, Shutterstock
בג"ץ קיים היום (ה') החל מהשעה 17:00 דיון בעתירות בנושא הליך מינוי קבוע לנציב שירות המדינה, בפני ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והשופטים נעם סולברג ודפנה ברק-ארז. הדיון הועבר בשידור חי לבקשת גלובס וגופי תקשורת נוספים.
● לאחר ששוב לא התייצב לדיון: אורן קובי נעצר בבית המשפט. חולטה ערבות של 100 אלף שקל
● בית המשפט: יאיר נתניהו יפצה את ניר חפץ ב-75 אלף שקל
19:40 - תם הדיון
הדיון הסתיים ללא החלטה. השופטים צפויים להכריע בהמשך האם להוציא צו על-תנאי, שיחייב רשמית את הממשלה להסביר מדוע לא תוקם ועדת איתור שתקיים הליך תחרותי לבחירת הנציב הבא, כדרישת העותרים.
19:15 - "השיטה מאפשרת את המינימום הנסבל"
השופטת ברק-ארז התייחסה לטענתו של נציג הממשלה, עו"ד דוד פטר מפורום קהלת, כי בהליך הבחירה הנוכחי נפסלה בעבר מועמדת לנציבה מטעם ראש הממשלה, כך שההליך תקין. לדבריה, "זה שנפסלה מועמדת שכישוריה היו, במחילה, נמוכים, לא אומר שהשיטה הקיימת מאפשרת לבחור נציב שיוביל למצוינות. זו שיטה שמאפשרת את המינימום הנסבל, והשאלה היא האם כך צריך לחשוב על מינויים בכירים?".
פטר עמד על כך שבחירת הנציב צריכה להיות פוליטית - לא במובן המפלגתי אלא במובן זה שהיא תאפשר לממשלה להתוות מדיניות. במהלך הדיון אף הסביר פטר כי נציבים שונים יכולים להוביל מדיניות שונה - למשל, לגבי סוגיות כמו מתן פטורים ממכרז וזכויות עובדים - ועל כן מדובר בהליך פוליטי.
18:55 - עמית: "מדיניות היא לא מילת קסם"
השופטים עמית וברק-ארז הקשו על נציג הממשלה, עו"ד פטר, ושאלו מהי המדיניות שהממשלה מבקשת לקדם באמצעות בחירת הנציב. לדברי עמית, "מדיניות היא לא מילת קסם. אחרת היינו מחליפים את הנציב בכל פעם שהממשלה מתחלפת, וזה לא יעלה על הדעת. לכן הרכיב הדומיננטי בתפקיד הנציב הוא לא מדיניות אלא עצמאות, מקצועיות וממלכתיות".
ברק-ארז שאלה האם כאשר פטר מדבר על מדיניות הממשלה הוא מכוון למינוי "אנשי שלומנו". פטר השיב כי דווקא בגלל שהתפקיד כה משמעותי, לציבור צריכה להיות השפעה עליו באמצעות הממשלה שתמנה את הנציב. "הממשלה כיבדה את הערות בית המשפט כדי להגיע למינוי בפרק זמן קצר, בלי לתקוע אצבעות בעיניים".
פטר הוסיף: "לא בכדי היועמ"שית לא התנגדה להחלטה האחרונה של הממשלה, ולא בכדי הנציגה שלה בדיון כאן לא אומרת שהיא בעד העתירה. הליך קבלת ההחלטה בממשלה הייתה מעמיקה. הממשלה נימקה מדוע אינה מעוניינת בוועדת איתור, והסבירה שהמחוקק נתן לממשלה את הסמכות למנות את הנציב".
18:39 - ברק-ארז: "אני שבה ושואלת לגבי המחויבות של הממשלה למדיניות שלה עצמה"
השופטת ברק-ארז שאלה את נציג הממשלה, עו"ד דוד פטר מפורום קהלת, האם הממשלה רשאית בעיניו לסטות מהחלטות קודמות שלה לגבי מינוי הנציב מבלי לנמק זאת ומבלי לתת לשינוי הזה טעם טוב.
פטר השיב כי הממשלה מעולם לא קיבלה החלטה בעבר להקים ועדת איתור כפי שדורשת היועמ"שית למינוי הנציב. "מאז 2018 הייתה מחויבות של הממשלה לקדם הליך אחר מכפי שהיה נהוג בעבר למינוי הנציב, אז אני שבה ושואלת לגבי המחויבות של הממשלה למדיניות שלה עצמה", הדגישה ברק-ארז.
18:32 - מחלוקת בין השופטים
בדיון נתגלעה מחלוקת בין ממלא-מקום הנשיא עמית לשופט סולברג. בעוד שסולברג מתח ביקורת על הפרקליטות וטען כי עמדתה אינה ברורה שכן לא קבעה כי יש מניעה משפטית לקבל את הצעת הממשלה, השופט עמית אמר כי עמדת היועמ"שית ברורה - ברומזו לכך שהיועצת מתנגדת למנגנון שהציעה הממשלה.
נציגת היועמ"שית, עו"ד שוש שמואלי, הבהירה כי "מניעה משפטית" הוא מונח שמתייחס לשיח שבין הייעוץ המשפטי לבין הממשלה.
18:20 - "הליך תחרותי מאפשר לנטרל שיקולים פוליטיים בבחירה"
עו"ד שוש שמואלי ממחלקת בג"צים בפרקליטות המדינה, המייצגת את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, הבהירה כי היועמ"שית אינה מתעקשת על ועדת איתור - אלא על כך שהליך המינוי יכלול רכיב תחרותי.
שמואלי הדגישה כי הדרישה להליך תחרותי עמדה ברקע החלטות ממשלה קודמות, שהתקבלו על סמך עבודת מטה וקריטריונים מקצועיים בתחום. "הליך תחרותי מאפשר לנטרל שיקולים פוליטיים בבחירה, וגם מועמדי ראש הממשלה יכולים להיות מועמדים בהליך תחרותי".
לדהברי שמואלי, "השפעת הנציב היא לשנים קדימה. הצענו להכנס לשיח עם הממשלה לגבי ההצעה לוועדת איתור. הממשלה לא התייחסה לצורך בהליך תחרותי, גם אם לא תהיה בהכרח ועדת איתור".
"למה דווקא לגבי המשרה הזו, שעומדת בראש המערכת ואמורה לדאוג שלא יהיו מינויים פוליטיים, הממשלה לא מנמקת מדוע אין צורך בהליך תחרותי?", הוסיפה שמואלי.
17:57 - "התפיסה לגבי השירות הציבורי תשנה את פניה"
עו"ד רונן ברומר, נציג ההסתדרות, אמר כי הליך המינוי שמציעה הממשלה ייצור ועדה "מטעם", שחבריה יתמנו על-ידי ראש הממשלה, והיא תפעל בחוסר שקיפות. לדבריו, "ראינו מה קרה בשנים האחרונות, כאשר השתמשו במנגנון לא מתאים - הנציב לא התנגד למתן עשרות פטורים ממכרז, וההגנה בנושא נחלשה משמעותית. קיבלנו טיזר למה שצפוי עם מינוי ממלא-המקום, ואם נמשיך כך, ולא ימונה אדם ראוי בעל שיעור קומה שאינו תלוי ושיוכל לעמוד בפרץ מול לחצים אדירים לגבי תפקידים בכירים, התפיסה לגבי השירות הציבורי תשנה את פניה".
17:45 - השופט סולברג בביקורת על הצעת היועמ"שית
השופט סולברג מתח ביקורת על הצעת היועצת המשפטית לממשלה להקים ועדת איתור, אשר חבריה כוללים נציגים מטעם הייעוץ המשפטי, שופט בדימוס ונציגים שימונו על-ידי דיקאני הפקולטות למשפטים.
לדברי סולברג, "מה נשאר לממשלה? זו קיצוניות, כמו שהצעת הממשלה לוועדה מייעצת בלבד היא קיצונית מהצד השני. אם היה מגיע משקיף חיצוני, הוא היה אומר - 'בואו נסכים עכשיו על הליך מינוי כמו שהיה ב-2018, ובעתיד נתקוטט שוב'".
עו"ד תומר נאור מהתנועה לאיכות השלטון עמד על כך שהממשלה התעלמה מהערות הייעוץ המשפטי וחזרה על עמדתה המקורית לגבי ועדת מינויים מיוחדת, שאינה כוללת הליך תחרותי כלשהו.
17:39 - "ההסדר שהממשלה מציעה לא מאפשר להשיג נציב מתאים"
השופט סולברג שאל את נציג מכון ברנדייס, עו"ד גלעד ברנע, האם לא ניתן לחזור למתכונת המינוי שהייתה נהוגה עד 2018 - ללא ועדת איתור - כדי לקדם מינוי קבוע לנציב בתקופה הקרובה.
לדברי ברנע, "התהליך מתנהל כיום בצורה מצ'וקמקת, בלי הגדרת תפקיד, תנאי סף ודרישות כשירות. אפשר לעשות הכול, כולל לחזור ל-2018, אבל זה פגום. הממשלה חייבת להגדיר את התפקיד, לקיים דיון אמיתי מה היא רוצה מהנציב, לקבוע את תנאי הסף והכשירות - ואז נצא לדרך עם מינוי.
"זה לא נעשה, וזה חייב להיות. ועדה בסגנון ועדת אפרתי היא לא מתאימה ולא רלוונטית. חייבים להגיש הליך פתוח של הגשת מועמדויות. המתכונת שהממשלה מציעה לא מאפשרת זאת, וזה פגום גם מבחינה משפטית. ההסדר שהממשלה מציעה לא מאפשר להשיג נציב שמתאים לכשירות ולתנאי הסף המתאימים. ההצעה מגדילה את הסיכון שימנו איש לא מתאים, ושהמינוי יהיה נגוע בשיקולים זרים".
ברנע הדגיש כי הממשלה מציעה כעת שראש הממשלה בנימין נתניהו יהיה זה שיציע את המועמד לוועדת המינויים המיוחדת, אך הדבר מנוגד לחוק ולהחלטות קודמות של הממשלה, אשר הסמיכו את השרים כולם להציע מועמדים. "ראש הממשלה לא צריך להיות בעסק", אמר ברנע.
17:30 - נציג הממשלה: ראש הממשלה סבור כי העתירה צריכה להידחות
בפתח הדיון חזר ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, על הצעת השופטים כי הדיון יתקיים כאילו ניתן צו על-תנאי המורה לממשלה לנמק מדוע לא תמונה ועדת איתור המוסמכת להציע באופן עצמאי מועמדים לתפקיד הנציב - ולא ועדת מינויים, הדנה מראש במועמדים של הממשלה.
נציג הממשלה, עו"ד דוד פטר, עמד על התנגדותו והסביר כי זו עמדה עקרונית, שכן ראש הממשלה והממשלה סבורים כי העתירה צריכה להידחות.
לאחר מספר ניסיונות שכנוע נוספים מצד השופטים, וסירובו של פטר לקיים התייעצות בנושא, החלו עורכי הדין להציג את טיעוניהם - מבלי שהדיון מתנהל כאילו הוצא לגביו צו.
רקע
העתירות הוגשו במקור נגד החלטת הממשלה למנות את נציב שירות המדינה על-ידי הממשלה, כאשר הוא ייבחן רק על-ידי ועדה שתבחן את טוהר המידות ולא את התאמתו המקצועית לתפקיד.
לאחר הדיון שהתקיים באוקטובר האחרון בבג"ץ, במהלכו ביקרו השופטים את החלטת הממשלה, שונתה ההחלטה, כך שנקבע שהנציב ייבחר באותו אופן שנבחר הנציב הנוכחי על-ידי "ועדת מינויים מיוחדת". ועדה זו תבחן גם את מידת ההתאמה של המועמד.
העותרות - התנועה לאיכות השלטון, מרכז מנור, מכון ברנדייס במכללה למינהל וההסתדרות - עומדות על העתירה גם לאחר שינוי ההחלטה על-ידי הממשלה. לטענתן, ההליך שנקבע אינו תחרותי, ויש למנות את הנציב בדרך של ועדת איתור שתבחן מספר מועמדים, ולא רק את המועמד שיובא בפני ועדת המינויים.
עוד נטען כי אופן המינוי מנוגד להחלטת הממשלה משנת 2018, אז התחייבה המדינה לאמץ נוהל קבוע שיבטיח את עצמאותו, את מקצועיותו ואת אי-תלותו של נציב שירות המדינה.
במקביל הקפיא בג"ץ את הליך המינוי עד לקבלת החלטה בעתירה.
לאחר סיום כהונתו של פרופ' דניאל הרשקוביץ' כנציב שירות המדינה, ראש הממשלה בנימין נתניהו מינה את עו"ד רואי כחלון, ראש המטה למאבק בפשיעה בחברה הערבית, לממלא-מקום הנציב. המינוי היה בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, שטענה כי לכחלון אין את הניסיון הניהולי הדרוש לתפקיד הבכיר. בג"ץ אישר את המינוי בתנאי שיוגבל לשלושה חודשים, ולא ניתן יהיה להאריכו.
מהעותרות, מרכז מנור ומכון ברנדייס, נמסר: "אנו מקווים שבסוף הדיון היום יוצא צו על-תנאי, שיורה למדינה לנמק מדוע לא יתמנה הנציב.ה הבא.ה בהליך תחרותי, שיבטיח מינוי מקצועי ולא פוליטי. לא ניתן יד לפוליטיזציה של השירות הציבורי".