גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מקרי הרצח בחברה הערבית: כמה הם גבוהים ביחס לעולם, ולמה המספרים עולים?

הנתונים על הרציחות בחברה הערבית מטרידים מאוד: בהשוואה בינלאומית המצב מזכיר את אמריקה הלטינית ● בשנתיים האחרונות מספר המקרים הוכפל, בעיקר בגלל עליית ארגוני הפשיעה ● וגם: למה יש יותר מדרך אחת לספור את הנרצחים?

ח"כ יואב סגלוביץ', יש עתיד (התוכנית החברתית, 103FM, 31.1.25) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
ח"כ יואב סגלוביץ', יש עתיד (התוכנית החברתית, 103FM, 31.1.25) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

השבוע נרשם עוד שבוע מדמם בחברה הערבית, כשהשיא שלו היה שבתוך 24 שעות בלבד נרצחו שישה בני אדם. לפי ארגון "יוזמות אברהם", 30 אזרחים ערבים קיפחו את חייהם מתחילת שנת 2025 בנסיבות הקשורות לפשיעה ואלימות.

המשרוקית | בן גביר התפטר: האם היקף הנרצחים בחברה הערבית ירד בתקופתו?
המשרוקית | האם מספר הנרצחים בחברה הערבית ירד תחת כהונת המפכ"ל דני לוי?

מי שניסה להמחיש עד כמה ממדי התופעה חמורים היה ח"כ יואב סגלוביץ', שבראיון ל-103FM טען: "במספרים של אחד ל-100 אלף תושבים, אנחנו שלישיים בעולם במקרה הרצח בחברה הערבית".

אין חולק על כך שמדובר במצב בלתי נסבל, אבל האם הוא עד כדי כך חריג ביחס לעולם? בשורות הבאות ננסה להבין עד כמה אנחנו עדים למציאות יוצאת דופן - ואיך בכלל הגענו אליה?

השוואה בינלאומית

נתחיל בנתון בו נקב סגלוביץ'. זה מגיע מנייר מדיניות של מרכז טאוב שפורסם בפברואר לפני שנה, עליו חתומים פרופ' אלכס וינרב, פרופ' אבי וייס, לביב שאמי וניר קידר. הארבעה בחנו את שיעור מקרי הרצח לכל 100 אלף נפש ב-33 מדינות OECD. הנתונים העדכניים ביותר לצורך השוואה בינלאומית נכונים ל-2019, ובשנה זו ישראל ככלל הגיעה למקום העשירי הכי גבוה, עם 1.56 מקרי רצח לכל 100 אלף איש. אבל בחברה הערבית בלבד שיעור הרצח כבר הגיע ל-4.9, מה שהציב אותה במקום החמישי, כשרק קולומביה (35.71), מקסיקו (24.55), לטביה (7.08) וארה"ב (5.4) לפניה. המספר עבור "יהודים ואחרים" בישראל, אגב, עמד על 0.85, מה שמיקם אותה במקום ה-23.

במהלך שנעשה "לצורך הטיעון", נתוני 2019 של מדינות ה-OECD הושוו למצב בישראל ב-2023, אז מספר מקרי הרצח בחברה הערבית יותר מהוכפל. זאת, "בהנחה שהשיעורים במדינות האחרות הללו נותרים יציבים". אם מקבלים את האקסיומה הזו, הרי שב-2023 היו בחברה הערבית 11.11 מקרי רצח לכל 100 אלף נפש, מה שבהתאם לדבריו של סגלוביץ' העלה אותה למקום השלישי.

אבל במרכז טאוב גם מזהירים שהשוואה כללית עלולה להטעות, שכן ישנן תופעות עם דפוס גילי ברור. "זה המקרה ברצח או בפשיעה אלימה באופן כללי", הם מסבירים. "שניהם מתבצעים הרבה יותר על-ידי גברים צעירים".

הכוונה היא שלפי מחקרים אמפיריים, שיעורי פשיעה ובייחוד שיעורי רצח מתחילים לעלות בסוף שנות העשרה ויורדים בסוף שנות ה-20. כלומר, "חשבון דמוגרפי פשוט יכול לנבא שיעורי רצח גבוהים יותר בחברה עם שיעור גדול יותר של צעירים". כמו, למשל, החברה הערבית. למעשה, עצם הימצאותה של קבוצה צעירה גדולה באופן יחסי בחברה מהווה קטליזטור לפשיעה, שכן צעירים שנכנסים לגיל העבודה נמצאים בתחרות קשה יותר, וחלק גדול יותר מהם יפנה לפשיעה. זאת לעומת אוכלוסייה עם מעט צעירים, בה המתחים האלו פחות חזקים.

לכן, החוקרים גם השוו את שיעור הרצח ל-100 אלף נפש רק בקרב בני 20-34, נכון ל-2019. במקרה כזה, מיקומה של החברה הערבית לא משתנה דרמטית, ויורד מהמקום החמישי לשישי. המקום של ישראל כולה, לעומת זאת, יורד משמעותית מהמקום העשירי ל-15. הדבר לא אמור להפתיע, בהתחשב בשיעור הגבוה של בוגרים צעירים בישראל (21% ב-2019, 25% בקרב הערבים ו-20% בקרב היהודים) לעומת 32 המדינות האחרות שנבחנו (19% בממוצע).

תפקיד הפשע המאורגן

אז אנחנו יודעים שהרצח בחברה הערבית חריג לא רק ביחס למתרחש בישראל, אלא גם ביחס לעולם. אבל למה זה? הסבר שרבים מעלים הוא שמדובר בעניין תרבותי, שכן האוכלוסייה הערבית מגיעה ברובה ממסורת שמרנית משהו.

אלא שהנתונים לא ממש מסתדרים עם זה: אם זה היה ההסבר, היינו מצפים לראות מספרים דומים גם בתקופות קודמות. אבל כפי שהראינו בעבר, זה לא המצב: אם בשנים 1980-1999 מספר הנרצחים בחברה הערבית עמד בממוצע על 18 נרצחים בשנה, הרי שבין 2000 ל-2023 הוא כבר קפץ ל-83, פי 4.6. גידול האוכלוסייה לבדו לא יכול להסביר את זה, שכן גם ביחס ל-100 אלף נפש המספר גדל, מ-2.6 בשנה ממוצעת בשנות ה-80 וה-90 ל-4.7 מאז שנת 2000; זאת בזמן שהרצח בחברה היהודית ירד.

מה יכול להסביר את זה? כפי שהסביר לנו בעבר פרופ' מוחמד ותד, נשיא המכללה האקדמית רמת גן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ועמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן, צריך לחזור לתחילת שנות האלפיים. "בשנים הללו התרחבו ממדי הפשיעה המאורגנת בחברה היהודית", הוא אומר. "ואז מדינת ישראל השכילה להבין שצריך להבחין בין פשיעה 'רגילה', לבין פשיעה מאורגנת - ושכדי להתמודד עם האחרונה, צריך לפתח כלים ייחודיים. לכן, בשנת 2003 נחקק חוק מאבק בארגוני פשיעה, שהעניק למשטרה כלים חריגים להתמודד עם ארגוני פשיעה".

המאבק היה מוצלח למדי, אלא שאז נוצר ואקום, אליו נכנסו ארגוני פשיעה מהחברה הערבית. לפני כן, כך פרופ' ותד, "עולם הפשיעה בחברה הערבית לא היה מחולק לפי ארגונים, אלא לפי משפחות. אלא שאז המגמה השתנתה, ובחברה הערבית הפשיעה לבשה צורה תאגידית שפרצה את ההשתייכות ה'חמולתית' - ואת שורות ארגוני הפשיעה שהתפתחו ממלאים חברים ממשפחות שונות".

תומר לוטן, שהיה מנכ"ל המשרד לביטחון פנים בשנים 2021-2022 תחת השר עמר בר-לב, מתאר שארגוני הפשיעה "התלבשו על חברה עם נגישות נמוכה לשירותים בנקאיים. הם מונעים מכסף, ועשו לעצמם שרשורים בדמות ארגוני משנה, ונכנסו לתוך חברה חמולתית עם קשיים בעולמות הנדל"ן". הוא מציין כי זמינות האמל"ח הגבוהה בחברה הערבית "יצרה סערה מושלמת, וזה הטיס למעלה את הגרפים של קורבנות הרצח".

לפי פרופ' ותד, "היעדר המשילות והריבונות של ממשלת ישראל מחד, ומרכיבים שמאפיינים את החברה הערבית מאידך - תרמו להעמקת האחיזה של ארגוני הפשיעה בכל תחומי החיים של הציבור הערבי. התוצאה היא שימוש הולך וגובר באלימות ככלי להשגת סטטוס חברתי, פתרון סכסוכים וניהול חיי היומיום".

הדבר מסביר למה הפשיעה החלה לעלות בשנות האלפיים, אבל מה מסביר את הזינוק של השנתיים האחרונות תחת הממשלה הנוכחית? כפי שהסביר לנו בעבר יוני אריה, מנהל מיזם קהילות בטוחות ב"יוזמות אברהם", הדבר קשור להחלטת ממשלה 549 שקיבלה הממשלה הקודמת ב-2021, שמטרתה מיגור הפשיעה בחברה הערבית: "בעקבות הפעילות המשמעותית של המשטרה נגד הפשיעה המאורגנת ב-2022, נוצרו מאבקי ירושה ושליטה בטריטוריה בין ארגוני פשיעה ובין פלגים בתוך הארגונים עצמם", בעיקר באזור הצפון.

עם זאת, הוא אומר, "לפי דוח המעקב של 'יוזמות אברהם', ההחלטה מיושמת באופן חלקי בלבד, וחלה ירידה ביישום ההחלטה מאז חילופי הממשלות וכניסת איתמר בן גביר לתפקיד השר לביטחון לאומי. ובמקום להגביר את המאמצים אחרי שנת 2023 המדממת, ב-2024 ראינו דווקא קיצוץ בתקציבים המיועדים לחברה הערבית, ובכלל זה בתקציבים המיועדים למאבק בפשיעה".

לפי לוטן, סגן השר לביטחון פנים לשעבר יואב סגלוביץ' ניהל שולחן מבצעי אליו הגיעו ראשי הארגונים הרלוונטיים: משטרה, שב"כ, המינהל האזרחי, פקחי רשות המסים ועוד, שדנו ביניהם על דרכי הפעולה. "השיחות כללו גם תוכניות ל'תקיפה' של משפחה ספציפית ביישוב מסוים. המתקפה המשולבת הזאת כונתה 'מכסחת הדשא של 549'", הוא אומר. אלא שעם חילופי הממשלה, "המנגנון הזה לא נוהל, והדברים החלו להתמסמס. זה אומנם לא בוטל רשמית, אבל המהלך איבד מהאפקטיביות שלו".

עניין של מתודולוגיה

כמה בדיוק נרצחו בחברה הערבית? הגרף שצירפנו לכאורה נותן תשובה מדויקת, אבל האמת היא שהחיים קצת יותר מסובכים מזה. הנתונים שם הם מ"יוזמות אברהם", אבל הם לא המספרים היחידים שיש. כך למשל, לפי הארגון היו ב-2024 230 נרצחים. אבל לפי מסמך של מטה החירום למאבק בפשיעה ובאלימות, היו 235. לפי עתירה של עיריית לוד (ראו הרחבה), היו 237. אין לנו נתון רשמי של המשטרה, שכן בחודשים האחרונים היא דורשת מאיתנו להגיש בקשת חופש מידע בשביל נתונים מסוג זה, אך היא כן סיפקה לנו בעבר נתון ל-2023: 236. זאת לעומת 244 בספירה של יוזמות "אברהם".

אז מה גורם לפער הזה? יוני אריה מסביר: "הבדלים בין הספירות נובעים מהגדרות שונות מראש או מספירה לא עקבית או חוסר מעקב אחרי כל תיק. הפערים הם בדרך-כלל בספירה של פלסטינים תושבי השטחים, של אזרחים שנהרגו בפעילות משטרתית ובמקרים של 'תאונת עבודה' של אנשים שהכינו מטען חבלה. את שני האחרונים המשטרה לא סופרת. בנוסף, יש תיקים של חשד לרצח שלאחר חקירה או נתיחת גופה נקבע שלא מדובר ברצח, ואז אנחנו מוציאים אותם מהרשימה". בכל מקרה, כפי שמציין לוטן, "המספרים הגדולים דומים".

ממשטרת ישראל נמסר: "המשטרה פועלת ותמשיך לפעול בנחישות נגד מחוללי הפשיעה והאלימות, בכל האמצעים והמשאבים העומדים לרשותה, במטרה לחזק את הביטחון של אזרחי החברה הערבית. יצוין כי בשנה החולפת סוכלו עשרות רבות של מקרי רצח כאשר העבריינים היו בדרכם לבצע את זממם, סוכלו הברחות אמל"ח בגבולות המדינה, ונתפסו אלפי כלי נשק בלתי חוקיים כאשר כל נשק שנתפס הציל חיים בחברה הערבית. מפכ"ל המשטרה הנחה לתגבר כוחות ולפעול בכל הכלים לאיתור ומעצר החשודים האלימים המסכנים ופוגעים בחיי האזרחים".

מהמשרד לביטחון לאומי נמסר: "המשרד לביטחון לאומי רואה במאבק בפשיעה בחברה הערבית יעד מרכזי ופועל בנחישות לצמצום האלימות והפשיעה המאורגנת. במסגרת החלטת ממשלה 549 הוקצו 800 תקנים נוספים למשטרת ישראל לטיפול בפשיעה בחברה הערבית, עם שיעור איוש נוכחי של 88%. בנוסף, בתוכנית העבודה לשנים 2023-2024 נוספו 205 תקנים נוספים לנושא. בשנת 2024 הושקעו כ-45 מיליון שקל ברשויות מקומיות ערביות במסגרת פעילות הרשות לביטחון קהילתי, המהווים כשליש מתקציבה הכולל לפעילות ברשויות המקומיות. תקציב זה שימש למימון כוח-אדם ייעודי ולתוכניות מניעה וטיפול. המשרד לביטחון לאומי מצוי בימים אלה בדיונים עם משרד האוצר להגדלת התקציב ולתוספת משאבים לטובת המאבק בפשיעה בחברה הערבית. ממלא-מקום השר לביטחון לאומי חיים כץ פועל בנחישות בנושא, אך נכון לעת הזו טרם הושג הסכם תקציבי".

לקריאה נוספת:

עוד כתבות

רועי כחלון, מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: רשות החברות הממשלתיות

בציפייה להסכמי אברהם: משלחת של רשות החברות תצא לקזחסטן

משלחת רשמית של רשות החברות הממשלתיות ונציגות מעשר חברות - בהן מקורות, קצא"א ונתג"ז - תצא לקזחסטן בשבוע הבא יחד עם השר דוד אמסלם ● על רקע הצטרפותה האפשרית של המדינה להסכמי אבהרם, בישראל מזהים הזדמנות לשיתוף פעולה בעיקר בתחום תשתיות המים, וכן בתחומי האנרגיה והסייבר

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי / צילום: דוברות בנק ישראל

המהלך שיפתח את שוק הפיקדונות לתחרות מגיע לכנסת. בבנקים צפויים להיאבק בו

האם בקרוב נראה עוד "בנקים קטנים" שמציעים פיקדונות? תזכיר חקיקה בנושא פורסם לראשונה, וכעת האירוע עובר לידי הכנסת ● המועמדים העיקריים לנגוס בנתח של הבנקים הם המוסדיים וחברות כרטיסי האשראי, אך ההיסטוריה מלמדת שהשלמת החקיקה לא תהיה פשוטה

עולים חדשים מגיעים לארץ / צילום: Shutterstock

אפס אחוז מס הכנסה: הפטור החדש שמקדמים באוצר לעולים יוצא לדרך

שר האוצר ושר העלייה והקליטה הציגו רפורמת מס דרמטית לעולים חדשים ולתושבים חוזרים, שתעניק להם פטור ממס על הכנסותיהם בישראל בשנים 2026-2027, עם עלייה מדורגת בשיעור המס עד 2030 ● המהלך נועד לעודד עלייה ולהקל על השתלבות העולים במשק

רוברט אנטוקול, דיוויד קוסטמן, גבי ויסמן / צילום: אוהד רומנו, נובה, נועם גלאי

למה נובה יורדת אחרי דוחות טובים, והישראלית הקטנה שצונחת בוול סטריט

דוח מצויין לנובה, אך תחזית פושרת מפילה את המניה ● התוצאות של פלייטיקה מאכזבות, אך החברה מאשררת את התחזית ● הכנסות טידס (אאוטבריין לשעבר) זינקו, אכזבה בשורה הרווח, המניה צוללת

ירושלים. עלות המימון שחישבה שפיר גבוהה מהעלות שהוערכה בבדיקה הכלכלית / צילום: Shutterstock

העירייה ביצעה התאמות במכרז, אבל האם זה יספיק כדי להציל את פרויקט הדיור להשכרה בירושלים?

העירייה הזמינה הצעות להקמת פרויקט דיור בר־השגה במתחם בית העם, אך ההצעה היחידה, של חברת שפיר, הייתה גבוהה ביותר מ־55 מיליון שקל מאומדן העירייה ● כעת המכרז מפורסם שוב, עם יותר דירות ועם אומדן מעודכן למענק ההקמה

מל''ט מסוג הרמס / צילום: אלביט מערכות

המדינה שהצהירה שלא תרכוש נשק ישראלי גילתה שהיא לא יכולה בלי

ממשלת הפיליפינים הצהירה כי בשל סירובה של ישראל להכיר בגבולות המים הכלכליים שלה בים סין הדרומי, היא תפסיק לבצע הזמנות חדשות של ציוד ביטחוני מישראל • בארגנטינה מעוניינים לרכוש 72 מערכות ארטילריה, כחלק ממגמת המודרניזציה של הצבא ● ברוסיה הציגו מערכת הגנה אווירית רובוטית נגד כלי טיס בלתי מאוישים ● וגם: בעקבות מחסור חריף, החלה באוקראינה לייצר פגזי 155 מ"מ ו־105 מ"מ, עם סיוע טכני מהתאגיד הצ'כי CSG ● השבוע בתעשיות הביטחונית

מה עוד מביא לטלטלה בשוק הקריפטו / צילום: Shutterstock

אחרי השיאים הגיעה הנפילה: למה מטבעות הקריפטו משנים כיוון?

אחרי שמתחילת השנה רשם הביטקוין שיאים חדשים בזה אחר זה, בחודש האחרון ניכר במטבע הדיגיטלי המוביל שינוי מגמה ● בשוק מייחסים זאת להשפעות מאקרו ולשינויים מבניים, ומזהירים מפני המשך ירידות בתקופה הקרובה ● אך יש גם מי שמזהים הזדמנות בטווח הארוך

אליה ודניאל ברקת / צילום: ירדן בירנבאום, פנדה

עם גיוס המונים של 9 מיליון דולר: השוקולד הישראלי שמוכר אפילו לבלגים

אליה ודניאל ברקת חלקו אהבה משותפת לשוקולד, ונפגשו במטבח כדי להכין יחד גרסה טבעונית ● אותו הניסוי הוליד חתונה - וגם את מותג פנדה המצליח, עם עשרות עובדים, 2,000 נקודות מכירה בארה"ב וכניסה לשווקים נוספים בעולם ● המנוע העיקרי לצמיחה המטאורית שלהם היה התומכים הנלהבים בהדסטארט, שחלקם גם זכו בתמורה למניות

רני וינברג וד''ר גיא וינברג / צילום: יוסי צבקר

"היינו שמחים להוריד מחיר, אבל אין לנו אפשרות": המשפחה שמחזיקה במאות דירות בתל אביב בראיון

גיא ורני וינברג, מבעלי חברת הנדל"ן מ.ו. השקעות, מקדמים השבחה והתחדשות עירונית בנכסים שרכשה המשפחה במשך ארבעה דורות • הם כמעט לא מוכרים, ובאשר למחירים הם אומרים: "היינו שמחים להוריד מחיר, אבל אין לנו אפשרות. אנחנו מחויבים לשתי מפלצות: האחת חוק מכר והשנייה היא הרגולציה של בנק ישראל"

זוהרן ממדאני נושא את נאום הזכיה שלו, הבוקר / צילום: ap, Yuki Iwamura

האיום של ראש העיר החדש והשאלה: האם חוזי ענק של ישראלים בסכנה?

בחירתו של זוהרן ממדאני לראשות עיריית ניו יורק מדירה שינה מעיניהם של יזמים ישראלים: על בסיס הכרזותיו מהעבר, הוא יוכל לפעול נגד חברות בטענה שהן מוכרות טכנולוגיה לזרועות הביטחון ● כיצד הוא יגיב לרכישה שהושלמה ערב בחירתו, האם הוא יפגע בחברות כי המייסדים שלהן שירתו בצה"ל, ומה יעשו אנשי ההייטק הישראלים?

תומר בר־זאב ממייסדי איירון סורס (מנכ''ל) וזיג, ועומר קפלן  ממייסדי איירון סורס וזיג / איור: גיל ג'יבלי

למה הסטארט-אפ החדש של מייסדי איירון סורס רכש מפעל למזון כלבים

סטארט־אפ חדש של מייסדי איירון סורס רוכש ומשווק מותגים קיימים בתחום מזון לחיות וקוסמטיקה ● פלטפורמת המסחר האלקטרוני משלבת AI ומדע נתונים כדי לחזות את הצלחתם של מוצרים ולהפיצם ● יותר מ־40 מיליון דולר גויסו - אך הנוכחות הדיגיטלית של המותגים בשוק הרווי עדיין ראשונית

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

היכונו למס חדש שינחת עליכם בינואר הקרוב

הצעד היצירתי לסבסד משכנתאות של מי שנכוו מהריבית ● הפצ"ר אולי ראוי, אופן המינוי - לא ● והמס שמכה ויכה בנו ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

עגבניות קלופות / צילום: נועם פריסמן, O'lala Creative

בר ורמיני: הרבה פריטים קטנים שיוצרים ערב שלא תרצו שייגמר

שלל צלוחיות קטנות עם אוכל טעים ושמח, ורמוטים, שפריצים וקוקטיילים מדויקים שמוגשים בחלל קטן ותוסס – מדריד זה כאן

עגלתא / צילום: אמיר ליפשיץ

עגלת הקפה בשרון שמגישה עוגות מעולות ממותג נוסטלגי שעשה קאמבק

עגלת סוסים שהפכה לבית קפה עם קינוחים בטעם של פעם, סדנה מיוחדת אצל אמנית שמגדלת חיידקים וגן בוטני שהוא הלב הפועם של האזור ● ביקור בלב השרון ● חגית אברון תופרת יום

הצלב האדום מוביל חללים חטופים לישראל / צילום: Reuters

הג'יהאד האיסלאמי: נמסור הערב חלל חטוף

הקבינט המדיני-ביטחוני דן אמש (חמישי) במצב בלבנון ובניסיונות ההולכים וגוברים של חיזבאללה לשקם את כוחו: "אם צבא לבנון לא יפרק את חיזבאללה, ישראל תתקוף בלבנון" ● נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הכריז הלילה (בין חמישי לשישי) על הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם ● היום נערכה הלווייתו של סרן עומר נאוטרה, שגופתו הושבה משבי חמאס

''הנוף העירוני'' השתנה ללא היכר בגרמניה / צילום: Shutterstock

גרמניה משנה כיוון: "אין יותר סיבה להעניק מקלט לסורים"

שר החוץ הגרמני עורר סערה כשאמר כי הוא אינו צופה שפליטים רבים מסוריה יחזרו "בשל מצב התשתיות" ● קנצלר גרמניה הבהיר כי בקרוב לא תהיה מניעה לגרש פושעים סורים וכי הוא מצפה ש"הסורים יעזרו לבנות מחדש את ארצם" ● הנשיא א־שרע יבקר בברלין כדי לדון בעניין

פרויקט עיר גלים של הכשרת הישוב / הדמיה: טוטם

קריית ים מציגה: יותר מ־6,000 דירות בהתחדשות עירונית וקפיצה במחירים

העיר הסמוכה לים, שנחשבה במשך שנים לשכונה אפורה בפאתי חיפה, צפויה להוסיף בשנים הקרובות אלפי יחידות דיור חדשות ● המחירים עלו ב־56% בפחות מארבע שנים, אבל המכפילים בפרויקטים עדיין גבוהים

שוקי ניר ודניאל שרייבר / צילום: דורון לצטר, שלומי יוסף

המניה הישראלית החבוטה שזינקה ב־30% וזו שקפצה לשיא שלא נראה שנים

הישראליות בוול סטריט רשמו יום מסחר מוצלח במיוחד אתמול, כאשר חברת הביטוח הדיגיטלי למונייד המריאה בכ-34%, וחברת האנרגיה הסולארית סולאראדג' קפצה בכ-29% ● אצל למונייד התרשמו מהעקביות בצמיחה, וסולאראדג' הודיעה על שיתוף-פעולה עם חברת השבבים אינפיניון לפיתוח תשתיות אנרגיה לדאטה סנטרים

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

היועמ״שית: מינוי קולה - התערבות פוליטית פסולה בהליכים פליליים

אתמול בערב קבעה בהרב-מיארה כי החלטתו של שר המשפטים להטיל על השופט בדימוס אשר קולה, לחקור את פרשת הפצ״רית - אינה חוקית ● קראה למחוק את העתירה שהוגשה נגד עיסוקה בחקירת הפרשה לנוכח הודעתה כי לא תעסוק בכך

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת תל אביב ננעלה בירידות; ICL צללה ב-15%, נובה ב-8%

מחזור ענק בעקבות עדכון המדדים: 13.4 מיליארד שקל ● ICL נפלה בעקבות דיווח כי זיכיון ים המלח ייפתח בשנים הקרובות למכרז ● תוצאות שיא לנובה, אך תחזית פושרת הפילה את המניה ● טבע זינקה אתמול ב-17% אחרי פרסום הדוחות והפכה לחברה השנייה בגודלה בבורסה ● היום יתבצע עדכון המדדים בבורסה