ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך, עמית גל, הממונה על שוק ההון ובצלאל סמוטריץ שר האוצר / צילומים: יוסי כהן, מארק ניימן(לע''מ), עמית שאבי(ידיעות אחרונות). עיבוד: טלי בוגדנובסקי
צוות הארביטראז' הממשלתי לבחינת הפערים בשוק החיסכון מוביל מהלך של איחוד המוצרים השונים לטווח קצר, בינוני וארוך תחת קורת־גג אחת. על פי התוכנית המתהווה, הציבור יוכל לפתוח חשבון השקעות שבו ירוכזו גם חסכונות נזילים לטווח קצר, כמו קרנות נאמנות, וגם החסכונות לטווח ארוך כמו פוליסות חיסכון וקופת גמל להשקעה. המטרה המוצהרת היא ליצור "דמוקרטיזיציה של החסכונות" ולהנגיש אותם לציבור רחב.
● בלעדי | מי הגוף היחיד שלא השתתף בהנפקת הענק של יצחק תשובה?
● בלעדי |קרן וולת'סטון החזירה למשקיעים 100 מיליון שקל, למרות שהבטיחה להחזיר פי ארבעה
בפרקטיקה, השאיפה היא שמעבר בין מסלולי ההשקעה השונים ובין הגופים המנהלים לא ייחשב כאירוע מס, והחוסכים יוכלו לנוע בחופשיות במרחב זה ולשלם מס רק כאשר יחליטו למשוך את הכסף לחשבון הבנק.
כיום, בקופת גמל להשקעה ניתן לחסוך בכל שנה סכומים משמעותיים של עד 81.7 אלף שקל (לכל תעודת זהות). הסוכרייה היא שכאשר מגיעים לגיל 60 ניתן למשוך את הכסף כקצבה חודשית פטורה ממס. מדובר בהטבת מס שיכולה להצטבר למאות אלפי שקלים ויותר, עבור מי שמתחילים לחסוך בגיל צעיר.
אלא שבתוך התוכנית המתגבשת של משרד האוצר, שלכשעצמה טובה לחוסכים, מסתתרת פצצה שעשויה לפגוע משמעותית בחוסכים לטווח ארוך.
למרות שבאופן רשמי כל הגורמים טוענים כי התוכנית עוד בשלב מוקדם, וכי הצוות טרם דן בצעד, על פי מידע שהגיע לגלובס במשרד האוצר מתכננים לקצץ משמעותית את הטבת המס באפיק הגמל להשקעה, פעמיים - האחת באמצעות הגבלה חדשה לפיה לא ניתן יהיה להצטרף לחשבון ההשקעות לפני גיל 18, והשנייה היא הפחתה משמעותית של התקרה הפטורה ממס.
רק העשירים יושפעו?
מספר גורמים שעימם שוחח גלובס אישרו את הפגיעה הצפויה בהטבות. לדברי אחד מהם, "לצורך יצירת החשבון המאוחד להשקעה יהיו מהלכים מקבילים של ביטול פטורים, כדי לאפס את ההשפעה מבחינת המס. בסבירות גבוהה מאוד תהיה הפחתה של התקרה הכוללת, כי האוכלוסיה שתיהנה מההטבה תהיה גדולה יותר". באשר לשאלת ההשפעה על חסכונות לילדים, מאשרים הבכירים כי "הפלטפורמה החדשה צפויה להיות מגיל 18 ולכן תצמצם את היכולת לפתוח חשבון על שם הילדים".
גורם אחר הוסיף, כי "נהיה חייבים לקטום את ההטבה, גם להגביל אותה כנראה רק מגיל 18 ומעלה, וגם להגביל אותה להיקף ההפקדה השנתי. ואגב, זה לא דבר רע כי מי הם האנשים שיכולים להפקיד 80 אלף שקל בשנה? מי שמרוויח חצי מיליון בשנה".
הטענה הזו מהווה מנטרה רווחת במשרד האוצר בכל פעם שמתעוררת הצעה לבטל פטור או הטבת מס לציבור הרחב, אך לא בהכרח מדובר בטענה נכונה באופן גורף. הסיבה הראשונה היא שייתכן שאדם קיבל כסף בירושה, אך זה לא הופך אותו לעשיר. סיבה נוספת היא שגם אנשים שנכנסו לעבוד בהייטק אינם בהכרח עשירים, בוודאי אם הם מפרנסים משפחה. ייתכן שבעתיד הם יתעשרו, אך זה לא בהכרח המצב כיום, גם אם ההכנסה החודשית שלהם גבוהה מהממוצע.
בשיחה עם גלובס חשף הבכיר השני כי באוצר חושבים שאין עוד צורך לעודד את הציבור לחסוך לטווח הארוך כיום: "כבר אין באמת צורך לעודד את הציבור לחסוך לטווח הארוך, כי בגלל הפנסיה הוא מחויב לחסוך. המנגנון הנוכחי הוא קצת עקום. בעוד שחברות הביטוח הגדולות נותנות לנו קופות גמל ופוליסות חיסכון של הטבות יתר, השוק לא יכול לתת את המוצרים האלה. בסוף, מי שמקבל את הטבות המס הן חברות הביטוח".
הרציונל מאחורי המהלך
נדגיש כי המלצות הביניים טרם פורסמו לציבור, והדבר צפוי לקרות בשבועות הקרובים. מי שדוחפת את המהלך היא רשות ניירות ערך, שמפקחת על תחום קרנות הנאמנות. מנגד, מי שמתנגדת לשינוי ואולי תיפגע ממנו היא בעיקר רשות שוק ההון, שאחראית על פוליסות החיסכון וקופות הגמל להשקעה.
הגורמים התומכים בשינוי הכללים ואיחוד שלושת מכשירי החיסכון תחת פלטפורמה אחת טוענים, כי כיום דמי הניהול בקופות הגמל להשקעה נוגסות בצורה משמעותית בהטבה שהמדינה נותנת לציבור. בקרנות הנאמנות ניתן למצוא דמי ניהול הנמוכים פי עשרה (הטווח רחב יותר במכשיר זה). במצב החדש, לפי ההמלצות המסתמנות, יוכל החוסך לבחור בקרן הנאמנות וליהנות מדמי ניהול נמוכים משמעותית.
הצדקה נוספת למהלך היא העובדה כי ברמה הממשלתית ישנן כעת הטבות מס לא ברורות, למשל, העובדה שבפוליסות חיסכון לא מתקיים אירוע מס במעבר בין מסלולים, אלא רק בין גופים מנהלים. מדובר במוצר שהוא "לא כאן ולא שם" כיוון שהוא אינו מכיל רכיב ביטוחי, אלא חיסכון בלבד.
טענה נוספת היא ריבוי המתווכים והמודלים המורכבים של העמלות כיום. המצדדים בשינוי טוענים כי ברגע שתהיה פלטפורמה אחת, שמנוהלת על ידי חברי בורסה המציעים ניהול חשבון ניירות ערך, אירועים חריגים שבהם נפגעו החוסכים כמו פרשת סלייס לא יחזרו. גורמים בוועדה מדברים על הצורך להגביל את היכולת של הסוכנים למכור מוצרים פיננסים בפלטפורמה החדשה, אלא אם ישיתו על עצמם מודל תגמול עם מגבלות.
באוצר מתכננים ליצור מודל תיווך הוליסטי יותר, שבו יוכל מתווך - בין אם סוכן עם הכשרה נוספת או יועץ השקעות - להסתכל על התיק הפיננסי השלם של הלקוח ולתת ייעוץ.
השאלה הגדולה: הבנקים
סוגיה מרכזית שנמצאת במחלוקת היא מעמדם של הבנקים במערך החדש. כיום ישנם כ־20 חברי בורסה המציעים אפשרות לניהול חשבון ניירות ערך, וביניהם הבנקים ששולטים בכ־90% משוק חשבונות המסחר. אחת השאלות המרכזיות שנידונו בוועדה, היא אם להחריג את הבנקים ולא לאפשר להם להציע את השירות לציבור, לפחות בשלב הראשון. הרציונל מאחורי צעד מסוג זה הוא לפתוח את השוק לתחרות ולחזק גופים נוספים.
קושי נוסף שמעלים בשוק הוא הפגיעה בפשטות של מכשירי ההשקעה. כיום, קרנות נאמנות נרכשות דרך חשבון מסחר, ואילו פוליסת חיסכון וקופת גמל להשקעה דרך סוכן הביטוח. מעבר לעובדה שסוכני הביטוח עשויים לגזור קופון נוסף על ההפניה לפתיחת החשבון החדש המאוחד, לא בטוח שהמצב החדש יקל על הציבור הרחב: "בקרן נאמנות אתה צריך לבצע פעולות, למשל - להשקיע מחדש את הדיבידנדים. זה מתאים לקבוצה מסוימת באוכלוסייה. בניגוד לכך, בקופת גמל להשקעה אתה לא צריך לעשות כלום, טייס אוטומטי. משקיע פעם אחת והחברה ממשיכה להשקיע את הכסף".
בעיה נוספת שעלולה להתעורר היא שסביר להניח שהגוף שיתפעל את האופרציה החדשה ידרוש גם הוא דמי ניהול - והעלות לציבור תגדל. "יהיה עוד מתווך שירצה גם הוא לקבל דמי ניהול", מסביר הגורם. "השאלה היא האם ללקוח הממוצע, גברת כהן מחדרה, שווה לשלם את תוספת דמי הניהול הזו, וגם כמה ניהול האופרציה יהיה מסובך מבחינתה".
אי הסכמות מהותיות
סביב הסוגיות הללו ואחרות צפוי מאבק עיקש, שכן אפילו בין הרגולטורים השונים היושבים בוועדה קיימות אי הסכמות מהותיות. כאמור, מתוך הוועדה ההתנגדות העיקרית קמה מצד רשות שוק ההון. שם, מעריכים כי הציבור לא באמת יהנה מחיסכון, שכן כיום דמי הניהול בקופות הגמל להשקעה נמצאות במגמת ירידה שעלולה להיעצר.
לשיטתם, דמי הניהול בחלק מקרנות הנאמנות, בעיקר המנוהלות, גבוהים משמעותית בהשוואה לגמל להשקעה, ועליהן צריך להוסיף עמלות לבנקים ועמלות קנייה ומכירה. טיעון נוסף הוא שבקרנות הנאמנות הגופים מעלים לעתים את דמי הניהול בצורה חד צדדית, כפי שקרה לאחרונה בקרנות הכספיות.
לאחר פרישתו של מנכ"ל האוצר שלומי הייזלר, שעמד בראש צוות הארביטראז', הצפי הוא שההכרעה בקידום הנושא תעבור לידיו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. וגם אם ייאמץ את המסקנות במלואן, לא יהיה מדובר כנראה בסוף פסוק.
על פי הערכות, הרפורמה המתוכננת תוכל להיכנס לתוקף לכל המוקדם במסגרת חוק ההסדרים של תקציב 2026. זאת משום שהתקציב לשנה הקרובה כבר סגור ובשלבי חקיקה אחרונים, ומהלך משמעותי שכזה, הכולל שינויים מבניים בשוק החיסכון וההשקעות לצד השלכות תקציביות אפשריות, יהיה מורכב במיוחד לחקיקה בנפרד מתוכנית תקציב המדינה.