כוח צה''ל בעזה / צילום: ap, Leo Correa
בסוף השבוע הקרוב תיפתח במינכן ועידת הביטחון השנתית המתקיימת בעיר, בצל העימותים המחריפים בין ארה"ב לבעלות בריתה לשעבר, המלחמה באוקראינה וחוסר היציבות במזרח התיכון.
לרגל הוועידה, הגוף המארגן אותה פירסם תוצאות של סקר גלובלי שבדק את העמדות בשורת מדינות מפתח כלפי מדינות אחרות. מהנתונים שהתפרסמו עולה כי ישנה "ירידה משמעותית בתדמית החיובית של ישראל בשנה החולפת". לפי הנתונים, ישנה גם צניחה גלובלית בתדמית החיובית של ארה"ב.
● גורדי שחקים, נדל"ן על החוף ומינהל אזרחי: התוכנית של טראמפ לעזה
● התסבוכת בפיליפינים והאיחור בשווייץ: לא הכול ורוד אצל ענקית הנשק הישראלית
למעשה, הנתונים הנכללים בדוח מציגים ירידה בתדמית החיובית הישראלית בשנה החולפת בכל המדינות שנבדקו, באמצעות השאלה "האם ישראל היא בעלת ברית או איום". הירידה החדה ביותר (מינוס 12%) נרשמה באיטליה ובצרפת (מינוס 11%). גם גרמניה (מינוס 8%) ובריטניה (מינוס 9%) הציגו תמונה של הידרדרות בתמיכה בישראל באירופה.
המגמה ניכרה גם באסיה: ביפן (מינוס 8%), בסין (מינוס 4%). בארה"ב נרשמה ירידה של 4% בתמיכה בישראל, ובהודו הייתה הירידה הנמוכה ביותר שנאמדה - אחוז אחד פחות בלבד בהשוואה לתוצאות סקר שהתקיים באוקטובר 2023.
עורכי הסקר גם הציגו את שיעור האהדה כלפי ישראל בציבור במדינות נבחרות, כאומדן של שיעור התושבים שאמרו שישראל היא בעלת ברית של ארצם, פחות שיעור התושבים שאמרו שישראל היא איום אפשרי. מבחינה זו, המדינה הפרו-ישראלית ביותר היא ארה"ב, בה עמד הפער על 37% לטובת הרואים בישראל ידידה. בהודו עומד הפער לטובת ישראל על 27%, ובקנדה על 26%.
באירופה התמונה קשה יותר: הפער לטובת התומכים בישראל עומד על 1% בלבד באיטליה, ועל 6% בלבד בגרמניה. ביפן יש רגשות שליליים ברובם כלפי ישראל, ושיעור המגדירים את ישראל כאויבת גדול ב-14% מאלה המגדירים את ישראל כידידה.
בסימן "רב-קוטביות"
לדברי מארגני הוועידה, שבראשם עומד הדיפלומט הגרמני לשעבר כריסטוף הויזגן (יועץ למזרח התיכון של הקנצלרית לשעבר אנגלה מרקל), השנה עומדת בסימן "רב-קוטביות", כאשר העולם הולך ומתפצל למחנות גאו-פוליטיים בעקבות עימותים צבאיים, כלכליים, גאוגרפיים ומאבק על משאבים.
אחד מאורחי הכבוד של הוועידה השנה יהיה סגן נשיא ארה"ב ג'יי.די. ואנס, הדוגל במדיניות בדלנית אמריקאית. עורכי הדוח מציינים כי עד כה נראה שהמדיניות של ממשל טראמפ בנוגע לישראל עומדת בניגוד למגמות הבדלנות הללו, ולרצון המוצהר לצמצם מעורבות אמריקאית צבאית באוקראינה ובאזורים אחרים.