עמנואל מקרון, נשיא צרפת, בוועידת ה־AI שאירח בפריז / צילום: Reuters, Blondet Eliot ABACA
נדירים המקרים בהם צרפת מצטיירת על הבמה הבינלאומית כפי שהנשיא שלה, עמנואל מקרון, חושב שמגיע לה. ועידות בינלאומיות לענייני המזרח התיכון באו והלכו מבלי להשאיר חותם, הכרזות היסטוריות על סיוע לאוקראינה ושליחת חיילים צרפתים לשוחות הסתיימו בלא־כלום. גם השאיפות למטריית השפעה צבאית אירופית התנפצו על קרקע המציאות.
● התמיכה בישראל בעולם ירדה בחדות. במדינות האלו בעיקר
● המאבק מתלהט: אילון מאסק מוביל מהלך להשתלטות על OpenAI
בפועל, צרפת נמצאת בצרות כלכליות נמשכות, הממשלה עשויה ליפול בכל רגע, בסיסים צרפתיים נדחקים בזה אחר זה מהסאהל ומקרון הבלתי-פופולרי מושך את הזמן עד לתום כהונתו, בעוד כשנתיים.
אבל השבוע היתה לנשיא הצרפתי הזדמנות נדירה להמשיך ולהציג את שאיפותיו. זה היה כשכינס את "ועידת ה־AI" - פסגה בינלאומית בת יומיים בהשתתפות מנהיגים, אנשי עסקים, חוקרים, מחוקקים ומשקיעים. נציגים בכירים של OpenAI, גוגל ומיקרוסופט הגיעו לפריז, כמו גם סגן נשיא ארה"ב ג'יי. די. ואנס ואחד מסגני נשיא סין, ז'אנג גואוקינג. גם נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון-דר-ליין באה לביקור. התחום עדיין נמצא בחיתולים, ומטרת הוועידה היתה בין היתר ליצור פורום בינלאומי שיתאם במידה מסוימת את ההתפתחויות, ייקח בחשבון שיקולי אתיקה ויקדם את השימוש ב־AI בתחומים כמו בריאות וסביבה.
"אין צורך בקידוחים"
ואולם, מבחינת מקרון היתה לוועידה מטרה עיקרית אחת, לקדם את צרפת. כשהוא נואש להציג הצלחה כלכלית כלשהי לצרפתים, לקחת מחדש תפקיד מוביל ביבשת שלא ממש סופרת אותו, הכריז מקרון עם פתיחת האירוע על הקצאת 109 מיליארד אירו בהשקעות בשנים הקרובות לתחום ה־AI בצרפת, וקרא לחברות גלובליות להשקיע בתחום דווקא בצרפת.
אחרי שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ הכריז על פרויקט "סטארגייט" בשווי 500 מיליארד דולר (ובשיתוף ענקיות הטק האמריקאיות) והסינים היממו את העולם עם הצהרה לגבי קפיצת דרך המאפשרת פיתוח רב יותר בהשקעה נמוכה יותר, מקרון רצה לסמן כי צרפת עדיין רואה בעצמה יעד לגיטימי להשקעות בתחום. "ההשקעה שלנו שקולה לזו של ארה"ב, מבחינת אוכלוסייה", התגאה מקרון, "והיא מציבה אותנו בחזרה במרוץ". "ביחרו באירופה, ביחרו בצרפת", הפציר בנוכחים.
הנשיא הצרפתי גם הבהיר לנוכחים כי בניגוד למדינות אירופיות אחרות, לארצו אין מחסור באנרגיה בשל הרשת הקיימת והמתוכננת של כורים גרעיניים. תחום ה־AI צפוי להביא לזינוק משמעותי בצריכת האנרגיה, ובארה"ב הנשיא טראמפ הבטיח לאפשר זאת על ידי הגברת הפקת דלקי מאובנים, ובמיוחד נפט. "יש לי חבר טוב בצד השני של האוקיינוס שאומר Drill, Baby, Drill", התייחס מקרון להצהרתו של טראמפ בנאום ההשבעה שלו בדבר הגדלת תפוקת הנפט בארה"ב, "אבל כאן בצרפת אין צורך בקידוחים. אצלנו זה Plug, Baby, Plug".
הנשיא הצרפתי גם התגאה באחד הפרויקטים היחידים שאכן יצאו לפועל בהצלחה במהלך נשיאותו, השיקום של כנסיית נוטר-דאם בפריז ב"סד זמנים" של חמש שנים, אחרי שנשרפה חלקית. בנאום שנשא באנגלית בפני משתתפי הוועידה אמר כי "אנחנו נאמץ את אסטרטגיית נוטר-דאם... הראינו לעולם כי כשאנחנו מתחייבים ללוח זמנים ברור אנחנו יכולים לספק תוצאות", אמר הנשיא הצרפתי.
במסגרת ההשקעות הפרטיות המתוכננות בתחום, עליהן הכריז מקרון, נמצאת יוזמה של קרן ההשקעות של איחוד האמירויות, להקים רשת של מרכזי נתונים בצרפת בעלות של בין 30 ל־50 מיליארד אירו במהלך השנים הקרובות. מיליארדים בודדים נוספים הובטחו מצד אמזון (מחשוב ענן בצרפת), קרן אפולו (השקעות AI באנרגיה) ועוד חברות בינלאומיות שהתחייבו לפרויקטים קטנים במסגרת השאיפה של צרפת להפוך למובילה עולמית בתחום. במקביל, מי שהוצבה במרכז הוועידה היא החברה הצרפתית Mistral AI, שפועלת בתחום הבינה המלאכותית והשיקה שירות מתחרה ל־ChatGPT ולכלי AI אחרים, בשם Le Chat. כלי תקשורת באירופה הגדירו אותו כ"תשובה האירופית" לכלים האמריקאיים והסינים הקיימים. את החברה הפרטית, שצמחה בהערכת השווי שלה באופן מטאורי לכמה מיליארדי אירו כיום, ייסדו פורשי גוגל צרפתים וחוקרים בתחום. החברה פועלת בשיתוף עם אנבידיה, והודיעה על כוונתה ליצור בצרפת את מחשב העל הגדול ביותר באירופה.
בריחה מסדר היום?
מקרון לא חסך בקידום מכירות לוועידה. הוא פירסם בעמוד ה־X שלו ברכות למיסטרל ולבוט שלה ("Vive Le Chat" כתב), ובעמוד האינסטגרם שלו העלה קולאז' של קטעי וידאו שבהם הושתלה דמותו בקליפים ופרסומות באמצעות בינה מלאכותית. נדמה כי הוא קפץ על ההזדמנות להתעסק בנושאים אחרים מלבד העימותים הפוליטיים שעל סדר היום הצרפתי בדרך כלל. בשבוע שעבר נאלץ ראש הממשלה הרביעי שמינה בשנה האחרונה להעביר שוב תקציב ללא תמיכת הפרלמנט, בצו נשיאותי. מקרון מחכה למעשה לקיץ, שבו יוכל לקרוא לבחירות כלליות, אחרי שההימור שלו עליהן בקיץ האחרון נכשל והסתיים במבוי סתום פוליטי.
צרפת כינסה את הוועידה ביחד עם הודו, ומאחורי הקלעים עבדה ביחד עם האיחוד האירופי כדי לפרסם בסופה "הצהרה בינלאומית" העוסקת בתחום הרגיש. בניגוד להצהרות עבר, דווח בתקשורת הצרפתית, זו המתוכננת בפריז אינה צפויה להתמקד בסכנות, אלא לקרוא לטכנולוגיה "שתשים את האדם במרכז". למרות זאת, לא ברור אם כל המדינות, ובמיוחד ארה"ב ובריטניה, יחתמו על ההצהרה הלא-מחייבת.