שיא בהכנסות ממסים בינואר 2025 / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
חודש לאחר ש"רפורמת הרווחים הכלואים" נכנסה לתוקף, יחד עם תיקוני חקיקה נוספים שמשפיעים על מיסוי רווחים מדיבידנד, מתבררות ההשפעות המוקדמות של הרפורמה, עוד לפני שהדיו יבשה על ספר החוקים. גביית המס בחודש ינואר 2025 בגין דיבידנדים שחולקו בדצמבר 2024 עמדה על למעלה מ-9 מיליארד שקל - גבייה השקולה לגבייה שנתית מלאה מדיבידנד בשנים האחרונות. בחודש דצמבר 2024 נגבה מס בסך 1.7 מיליארד שקל בגין דיבידנדים שחולקו על ידי החברות בנובמבר, כמיליארד שקל מעל גבייה בחודש רגיל.
● קצב של שנה בחודש: הסכום הלא ייאמן ששולם כמס על דיבידנדים בינואר
● הכנסות המדינה זינקו לשיא, והגירעון בינואר צנח ל-5.8%
אחת השאלות המרכזיות שעלו לאורך הדיונים בחקיקת רפורמת הרווחים הכלואים הייתה כמה כסף המדינה תראה מהחוק החדש, במיוחד ב-2025 - השנה שבה המדינה זקוקה לחמצן כלכלי יותר מתמיד. באוצר טענו מההתחלה כי הצפי הוא ל-10 מיליארד שקל ב-2025, כרבע מהתקציב, ועוד כ-5 מיליארד שקל כל שנה לאחר מכן.
כעת מתברר שתוך חודשיים בלבד, ועוד בטרם נכנסה רפורמת הרווחים הכלואים לתוקף, הגיעה המדינה ליעד הגבייה שחשבה שיושג בסוף 2025.
האם לכך התכוונו באוצר?
האם לכך התכוון האוצר כשצפה הכנסות של 10 מיליארד שקל ב-2025? לחלוקות מוקדמות לפני כניסת החוק לתוקף, מתוך ניסיון לחמוק מגזירות המס? לא בדיוק. בדיונים בוועדת הכספים הסבירו באוצר מהיכן אמורים להגיע 10 מיליארד שקל ב-2025, ובין היתר ייחסו הכנסה של כ-2.6 מיליארד שקל ב-2026 לגביית מס מחברות ארנק (שכירים המתחזים לחברה), והכנסה של כ-7.5 מיליארד שקל לגבייה מרווחים צבורים שלא חולקו.
בהמשך, לאור תיקונים בחקיקה שהפחיתו את סכום הגבייה המוערך בכ-6 מיליארד שקל (בעקבות הטבה שניתנה לחברות שיחלקו רווחים), תוקנה ההערכה וצוין כי במקום הסכום שהופחת ייכנסו לקופת המדינה כ-5.2 מיליארד שקל, בעקבות ניצול הטבה לחברות ארנק שיפורקו במהלך 2025, ויוכלו להעביר נכסים לידי בעליהן תוך תשלום מס מופחת.
כלומר, הערכות האוצר לא כללו מראש את ההיסטריה שהתעוררה לקראת כל תיקוני החקיקה שהעלו את המיסוי על הדיבידנד, ושהובילה לחלוקה מוקדמת של רווחים ולגביית מס שנתית תוך חודש אחד בלבד, בינואר 2025 (סכום הגבוה בכ-7.5 מיליארד שקל לעומת ינואר ממוצע בשנים האחרונות).
שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, לא חושב שצריך לחגוג את "ההישג". "תקבולי המסים הם בסך הכול נבואה שמגשימה את עצמה. חברות הקדימו לחלק דיבידנדים כדי להתחמק מתוספת המסים בינואר 2025. סביר להניח שהאוצר לא צפוי לראות הכנסות גבוהות במעלה הדרך, להיפך; מאחר שחלק ניכר מהחברות הקדימו לדצמבר 2024 את חלוקת הדיבדינד שהייתה מתוכננת להתבצע ב-2025, סביר להניח שתהיה ירידה דרמטית בתקבולי המדינה מדיבידנדים עד סוף 2025".
לדברי תורג'מן, "חגיגות האוצר מגשימות את כל האזהרות שלנו - לא היה צריך לעבור 'קורס נביאים' כדי לדעת שזה בדיוק מה שיקרה. האוצר בנה מפלצת רגולטורית, וכיבה את מנוע הצמיחה האדיר שיש בשיטת המיסוי הדו-שלבית - שיטה שמעודדת את אנשי העסקים לצבור רווחים כדי להשקיע אותם בצמיחת העסק".
"פגיעה בטווח הארוך"
תורג'מן מוסיף כי "אמרנו לכל אורך הדרך שהבוננזה הראשונית תגיע מהר, אבל לטווח הארוך תהיה פגיעה מהותית בצמיחה. עסקים רבים מיהרו פגעו מהותית ביכולתם להשקיע ולצמוח בעתיד, ולהניב רווחים ומסים לאורך זמן ובהיקף הרבה יותר גדול.
"בלית ברירה, נאלצו בעלי העסקים למשוך את הדיבידנד ולהישאר עם מזומנים שיוקדשו לצריכה שוטפת או להשקעה בנדל"ן בחו"ל. אני במקום המדינה הייתי מוטרד מאוד, מכיוון שהעודף של 7.5 מיליארד שקל, רובו ככולו הוא כסף שיכול והיה צריך לשמש לצמיחה. אם מצב זה יימשך, נראה קיפאון בתהליכי הצמיחה של חברות קטנות ובינוניות בישראל".
עם זאת, תורג'מן מעריך שזו לא הפעם האחרונה שהחקיקה תוביל לגביית מס חריגה. "הפעם הבאה שהמדינה תראה תקבולים החורגים משגרת העסקים הרגילה תהיה החל מאפריל 2026 ועד אפריל 2027, כאשר יפורסמו מאזני החברות לשנת 2025, ואז הן יצטרכו להחליט האם לשלם 2% קנס על הרווחים השמורים, או למשוך 6% מתוכם ולשלם דיבידבד".
נשיא לשכת רואי החשבון בישראל, רו"ח חן שרייבר, מוסיף כי "גביית המסים לקופת המדינה בעת הזו חשובה, אך יחד עם זאת יש להדגיש כי הגבייה באה כתוצאה מההמלצות שנתנו רואי החשבון לחברות במשק - למשוך את הרווחים. להערכתו, בשנת 2025 לא נראה תוספת משמעותית בגבייה, מכיוון שרוב החברות מימשו את האופציה וחילקו את הרווחים לפני תשלום של מס נוסף, כאמור".
שרייבר מעריך כי "גביית המס בכל שנת 2025 תהיה שקולה לסכום שנגבה בינואר, ואף פחות ממנו".
נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי, לא שותף להערכות הללו. להערכתו רפורמת הרווחים הכלואים צפויה להכניס סכומים ניכרים לקופת המדינה גם השנה, ועד שנת 2027. "ברשות המסים פרסמו לאחרונה הוראת ביצוע שלפיה רוצים לחייב את בעלי המניות הכפופים לחקיקה החדשה לשלם מקדמות על חשבון הרווחים הכלואים שלהם. הם רוצים לצאת במהלך שיחייב את בעלי המניות לשלם מקדמות על חשבון 25% מהרווחים השוטפים (על פי החוק החדש, ככל שיש לך רווח בשיעור מעל 25% מהמניות שלך, בעל המניות משלם מס שולי קרוב ל-50%). זה לא קשור לעודפים הצבורים, אלא לעודפים השוטפים, ואם הם יעשו זאת תהיה למדינה עוד הכנסה משמעותית מהחקיקה, של מיליארדים. הם רוצים להתחיל לחייב כבר היום על הרווחים השוטפים שהמס עבורם אמור להיות משולם בתחילת 2026".
"הרבה כסף, וגם בלגן"
המהלך הזה נתקל בהתנגדות במשק, ומוקפא כרגע. "אם הם יחייבו מראש את בעלי המניות במקדמות הם לא יאפשרו להם למשוך את העודף של הרווחים כמשכורת או לחלקו כדיבנדנד. הם יקבעו את בעלי המניות במקום לתת להם לנהל את הרווחים שלהם במהלך השנה כראות עיניהם. כרגע הוראת הביצוע מוקפאת, אבל אם הם יעשו את זה אז המדינה תראה הרבה כסף, אבל גם יהיה הרבה בלגן", אומר גינדי.
עם זאת, גינדי מעריך שגם בלי תשלום המקדמות, רפורמת הרווחים הכלואים צפויה לספק עוד מיליארדים רבים לקופת המדינה בטווח הקצר. "תהיה גביית מס דרמטית גבוהה מאוד מהרפורמה הזאת ב-2026 וב-2027, ואם ישיתו מקדמות ב-2025 אז גם השנה. זה חוק שיכניס למדינת ישראל מסים חסרי תקדים בטווח קצר, אבל השאלה מה יקרה פה בעוד שנתיים-שלוש".
"מס מדכא צמיחה"
לדברי המומחים, המס ששולם בעבור חלוקות הדיבידנדים בנובמבר ובדצמבר 2024 זה כסף שנגרע מהפעילות במשק. "זה מס מדכא צמיחה. הוא יהיה דרמטי, אנשים ישלמו ערימות מס, אבל החגיגה תסתיים מתישהו", אומר גינדי.
"החברות כבר נערכות לחוק הרווחים הכלואים ויהיו שינויים בדפוסי ההתנהגות העסקית שלהן. למשל, במקום לעבוד בנטו הם עובדים עכשיו בברוטו. כשאתה עובר לעבוד בברוטו כל ההוצאות וההכנסות עוברות דרכך; המחזור גדל אבל שיעור הרווח מהמחזור קטן, ואתה יכול גם לצאת מתחולת החוק, כי עברת במחזור את ה-30 מיליון - תקרת המחזור שהחקיקה חלה עליה.
"יש גם הרבה בעלי חברות שכבר פירקו אותן. הם סגרו והעבירו פעילויות לחברות עם שיעורי רווח נמוכים יותר. יש כל מיני שינויים בדפוסי ההתנהגות, ואז יכול להיות שהם בכלל לא ייכנסו לגדרי החוק והכנסות המדינה לא יעלו כפי שהמדינה מצפה. בנוסף, גם אם תהיה גבייה עד 2027, אחרי זה הצמיחה תפחת והמס גם יירד. עשו פה ניכיון צ'קים על חשבון העתיד. ייקחו את המס ולא תהיה בנייה והשקעה".
נראה שעל זה המומחים תמימי דעים - החקיקה תדכא צמיחה ובטווח הרחוק תפגע במשק וגם בהכנסות ממסים.
לפי החוק החדש, בעוד ארבע שנים האוצר נדרש לדווח לוועדת הכספים מה התיקון עשה למשק, ורק אז כנראה נדע בוודאות מה היו ההכנסות וההשלכות של רפורמת הרווחים הכלואים, והאם נבואות הזעם הגשימו עצמן.
ממשרד האוצר ורשות המסים נמסר בתגובה: "הטענה לפיה החקיקה למיסוי רווחים לא מחולקים פוגעת בצמיחה הושמעה גם במהלך הדיונים על החוק ולראייתנו היא שגויה. החקיקה ממוקדת ברווחים שאינם משמשים להתרחבות עסקית ולכן תרומתם לצמיחה מוגבלת יחסית. יתרה מזאת, החקיקה מעודדת הסטת רווחים להשקעה. לאור הצרכים התקציביים בעקבות המלחמה, הימנעות מחקיקה זו הייתה מביאה בסבירות גבוהה מאוד להטלת מסים אחרים שפגיעתם בצמיחה הייתה ודאית, פגיעה שנחסכה בשל חוק הרווחים הלא מחולקים.
"מוקדם מידי בשלב זה לקבוע כמה מתוך הגידול בהכנסות בינואר 2025 יתורגם לגידול בהכנסות גם בשנים הבאות, כמו כן חשוב לציין כי תוספת הגבייה נובעת גם מהשפעות של צעדי חקיקה אחרים כמו מס היסף והעלאת המע"מ. לכן, אומדן ההכנסות למדינה בשלב זה נשאר בעינו ועומד על כ-10 מיליארד שקל כתוספת לבסיס ב-2025.
"גורמי המקצוע באוצר וברשות המסים קשובים להשפעות החקיקה על הפעילות המשקית ובוחנים את השלכותיה בכל עת".