גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העיתונאית הבריטית שבטוחה ש"המערב החליט להישכב על הצד ולמות"

הסופרת והעיתונאית מלאני פיליפס מאמינה שגלי האנטישמיות חושפים את המשבר העמוק שבו נתון העולם המערבי: ההתנערות מהערכים היהודיים - שעיצבו את יסודותיו - מובילה להתפוררותו מבפנים ● בספרה החדש היא מסבירה למה השנאה לישראל לא מקרית ומדוע דווקא האליטות התרבותיות מובילות את ההתקפה ● וגם: האם עדיין אפשר להציל את הציוויליזציה המודרנית?

הסופרת והעיתונאית מלאני פיליפס / צילום:  The Times of London
הסופרת והעיתונאית מלאני פיליפס / צילום: The Times of London

מעטים הקולות בעיתונות הבריטית שהם חדים, בלתי מתפשרים ומשפיעים כמו זה של מלאני פיליפס. כעיתונאית, סופרת ופובליציסטית ותיקה, פיליפס הקדישה עשורים לאתגר את הנרטיבים הדומיננטיים בפוליטיקה ובתרבות המערב. מהימים שבהם כתבה בגרדיאן ועד למאמריה בטיימס ובספקטטור, היא התריעה שוב ושוב על עליית האנטישמיות, כישלונות הרב־תרבותיות והשינויים האידיאולוגיים שמאיימים על יסודות הציוויליזציה המערבית.

ארבעה מקרי רצח בארה"ב מקושרים לאישה שלובשת גלימות ומחזיקה בכמה זהויות
טראמפ ותומכיו באירופה אומרים לשמאל ולמרכז וגם לאוקראינה: ״זמנכם עבר״

כמי שמגינה בעקביות על ישראל ומבקרת בחריפות את האג'נדה ה"נאורה", פיליפס מצאה את עצמה לא פעם בעימות עם הממסד התקשורתי ועם האליטות הפוליטיות בארץ הולדתה. אך התחזיות שלה, שבעבר נחשבו למוגזמות, הוכיחו את עצמן כנכונות שוב ושוב. בראיון לגלובס היא משתפת בניתוח חד ובלתי מסונן על האתגרים המרכזיים שמעצבים את עולמנו כיום: משבר הזהות במערב, השחיקה בערכים המסורתיים והאיומים הגוברים על ישראל והעם היהודי.

"היהדות היא התשתית לציוויליזציה המערבית"

פתחנו בשאלה על ספרה החדש, The Builder’s Stone: How Jews and Christians Built the West - and Why Only They Can Save It, בו היא חוקרת את התפקיד המרכזי שמילאו היהדות והנצרות בעיצוב הציוויליזציה המערבית. היא טוענת כי שחיקת הערכים היהודו־נוצריים הובילה למשבר תרבותי ומוסרי, שהופך את המערב לפגיע לאיומים פנימיים וחיצוניים. בספר פיליפס מסבירה כי רק באמצעות חזרה לעקרונות היסוד של היהדות יוכל המערב להתמודד עם האתגרים העכשוויים ולהבטיח את הישרדותו.

פיליפס סבורה כי הנצרות הייתה בשורש הציוויליזציה המערבית כאמונה הדתית הבסיסית שלה, "אך הנצרות לא נוצרה יש מאין ולצערי אנשים, אפילו נוצרים, לא מבינים את זה היום", היא אומרת. "הנצרות נולדה על ידי היהדות, ובלב הנוצרי - באתיקה המוסרית והרוחנית - יש מבנים מערכים יהודיים. הערכים היהודיים האלה הם למעשה ערכי היסוד והתשתית של הציוויליזציה המערבית".

אבל המנגנון לא היה יהודי בשלב כלשהו.
"הערכים האלה הוכנסו למקומם באמצעות המנגנון של הנצרות, אבל הם יהודיים. גדולתו של המערב הייתה תלויה כולה בערכים יהודיים, הם העניקו לו את האיכות התרבותית שלו. כלומר, אלה הערכים שהוציאו את המערב מברבריות לציוויליזציה במאה ה־18. בספר אני דואגת להראות את מידת התרומה של הערכים היהודיים למערב, מדוע מדינת ישראל והעם היהודי נמצאים כעת בקשיים כאלה, ולמה המערב פנה נגדם בצונאמי האנטישמיות שאנחנו רואים ברחבי המערב".

מה בעצם את טוענת?
"שזה לא מקרי שיש שנאה כזו נגד ישראל ויהודים כעת, כי המערב התהפך על עצמו. הוא מנסה להרוס את עצמו והפך לחלוטין את ערכי הליבה שלו. זה לא במקרה, הוא מפנה גב למי שהנחילו את הערכים הבסיסיים שלו כחלק מהניסיון להשיל מעליו את ערכיו".

מהם ערכים יהודיים בכלל?
"העיקרי שבהם היה הרעיון של אחריות מוסרית - שאדם לוקח אחריות אינדיבידואלית על מעשיו, שם את טובת האנשים במקום הראשון, חי בצניעות, אסיר תודה על מה שיש לו. אלה דברים חשובים מאוד במסורת המערבית. גם הרעיון שערך החמלה הומצא על ידי הנצרות פשוט מגוחך. היהדות היא שנתנה לעולם את הרעיון המהפכני שצריך להתייחס לכל אדם בכבוד כי כל אדם נברא בצלם אלוהים. הרבה חילונים בימינו, נוצרים ויהודים, סבורים שזכויות אדם הן המצאה חילונית, זה מגוחך. ללא אותו ערך יהודי של כבוד לכל אדם אין חמלה, אין לדאוג לאחרים.

"אתה מסתכל על התרבויות הגדולות של העולם, התרבויות העתיקות, הרומאים, היוונים, הציוויליזציות של היום, עתיקות או מודרניות במזרח - אף אחד לא אימץ את ערך החמלה, אף אחד לא שם אנשים אחרים במקום הראשון, לאף אחד אין כבוד לחיי אדם. הם די פראיים וברבריים במובנים שונים. מנגד, ערכים מוסריים של הסתמכות עצמית, אחריות עצמית, אחריות על מעשיך, הם העומדים מאחורי המערב".

וחוץ מאחריות מוסרית?
"אנשים באמת לא מבינים כמה התרומה של היהדות חיונית לפיתוח התבונה. היהדות, במיוחד באמצעות התלמוד, תרמה את התרומה העיקרית לרציונליות המערבית כפי שהתפתחה לאורך דורות".

פיליפס גם סבורה שניצני הדמוקרטיה נשתלו בעבר בתנ"ך. לדבריה, "זה עיקרון מהפכני. ביהדות ובממלכת ישראל העתיקה היה עיקרון שהחוק נעשה בהסכמת העם. זה לא היה מושלם כמובן אבל העיקרון הזה עולה שוב ושוב בכתבים. זה לא היה אמור להיות שליט שכופה חוק על אנשים. זה נעשה בהסכמה".

נחזור לימינו. נדמה שדווקא האליטות במערב הן שתוקפות אותו מבפנים. איך תסבירי זאת?
"זו שאלה מאוד מעניינת ואני לא בטוחה שיש לי תשובה למה זה קורה דווקא בשלב הזה. אבל כבר עשרות שנים שהאליטות האינטלקטואליות והפוליטיות מנסות לתקוף את המערב. ובמקביל, חלה התפתחות של מה שהייתי מכנה תנועת התנגדות בקרב מיליוני אנשים שאומרים שהם בעצם לא רוצים את התרבות, הלאום, ה'עמיות' שלהם. הם גם רוצים את ההתקשרות לערכים המסורתיים שמבוססים במסורות שלנו ובאומותינו. האנשים האלה מתקוממים נגד אליטה פוליטית ואינטלקטואלית שפועלת לדרוס את הערכים הללו".

"ציפיתי שה'תרבותיים' יזנקו להגנת ישראל"

פיליפס מגדירה את המצב כ"התקוממות תרבותית ופוליטית גדולה", שבאה לידי ביטוי בין השאר בתנועות פופוליסטיות שקמו באירופה. "תנועות אלה מהוות במוצהר מרד נגד הממסד הפוליטי כולו", היא מסבירה.

ותחת הנהגת המפלגות האלה עלולות לעלות דמויות גזעניות או קסנופוביות?
"כמה מהפוליטיקאים הפופוליסטים הם לא מאוד נחמדים. חלקם מסוכנים למדי. אבל זה לא העניין. הנקודה היא שזהו מרד נגד עמדת הממסד, שהייתה בעצם השמדת המערב. וזה קורה גם בבריטניה, למרות שבריטניה הלכה בכיוון ההפוך בבחירות הכלליות האחרונות, כשבחרה כברירת מחדל כמעט בממשלת הלייבור, שהיא מעין נסיגה לסוג של זוועה סטליניסטית. ובאמריקה, הנשיא טראמפ נבחר בפעם השנייה. ומה שלא תחשוב על הנשיא טראמפ, הכוחות שהעלו אותו לשלטון הם אותם כוחות".

כל זה, סבורה פיליפס, הוא מרד נגד האליטות ששונאות את המערב מתוכו. "בעיניי נקודת הציון בסיפור הזה היא היחס להתקפת 7 באוקטובר", היא אומרת. "באותו יום העם היהודי עבר את הזוועה הגדולה ביותר שלו מאז השואה, והיית מצפה שהאנשים ה'תרבותיים' יזנקו להגנתה של ישראל ויתמכו בה עד הסוף בזמן שהיא נלחמת להגן על עצמה מפני השמדה, מלחמת ג'נוסייד נגד העם היהודי בכלל וישראל בפרט. הייתם מצפים שהמערב יגיד אנחנו לא הולכים לסבול שואה שנייה, אנחנו הולכים לתמוך בישראל".

"בעצם היה כאן אתגר למערב: האם בנקודת הזמן הזו בהיסטוריה אתם תתמכו בציוויליזציה או שתחליטו ללכת עם הברבריות? המערב לא בחר לתמוך בציוויליזציה. ומה שאני טוענת בספר הוא שהסיבה לכך היא שהמערב איבד את דעתו. במקום לקום ולהילחם על ערכיו המערב החליט לשכב על הצד ולמות".

האם המוות הסופי של המערב הוא בלתי נמנע לדעתך?
"אני לא חושבת שזה בלתי נמנע. יש מה לעשות, אפשר עוד להציל את המערב ואנחנו רואים מאבקים שונים בעולם בדיוק על הנושא הזה. הדבר החשוב הוא שהמערב צריך לרצות לשרוד כמערב. המערב צריך לרצות לשרוד, כי הוא צריך להבין למה חשוב שהוא ישרוד. כש־7 באוקטובר קרה, הוא לא הבין שזו לא סתם התקפה על העם היהודי או על מדינת ישראל. הוא לא הבין שזו הייתה התקפה על הציוויליזציה כשלעצמה. והסיבה שהמערב לא הבין זאת הייתה בגלל שהוא לימד את עצמו לא להבין, או לרצות להבין, שהוא הציוויליזציה ובלעדיו הברברים מנצחים".

מה דעתך על הבחירות האחרונות בארה"ב? הרבה מאוד אנשים שחושבים כמוך תולים תקוות בנשיא טראמפ.
"אנשים שמודאגים מהמצב אליו נקלע המערב משקיעים תקוות עצומות בכך שטראמפ יהיה זה שיפעל נגד ההידרדרות הזו. אין לי מושג אם הוא מסוגל לעשות את זה או רוצה לעשות את זה. אף אחד מאיתנו לא יודע איך זה הולך להתפתח".

"לא מצפים לכלום מהקורבנות של המערב"

בקרב הרבה מקובעי הטון כיום התחושה היא שהמערב עצמו תמיד אשם בהכל. ניקח את ישראל לדוגמה: כשיש פיגועים של פלסטינים, ישראל מיד מואשמת שהיא גרמה להם לעשות זאת. גם אחרי מתקפת 7 באוקטובר היו שטענו שההיסטוריה לא התחילה באותו יום, וכי עשרות שנות כיבוש דחפו אותם לנהוג ככה. במדינות אחרות במערב, טוענים למשל שהיחס של קבוצת המיעוט בבתי הכלא לא פרופורציונלי בגלל גזענות של המערכת - ללא שום צורך להוכיח זאת. עצם השונות היא ההוכחה. איך אפשר להילחם בעניין הזה?

"הלך הרוח שתיארת הוא גזעני במהותו", מסבירה פיליפס, "כי מה שהם אומרים זה, אל תצפו לכלום מהאנשים האלה שנחשבים כקורבנות של המערב, אנחנו לא מצפים מהם לאחריות מוסרית. אנו רואים בהם כלי משחק חסרי אונים שלנו ולכן לא מצפים מהם לקחת אחריות על שום דבר שהם עושים. אחריות מוסרית היא חלק חשוב מאוד בלהיות בן אדם, ולכן מה שהליברלים המערביים עושים במסווה של אנטי־גזענות הוא דה־הומניזציה מוחלטת של האנשים שהם מתיימרים להגן עליהם. מאוד קשה להתמודד עם זה כי הטון הזה שולט בתרבות ויש הענשה של מי שחושב אחרת".

את כותבת כבר עשרות שנים על האסלאמיזציה הרדיקלית של בריטניה. למה השלטונות לא עושים כלום להילחם באיום הזה?
"הספר שלי על איך הממסד הבריטי פשוט נתן לאסלאמיזציה של בריטניה לקרות יצא לאור ב־2006, וכבר אז ממשלות פחדו לקחת את זה על עצמן כי הן חשבו שכבר יש יותר מדי מוסלמים שהיו אלימים, וחששו שהמסגדים הם מאגרים של תחמושת, וחששו שתהיה להם מלחמת אזרחים. כבר אז דיברתי עם אנשי פוליטיקה וביטחון שאמרו לי דברים כמו 'אין לאלימות שאת מדברת עליה שום קשר לאסלאם'. הייתי שואלת איך אפשר להגיד את זה, זה ג'יהאד, הם עצמם אומרים שזו מלחמת דת. היו משיבים לי שאי אפשר להגיד שזה קשור לאסלאם, כי תהיה סטיגמה שלילית על כל המוסלמים במדינה.

"זה כמעט חולני לחשוב בצורה כזו. הרי י ש מוסלמים בריטים שהם בסדר גמור, שהם מוסלמים לפי מורשת, לפי רקע, לפי משפחה - אבל הם חתומים לחלוטין על ערכי המערב. הם בריטים בכל המובנים. והם ממש לא מהווים בעיה, הם אזרחים למופת. אבל להכחיש שיש בעיה בקהילה המוסלמית זה פשוט לשקר, כי יש מספר גדול מאוד, לא בר־קיימא, של אנשים בתוך אותה קהילה שהם לא בסדר, שמתכוונים לאסלם את בריטניה, שלא רוצים לדבוק בכלל בקודים המוסריים והפוליטיים של בריטניה".

לונדון. ''הממסד הבריטי פשוט נתן לאסלאמיזציה לקרות'' / צילום: Reuters, PA Images

בהפגנות הפרו־פלסטיניות בלונדון המשטרה לא ממש עצרה את ההמון מלנהוג באלימות ושנאה כלפי יהודים.
"למשטרה הייתה הדרך המוזרה והסוריאליסטית שבה היא עבדה באירועים האלה. יש לנו שתי קבוצות של אנשים: האחת היא פרו־פלסטינים או אנטי־יהודים, והשנייה היא היהודים או הפרו־ישראלים. רק אחת מהקבוצות מרבה לנהוג באלימות. אז המשטרה אומרת שכדי לשמור על השלום, היא חייבת להפסיק את האלימות. זה אומר שעליה למנוע מהאנשים שעומדים להיות אלימים, הפרו־פלסטינים, לתקוף את האנשים האחרים, היהודים. והם יתקפו אותם רק אם יתגרו בהם. אז אסור ליהודים להתגרות בהם. אז נעצור את היהודים, כי הם מתגרים ומעוררים את האלימות. זה, בלשון המעטה, מטורף, אבל אפשר לראות את ההיגיון - יש קהילה אחת שכולם יודעים שהיא איום אמיתי. והיהודים, שלא מהווים איום, מפסידים. בכל יקום שפוי והגון, זה לא בסדר ולא צריך לקרות. אבל למרבה הצער, ככה זה עובד".

מה הפסיד המערב כשהתנער מהיהדות

פיליפס חיה בשנים האחרונות בישראל, מה שלדבריה נתן לה "ראייה חיובית מאוד לחיים". "המדינה בטראומה עמוקה ולדעתי תישאר כך לדורות. בכל יום יש אבדות, אנשים מתאבלים, אנשים חרדים ליקיריהם וחרדים מהעתיד", היא אומרת, "אבל בכל זאת, יש כאן תחושה של חיוביות, של רוח, של חוסן. שאנחנו הולכים לעבור את זה, והולכים לנצח את זה, והולכים לשרוד ולשגשג. למה זה? למה הצעירים הנפלאים האלה שנמצאים בחזית הקרב, שסובלים אבדות נוראיות, מדוע רוחם אינה מעומעמת? כי הם יודעים בדיוק מה הם ועל מה הם נלחמים. הם מבינים שהם נלחמים למען האנשים שלהם".

פיליפס מוסיפה ואומרת שהמערב יכול ללמוד הרבה מהרוח הישראלית הזאת. "החיילים שלנו נלחמים כדי לשמור על החיים ועל הכבוד, וכדי לעשות צדק עם הזיכרון וההקרבה. כל הדורות שבאו לפניהם עשו מאמצים הירואיים כדי לשמור על העם היהודי, והם מרגישים שיש להם את אותה החובה. הם מרגישים כך כי הם חונכו לא רק כדי לדעת מה הם, אלא לאהוב את מה שהם. הם אוהבים את האומה שהיא הביטוי של העם. הם רוצים שיהיו להם ילדים ונכדים שימשיכו את זה. זה מה שהמערב הפסיד בדורות האלה. הוא אפילו לא יודע מה זה".

עוד כתבות

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%; עליות בארה"ב

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI