כוחות מילואים של צה''ל / צילום: דובר צה''ל
מלחמת "חרבות ברזל", ושירות המילואים הארוך שרבים נדרשים לבצע, הביאו עימם דילמה לעולם דיני המשפחה, לזוגות גרושים. האם המענקים שמקבלים משרתי המילואים צריכים להיספר במסגרת חישוב המזונות? אחד הטיעונים לכך הוא שהאם נושאת בנטל הטיפול בילדים גם בזמנים שבהם בדרך-כלל הם נמצאים אצל בן הזוג האחר. השאלה הגיעה לפתחם של בתי המשפט בחודשים האחרונים בכמה הזדמנויות, והפסיקה אינה אחידה.
● ניתוח | כל ההשלכות של פסק הדין ההיסטורי שניתן לטובת הקיבוצים
● בחירת נציב שירות מדינה: בג"ץ הורה לממשלה לנמק למה ההליך לא תחרותי
בדצמבר האחרון דחה בית המשפט לענייני משפחה באשדוד בקשה של אם לחשב את תגמולי המילואים לצורך חישוב יכולתו הכלכלית למזונות לבתם המשותפת. היה מדובר במענקים ובתגמולים של 3,500 שקל בחודש.
השופטת עפרה גיא קבעה כי התגמולים הם אישיים ונועדו לסייע למי שהכנסתו נפגעה ולאפשר לממן טיפול בו. נקבע גם כי הם מהווים "אות הערכה והוקרה המוענק למשרתי המילואים, העוזבים את חיי הנוחות ויוצאים לחרף את נפשם על הגנת המולדת". היא קבעה גם כי חלוקת המענקים נועדה לתגמל ולתמרץ את משרתי המילואים שנדרשים שוב ושוב להתייצב.
באותו חודש גם בית הדין הרבני בחיפה דחה בקשה של אם לשניים לקבל תוספת מזונות עקב השירות של בעלה לשעבר במילואים ושהיית הילדים אצלה. בית הדין קבע כי יש לבדוק אם נוצר לו רווח כלכלי, ולאור הדיונים המשפטיים המיוצרים, ספק אם נוצר לו רווח. לכן נקבע כי אין מקום לחיוב בתוספת מזונות עבור הימים שבהם הילדים שהו עם האם.
מה תכלית המענקים?
לעומת זאת, בינואר, בית משפט לענייני משפחה בחדרה קבעה כי אם תפוצה בשל יציאת האב למילואים באופן חלקי על הטיפול בילדם המשותף בן החמש, בזמן שהאב היה במילואים. האב משלם 1,500 שקל מזונות, וקיבל מענקים בגובה 18 אלף שקל.
השופטת יפעת שקדי-שץ קבעה כי קיים קושי לקבוע מה תכלית המענקים שקיבל איש המילואים. נקבע כי יש השפעה על חלוקת הנטל בתא המשפחתי, ועדיין חלקו של המענק צבוע "בצבע אישי", ונועד לאפשר טיפול במשרת המילואים ועלויות נלוות.
"ברור שגם אם לא הייתה ירידה בהכנסות, או שלא הייתה פגיעה כלכלית, וגם אם לא זו תכלית המענק, משרת המילואים משלם מחיר אישי, רגשי וגופני כבד, באופן שמצדיק לאפשר לו לעשות שימוש בכספי המענק לצורך הטיפול, השיקום והחזרה לשגרה - והכול תלוי גובה המענק, סוג השירות, האינטנסיביות ומצבו של המשרת".
מאידך, נקבע כי כל התא המשפחתי משלם מחיר. האם גיבתה את האב בתקופת המילואים. לכן נקבע כי יש לקבוע פיצוי מסוים שישקף את הנזק שנגרם לאם. האב חויב בסכום של 500 שקל עבור כל חודש מילואים שבו אין זמני שהות כסדרם, ועל התקופה שחלפה - 2,500 שקל בסך-הכול, בעשרה תשלומים.
לדברי עו"ד ארתור שני, "חוק המזונות אינו מתייחס באופן ספציפי למצבי מלחמה או שירות מילואים. לכן, ברגיל, החלטות בתי משפט לא מתייחסות לסיטואציה כזו, ובתי המשפט נדרשים להכריע במחלוקות אלה.
"המצב מוביל לאי-בהירות בהחלטות בתי המשפט ופוגע בהורים ובילדים כאחד. בנוסף למצב במלחמה, הם צריכים להתחיל לריב בבתי משפט. זה לא טוב למערכת ולא למשפחה. צריך להבין שכל מריבה כזו פותחת את הפצע של המשפחה, אחרי שעברו את כל השלבים וקיבלו החלטה במזונות. אני חושב שצריך לעשות רשות מינהלית שמטפלת במזונות ילדים, כמו שיש בחלק מהמדינות בעולם, הקובעת את המזונות לפי נוסחה".
הגדלה של ההוצאות
עו"ד אוהד הופמן, שותף מייסד במשרד הופמן ופרידנברג, המתמחה בענייני ירושה ומשפחה, אומר כי "הפסיקה נעה על הגבול הדק שבין שמירת טובתם של ילדים קטינים ובין פגיעה במשרתי המילואים, כאשר המוטיב המרכזי הוא איזון סביר. מענקי המילואים הם אכן אישיים, ותכליתם ברורה, אולם יש לזכור כי מדובר בסכום כספי שמצטבר בכיסם של משרתי המילואים, שמשכורתם והוצאותיהם מובטחות, בזמן שהנטל והאחריות לגידול הילדים עבר באופן זמני לכתפיו של ההורה שלא נקרא לשירות מילואים".
לדבריו, הורה המקבל אחריות על הקטינים מגדיל את ההוצאות הכספיות, "מה שמצדיק הגדלה מסוימת בתשלומי המזונות שנקבעו לנסיבות של שגרה שאיננה כוללת שירות מילואים".