גשם בירושלים / צילום: איל יצהר
אומנם כבר אי-אפשר לקרוא לה "סופה", אבל קורל, גל הקור, כבר כאן, ושיאו עוד לפנינו. המשקעים שמביאה עמה הסופה מועטים, אך אמש (בין שבת לראשון) כבר ירד שלג בפסגות הצפון. היום (א') צפוי להיות קר מאוד, עם אפשרות לשלג בהרי הצפון והמרכז. השיא של גל הקור צפוי מחר (ב'), ובחלק מאזורי הארץ, בעיקר בהרי הגולן והגליל, ירושלים והרי השומרון, עלולה הטמפרטורה לרדת מתחת לאפס מעלות. בימים שלישי ורביעי צפויה התחממות, אך עדיין יהיה קר מן הרגיל לעונה.
גם במקומות בהם לא ירדו הטמפרטורות מתחת לאפס ולא ייערם שלג, הקור עלול להיות מסוכן.
● מחקרים חדשים מגלים: זאת הטמפרטורה הכי גבוהה שאנחנו יכולים לעמוד בה
● מדד ה-BMI לא מספיק: רופאים קוראים להגדיר מחדש מהי השמנה
בכל חורף מגיעים לבית החולים איכילוב עשרות אנשים עם פגיעות היפותרמיה. התופעה כה נפוצה, שגם בחורפים שלא צפוי בהם גל קור קיצוני כמו זה הצפוי כאן בסוף השבוע, בית החולים נערך לקור בצוות מתוגבר ועם מערך שלם של מכשירי חימום חדישים, החל מ"חיבוק הדב" - שהוא מעין מערכת מיזוג אישית לבישה, ועד אקמו מחומם - מכשיר שמוציא את הדם של המטופל החוצה, מחמם אותו ומחזיר אותו פנימה.
"לפעמים זו הדרך היחידה שלנו להציל חיים", אומרת ד"ר נטלי קריץ-ציפר, רופאה מומחית בכירה ברפואה דחופה במלר"ד באיכילוב. "בטמפרטורת גוף של פחות מ-30 מעלות, שום החייאה לא תעזור".
גוף האדם אמור להיות בטמפרטורה של 36.6 מעלות פחות או יותר. גם סטייה לא מאוד גדולה מהטמפרטורה הקבועה יכולה להוות בעיה, אם איננו יודעים כיצד לחזור אליה. "מקרים של מוות מהיפותרמיה הם לא פחות נפוצים בישראל ממכת חום", אומר פרופ' ואדים פרייפלד, ראש המרכז הבינתחומי לחקר הזיקנה באוניברסיטת בן גוריון.
בשיר "נמס בגשם", יהודה פוליקר שר: "הם מצאו אותו קפוא, הם חשבו שהוא נרדם. בקצה החשוך של העיר, על שפת הים". בישראל אותו נער ללא בית המתואר בשיר כנראה אינו יכול לקפוא בפועל. גופו לא יהפוך לקרח, אבל הוא עדיין יכול למות מהיפותרמיה.
כך, למרות שגל הקור המתקרב אלינו היה וודאי נחשב למזג אוויר אביבי וחמים במדינות שבאמת מבינות בקור, עדיין יש בהחלט סיבות להיערך ולהכיר את הסכנות ואת אמצעי הזהירות.
מאיזו טמפרטורה אנחנו עלולים לסבול מנזקי הקור?
כשחום הגוף יורד מתחת ל-35 מעלות, כבר מתחילה הסכנה. היפותרמיה קלה מוגדרת כטמפרטורת ליבה של בין 32-35 מעלות, והיא מאופיינת ברעד, בעייפות, בבלבול קל ובהפרעות קואורדינציה. טמפרטורת ליבה של בין 28-32 מעלות מוגדרת כהיפותרמיה בינונית, הרעד מחמיר וגם הבלבול, ואליהם מתווספים ירידה בדופק וקצב הנשימה ועלייה בקרישת דם. עולה גם חשש להיווצרות זיהומים (זוהי הסיבה שסבתא אמרה לא לצאת מהבית בשיער רטוב כי אנחנו עלולים לחלות, אבל אין לכך רלוונטיות אמיתית, אלא אם הגענו באמת למצב של היפותרמיה).
היפותרמיה חמורה - כלומר מתחת ל-28 מעלות - היא כבר מסוכנת ביותר ויכולה להוביל לירידה בהכרה ובדופק, עד כדי דום לב ודום נשימה. "יש רמה של מטבוליזם שמתחתיה פשוט אין חיים", אומר פרייפלד.
לכן גוף האדם מקפיד מאוד על ויסות טמפרטורה. לדברי פרופ' פרייפלד, "אצל אדם לא מאוד ספורטיבי, 75% מהאנרגיה בכל יום מושקעת בשמירה על טמפרטורת גוף. כאשר היא מתחילה לרדת, הדם הקר מגיע למרכז השליטה בטמפרטורה במוח, והגוף מגיב. הוא מגביר תנועה - אנשים באופן אינטואיטיבי קופצים או רצים במקום. הם גם רועדים, כי הגוף מפעיל את קבוצות השרירים הגדולות. כמו כן, הגוף מכווץ את כלי הדם כדי לשמור את חום הגוף קרוב לליבה".
מיהן האוכלוסיות הפגיעות ביותר לקור?
בתינוקות, מנגנון ויסות חום הגוף עדיין אינו מפותח, ולכן הם בסיכון גבוה יחסית להיפותרמיה. אצל קשישים, מנגנון הויסות כבר לא עובד טוב כבעבר, ויש להם עוד כמה גורמי סיכון, אומר פרייפלד. כלי הדם שלהם כבר לא מתכווצים היטב, חלקם כבר איבדו מאסת שריר, כך שהרעד אצלם פחות אפקטיבי, וכיוון שהם עלולים להיות מבולבלים, הם אולי לא ישימו לירידה בחום הגוף שלהם.
פרייפלד: "מבוגרים צריכים לדעת שאם החום בבית שלהם נמוך מ-15 מעלות, לא משנה מה הם ישימו על עצמם - זה מסוכן".
למרבה הצער, לא כל ישראלי יכול להרשות לעצמו היום לחמם את הבית במשך 24 שעות.
פרייפלד: "זה מצב בלתי נסבל. אנחנו לא מדינת עולם שלישי. צריך להתקשר לרווחה".
חלק מהמבוגרים זוכרים את עצמם מעברם כעמידים יותר בפני הקור, ועלולים לנסות להיות גיבורים מולו, אז זה יכול לקצר את חייהם, אומר פרייפלד. "ניסויים בבעלי חיים הראו שגם אלה שהצליחו לשמור על חום גופם בטמפרטורות קרות, היו צריכים להגביר את המטבוליזם שלהם כל-כך, שמערכות שלמות בגוף שלהם נפגעו, והחיים שלהם התקצרו. אז תגידי - מה עם שבדיה? נורובגיה? טוב, הם נשארים בבית החם או יודעים להתלבש".
ד"ר קריץ מסבירה כי "הסיכון הגבוה ביותר הוא לקשישים שלא יכולים לזוז, אם בעקבות נפילה או כי הם מרותקים למיטה בגלל מחלה. במצב כזה כמעט ואין להם דרך להתחמם". זוהי אחת האוכלוסיות הנפוצות שמגיעות אל חדר המיון באיכילוב.
זה נשמע דומה למצב של החטופים.
קריץ: "זה מאוד דומה. אין להם חימום, הם פצועים או סובלים ממחלות מורכבות, התזונה שלהם לקויה, ולא ברור אם הם יכולים לזוז. גל הקור הצפוי לנו ישפיע בצורה דומה גם על עזה".
אוכלוסייה נוספת שסובלת מאוד מקור היא חסרי בית, ובעיקר אם הם גם סובלים מהתמכרויות. "כשהם תחת ההשפעה, הם לפעמים לא מרגישים את הקור", אומרת קריץ. "רטיבות מאוד מקררת, ואם מישהו איבד את ההכרה בתוך שלולית, ממש לא צריך קור עז כדי שהוא ייפגע".
קריץ רואה עשרות מקרים כאלה בשנה, לפעמים שוב ושוב את אותו מטופל. "לקראת החורף העירייה מסיירת ברחובות ומנסה לעזור להם באמצעות העלאת מודעות וגם חלוקת אמצעי חימום כמו שקיות חימום או שמיכות", היא אומרת. "אני בטוחה שגם ברגעים אלה העירייה נערכת לכך".
איך מטפלים באדם עם פגיעת קור?
לבתי החולים מגוון מכשור מתוחכם לטיפול בהיפותרמיה. לדברי ד"ר קריץ, "יש לנו שקיות חימום, אותן שמים בבתי השחי, המפשעות והצוואר, ואז עוטפים אותם מעל זה בשמיכה. אנחנו נערכים עם עירויי נוזלים מחוממים, אנחנו יכולים לתת להם לנשום חמצן מחומם, ואפשר לעשות שטיפה בנוזל מחומם בחלל הבטן או בשלפוחית השתן". אם הכול נכשל, המטופל עלול כאמור להגיע לאקמו.
לדברי פרייפלד, "בבית החולים יתנו גם תרופות נגד קרישת דם, מה שיכול לקרות כאשר הדם קר מאוד, תרופות נגד פגיעה בקצב הלב וגם עירויים לאזן את היומים. במקרה הצורך יתנו גם תרופות נגד זיהומים".
ד"ר דני מורן מהמחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת אריאל, בעבר ראש מכון הלר לפיזיולוגיה צבאית, מציין כי בצה"ל יודעים להיערך היטב לקור: "יש ביגוד תרמי, שקיות חירום, חרמוניות, ויש מכולה מיוחדת, מחוממת, שבה ניתן להתאושש מהקור", הוא אומר.
איך אפשר להיערך לקור?
מלבד ההקפדה על כך שבתי הקשישים שאתם מכירים יהיו מחוממים, מומלץ להיערך לקור עז על-ידי הימנעות מחשיפה, כלומר הישארות בבית מחומם או מתחת לשמיכה.
לדברי ד"ר מורן, "אם בכל זאת צריך לצאת החוצה, כדאי להתלבש בשכבות. האוויר הכלוא בין השכבות מהווה בידוד יעיל נגד הקור". כך למשל, עדיף לגרוב שתי גרביים דקות על פני אחת בעובי של שתיהן יחד. "חשוב לשים לב שהביגוד לא רטוב, כי זה מוריד כמעט לגמרי את היכולת שלו להגן מקור". ביגוד תרמי הוא מומלץ וכולל חלק ממנגנון השכבות בבגד יחיד.
חום רב אובד דרך קצוות הגוף. ל"בקור עז מאוד, הגוף יכול להקריב את איברי הפריפריה כדי לגן על הליבה", אומר מורן, "והתוצאה היא פגיעה בכפות הידיים, בכפות הרגליים ובאוזניים", ולכן יש להגן עליהן במיוחד, באמצעות כפפות, גרביים טובות ומחממי אזניים.
משקה חם, הוא אומר, מאוד עוזר. אלכוהול עושה את ההפך. "מרגישים כאילו הוא מחמם, אך בפועל הוא מרחיב כלי דם וגורם לאובדן חום, ואנחנו לא נרגיש את זה".