שטר של 200 שקל / צילום: Shutterstock
החל מחודש ספטמבר 2024 נרשמה ירידה דרמטית ביחס שבין מספר שטרות ה־200 שנמצאים בידי הציבור לבין שטרות ה־100, כך על־פי נתוני בנק ישראל. באותו החודש בדיוק נחשפה בגלובס יוזמה של קבוצת כלכלנים ומומחים שקראו לביטול שטרות ה־200 במטרה להילחם בהון השחור. הפרסום הוביל לתגובות מעורבות בגופים הכלכליים בישראל, אך מומחים מעידים כי עצם השיח הביא לבהלה וגרם לרבים להיפטר מהחזקותיהם.
סך המזומן בישראל אף ירד משמעותית מאז ספטמבר, בשיעור של 4.7%, וכן הוא עלה בפחות מ־2% במהלך השנה האחרונה - העלייה המתונה ביותר שנרשמה בנתוני בנק ישראל מאז 2001 לפחות.
● בלעדי | באיחור של שנה: זה נוהל הגילוי מרצון שצפויה להעביר רשות המסים
● שיפצתם ולא שמרתם קבלות? עכשיו זה יעלה לכם פחות
הכוכב העולה
בספטמבר האחרון התפרסמה בגלובס היוזמה לביטול שטרות ה־200, הגדולים ביותר במחזור מבחינת שווי ונפח. "בשטרות האלה מתחבא רוב ההון השחור", אמר לגלובס ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, שהגה את הרעיון וכינס סביבו צוות מומחים ובכירים לשעבר מהגופים הפיננסיים, הרגולטורים, האקדמיה, ואף יחידת "צלצל" במוסד.
לדברי נורית זאבי, אחת המציעות, "ניתן להניח שהרוב הגדול של המזומנים שלא משמשים לרכישה בפועל - משמשים לצבירת הון והעלמת מס. בסופו של דבר אנשים יקנו עם זה רכב, דירה או ילבינו אותו בדרך אחרת".
על כן, הם הציעו לחייב אנשים להפקיד אותם - בהתחלה במהלך "תקופת חסד" בה ניתן לשלם מס בלי שתיפתח נגדם חקירה פלילית, ובהמשך תחת סנקציות חמורות יותר.
ערב ההצעה, הציבור החזיק בשטרות מזומן בשווי 132 מיליארד שקל, כאשר 80% מהם (מבחינת שווי) בשטרות של 200. אלה משמשים בעיקר לשימור ערך, ופחות למסחר יום־יומי.
התגובות ליוזמה היו מעורבות: מצד אחד, שבועיים לאחר מכן ראש הממשלה בנימין נתניהו הנחה את שר האוצר, נגיד בנק ישראל, מנכ"ל משרד ראש הממשלה וראשי רשות המסים והמטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית, לכנס דיון לביטול שטרות ה־200 שקל. גם גורמים ברשות המסים ובאוצר הביעו תמיכה בכך.
מצד שני, כמה ימים לאחר אותה הנחיה, בנק ישראל שפך מים צוננים על ההצעה, בטענה כי לא הוצגו לו נימוקים מספיקים לכך, והדגיש כי "שטרות ה־200 שקל במחזור, בדומה ליתר השטרות והמטבעות, ממשיכים וימשיכו לשמש כסדרם".
כך או כך, בשוק מיהרו להגיב, והחלו להיפטר משטרות של 200 שקל באמצעות פריטתו או המרתו למט"ח.
כעת ניתן לראות זאת בנתוני בנק ישראל: החל מחודש ספטמבר, במהלכו יצא מסמך המדיניות, מספר שטרות ה־200 הצטמצם, בעוד מספר שטרות ה־100 רק עלה. אם בספטמבר היו פי 2.5 שטרות 200 ביחס לשטרות 100, הרי שבנתון הזמין האחרון (ינואר 2025) שיעור זה ירד בחדות לפחות מ־2.2, בניגוד למגמה ארוכת־הטווח של פער הולך וגדל לטובת שטרות ה־200.
ככלל, שיעור שטרות המזומן בידי הציבור ירד בכ־4.7% מספטמבר, שהם 6.2 מיליארד שקל. על־פי נתוני בנק ישראל, עדיין מדובר בעלייה של 2% בכמות המזומן, אך מדובר בעלייה השנתית המתונה ביותר שנרשמה מאז 2001 - השנה המוקדמת ביותר שנתוניה מופיעים באתר בנק ישראל.
ללא הגנה מהאינפלציה
ד"ר אדם רויטר, שכאמור הגה את המתווה, אומר עתה לגלובס כי "הירידה הדרמטית ביחס בין שטרות ה־200 ל־100 נובעת בדיוק מהשיח שהתעורר בעקבות ההצעה שלנו. שמעתי ממקורות שקשורים לאנשים שמעלימים כספים שזה הבהיל רבים: הייתה התנפלות על חלפני הכספים לקנות דולרים במקום שטרות של 200, ורבים כבר לא מוכנים לקבל שטרות כאלה כתשלום. זה נובע גם מגידול בהיקף הזיופים של שטרות 200, מה שמוביל לפחות ביקוש להם. כל זה מקשה על מעלימי המסים ומעלה לפני השטח מידע שעוזר לגבות מס אמת". הוא אף אומר כי "גורמים ברשות המסים קושרים בין הדברים".
ד"ר דייבי דישטניק, חבר סגל בכיר בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב וחבר מועצת העיר תל אביב-יפו, סבור גם הוא כי "כנראה שהשיח על ביטול שטרות ה־200 החל מחודש ספטמבר זו כנראה הסיבה העיקרית או החזקה ביותר לירידה בקרנם לעומת שטרות ה־100. זו הדרך להסביר למה הייתה ירידה דווקא בספטמבר".
אך לדבריו, ישנם עוד גורמים תומכים: "האינפלציה, שהגיעה ל־3.8% בשנה האחרונה, מביאה לכך שהחזקת מזומן משתלמת הרבה פחות. השימוש העיקרי לשטרות ה־200 הוא שימור ערך, והאינפלציה יחד עם הריביות שמציעים הבנקים וכלים פיננסיים אחרים מביאים לכך שהעלות של החזקת מזומן, בייחוד של שטרות בערכים גבוהים - היא גבוהה במיוחד".
למרות הירידה המשמעותית, הציבור מחזיק בכמות מזומן ניכרת: 127 מיליארד שקל בשטרות, ועוד 3 מיליארד שקל במטבעות. כל זאת כאשר אמצעי התשלום האלקטרוניים זמינים מתמיד, חוק המזומן מגביל עסקאות גדולות (מעל 6,000 שקל), והאינפלציה שוחקת במהירות כל סכום שנצבר במטבעות ובשטרות פיזיים.
לא ייעלם כל־כך מהר
באוצר וברשות המסים כנראה היו שמחים לראות ירידה של ממש בשווי המזומן בידי הציבור, במסגרת המאבק נגד עבירות מס ועסקאות לא כשרות, שקלות יותר לביצוע באמצעות מזומן. ובכל זאת השווי רק עולה. אומנם לאט מאוד, אך נראה כי לפחות בינתיים - השטרות בארנקים ומתחת לבלטות לא נעלמים כל־כך מהר.
בנוסף, כדאי לזכור שגם הרשות הפלסטינית ואף רצועת עזה הם חלק מ"גוש השקל", והשקל החדש הישראלי הוא המטבע העובר לסוחר אצלם. שם, כמובן, קשה בהרבה לאכוף חוקים כמו חוק המזומן.
מבנק ישראל נמסר: "תפקידו של בנק ישראל, על־פי חוק, הוא להנפיק מטבע, להסדיר ולכוון את מערכת המטבע ולהבטיח אספקה סדירה של מזומנים למשק, בשגרה ובחירום. הבנק מספק לציבור שטרות, בארבעה עריכים (20, 50, 100 ו־200 שקל), בהתאם לביקוש הקיים בציבור כפי שהוא מתקבל מהמערכת הבנקאית.
"מחזור המזומן בישראל גדל מדי שנה, ובשנת 2024 שיעור הגידול עמד על כ־2%. נתונים אודות מערכת המטבע, לרבות נתוני המחזור, מוצגים בתדירות חודשית עבור נתוני סוף חודש ובחלוקה לפי ערכים, ומפורסמים לציבור באופן שוטף באתר האינטרנט של הבנק".