מאיר לוין, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה / צילום: יוסי זמיר
חוק האיגוח מתקרב לכנסת אחרי שהוכנסו בו שינויים בעקבות הערות שהעלו משוק ההון. משרד המשפטים מפרסם היום (ג') נוסח מעודכן של הצעת החוק הממשלתית בנושא האיגוח, וזאת אחרי שנוסח קודם אושר בוועדת השרים לחקיקה ביולי 2024, אך ספג ביקורת מצד מומחים וגופים פיננסיים.
● "ישנה את החיים של כולנו": מנהל ההשקעות שממליץ על סקטור אחד בוול סטריט - וזה לא השבבים
● הציבור נפטר בהמוניו משטרות של 200 שקל. מה החליף אותם?
● השינויים הדרמטיים בהצעת חוק האיגוח מעוררים ביקורת בענף
לפי הנוסח המעודכן של הצעת החוק, שמוביל שר המשפטים יריב לוין ומגובש במחלקה למשפט כלכלי בייעוץ וחקיקה בראשות המשנה ליועמ"שית מאיר לוין, לא תחול עוד מגבלה על עסקאות איגוח המתבצעות בשוק הפרטי - כלומר, עסקאות הנערכות בין גופים פיננסים וחברות במשק, אך לא כאלה שבהן הציבור הרחב רשאי לרכוש אגרות חוב.
ההקלה מגיעה לנוכח הביקורת שעלתה על כך שהצעת החוק המקורית חורגת מהמקובל בעולם ומתערבת יתר על המידה בעסקאות של גופים מוסדיים - למרות שאלה נחשבים לחזקים ואינם זקוקים להגנת הרגולטור בעסקאות הפרטיות שבהן הם מתקשרים.
השינוי גובש בעקבות הידברות שקיים הצוות הממשלתי עם שחקנים בשוק. עם הצוות נמנים נציגים של הרגולטורים הפיננסיים - בנק ישראל, רשות ניירות ערך ורשות שוק ההון - וכן משרדי המשפטים והאוצר.
כלי מקובל
איגוח נחשב לכלי מקובל בעולם למימון, ובמסגרתו חברה מקימה תאגיד ייעודי ומזרימה אליו את התקבולים מנכסים המניבים לה תזרים קבוע כגון הלוואות, כרטיסי אשראי ומשכנתאות. התאגיד הייעודי מנפיק מצידו אגרות חוב למשקיעים, ומחזיר להם את השקעתם באמצעות התזרים שהוא מקבל מהנכסים המגבים. שיטה זו נחשבת ליעילה עבור כל הצדדים לעסקה וככזו תורמת לפיתוח של שוק האשראי.
עם זאת, החשש המרכזי לגבי האיגוח הוא שהנכסים המגבים את התשלום למשקיעים יתגלו כמסוכנים ועלולים להוביל לכך שבעלי האג"ח לא יקבלו את כספם בחזרה.
לגבי עסקאות איגוח שבהן יוזמן הציבור להשתתף, הרי שלפי הצעת החוק המעודכנת, גם אלה לא יוגבלו ככל שיהיה מדובר באיגוחים הנחשבים לפשוטים, שקופים וסטנדרטיים (STS). זאת, לפי הסטנדרטים הנהוגים בעולם ואשר מאפשרים איגוחים אשר הנכסים המגבים בהם אינם מצויים בסיכון גבוה. הצעת החוק המתוקנת שואבת גם בהקשר זה מהדירקטיבה האירופית בנושא האיגוח.
מנגד, יוטל פיקוח על איגוחים לציבור של אג"ח המגובות בנכסים מורכבים יותר. רשות ניירות ערך תקבע כללים שיסדירו הנפקה של אג"ח המגובות בנכסים מסוכנים. נכסים אלה כוללים הלוואות הנחשבות לפגומות, לרבות הלוואות שקיימים פיגורים בתשלומי ההחזר שלהן, ונכסים שחל לגביהם דין זר דוגמת נדל"ן במדינות במזרח אירופה. נכסים מסוג זה עמדו בשנים האחרונות במרכזן של פרשות בהן נותרו משקיעים אל מול שוקת שבורה.
רגולציה הדוקה
האיגוחים לציבור שעליהם תיקבע בהמשך רגולציה הדוקה כוללים גם נכסים של נדל"ן מניב, מהסוג אשר מילא תפקיד מרכזי במשבר הסאב-פריים של 2008 בארה"ב. בכך מבקשים בצוות הממשלתי לתת מענה לחשש העיקרי סביב עסקאות איגוח, ולפיו מדובר בכלי פיננסי העלול לסכן משקיעים מהציבור.
המגבלה על איגוח של נכסים מורכבים לא תחול, כאמור, על עסקאות פרטיות שיבצעו הגופים המוסדיים. עם זאת, הצעת החוק המעודכנת מסמיכה את הרגולטורים הפיננסיים, ובהם בנק ישראל, לקבוע בהמשך כללים משלהם בנושא, ואלה עשויים להגביל במידת הצורך איגוחים בסיכון גבוה יותר.
לצד זאת, רשות ניירות ערך תהיה רשאית לקבוע כי ניתן יהיה לאגח נכסים ספציפיים, המצויים בסיכון גבוה יחסית, גם בשוק הציבורי.
ההצעה המעודכנת מוסיפה לדרוש כי הגוף שהנפיק את האג"ח ייקח על עצמו חלק מהסיכון במובן זה ש-5% מהנכסים המאוגחים יישארו ברשותו. כך יהיה הגוף המאגח חשוף בעצמו לסיכון, לצד המשקיעים. בפועל, בנק ישראל ורשות שוק ההון מתכוונים לקבוע שיעור גבוה יותר עבור הבנקים והגופים המוסדיים שתחת פיקוחם, וזה צפוי להגיע ל-10% ולהעניק הגנה משמעותית עוד יותר למשקיעים.
גופים דוגמת בנקים ומוסדיים, אשר עליהם חל פיקוח מטעם רגולטור פיננסי, לא יהיו חייבים להתקשר עם גוף מיוחד לביצוע האיגוח. אך חברות שיהיו מעוניינות לבצע עסקאות איגוח, ושאינן נתונות לפיקוח רגולטורי, יידרשו לעבוד עם מאגח - וזה יצטרך לקחת אחריות על העסקה. בכך מתכוונים בצוות הממשלתי לצמצם במעט את האחריות המוטלת על מאגחים, וזאת במענה לביקורת ולפיה האחריות הזו עלולה לפגוע בכדאיות הכלכלית של עסקאות, אך לא צפויה הקלה דרמטית בהיקף האחריות.
הקלה נוספת נוגעת להסדר המס בעסקאות איגוח. לפי הצעת החוק המעודכנת, לא יהיה עוד צורך בקבלת אישור פרטני מרשות המסים עבור כל עסקה, אלא ניתן יהיה לקבל אישור לעסקאות העומדות בדרישות הרשות ולפי מתכונת של "טייס אוטומטי".
החקיקה עוכבה
הצעת החוק צפויה לעלות להצבעה בקריאה הראשונה בכנסת בשבועות הקרובים. הנסיונות להסדיר בחקיקה את שוק האיגוח בישראל נמשכים כ-20 שנה. עוד ב-2005 המליצה ועדת חיימוביץ'-אשר על הסדרת הנושא, וב-2015 פרסם צוות בין-משרדי המלצות לחקיקה בתחום.
חקיקת האיגוח עוכבה לא אחת בגלל חששות, בעיקר בקרב פוליטיקאים, מפני זיהוי עם תחום הנחשב למסוכן - בעיקר בעקבות המשבר של 2008. כעת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר המשפטים יריב לוין מובילים את הצעת החוק המעודכנת.