הצוללת. הילה ויסברג ואסף גלעד בשיחה עם מיה פיזוב / צילום: באדיבות ונצ'רס
מיה פיזוב, השחקניות הגדולות בבינה מלאכותית יוצרת (GenAI), חברות כמו OpenAI, אנתרופיק וגוגל, לא פעם משיקות פונקציה חדשה מהיום למחר. עד כמה זו עוצמה שהכחידה ותכחיד לא מעט סטארט־אפים?
"אין לזה תשובה פשוטה. הן בהחלט מכחידות הרבה רעיונות לסטארט־אפים. זו לא הפעם הראשונה שבה חבריי המשקיעים ואני נמצאים בסיטואציה כזו. כך זה היה גם לפני כעשור, כשטכנולוגיית הענן (שמירת מידע בדאטה־סנטרים במקום שרתים מקומיים - ה"ו וא"ג) צמחה מאוד. AWS, חטיבת הענן של אמזון, מקיימת כנס גדול מדי שנה בלאס וגאס שנקרא AWS re:Invent. אני זוכרת את המתח שבו היינו שרויים, כשחיכינו לשמוע על השקות חדשות, כי ידענו שיהיו סטארט־אפים שייפגעו מכך".
● הצוללת | מייסד למונייד בטוח: אלה המקצועות שיישארו חסינים ומה כדאי לצעירים ללמוד
● הצוללת | המומחה שבטוח: אם המצב לא ישתנה, ישראל לא תישאר ב-OECD
● הצוללת | "המחיר צפוי לרדת ב-50%": שוקלים לרכוש מכונית? הנתון שכדאי להכיר
בעבר נאמר שכל כנס AWS משמעותו 200 סטארט־אפים פחות בעולם.
"בדיוק. זו כנראה מחזוריות טבעית בעולם שלנו, וזה קורה גם עכשיו. בחודש שעבר OpenAI השיקה את תשתית האייג'נטס שלה, שהם מעין עוזרים אישיים שיכולים לקנות בעבורנו כרטיסים לקולנוע ואפילו את הקניות בסופר. זו דוגמה לתחום שהרבה סטארט־אפים חשבו להיכנס אליו וכעת ברור שיחשבו פעמיים".
איך מתמודדים עם המתח הזה?
"הוא מחייב משקיעים ויזמים לחשוב היטב על הערך המוסף של החברה. כיום כל יזם וכל משקיע חייבים לשאול את עצמם: האם אני מביא משהו לעולם שאחת החברות הגדולות בתחום ה־AI ככל הנראה לא תביא? בחודשים שאחרי השקת ChatGPT ומודלי השפה הגדולים (LLM'S) חברות רצו להציע כל מיני שירותים עם AI, למשל פתרון מכירות או פתרון שירות לקוחות. מצאנו את עצמנו אומרים לא פעם ליזמים האלה: אין פה חדשנות אמיתית וכנראה שאחת החברות הגדולות תעשה את זה".
איך התובנות האלה השליכו על האופן שבו נראה פורטפוליו ההשקעות שלכם כיום' בניגוד לעבר?
"אנחנו קרן ממוקדת דיפ־טק (טכנולוגיות שמבוססות על פריצות דרך מדעיות, כמו מחשוב קוונטי וביולוגיה חישובית - ה"ו וא"ג). במילים אחרות, אנחנו מחפשים את החברות שיפתרו את הבעיות הגדולות בעולם, ו־GenAI יכול להיות כלי להשגת המטרה, אבל הוא לא המהות. הנטייה הזאת של הקרן רק התעצמה בעקבות הכניסה של GenAI. יש גם חברות בפורטפוליו שמיצבו את המוצר שלהן מחדש כדי שיתאים לעידן הנוכחי. אנחנו מנסים להבין אילו טכנולוגיות יניעו את העולם בעתיד, בהינתן ש־GenAI הוא קומודיטי. בקומודיטי הכוונה היא למוצר שבדומה לקורנפלקס בסופר יכול להימכר באריזות של מותגים שונים אבל בבסיס זה אותו הקורנפלקס".
צעירים שרוצים להיות יזמי טק, באילו תחומים כדאי להם להתמקד?
"התשובה לכך נשענת בעיניי על שילוש קדוש: ידע עמוק בתחום שאותו ניגשים לפצח, גישה לדאטה ייחודי ובניית מודל שהוא מתוחכם וחכם יותר מהמודלים הקיימים. דוגמה טובה לכך מהפורטפוליו שלנו היא DenovAI Biotech, שמפתחת פתרון בתחום פיתוח תרופות שמודלי שפה גדולים קיימים לא מצליחים לפתור".
"כנראה שלא יפתחו עוד הרבה מודלי בינה מלאכותית"
כשאתם שוקלים כיום השקעה, אתם מצפים שיהיו בסטארט־אפ פחות עובדים מבעבר?
"ליזמים קל היום יותר להתחיל, כי ברגע שהקמתי את החברה קל יותר לייצר את הקוד הראשוני. אכן אפשר לעשות זאת עם פחות אנשים בהשוואה לעבר. יש כיום תוכנות AI שמסייעות לכתוב את הקוד ולבדוק את הקוד. אבל זה לא תמיד אומר שהעלויות יהיו נמוכות יותר, כי תשתיות AI הן יקרות, משאבי המחשוב הם יקרים ונעשים חלק משמעותי מתקציבי החברות. בעולמות הדיפ־טק גם העלויות של מחקר ופיתוח הן גבוהות. כך שקל להתחיל אבל לא בטוח שלחברה יהיה קל יותר להתרחב ולצמוח.
"קראתי באחרונה מאמר שהציף את השאלה: מתי נראה יוניקורן שבו עובד אדם אחד, כלומר חברה ששווייה יותר ממיליארד דולר, שהוקמה ומנוהלת בידי איש או אישה? אנחנו עוד לא שם".
אילון מאסק הציע בשבוע שעבר לרכוש את OpenAI בכ־100 מיליארד דולר. האם הצעה מסוג זה מסמנת שבסוף נראה קונסולידציה בין חברות ה־GenAI? כלומר, האם מה שנראה כיום כזירה תחרותית יתכנס בסוף לדואופול או מונופול?
"מצד אחד, יש אכן תחרות מסוימת - למשל בין קלוד של אנתרופיק לבין ChatGPT של OpenAI. האם זה חשוב מאוד לעולם שיהיו כמה חברות שיפתחו ויציעו מודלים שונים? כנראה שכן. לכן אני מקווה שהתחרות שכבר קיימת תוסיף להתקיים. האם יפותחו עוד הרבה מודלים כאלה? כנראה שלא. יש כמות די מצומצמת של חברות שמפתחות כיום מודלי שפה גדולים, בהן A121 הישראלית, ואני לא צופה שהמספר הזה יגדל משמעותית".
למה לא?
"קשה מאוד כיום להקים חברה שתתחרה בחברות הקיימות, כי נדרשת כמות עצומה של מידע ומשאבים לצורך אימון המודלים. האימון גם תלוי בשיתופי פעולה מול אתרי תוכן וחדשות. אני כן צופה שיקומו חברות שיעשו את הצעד הטכנולוגי הבא על בסיס המודלים הקיימים. נקווה שהן יגיעו דווקא מישראל".
איך תיראה מפת הסטארט־אפים הישראלית חמש שנים מהיום? האם לאור כל מה שדיברנו עליו אנחנו עלולים להפוך מסטארט־אפ ניישן לסייבר ניישן?
"ישראל אכן מובילה בסייבר. קולגה שלי, שותף בקרן אמריקאית, אמר לי פעם: כשאני רואה קטגוריה חדשה בסייבר שאין בה חברות ישראליות, אני מבין שזו עדיין לא קטגוריה. סייבר זה תחום טוב לחלוש עליו, במובן זה שעם כל התקדמות טכנולוגית, וה־AI בתוכו, נוצרים גם איומי סייבר חדשים. באותה הנשימה ההייטק הישראלי לא יוכל להמשיך להוביל אם יצטמצם רק לסייבר. לישראל יש את החוזקות כדי שתוכל להוביל גם בדיפ־טק".
חברה כמו OpenAI עשויה להיכנס גם לתחום הסייבר, מה שכמובן יהיה איום בעייתי מאוד לסטארט־אפים?
"לא נראה לי שהיא תפנה לסייבר. זה לא הפורטה שלה. יש לה עוד הרבה עבודה לעשות בתחומה, לפני סייבר".
מאמינה שישראל תוביל במחשוב קוונטי
נחזור למחשוב קוונטי. ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, אמר באחרונה שמחשבים קוונטיים עשויים להגיע לשוק בעוד 30 שנה בתסריט הפסימי ו־15 בתסריט אופטימי. מה דעתך?
"אני הרבה יותר אופטימית לגבי לוחות הזמנים. לדעתי בשלוש עד חמש השנים הקרובות נראה תשתיות מחשוב קוונטי מסחריות. כלומר, חברות יתחילו לפתור בעיות בעזרת מחשבים קוונטיים. כמו בעולם המחשוב הרגיל, גם כאן לא יהיו אינספור חברות. השוק יתמקד לבסוף בשתיים עד חמש חברות מובילות".
ישראל תוביל לדעתך את מהפכת המחשוב הקוונטי?
"אני מאמינה שכן. אנחנו חייבים את זה לעצמנו. טכנולוגיית הקוונטום היא נכס אסטרטגי לישראל גם ככלי גיאופוליטי, למשל כאמצעי לפענוח צפנים, וגם כדי שנמשיך להוביל טכנולוגית. יש כיום כ־20 חברות סטארט־אפ ישראליות בתחום הקוונטום, והיד עוד נטויה. אם הסינים יובילו בקוונטום, זה עלול להיות בעייתי".
אבל הסינים משקיעים כיום את הסכום הגדול בעולם בתחום המחשוב קוונטי, 15 מיליארד דולר. הם עשויים להפתיע, כפי שקרה עם סטארט־אפ ה־AI דיפסיק שהפיל את השווקים בסוף ינואר. האם הסינים יצליחו ליצור שבבים ומודלי AI זולים יותר?
"כנראה שכן. אנחנו כבר רואים תוצאות בשטח. אבל המחירים הנמוכים הם לא כל הסיפור. בכל הנוגע למכוניות חשמליות סיניות - קל לנו יחסית לנהוג בהן כצרכנים פרטיים כי אנחנו מבינים שהמכונית לא תנהג אותנו לשנגחאי. אבל מנקודת מבטם של ארגונים מערביים, סך כל השיקולים שצריך להביא בחשבון רחב יותר ממחיר. קשה להם לסמוך על מודלים של AI או שבבים סיניים, כי הם אינם יודעים מה בדיוק קורה מאחורי הקלעים. נניח שארגון משתמש בדיפסיק וחותך כך עלויות ב־75%, אבל אז מתגלות בעיות אמינות. זה פוגע במוניטין הארגוני כולו. לכן אני לא חושבת שהסינים יצליחו לכבוש בקרוב את השוק המערבי בתחום ה־AI. מלבד זאת, הטכנולוגיה הכי מתקדמת של המערב עדיין לא נמצאת בידיים סיניות ויש אמברגו עליה".