צבא אוקראינה / צילום: Reuters, Diego Herrera Carcedo
שכירי החרב חזרו לעניינים - הם מאיישים את קווי החזית של אוקראינה, ממלאים את הבסיסים של מונרכיות המפרץ ונלחמים במלחמות האזרחים של אפריקה. קולומביה, המוכה בסכסוכים כבר עשרות שנים, היא אחד המקורות העיקריים ללוחמים שכירים.
● השבוע בעולם | טראמפ לאירופים: רציתם לדפוק את ארה"ב; וחיפוש מים על הירח התחיל
● השבוע בתעשיות הביטחוניות | טורקיה דוהרת למטוס חדשני וגם לגרסה ימית שלו
● כותרות העיתונים בעולם | המנהיג שרק נבחר, מיד עשה אקט פרו-ישראלי וחטף ביקורת
ג'וני פינייה (40) נאבק במשך עשור בלוחמי גרילה בג'ונגלים של ארצו. אך הקרב פנים אל פנים שחווה שם נראה כמו פיקניק בהשוואה לאש הארטילריה הרוסית שממנה ברח בבהלה לאחר שהתנדב להצטרף לצבא האוקראיני. "לא היה לי מושג אם אני הולך לחיות או למות", הוא נזכר.
לכל זה נוספים לא רק שפה זרה אלא גם אותיות אלפבית משונות וטמפרטורות מתחת לאפס המחליפות את החום הטרופי שלו הוא רגיל. עם זאת, פינייה אינו רואה אלטרנטיבה לחיים של לחימה. "מלחמה היא המקצוע היחיד שאני מכיר", אמר בעודו נח במדינה אחרת.
לוחמים כמו פינייה הם חלק משוק מתפתח של חיילים משוחררים ממדינות עניות יותר שזקוקים למשכורת. בימים אלה, זה באמת שכר קרב. ההתנסות הראשונה של רוב "כלבי המלחמה" היא לרוב בקרבות ספורדיים או בעצימות נמוכה, כמו רדיפה אחר מבריחי סמים וסוחרים בבני אדם.
הקרבות באוקראינה, במזרח התיכון ובאפריקה, לעומת זאת, משתוללים כעת בקטלניות שלא נראתה עשרות שנים. לוחמים קולומביאנים שנשכרו בשנה שעברה על־ידי מתווכים באיחוד האמירויות הערביות מתו בלחימה למען כוחות המורדים נגד ממשלת סודאן.
למרות זאת, הסכנה לא מנעה מהם להצטרף. בקווי החזית של אוקראינה, זרם של חיילים משוחררים מסכסוכים רחוקים סייע להמשיך במלחמה. הגעתם של מתנדבים זרים גם הפכה את השוחות לבבל של שפות זרות. אוקראינה טוענת כי 20 אלף חיילים בינלאומיים הצטרפו לשורותיה. הם מגיעים מטווח רחב של מקומות, מהקווקז הסמוך ועד תת-היבשת ההודית, ממזרח אסיה ומדרום אמריקה.
המגויסים כוללים ארגנטינאים שהוצבו בעבר בהאיטי, ברזילאים שנלחמו במבריחי סמים ואלג'יראים וקנייתים שנלחמו באל קאעידה באפריקה, על־פי ראיונות ופרופילים במדיה החברתית. במערך של פינייה עצמו, חייל משוחרר של צבא טייוואן, העומדת בפני איום של פלישה על־ידי סין, מת באוקטובר 2022, לדברי הממשלה בטאיפיי.
מכרה זהב למגייסים
חלק משכירי חרב מכורים לאדרנלין. אחרים מונעים על־ידי שמץ של אידאליזם. פינייה אמר שהוא וחברים רבים רוצים לתמוך ב"מדינה שבאמת צריכה עזרה" נגד רוסיה. אם שכירי חרב היו מחפשים רק כסף, הוא אמר, "הם היו הולכים למקסיקו" ומצטרפים לקרטלי סמים.
בימים הראשונים של המלחמה נהרו לאוקראינה אלפי מתנדבים, כולל משוחררים מצבאות ארה"ב ואירופה, כדי להילחם למען דמוקרטיה או עבור הריגוש שבקרב, אך מספרם של תושבי המערב הצטמצם ככל שהמלחמה התמשכה והלכה.
רוב שכירי החרב שונים מן החיילים של כוח וגנר הצבאי-הפרטי הרוסי, מהחיילים שצפון קוריאה שלחה לאחרונה להילחם עבור רוסיה ומלוחמי חברת הקבלן האמריקאית בלאקווטר, שהוקמה על־ידי טייקון שכירי החרב אריק פרינס. כוחות אלה פועלים בדרגות שונות כהרחבות של מדיניות החוץ של ממשלותיהם, ונפרסים כדי לשרת אינטרסים לאומיים.
מוסקבה גייסה גם היא עשרות אלפי חיילים זרים עצמאיים להילחם באוקראינה. ביניהם תימנים שגויסו על־ידי מורדים חות'ים פרו-איראנים, חיילים נפאלים שלחמו בעבר בגרילה מאואיסטית במדינתם וקובנים שהגיעו בעקבות הבטחה לדרכונים רוסיים ושכר גבוה.
שכירי חרב היו נפוצים ברחבי אירופה מנפילת האימפריה הרומית ועד עלייתה של מדינת הלאום המודרנית בסביבות המאה ה־17.
שורות הלוחמים הנודדים הצטמצמו בעידן המודרני והוחלפו במידה רבה על־ידי חיילים מגויסים ואנשי צבא קבע. אך הם מעולם לא נעלמו. חלקם נלחמו למען אידאולוגיה במלחמת האזרחים בספרד. רובם היו חיילים לשעבר שנזקקו למשכורת במהלך המלחמה הקרה. WatchGuard International, בין החברות הצבאיות הפרטיות הראשונות, הוקמה על־ידי יוצאי הכוחות המיוחדים הבריטיים בשנת 1965. כיום, סכסוכים מתרבים עוררו את הביקוש ללוחמים שכירים.
קולומביה, שיש בה מלאי נכבד של חיילים משוחררים מעשרות שנים של מלחמות סמים, הפכה למכרה זהב עבור מגייסי שכירי חרב. מקרי המוות ההולכים ומתרבים של אזרחיה בחו"ל ובלגן של הסתבכויות דיפלומטיות הפכו לבעייתיים כל־כך עבור הנשיא השמאלני גוסטבו פטרו, עד שממשלתו עובדת על חוק שיאסור על הקולומביאנים לעבוד כשכירי חרב.
מאוקראינה לישראל?
עבור רבים, זו רק עבודה - אם כי עבודה שיש בה סכנות בשדה הקרב ומחוצה לו. חוסה ארון מדינה, חייל משוחרר מקולומביה, התגייס לאוקראינה כדי לאפשר להוריו לעזוב את החווה שלהם באזור אלים במדינה, אמרה אחותו. בקיץ שעבר, הוא וחבר, שאיתו התאמן פינייה, טסו הביתה דרך ונצואלה. הרשויות במדינה הידידותית לרוסיה תפסו אותם כשהחליפו מטוס ושלחו אותם לרוסיה, שם הם יושבים כעת בכלא. הקרמלין פרסם סרטונים שבהם הם מתלוננים על התעללות מצד אוקראינים, מתחרטים על עבודתם שם וקוראים לאחרים לא לחזור על הטעות שעשו.
פינייה נלחם במשך 12 שנים בג'ונגלים של קולומביה נגד מורדים מרקסיסטים. ב־2014 הוא פרש מהצבא וניסה להצטרף לקולומביאנים אחרים שהגישו בקשה להצבה חדשה כשכיר חרב. לאחר שעבר את המיונים הראשונים, הוא בילה שלושה חודשים באימונים ואז כמה גברים בקבוצה שיחדו רופא כדי לעבור בדיקה רפואית. החברה המגייסת גילתה על כך ודחתה את כולם, אמר פינייה. במשך כמעט עשור הוא התפרנס בדוחק כמלווה ביטחוני של אנשי עסקים עשירים.
פינייה, שלא נרתע מן המכשולים בדרכו, המשיך לחפש עבודה מעבר לים. כשגלל בקבוצת וואטסאפ של משוחררי צבא קולומביה באמצע 2023, הוא הבחין בהצעת עבודה: צבא אוקראינה גייס לוחמים מנוסים במחיר של 3,300 דולר לחודש בעת הצבה בקרב, לעומת 500 דולר לקצין קולומביאני. הוא החליט לנסוע לשם.
הקושי הראשון היה לעזוב את קולומביה. הממשלה עקבה אחר עזיבתם של חיילים משוחררים מאז שלפחות 20 מהם היו מעורבים ברצח נשיא האיטי בשנת 2021. היא גם מתנגדת לגיוס לוחמים לאוקראינה. כדי לטוס מבוגוטה, "פשוט אמרנו לרשויות שאנחנו נוסעים לפולין כתיירים", אמר פינייה.
למקרה של שאלות כאשר ינחת במדריד, פינייה נשא מכתב אוקראיני רשמי המציין את גיוסו. מספרד הוא טס לוורשה, לקח רכבת לגבול המזרחי של פולין ונכנס לאוקראינה. "הם בדקו את הדרכון שלי, ואז יצאתי למלחמה", אמר.
אוקראינה הציבה את פינייה כמפקד של יחידת סיור בת 30 איש והקצתה להם מתרגם, אף שהרבה מן תקשורת נעשית באמצעות אפליקציות תרגום בסמארטפונים, לדבריו. הקולומביאנים נשלחו עד מהרה לאימונים על מיומנויות צבאיות בסיסיות כמו עזרה ראשונה, בשדה חמניות במרחק של כ־40 קילומטרים מהחזית. לפתע היה זה שדה הקרב.
כטב"ם שזמזם מעליו הסיח את דעתו של פינייה שהניח שהוא אוקראיני, אך הוא החל להפיל רימונים במרחק של כ־18 מטרים מהקבוצה. ואז הגיע מטח ארטילריה.
"אפשר היה ממש להרגיש את גלי הפיצוץ, את האדמה רועדת, את הבתים רועדים", אמר. "לא חוויתי את זה מימיי".
הלוחמים הקולומביאנים ברחו, חשים חסרי הגנה בשדה הפתוח. "לא היה לנו כלום, אפילו לא אפוד חסין כדורים", רק מחברת וקלמר, נזכר פינייה. בריצה המבוהלת שלו לחיפוש אחר מחסה, הוא הבחין בחקלאים אוקראינים בקרבת מקום, שחרשו את האדמה כאילו לא קורה דבר. "החלק העצוב ביותר הוא שיש אנשים באוקראינה שהתרגלו לחיות ככה", אמר.
שבועות לאחר מכן, פינייה ואנשיו הוצבו בבית ספר נטוש בעיירה שאת שמה הוא אינו זוכר. "כל השמות שם מוזרים," הוא אמר. יום אחד, הוא שמע פיצוץ מחריש אוזניים. החלונות התפוצצו ברסס של זכוכיות. תקיפה אווירית רוסית, הוא הניח.
"הופתענו שנשארנו בחיים", הוא נזכר שחשב כשהשקט חזר. מאוחר יותר נודע לו שמטוס קרב סילון אוקראיני ניסה להפיל כטב"ם רוסי גדול.
יחידתו של פינייה נשלחה אל סמוך לקווי האויב כדי לתצפת על עמדותיהם ולכוון אש ארטילרית. אף שהוא ביחידת סיור, הקרב והסיכוי למוות תמיד גברו ליד החזית. "זה היה כל־כך אינטנסיבי שאי אפשר היה להישאר מוצבים באותם מקומות במשך יותר מיומיים", אמר.
יום אחד אמר מפקד אוקראיני לפינייה שתקשורת רוסית שיורטה מעידה על כך שהיחידה שלו עשויה למצוא את עצמה נלחמת בקולומביאנים אחרים, ושאל מה יעשה במצב כזה. פינייה אמר שאנשיו ילחמו בהם כי כל מי שמתייצב לצד רוסיה הוא האויב, "בין אם הוא מהמדינה שלנו ובין אם לאו".
המציאות הייתה מורכבת יותר. צעיר קולומביאני אחד ביחידה של פינייה ראה זמן קצר לאחר מכן שני קולומביאנים בצד הרוסי קופצים לתעלה אוקראינית והורגים שני פרואנים ברימונים. "הוא לא יכול היה לעשות כלום. הוא היה מוכרח להסתתר", אמר פינייה על בן ארצו. תוך חודש הוא עזב, לאחר שאמר לחבריו לצוות שאינו יכול לסבול את העובדה שקולומביאנים הורגים פרואנים, אמר פינייה.
עבודות אחרות הן לעתים רחוקות טובות יותר, גם אם הן נראות כך. מגייס קולומביאני שעובד עבור לקוח מאיחוד האמירויות הציע בקיץ האחרון תפקידים של מפעילי רחפנים בתשלום של עד 6,000 דולר בחודש, בעבודה עבור מצביא לובי בגיבוי רוסיה. הקולומביאנים שקיבלו את התפקיד רק עברו דרך לוב לסודן, שם חלקם נהרגו בנובמבר כשהעבירו נשק עבור פלג במלחמת האזרחים במדינה.
הם הצטרפו לרשימה הולכת וגדלה. משרד החוץ של קולומביה קיבל בקשות להחזיר הביתה את גופותיהם של 186 חיילים שנהרגו באוקראינה, מספר הרוגים שהוא בין הגבוהים ביותר עבור לוחמים זרים במלחמה. 122 נוספים נחשבים נעדרים בקרב, לפי המשרד.
פינייה יודע שגם הוא עלול למות בעבודה. "אני מאמין באלוהים. מבחינתי, זה לא הסוף", אמר הקתולי האדוק על המוות. אם הוא ישרוד, ואוקראינה תגיע להסכם שלום, פינייה רואה הזדמנויות אחרות. "אני אנסה ללכת ולהילחם בישראל", אמר.