השופטת גילה כנפי-שטייניץ / צילום: דוברות הרשות השופטת
בג"ץ נגד השימוש העיוור שעושים עורכי דין בבינה מלאכותית בכתבי הטענות שהם מגישים - תוך שהם מפנים לאסמכתאות המתגלות ככוזבות. פסק דין תקדימי של השופטת גילה כנפי-שטייניץ, אשר אליו הצטרפו השופטים דוד מינץ ויוסף אלרון, קובע לראשונה סנקציות אפשריות בתחום - אך עדיין לא אוכף אותן על עורכת הדין שייצגה בתיק.
● השופטים קבעו: עדות נתניהו מוגבלת ל-14 ישיבות נוספות בלבד
● עורכי דין שימו לב, בקרוב תקום לכם תחרות מכיוון מפתיע
הפרשה שנדונה בפסק הדין הגיעה לבג"ץ במסגרת עתירה נגד החלטתו של בית הדין השרעי לערעורים בתיק גירושים. השופטת כנפי-שטייניץ דחתה את העתירה לגופה, אך ייחדה חלק ניכר מפסק הדין לתופעה הגוברת של שימוש מצד עורכי דין בבינה מלאכותית לצורך העלאת טענות המתגלות ככוזבות.
התופעה נחשפה במסגרת התיק אחרי שעורכת הדין שייצגה את העותרת מטעם הסיוע המשפטי הפנתה ל-36 פסקי דין של בית המשפט העליון, כולל ציטוטים שכביכול נלקחו מהם. אלא שפסקי הדין לא היו ולא נבראו.
עורכת הדין טענה בתחילה ל"טעות סופר" ולתקלה טכנית, אך בהמשך טענה כי הסתמכה על אתר "שהומלץ לה על-ידי קולגות שסמכה על עצתם", מבלי שטרחה לוודא זאת. עורכת הדין טענה כי הדבר נעשה בתום-לב ולא מתוך רצון להטעות את בית המשפט.
"פגיעה אנושה ביעילות הדיון"
השופטת כנפי-שטייניץ עמדה על היתרונות שבבינה המלאכותית עבור מערכת המשפט. בין היתר, במספר מדינות בארה"ב משתמשים בכלי כדי להעריך את המסוכנות של נאשמים, ובמקומות אחרים בעולם משתמשים בתוכנות כדי לנהל תיקים תוך תיעדוף לפי דחיפות ואיחוד בין תיקים קשורים. יתרונות נוספים כוללים את הגישה לערכאות, העמקת המחקר ושיפור כתבי הטענות, קיצור זמן ההליכים המשפטיים, השגת פשרות והפחתת העומס על מערכת המשפט.
עם זאת, במקרה זה הפנתה כאמור עורכת הדין שייצגה בתיק לפסקי דין ש"אינם אלא חיזיון תעתועים", כדברי כנפי-שטייניץ. משכך, קבעה השופטת, "עורך דין המגיש כתב בית-דין שתוכנו בדוי, תוך שהוא נסמך על אסמכתאות שאינן קיימות, מועל בחובותיו - כלפי בעל הדין אותו הוא מייצג; כלפי בית המשפט; כלפי הצד שכנגד; וכלפי מקצוע עריכת הדין".
השופטת התייחסה לפגיעה הקשה שיוצר שימוש שגוי בבינה מלאכותית באמון. לדבריה, "קריעת רקמת האמון שבין בית המשפט לעורך הדין עלולה לפגוע, לא רק בשאיפה להגיע לחקר האמת, אלא גם לפגוע פגיעה אנושה ביעילות הדיון. ללא אמון זה, יידרש בית המשפט, כמו גם הצד שכנגד, לוודא כל טענה ועובדה, באופן שישית עלויות מופרזות הן על הצדדים להליך והן על הציבור".
על רקע זה קבעה כנפי-שטייניץ כי "העלאת טענות כוזבות היא מופע חריג בחומרתו, המכרסם ביסודותיו של האמון הנתון לעורך הדין - אמון שקיומו חיוני לפעילותה התקינה של מערכת המשפט". גם הצד השני נפגע מטענות כוזבות, הדגישה כנפי-שטייניץ, שכן הוא נאלץ להשקיע משאבים בחשיפת ההטעיה.
הסנקציות: הוצאות אישיות ודין משמעתי
כיצד יפעל בית המשפט במקרים של שימוש פסול בבינה מלאכותית? בג"ץ קובע לראשונה כי ניתן יהיה לסלק על הסף הליך המבוסס על כתב טענות מטעה או שכולל טענות ואסמכתאות בדויות. "בית משפט זה לא יושיט סעד לטוען בפניו טענות כוזבות, ואפשר כי עתירתו תידחה על הסף בלא שטענותיו תידונה לגופן", נפסק. הסילוק על הסף יכול להיות גם בגלל שהמסמך שהוגש באמצעות בינה מלאכותית כולל טענות משפטיות כוזבות, ויכול לחול גם בתיקים אזרחיים.
סנקציה אפשרית נוספת היא הטלת הוצאות אישיות על עורך הדין שהגיש כתב טענות בדוי - ולא על הלקוח, הנושא לרוב בהוצאות. לפי ההחלטה, ההצדקה לכך נעוצה ב"חטא הכפול - הן כלפי בית המשפט, הן כלפי הלקוח עצמו. בהגשת כתב טענות פרי הזיית בינה מלאכותית, מבלי לוודא את אמיתות הטענות הכלולות בו, נפגע בראש ובראשונה האינטרס של הלקוח. במקרים מסוג זה, השתת הוצאות על הלקוח תהא בבחינת תשלום כפל: לא זו בלבד שנמנע ממנו ייצוג משפטי ראוי והולם, אלא שהוא אף יידרש לשאת במחיר התנהלותו הפגומה של בא-כוחו".
לבסוף מזכירה השופטת כנפי-שטייניץ כי עורכי דין המגישים כתבי טענות כוזבים עלולים לעמוד לדין משמעתי בהתאם לכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין. פסק הדין מציין בהקשר זה כי לשכת עורכי הדין פרסמה זה מכבר גילוי דעת בעניין החובות המוטלות על עורכי הדין סביב השימוש בבינה מלאכותית.
"לא לשפוך את התינוק עם המים"
במסגרת דחיית העתירה נגד בית הדין השרעי החליטה כנפי-שטייניץ שלא לנקוט פעולה כלשהי נגד עורכת הדין בתיק, שכן מדובר במקרה ראשון מסוגו. בעתיד, קבעה, על בתי המשפט לעשות שימוש בסמכויות הנתונות להם. "אין זו זכות אלא חובה", פסקה.
כנפי-שטייניץ חתמה את פסק הדין בכך שלנוכח היתרונות הגלומים בבינה המלאכותית, "אל לנו לשפוך את התינוק עם המים". לדבריה, "חובותיהם המקצועיות של עורכי דין דורשות לעשות בטכנולוגיה זו שימוש אחראי, זהיר וביקורתי, להבין לעומקן את יכולותיה ואת מגבלותיה, ולהתעדכן מעת לעת בכל הנוגע לחולשותיה וחוזקותיה. בפרט, אין הם רשאים להגיש לבית המשפט כתבי בית-דין שלא נבדקה אמינותם ודיוקם בדוק היטב, שלא לומר כתבי בית-דין מוטעים ומטעים, תוך הסתמכות עיוורת על הכלים האמורים".