גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בית המשפט העליון הכפיל את עונשם של עברייני פרוטקשן: "למען יראו וייראו"

השופט יוסף אלרון החמיר את עונשי המאסר של שני נאשמים שהורשעו בעבירות של סחיטה ואיומים, וקבע: "הענישה צריכה להיות משמעותית - 10 שנים לפחות" ● מומחי המשפט על פסק הדין החריג: "תמרור אזהרה לעבריינים שעשוי גם לחזק את האמון במערכת המשפט"

רכבים שרופים בקריית שמונה כחלק מתופעת הפרוטקשן / צילום: כב''ה צפון
רכבים שרופים בקריית שמונה כחלק מתופעת הפרוטקשן / צילום: כב''ה צפון

לא בכל יום מתערב בית המשפט העליון בגזרי דין שניתנו בבית המשפט המחוזי, ובוודאי שלא בכאלה שניתנו לאחר הודאה והסדר טיעון עם הנאשמים. אבל לאחרונה שופטי העליון לא רק התערבו אלא אף הכפילו את עונשיהם של נאשמים שהורשעו בעבירות סחיטה ואיומים - ובעיקר שידרו מסר שזו מכת מדינה שמצדיקה עונשי מאסר כבדים ומשמעותיים.

עורכי הדין הסתמכו על AI שהמציא פסקי דין ונתפסו על חם. בבג"ץ מנסים לעצור את התופעה
קרעי: הליך הדחת היועמ"שית יתחיל בשבועיים-שלושה הקרובים

שופט העליון יוסף אלרון, בהסכמת השופטים אלכס שטיין וחאלד כבוב, החמיר את עונשי המאסר של שני נאשמים שהורשעו בעבירות סחיטה ואיומים במסגרת פרשת חמורה של גביית "דמי חסות" (פרוטקשן) ביישוב טורעאן. מ־36 חודשי מאסר שנגזרו במחוזי על חמזה דחלה - ללא פחות מ־7 שנות מאסר בפועל. עונשו של הנאשם השני, נאיף דחלה, הוארך מ־31 חודשי מאסר ל־6 שנים.

שופטי העליון שידרו מסר הן לעבריינים והן לבתי המשפט הגוזרים את עונשם באשר לרמת הענישה שתושת מהיום ואילך על עבריינים בפרשות דומות. "במקרים שעניינם גביית 'דמי חסות', ובייחוד כאשר מדובר בריבוי עבירות ובמסכת עבריינית מתמשכת, שיטתית ורחבת־היקף, מן הראוי שייגזרו עונשי מאסר בפועל לתקופה משמעותית המגיעה לכדי 10 שנים ואף יותר", כתב אלרון בפסק הדין, והוסיף כי "מן הראוי שכל מי ששולח את ידו במעשים כבענייננו, יידע מה תהא תגובתה העונשית של מערכת המשפט... למען יראו וייראו".

השופט יוסף אלרון / צילום: שלומי יוסף

שם את ההרתעה במרכז

חמזה ונאיף דחלה הורשעו על־פי הודאתם בכתב אישום מתוקן בעבירות של איומים וסחיטה איומים במסגרת פרשה חמורה של גביית דמי חסות. כתב האישום בו הודו, המונה שישה אישומים, מגולל מסכת עבריינית מתמשכת של מעשי סחיטה באיומים והטלת אימה, שהופנתה כלפי בני היישוב טורעאן. חלק מהמתלוננים העבירו לשניים מאות אלפי שקלים. הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לעניין העונש, והמחוזי גזר עליהם כאמור 36 ו־30 חודשי מאסר בפועל, בהתאמה.

המדינה ערערה על העונשים באמצעות עו"ד יאיר חמודות מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה. העליון קיבל כאמור את הערעור, תוך שהוא קובע כי יש להחמיר בענישה בעבירות מהסוג שביצעו הנאשמים.

"אין המדובר באירוע נקודתי", כתב השופט אלרון, וציין כי השניים "לא בחלו בתוכן האיומים ומעשי הסחיטה, בעודם מתנהלים בכוחניות ובבריונות, משל היו 'אדוני הארץ'". על רקע כל אלה, ציין השופט, העונש שנקבע בעניינם "מקל עמם יתר על המידה, משאינו הולם את חומרת מעשיהם".

השופט אלרון הדגיש עד כמה חשובה ההרתעה של העבריינים בעבירות הסחיטה באיומים, שבשנים האחרונות "הפכו למכת מדינה". "התמודדות עם עבריינות מסוג זה מחייבת הטלת עונשי מאסר ממושכים מאחורי סורג ובריח. העבירות בהן עסקינן מערערות את מהלך החיים התקין של קורבנותיהן, גורמות להם לחוות מצוקה, השפלה ופחד, ואף מסבות להם נזקים רבים במישור הכלכלי והנפשי", כתב.

עוד הוסיף השופט כי בעבירות שעניינן גביית דמי חסות (פרוטקשן), החומרה נעוצה, בין היתר, בהיותן קלות לביצוע אך קשות לגילוי ולמניעה, וכן בהתנהלות העבריינית של הסוחטים שדורשים תמורה נאה כתנאי לכך שהנסחטים ובני ביתם יוכלו לחיות את חייהם בשלווה.

"בית המשפט עמד על השימוש הציני של המינוח שנטבע לתופעה זו - 'דמי חסות'. בכך, משתמע כי הסוחט 'מגן' על הנסחט ומעניק לו את 'חסותו'. אלא שלאמיתו של דבר, הנסחט לא ביקש ולא חפץ בחסות ובהגנה שהוצעו לו, אלא שהן נכפו עליו - ולא, יבולע לו", כתב אלרון.

הגם שלגישת אלרון היה ראוי לגזור 10 שנים ואף יותר על הנאשמים - בשל הכלל שלפיו ערכאת הערעור אינה ממצה את הדין, ובפרט כאשר היא מעלה את רף החומרה בקביעת עונשים, קבע את העונשים כאמור על 7 ו־6 שנות מאסר בפועל.

המסרים מחלחלים בשטח

לדברי עו"ד ששי גז, מוותיקי ובכירי הסנגורים בישראל, "בית המשפט העליון לא מתערב בגזרי דין בקלות, אך כשהוא עושה זאת, הוא מנחה את הדרך לערכאות תחתיו. אין ספק שכשהעליון כותב פסק דין חמור עם עלייה משמעותית בענישה, זה יוביל להחמרה בענישה בבתי המשפט. פסק דין קיצוני של העליון, שרואה את רוח התקופה ומה קורה בחברה, הוא סוג של אמירה שמבהירה שאנחנו נכנסים לעידן של החמרה בענישה בעבירות סחיטה באיומים".

"עם זאת", מוסיף עו"ד גז, "תמיד יהיו יוצאים מן הכלל, ותפקידם של הסנגורים להראות מדוע הלקוח שלהם שונה מהנאשמים בפסק הדין הזה, והמקרה פחות חמור. יהיו סטיות מרף הענישה הזה".

עוד אומר עו"ד גז כי המסרים של העליון מחלחלים ישירות אל העבריינים. "יש שני דברים שיוצרים הרתעה: הסיכוי להיתפס ורמת הענישה. ענישה כזאת מגיעה גם אל העבריין שיכול לשקול את המעשים שלו ולבחון האם הסיכון לא גבוה מדי. זה ישפיע לתקופה הקרובה, אבל השאלה היא מה יהיו העונשים בתיקים הבאים".

עו''ד ששי גז / צילום: יוסי כהן

איזון לצד ענישה

עו"ד שי רודה, מומחה למשפט פלילי, מוסיף כי פסק הדין הוא חלק ממגמה רחבה של החמרה בענישה בעבירות של סחיטה באיומים שנועדה להגביר את ההרתעה. לדבריו, "פסק הדין מהווה תמרור אזהרה לעבריינים באשר לחומרת הענישה הצפויה להם בעבירות סחיטה באיומים, ועשוי גם לחזק את אמון הציבור במערכת המשפט. ההחלטה משקפת את מדיניותו העקבית של העליון להחמיר את הענישה בעבירות אלימות חמורות, במטרה להגן על ביטחון הציבור ולמגר את הפשיעה. מדובר במסר חד־משמעי שעבירות של סחיטה באיומים וגביית דמי חסות לא ישתלמו. ייתכן גם כי תוביל להחמרה גם בעבירות אחרות של אלימות ופשיעה חמורה".

עו''ד שי רודה / צילום: ניר סלקמן

שרון נהרי, מומחה למשפט צווארון לבן, פלילי והסגרות, מסכים ואומר כי מדיניות הענישה המחמירה יותר "משדרת מסר שאין מקום לגלות סובלנות כלפי מי שמנסים לכפות בכוח ובאמצעות איומים שליטה כלכלית ופחד על בעלי עסקים ואזרחים נורמטיביים". הוא מוסיף כי "רצוי שההחמרה תלווה גם באכיפה מוגברת ובמתן כלים משפטיים ואופרטיביים לרשויות האכיפה, כדי להילחם באופן אפקטיבי בתופעה".

עו''ד שרון נהרי / צילום: ולדמיר דימה

עם זאת, לצד ההרתעה הנדרשת, נהרי מדגיש כי יש לוודא שמערכת המשפט שומרת על איזון בין ענישה מחמירה לבין זכויות הנאשמים. "לכן, אם רוצים החמרה, ראוי לעשות כן באמצעות חקיקה, חיזוק יחידות האכיפה הייעודיות ושיפור ההגנה על קורבנות הסחיטה", הוא מסכם.

עוד כתבות

פיחות בשער הדולר / צילום: Unsplash, Igor Omilaev

הפיחות בדולר פוגע בחברות הבינלאומיות שפועלות בישראל

חוזי עסקאות נדל"ן החלים כיום בישראל נקובים בשקלים ● פיחות שער הדולר - יחד עם העובדה שלא ניתן לשלם ישירות במטבע זר - מביאים לעלייה בדמי השכירות שנדרשות לשלם החברות הבינלאומיות השוכרות משרדים בישראל ● מה חברות כאלו עושות כדי לצמצם נזקים?

מטוס ATR-72-600 של חברת Airhaifa / צילום: אנתוני הרשקו

29 דולר לאתונה? המבצע החדש של אייר חיפה, והאותיות הקטנות

אייר חיפה מציעה טיסות החל מ־29 דולר לטיסות נבחרות במהלך פברואר ומרץ • משלחת ישראלית של קמעונאים וסטארט־אפים תשתתף לראשונה בתערוכת הקמעונאות הגדולה בעולם • אתר הטבילה קצר אל־יהוד נחנך מחדש לאחר שיפוץ בהשקעה של 25 מיליון שקל • עמותת איילים הקימה כפר סטודנטים חדש במטולה כחלק ממאמצי שיקום הצפון • וגם: מינויים חדשים בארקיע ובמשרד עוה"ד אגמון עם טולצ'ינסקי • אירועים ומינויים

מעונות הסטודנטים המתוכננים בקריית היובל, ירושלים / צילום: הדמיות שוורץ בסנוסוף אדריכלים

ארבעה מגדלים עם 28 קומות: מתיחת הפנים למעונות הסטודנטים בירושלים

הוועדה המקומית ירושלים המליצה על הפקדת תוכנית פינוי־בינוי למעונות סטודנטים בקריית היובל עם 750 יח"ד ● מינהל התכנון אישר תיקון לתמ"א 35 שיאפשר לחקלאים להקים מגורים זמניים לעובדים זרים בשטחי העיבוד ● ובשבוע הבא תדון המועצה הארצית בהרחבת קיבוץ נחל עוז ל־500 יח"ד ובהקמת אזור תעשייה סמוך ● חדשות השבוע בנדל"ן

המבצע של חברת שלום את נתן / צילום:  צילום מסך

"שלמו בעוד שנתיים": הפרויקט בקריית אונו שמציע דחיית תשלום למשך 24 חודשים

המבצע של חברת "שלום את נתן" מציע דירות אחרונות לקראת אכלוס במיקום טוב, אבל יש באזור מבצעים עם תנאי תשלום טובים יותר ● מאחורי המבצעים

אסף רפפורט, מייסד וויז / צילום: נתנאל טוביאס

האקזיט הגדול בתולדות המדינה מקבל את האישור הסופי

ועדת ההגבלים של האיחוד האירופי אישרה את עסקת הרכישה ההיסטורית של וויז הישראלית בידי גוגל ב-32 מיליארד דולר ● מדובר ברכישה הגדולה ביותר אי-פעם בישראל, ועסקה שתהפוך את ישראל למרכז פיתוח ומכירות אסטרטגי למוצרי סייבר בסביבת הענן של גוגל

בנקים בישראל

סקר שביעות הרצון של בנק ישראל: מי זכו לדירוגים המובילים?

הסקר בחן שורת קטגוריות, לרבות תפיסת ההוגנות, הביקורים בסניפים והשירות באפליקציות ● הבנקים הגדולים שבלטו: לאומי שהוביל בארבע קטגוריות שנבדקו ומזרחי טפחות שנתפס כהוגן והמומלץ ביותר ● וגם: ההצלחה של וואן זירו שנבחר לבנק ההוגן ביותר

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

כך מתכננת אל על להילחם בקנס הענק שהוטל עליה

אחרי שרשות התחרות הודיעה כי תשקול לקנוס את החברה ב-121 מיליון שקל בגין הזינוק במחירים במלחמה, באל על ינסו לשכנע בשימוע כי המחירים עלו באופן מתון - לעתים מסיבות שלא בשליטתם ● אך הקנס כבר נותן רוח גבית לתביעות ענק מצד לקוחות

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר / צילום: ענבל מרמרי

מכירות שיא, צמיחה משמעותית ברווחיות: טאואר מסכמת את שנת 2025

הכנסות יצרנית השבבים צמחו השנה בכ-9%, והגיעו לרמה של 1.57 מיליארד דולר ● במבט קדימה טאואר מעדכנת על הרחבת תוכנית ההוצאות ההוניות שלה ב-270 מיליון דולר ● לפ"י המנכ"ל ראסל אלוונגר, הרחבה זו תגדיל את כושר הייצור פי חמישה

מארק צוקרברג / צילום: ap, Jeff Chiu

המיליארדרים מקליפורניה נוהרים: גם צוקרברג רוכש בית בפלורידה

דרום פלורידה מושכת יותר ויותר מיליארדרים מקליפורניה, שרוצים להימנע מהמס החדש שמיועד לבעלי הון ● בין המצטרפים האחרונים לגל: מארק צוקרברג ופריסילה צ’אן, שרוכשים אחוזה יוקרתית באינדיאן קריק, שם כבר מתגוררים גם ג’ף בזוס וטום בריידי

מארק בניוף, מנכ''ל סיילספורס / צילום: ap, Markus Schreiber

מעל 1,400 עובדי סיילספורס במכתב נגד סוכנות ההגירה האמריקאית

עובדי סיילספורס דורשים מהמנכ"ל מארק בניוף לבטל את כל הקשרים העסקיים הפוטנציאליים עם ICE, לאחר שהתבדח על נוכחות סוכניה בכנס החברה בלאס וגאס ● מחאת העובדים מתפרצת בנקודת זמן רגישה עבור ענקית התוכנה, שמנייתה איבדה כ-27% מתחילת 2026

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר פרסום ברשתות החברתיות, 09.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

למה ביהמ"ש הורה לבן גביר לקדם קצינת משטרה?

ביהמ"ש פסק: השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר יחויב לקדם קצינת משטרה שהעידה במשפט נתניהו • הרוחות במערכת הפוליטית התלהטו, אבל מה באמת נקבע בפסיקה? • המשרוקית של גלובס

בוונצואלה מכחישים: לא הסכמנו לשלוח נפט לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ממשלת ונצואלה "מכחישה באופן מוחלט" את הדיווחים שאישרה משלוח נפט לישראל, באינדונזיה דנים בכמות החיילים שישלחו לכוח השלום בעזה, וביקור הנשיא הרצוג באוסטרליה הוביל להפגנות נגד ישראל • כותרות העיתונים בעולם

נסים קחלון בבית הצדף בהרצליה / צילום: עמית מרטין מנשרוף, N12

המחוזי קבע: האמן בן ה-80 יפנה את "בית הצדף" בהרצליה

לפני כ-50 שנה האמן ניסים קחלון בנה את ביתו על צוק מעל חוף סידני עלי בהרצליה, חצב בו מבוך של מנהרות עם פסיפס ועיטורים, וחי שם מאז ● המשרד להגנת הסביבה הוציא צו להריסת המבנה הלא חוקי בשל פגיעה בסביבה החופית, קחלון ערער על כך - וכעת הפסיד בערעור וייאלץ להתפנות מהמקום

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד Wiz

כך התכווץ האקזיט הגדול בתולדות ישראל בכמעט 20 מיליארד שקל

האישור המיוחל מהאיחוד האירופי הגיע, ועסקת הענק לרכישת וויז על ידי גוגל מתקרבת לקו הסיום ● מאז ההכרזה הראשונה על העסקה התחזק השקל דרמטית, והכנסות המדינה ובעלי המניות בישראל יתכווצו ● וגם: איך התחמקה גוגל מהרדאר הבריטי

הייניקן. ''מעדיפים משקאות אחרים'' / צילום: ap, J. David Ake

הדור הצעיר נוטש את הבירה: הייניקן יוצאת לפיטורי אלפי עובדים

על פי אנליסטים של שוק האלכוהול, הירידה במכירות נובעת ככל הנראה מהימנעות של הדורות הצעירים משתיית משקאות אלכוהוליים, ומשתיית בירה מסיבות בריאותיות ● על פי דיווח שהתפרסם, הייניקן תפטר בין 5,000 ל-6,000 עובדים בשנתיים הקרובות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות קלות, בעקבות דוח התעסוקה; מניות התוכנה ירדו

הנאסד"ק ירד בכ-0.2% ● דוח התעסוקה החזק מן הצפוי מרחיק את הורדת הריבית הבאה של הפדרל ריזרב ● תשואות האג"ח הממשלתיות טיפסו ● מניית קורנית זינקה בכ-20% לאחר הדוחות ● מחירי הנפט עלו על רקע המתיחות בין ארה"ב לאיראן ● הביטקוין ירד ונסחר סביב 67 אלף דולר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

מרוץ ה-AI הופך להימור הגדול בתולדות הטכנולוגיה: מי ישלם את החשבון?

ענקיות הטכנולוגיה ישקיעו השנה כ-660 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ● הסכום הגבוה מאתגר אפילו את יצרניות המזומנים הגדולות בעולם ● מהו הפתרון המתפתח במחשכים, ומדוע הוא מזכיר את כשלי הסאב-פריים ● וגם: באילו מניות לשקול להשקיע, ומאילו להיזהר?

תמונה מתוך הפרסומת של קמפיין ''ברית הריבוע הכחול נגד שנאה'' / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"מביכה" ו"הרסנית": פרסומת נגד אנטישמיות גרמה לסערה בארה"ב

בסופרבול הוקרנה השבוע פרסומת נגד אנטישמיות - והרוחות סערו ● וגם: מה עשוי לסמל את השתלטות הבינה המלאכותית על הפרסומות המוקרנות במשחקי הגמר של אליפות הפוטבול האמריקאית

שדה התעופה בהרצליה / צילום: נועם הרמן

בעיית הזיהום בשדה דב מתרחבת: גם שדה התעופה בהרצליה ייבדק

הזיהום שהתגלה בקרקעות שדה דב הספיקה להפתיע רבים בענף הנדל"ן, ולגלובס נודע שצפויה בדיקה גם בשטח שדה התעופה בהרצליה ● רק לאחרונה נמכרו בו קרקעות לכמעט אלף דירות ● המהנדסת רוני בריל: "זו מגיפה עולמית"

מדד ת''א שובר שיא חדש / צילום: Shutterstock

שוב שוברת שיאים: הכוחות שמזניקים את הבורסה בת"א

הבורסה בת"א כבר עלתה ב־15% מתחילת השנה - הרבה מעל השווקים בעולם ● המומחים תולים זאת במכלול סיבות - משובם של הזרים, דרך התנפלות הציבור בישראל ועד היחלשות איראן ● מדוע המניות הגדולות מובילות את העליות, ולמי מומלץ "לקחת חלק מהכסף הביתה"