גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בית המשפט העליון הכפיל את עונשם של עברייני פרוטקשן: "למען יראו וייראו"

השופט יוסף אלרון החמיר את עונשי המאסר של שני נאשמים שהורשעו בעבירות של סחיטה ואיומים, וקבע: "הענישה צריכה להיות משמעותית - 10 שנים לפחות" ● מומחי המשפט על פסק הדין החריג: "תמרור אזהרה לעבריינים שעשוי גם לחזק את האמון במערכת המשפט"

רכבים שרופים בקריית שמונה כחלק מתופעת הפרוטקשן / צילום: כב''ה צפון
רכבים שרופים בקריית שמונה כחלק מתופעת הפרוטקשן / צילום: כב''ה צפון

לא בכל יום מתערב בית המשפט העליון בגזרי דין שניתנו בבית המשפט המחוזי, ובוודאי שלא בכאלה שניתנו לאחר הודאה והסדר טיעון עם הנאשמים. אבל לאחרונה שופטי העליון לא רק התערבו אלא אף הכפילו את עונשיהם של נאשמים שהורשעו בעבירות סחיטה ואיומים - ובעיקר שידרו מסר שזו מכת מדינה שמצדיקה עונשי מאסר כבדים ומשמעותיים.

עורכי הדין הסתמכו על AI שהמציא פסקי דין ונתפסו על חם. בבג"ץ מנסים לעצור את התופעה
קרעי: הליך הדחת היועמ"שית יתחיל בשבועיים-שלושה הקרובים

שופט העליון יוסף אלרון, בהסכמת השופטים אלכס שטיין וחאלד כבוב, החמיר את עונשי המאסר של שני נאשמים שהורשעו בעבירות סחיטה ואיומים במסגרת פרשת חמורה של גביית "דמי חסות" (פרוטקשן) ביישוב טורעאן. מ־36 חודשי מאסר שנגזרו במחוזי על חמזה דחלה - ללא פחות מ־7 שנות מאסר בפועל. עונשו של הנאשם השני, נאיף דחלה, הוארך מ־31 חודשי מאסר ל־6 שנים.

שופטי העליון שידרו מסר הן לעבריינים והן לבתי המשפט הגוזרים את עונשם באשר לרמת הענישה שתושת מהיום ואילך על עבריינים בפרשות דומות. "במקרים שעניינם גביית 'דמי חסות', ובייחוד כאשר מדובר בריבוי עבירות ובמסכת עבריינית מתמשכת, שיטתית ורחבת־היקף, מן הראוי שייגזרו עונשי מאסר בפועל לתקופה משמעותית המגיעה לכדי 10 שנים ואף יותר", כתב אלרון בפסק הדין, והוסיף כי "מן הראוי שכל מי ששולח את ידו במעשים כבענייננו, יידע מה תהא תגובתה העונשית של מערכת המשפט... למען יראו וייראו".

השופט יוסף אלרון / צילום: שלומי יוסף

שם את ההרתעה במרכז

חמזה ונאיף דחלה הורשעו על־פי הודאתם בכתב אישום מתוקן בעבירות של איומים וסחיטה איומים במסגרת פרשה חמורה של גביית דמי חסות. כתב האישום בו הודו, המונה שישה אישומים, מגולל מסכת עבריינית מתמשכת של מעשי סחיטה באיומים והטלת אימה, שהופנתה כלפי בני היישוב טורעאן. חלק מהמתלוננים העבירו לשניים מאות אלפי שקלים. הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לעניין העונש, והמחוזי גזר עליהם כאמור 36 ו־30 חודשי מאסר בפועל, בהתאמה.

המדינה ערערה על העונשים באמצעות עו"ד יאיר חמודות מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה. העליון קיבל כאמור את הערעור, תוך שהוא קובע כי יש להחמיר בענישה בעבירות מהסוג שביצעו הנאשמים.

"אין המדובר באירוע נקודתי", כתב השופט אלרון, וציין כי השניים "לא בחלו בתוכן האיומים ומעשי הסחיטה, בעודם מתנהלים בכוחניות ובבריונות, משל היו 'אדוני הארץ'". על רקע כל אלה, ציין השופט, העונש שנקבע בעניינם "מקל עמם יתר על המידה, משאינו הולם את חומרת מעשיהם".

השופט אלרון הדגיש עד כמה חשובה ההרתעה של העבריינים בעבירות הסחיטה באיומים, שבשנים האחרונות "הפכו למכת מדינה". "התמודדות עם עבריינות מסוג זה מחייבת הטלת עונשי מאסר ממושכים מאחורי סורג ובריח. העבירות בהן עסקינן מערערות את מהלך החיים התקין של קורבנותיהן, גורמות להם לחוות מצוקה, השפלה ופחד, ואף מסבות להם נזקים רבים במישור הכלכלי והנפשי", כתב.

עוד הוסיף השופט כי בעבירות שעניינן גביית דמי חסות (פרוטקשן), החומרה נעוצה, בין היתר, בהיותן קלות לביצוע אך קשות לגילוי ולמניעה, וכן בהתנהלות העבריינית של הסוחטים שדורשים תמורה נאה כתנאי לכך שהנסחטים ובני ביתם יוכלו לחיות את חייהם בשלווה.

"בית המשפט עמד על השימוש הציני של המינוח שנטבע לתופעה זו - 'דמי חסות'. בכך, משתמע כי הסוחט 'מגן' על הנסחט ומעניק לו את 'חסותו'. אלא שלאמיתו של דבר, הנסחט לא ביקש ולא חפץ בחסות ובהגנה שהוצעו לו, אלא שהן נכפו עליו - ולא, יבולע לו", כתב אלרון.

הגם שלגישת אלרון היה ראוי לגזור 10 שנים ואף יותר על הנאשמים - בשל הכלל שלפיו ערכאת הערעור אינה ממצה את הדין, ובפרט כאשר היא מעלה את רף החומרה בקביעת עונשים, קבע את העונשים כאמור על 7 ו־6 שנות מאסר בפועל.

המסרים מחלחלים בשטח

לדברי עו"ד ששי גז, מוותיקי ובכירי הסנגורים בישראל, "בית המשפט העליון לא מתערב בגזרי דין בקלות, אך כשהוא עושה זאת, הוא מנחה את הדרך לערכאות תחתיו. אין ספק שכשהעליון כותב פסק דין חמור עם עלייה משמעותית בענישה, זה יוביל להחמרה בענישה בבתי המשפט. פסק דין קיצוני של העליון, שרואה את רוח התקופה ומה קורה בחברה, הוא סוג של אמירה שמבהירה שאנחנו נכנסים לעידן של החמרה בענישה בעבירות סחיטה באיומים".

"עם זאת", מוסיף עו"ד גז, "תמיד יהיו יוצאים מן הכלל, ותפקידם של הסנגורים להראות מדוע הלקוח שלהם שונה מהנאשמים בפסק הדין הזה, והמקרה פחות חמור. יהיו סטיות מרף הענישה הזה".

עוד אומר עו"ד גז כי המסרים של העליון מחלחלים ישירות אל העבריינים. "יש שני דברים שיוצרים הרתעה: הסיכוי להיתפס ורמת הענישה. ענישה כזאת מגיעה גם אל העבריין שיכול לשקול את המעשים שלו ולבחון האם הסיכון לא גבוה מדי. זה ישפיע לתקופה הקרובה, אבל השאלה היא מה יהיו העונשים בתיקים הבאים".

עו''ד ששי גז / צילום: יוסי כהן

איזון לצד ענישה

עו"ד שי רודה, מומחה למשפט פלילי, מוסיף כי פסק הדין הוא חלק ממגמה רחבה של החמרה בענישה בעבירות של סחיטה באיומים שנועדה להגביר את ההרתעה. לדבריו, "פסק הדין מהווה תמרור אזהרה לעבריינים באשר לחומרת הענישה הצפויה להם בעבירות סחיטה באיומים, ועשוי גם לחזק את אמון הציבור במערכת המשפט. ההחלטה משקפת את מדיניותו העקבית של העליון להחמיר את הענישה בעבירות אלימות חמורות, במטרה להגן על ביטחון הציבור ולמגר את הפשיעה. מדובר במסר חד־משמעי שעבירות של סחיטה באיומים וגביית דמי חסות לא ישתלמו. ייתכן גם כי תוביל להחמרה גם בעבירות אחרות של אלימות ופשיעה חמורה".

עו''ד שי רודה / צילום: ניר סלקמן

שרון נהרי, מומחה למשפט צווארון לבן, פלילי והסגרות, מסכים ואומר כי מדיניות הענישה המחמירה יותר "משדרת מסר שאין מקום לגלות סובלנות כלפי מי שמנסים לכפות בכוח ובאמצעות איומים שליטה כלכלית ופחד על בעלי עסקים ואזרחים נורמטיביים". הוא מוסיף כי "רצוי שההחמרה תלווה גם באכיפה מוגברת ובמתן כלים משפטיים ואופרטיביים לרשויות האכיפה, כדי להילחם באופן אפקטיבי בתופעה".

עו''ד שרון נהרי / צילום: ולדמיר דימה

עם זאת, לצד ההרתעה הנדרשת, נהרי מדגיש כי יש לוודא שמערכת המשפט שומרת על איזון בין ענישה מחמירה לבין זכויות הנאשמים. "לכן, אם רוצים החמרה, ראוי לעשות כן באמצעות חקיקה, חיזוק יחידות האכיפה הייעודיות ושיפור ההגנה על קורבנות הסחיטה", הוא מסכם.

עוד כתבות

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

אבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: יח''צ

לקראת רכישת הוט מובייל: לאומי משקיע בדלק ישראל לפי שווי של מיליארד שקל

לפי המתווה המגובש, לאומי פרטנרס צפוי להזרים מעל ל-200 מיליון שקל לדלק ישראל ● לפני כחודש חתמה דלק ישראל על מזכר הבנות לפיו בכוונתה לרכוש את חברת הסלולר של הוט תמורת כ-1.9 מיליארד שקל ● העסקה תאפשר לדלק ישראל להיערך לביצוע העסקה

יו''ר מטה התכנון, עו''ד שלומי הייזלר / צילום: לע''מ

ברקע העימות עם האוצר: בית חולים הדסה מצרף את מנכ"ל המשרד הקודם

בית חולים הדסה הודיע על מינוי שלומי הייזלר לחבר דירקטוריון, לאחר שבשבועות האחרונים החריפו העימותים בין בית החולים שבירושלים לבין משרד האוצר ● בכיר בהדסה מודה כי המאבק מול אגף התקציבים ו"מחלוקת על חוב של המדינה להדסה של יותר מ־800 מיליון שקל" היו ברקע

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

יגאל דמרי, בעלי י.ח דמרי / צילום: אייל פישר

דרמה בתחתית: מי החברות שיפסידו מכניסת פאלו אלטו

נכון להיום, חברת הנדל"ן דמרי נמצאת בדרך הבטוחה החוצה מהמדד שכן היא במקום ה-46 בבורסה ● אלא שבנוסף אליה עלולה לצאת עוד חברה, שכן חברת הנדל"ן המניב והדאטה סנטרים מגה אור מתמקמת בימים אלה בתוך 30 הגדולות, מה שמקנה גם לה כרטיס כניסה לת"א 35

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה - בנק ישראל לא צפוי להתערב / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, UNSPLASH

"הדולר בדרך לפחות משלושה שקלים, וזה יקרה הרבה יותר מהר ממה שחושבים"

המטבע המקומי נמצא ברמה החזקה ביותר זה 30 שנה מול הדולר, ובשוק מעריכים כי התנאים תומכים בהמשך הייסוף ● בלידר מעריכים כי בנק ישראל לא צפוי להתערב, אלא בתרחיש קיצון ● לצד היתרונות, 21% מהעסקים מתלוננים על "פגיעה חמורה ברווחיות"

שלמה אליהו, ערן גריפל, יאיר המבורגר,אלפרד אקירוב, ג'ארד קושנר / איור: גיל ג'יבלי

אחרי זינוק של 500% בפחות משלוש שנים, האם למניות הללו יש עוד לאן לעלות?

מדד הביטוח טס במעל 500% מאז פרוץ המלחמה, ובעלי המניות המרכזיים בחמש החברות הגדולות נהנו מעלייה של יותר מ-40 מיליארד שקל בשווי החזקותיהם ● בראש המרוויחים משפחת גורביץ'-גריפל השולטת במנורה, ואחריה משפחת המבורגר (הראל), שלמה אליהו (מגדל), ג'ארד קושנר (הפניקס) ואלפרד אקירוב (כלל) ● מדוע קופצות מניות הביטוח, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד Wiz

כך התכווץ האקזיט הגדול בתולדות ישראל בכמעט 20 מיליארד שקל

האישור המיוחל מהאיחוד האירופי הגיע, ועסקת הענק לרכישת וויז ע"י גוגל מתקרבת לקו הסיום ● מאז ההכרזה הראשונה על העסקה השקל התחזק דרמטית, והכנסות המדינה ובעלי המניות בישראל יתכווצו ● וגם: איך התחמקה גוגל מהרדאר הבריטי

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

אחרי שנכנס לתפקיד המנכ"ל: המינויים של איתמר פורמן בהנהלת ישראכרט

חברת האשראי הודיעה על מינויו של אייל בן-חיים, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, לתפקיד ראש חטיבת העסקים ● בנוסף, אדר גורן תקודם ותמונה לתפקיד סמנכ"לית דאטה, דיגיטל ושיווק

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

שריפה כתוצאה ממטח של חיזבאללה בכניסה לקריית שמונה (יולי 2024) / צילום: Reuters, Avi Ohayon

מצפון תיפתח הטובה: לא שוליים שצריך להציל, אלא מרכז שיש לבנות

חיזוק הצפון ושיקומו מנזקי המלחמה אינו משימה משנית אלא אתגר כלכלי־לאומי מהותי ● הצפון דורש מהלך עומק של חיזוק מבני וארוך־טווח, ולא מענה נקודתי ● בהקשר הזה תפקידו של המגזר העסקי הוא קריטי - וכאן יש צורך לא רק בסיוע, אלא בשותפות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים