בינה מלאכותית | אילוסטרציה: Shutterstock
פסק דין תקדימי שפרסם אתמול (א') בג"ץ יוצא בחריפות נגד השימוש מצד עורכי דין בתוכנות בינה מלאכותית (AI) לצורך הכנה של כתבי טענות - תוך שהם מפנים לאסמכתאות המתגלות כמומצאות. פסק דין תקדימי של השופטת גילה כנפי-שטייניץ, אשר אליה הצטרפו השופטים דוד מינץ ויוסף אלרון, קובע לראשונה סנקציות אפשריות בתחום - אך נמנע בשלב זה מלאכוף אותן, כיוון שמדובר במקרה ראשון מסוגו.
● קרעי: הליך הדחת היועמ"שית יתחיל בשבועיים-שלושה הקרובים
● השופטים קבעו: עדות נתניהו מוגבלת ל-14 ישיבות נוספות בלבד
הפרשה הגיעה לבג"ץ במסגרת עתירה נגד החלטתו של בית הדין השרעי לערעורים בתיק גירושים. השופטת כנפי-שטייניץ דחתה את העתירה לגופה, אך גילתה כי עורכת הדין שייצגה את העותרת הפנתה ל-36 פסקי דין ש"לא היו ולא נבראו".
עורכת הדין טענה בתחילה לתקלה טכנית, אך בהמשך אמרה כי הסתמכה בתום-לב על אתר "שהומלץ לה על-ידי קולגות שסמכה על עצתם", מבלי שטרחה לוודא זאת.
השופטת כנפי-שטייניץ עמדה בפסק הדין על היתרונות שבבינה המלאכותית, בין היתר עבור התייעלות בתחום ניהול התיקים, קיצור זמנים והפחתת העומס על מערכת המשפט.
אלא שבמקרה זה הפנתה כאמור עורכת הדין שייצגה בתיק לפסקי דין ש"אינם אלא חזיון תעתועים", כדברי השופטת. משכך, קבעה כנפי-שטייניץ, "עורך דין המגיש כתב בית-דין שתוכנו בדוי, תוך שהוא נסמך על אסמכתאות שאינן קיימות, מועל בחובותיו, כלפי בעל הדין אותו הוא מייצג; כלפי בית המשפט; כלפי הצד שכנגד; וכלפי מקצוע עריכת הדין".
"קריעת רקמת האמון"
כנפי-שטייניץ התייחסה לפגיעה שיוצר שימוש פסול בבינה מלאכותית באמון. לדבריה, "קריעת רקמת האמון שבין בית המשפט לעורך הדין עלולה לפגוע לא רק בשאיפה להגיע לחקר האמת, אלא גם לפגוע פגיעה אנושה ביעילות הדיון. ללא אמון זה יידרש בית המשפט, כמו גם הצד שכנגד, לוודא כל טענה ועובדה, באופן שישית עלויות מופרזות הן על הצדדים להליך והן על הציבור".
על רקע זה קבעה כנפי-שטייניץ כי "העלאת טענות כוזבות היא מופע חריג בחומרתו, המכרסם ביסודותיו של האמון הנתון לעורך הדין - אמון שקיומו חיוני לפעילותה התקינה של מערכת המשפט".
חידוש מרכזי לא פחות בפסק הדין נוגע לסנקציות על שימוש פסול ב-AI. בג"ץ קובע לראשונה כי ניתן יהיה לסלק על הסף הליך המבוסס על כתב טענות מטעה או שכולל טענות ואסמכתאות בדויות. "בית משפט זה לא יושיט סעד לטוען בפניו טענות כוזבות, ואפשר כי עתירתו תידחה על הסף בלא שטענותיו תידונה לגופן".
ניתן יהיה גם להטיל הוצאות אישיות על עורך דין שהגיש כתב טענות בדוי - ולא על הלקוח. "השתת הוצאות על הלקוח תהא בבחינת תשלום כפל: לא זו בלבד שנמנע ממנו ייצוג משפטי ראוי והולם, אלא שהוא אף יידרש לשאת במחיר התנהלותו הפגומה של בא-כוחו".
עורכי דין המגישים מידע מומצא עלולים גם לעמוד לדין משמעתי. כנפי-שטייניץ הזכירה כי לשכת עורכי הדין פרסמה זה כבר גילוי דעת בעניין החובות המוטלות על עורכי הדין סביב השימוש בבינה מלאכותית.
בגלל שמדובר היה במקרה ראשון מסוגו, בג"ץ החליט שלא לנקוט פעולה נגד עורכת הדין בתיק. אך בעתיד, נקבע, על בתי המשפט לעשות שימוש בסמכויות הנתונות להם: "אין זו זכות אלא חובה".
שטייניץ חתמה את פסק הדין בכך שלנוכח היתרונות הגלומים בבינה המלאכותית, "אל לנו לשפוך את התינוק עם המים". לדבריה, "חובותיהם המקצועיות של עורכי הדין דורשות לעשות בטכנולוגיה זו שימוש אחראי, זהיר וביקורתי... אין הם רשאים להגיש לבית המשפט כתבי בית-דין שלא נבדקה אמינותם ודיוקם בדוק היטב, שלא לומר כתבי בית-דין מוטעים ומטעים, תוך הסתמכות עיוורת על הכלים האמורים".
עו"ד יגאל קולוף, שותף במשרד וקסלר ברגמן, מציין כי "פסק הדין ממחיש כיצד הסתמכות בלתי מבוקרת על בינה מלאכותית אינה בגדר טעות טכנית, אלא רשלנות מקצועית חמורה. עורכי הדין נדרשים לאמץ סטנדרטים מוגברים של בקרה וזהירות, שכן מי שלא יוודא את נכונות המסמכים שהוא מגיש, יסתכן לא רק בפגיעה במעמדו המקצועי ובהוצאות אישיות, אלא גם במחיקת תביעות הלקוחות שלו - מה שעלול להסב להם נזק בלתי הפיך".
"מעשה שלא ייעשה"
חוסר הסבלנות שהפגין בג"ץ כלפי השימוש הפסול שעושים עורכי דין ב-AI נובע במידה רבה מהתרחבות התופעה בקרב בתי המשפט. כך, שופט בית משפט השלום בנוף הגליל-נצרת, דניאל קירס, מצא באוגוסט 2024 כי עורך הדין של התובעת ציטט החלטות מומצאות של העליון. השופט העביר את הממצאים ללשכה המשפטית של הנהלת בתי המשפט, והעניק זמן נוסף לנתבעת בגלל "ההתנהלות החמורה".
בית משפט השלום בירושלים מצא בדצמבר האחרון כי בערעור על החלטה של רשם ההוצאה לפועל בתיק מזונות הפנה עורך הדין לפסקי דין שאינם קיימים. "המעשה חמור", קבע השופט ציון סהראי, והוסיף כי "מדובר במעשה שלא ייעשה, לא בחוסר תשומת-לב ובוודאי שלא בידיעה". השופט הטיל על המבקש לשלם הוצאות למדינה בגובה 1,000 שקל.
באותו חודש פסל בית משפט השלום בחיפה מסמך של ניתוח תיעוד רפואי, שהוכן על-ידי חברת ביטוח באמצעות AI. חברת הביטוח ביקשה להעביר את המסמך לעיונו של מומחה רפואי. השופטת טלי מירום קבעה כי "מסמך מבוסס AI מעלה חשש להטיות מוכוונות אשר יש בהן כדי לפגום, ולו באופן בלתי מודע, בעצמאות שיקול-דעתו של המומחה ובאובייקטיביות שלו".
עו"ד יעקב אנוך, ראש תחום מיזוגים ורכישות ו-AI במשרד פירון, אומר כי "השאלה האמיתית, שחורגת הרבה מהשימוש בתחום המשפט, היא באילו מבחנים צריך לעמוד כלי AI, כדי שהשימוש בו, בלי בדיקה עצמאית, לא ייחשב עוד לרשלנות". לדבריו, המענה לכך יגיע ככל שהטכנולוגיה בענף תתפתח.