מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', בוועידת שוק ההון לחיסכון ארוך-טווח באילת / צילום: מורג ביטן
"ינואר 2025 היה החודש גבייה הטוב ביותר של מדינת ישראל מאז ומעולם במסים, בפער מהפעם הקודמת שהייתה גבייה כל-כך טובה היה בינואר 2022. עכשיו גבינו קרוב ל-62 מיליארד שקל ממסים, סכום חסר תקדים. אנחנו צפינו בערך 54 מיליארד שקל ובסוף זה הגיע ל-62 מיליארד שקל. ככל והצמיחה במשק תמשיך אנחנו צופים גבייה של 475 מיליארד סה"כ בשנת 2025" - כך אמר היום (ג') מנהל רשות המסים, עו"ד שי אהרונוביץ', בוועידת שוק ההון לחיסכון ארוך-טווח.
● עורכי דין שימו לב, בקרוב תקום לכם תחרות מכיוון מפתיע
● תיקון החוק, הטבת המס וחברות ההייטק שירוויחו
מדובר בנתונים המשקפים יותר מכל את נטל המסים החדשים המוטלים על כתפי הציבור בעקבות חוק ההסדרים והתקציב האחרון שגובש לשנת 2025. את העלייה הדרמטית בהכנסות ממסים ישירים מייחסים באוצר לעלייה בכל סעיפי ההכנסות, כאשר עיקר העלייה במסים העקיפים נבעה מעלייה בהכנסות ממע"מ, כפי הנראה, בגלל עלייה בצריכה בסוף שנת 2024 טרם העלאת שיעור המע"מ ל-18%.
חלק משמעותי מסכום הגבייה חסר התקדים בינואר השנה מיוחס גם לגביית המס בגין דיבידנדים שחולקו בדצמבר 2024 שעמדה על למעלה מ-9 מיליארד שקל - גבייה השקולה לגבייה שנתית מלאה מדיבידנד בשנים האחרונות. הנתון החריג נולד על רקע "רפורמת הרווחים הכלואים" ועליית מס היסף (מס העשירים) ב-2% נוספים.
הנתונים משקפים את הסחרור אליו נכנסו מאות חברות במשק - חברות ארנק וחברות מעטים (עד חמישה בעלי מניות) - שרבות מהן מיהרו לבצע חלוקות דיבידנד בטרם יחולו עליהן גזירות המס החדשות במסגרת הרפורמה, בהן תשלום מס שולי (חברות עם רווחים לא מחולקים מתחת ל-750 אלף שקל אינן נכנסות לתחולת החוק) ומס ריבית על רווחים לא מחולקים.
"אחד המאבקים הקשים"
אהרונוביץ' התייחס לכך ואמר כי "מדובר באותה רפורמת רווחים הכלואים, בשם העממי שהיא קיבלה, שהיה לנו ברור ברגע שנכנסנו לזה שזה הולך להיות אחד המאבקים הקשים ביותר, כי זה באמת לגעת ברווחים צבורים. מחלקת הכלכלה, אגף הכלכלה בתוך רשות המסים והכלכלן של רשות המסים חישבו שמסתובבים לפחות כ-150 מיליארד שקל כאלה בתוך מאזנים של חברות, רווחים שלא מושקעים בפיתוח החברה, בפיתוח העסקי של החברה, אלא רווחים שמושקעים או בהחזקת נדל"ן פסיבי או של מניות, אס אנד פי וכו', מניות לא של חברות בנות שהן באמת החזקה מהותית, אלא החזקה בעיקר של ניירות ערך וכו'. חברה שדוגרת על מיליארד שקל או שתשלם 2% או שתיקח 6% מתוך המיליארד, ואגב ב 2025 זה 5% סוג של הוראת שעה, 5% מתוך זה תחלק בפועל ועל זה כמובן יהיה מס על הדיבידנד".
אהרונוביץ' התייחס לצרכים שהמלחמה הולידה ואמר כי ״עקב מלחמה מהקשות ביותר שידעה מדינת ישראל נוצר צורך לעשות צעדים כדי שכמובן המדינה לא תיכנס לסחרור של גירעון שהולך וגדל, אלא שנצליח להתגבר על הגירעון והוא יהיה חד-פעמי ונחזור למתווה של הקטנת גירעון וצמיחה. בעיקר צעדים מיסויים שתפקידם בסופו של דבר להביאו בין 30 ל-40 מיליארד שקל בשנה באופן פרמננטי, לא חד-פעמי, אז כמובן שנעשו מספר צעדים והמשמעותיים ביותר שנעשו כרגע, חוץ מהעלאת המע"מ שבעיני הוא לא צעד חכם אבל אין ברירה בתקופה כזאת״.
באשר לפיצויים המשולמים בעקבות המלחמה, אמר כי "קרן הפיצויים שמתופעלת ומנוהלת ע"י רשות המסים, כמובן עובדת במלוא הקיטור מאז ה-7 באוקטובר 2023. מבחינת נזקים עקיפים הוגשו כבר קרוב ל- 630,000 תביעות, רובן הגדול כמובן כבר שולם, מעל 90% כמדומני ואפילו מעבר לזה, 95% שולמו. שילמנו מעל 17 מיליארד ומעריכים שהנזקים העקיפים יגיעו ל- 20 מיליארד בערך".
אהורונוביץ' הוסיף והתייחס למקורות כספיים נוספים שקיימים, ואמר כי "מערכת הפטורים של מדינת ישראל שווה 80-90 מיליארד שקל בשנה. אם היינו מחר בבוקר מחליטים שמבטלים את כל הפטורים שקיימים, היינו מביאים כנראה כל שנה אוטומטית עוד 90 מיליארד שקל למדינת ישראל".
מזה שנים קראו מנהלי רשות המסים לבטל לא מעט פטורים ממס שקיימים, בהם הפטור ממיסוי על הכנסות משכריות עד 5,600 שקל ופטורים נוספים, אך ללא הצלחה. גם אהרונוביץ' קורא לבטל את הפטור מהכנסות משכירות ובין היתר אמר "צריך גם לבטל את הפטור על הכנסות משכ"ד או הקלות במס שיש על הכנסות משכ"ד".