גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"עוינות חסרת תקדים כלפי נשים": משרדי הממשלה בשפל מגדרי

רק שתי נשים מונו בתחילת הקדנציה למנכ"לי משרדי הממשלה הנוכחית, וגם הן כבר לא מכהנות בתפקיד ● בבג"ץ אומנם הכריעו שהמדיניות חייבת להשתנות, אך בינתיים העסקים נמשכים כרגיל ● "יש לזה השפעה שמחלחלת לדרגות הנמוכות ומובילה לעזיבה של השירות הציבורי. נשים מתלבטות אם להישאר" ● הנשים המשפיעות, הרשימה השנתית של גלובס    

מפגש מנכ''לים בתחילת כהונת הממשלה הנוכחית. ''הפרה בוטה של החוק'' / צילום: חיים צח, לע''מ
מפגש מנכ''לים בתחילת כהונת הממשלה הנוכחית. ''הפרה בוטה של החוק'' / צילום: חיים צח, לע''מ

ממשלת ישראל ה־37 קבעה בתחילת הקדנציה שפל של יותר מ־20 שנה: מתוך 29 מנכ"ליות המשרדים השונים, רק שתיים מהן נשים. אם זה לא מספיק, גם המנכ"ליות שמונו עמדו בראש משרדים קטנים יחסית - משרד ההסברה והמשרד לקידום מעמד האישה - שהספיקו להיסגר. כיום, למעשה, לא מכהנת אישה אחת כמנכ"לית. הכי קרובה לתפקיד היא דרורית שטיינמץ שבחודש שעבר מונתה למ"מ מנכ"ל ראש הממשלה. "אני מרגישה שאנחנו בשנות השבעים, שצריך להסביר למה חשוב שיהיו גם מינויים של נשים בקרב הסגל הבכיר", אומרת אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר.

פרויקט הנשים המשפיעות של גלובס 2025: הרשימה המלאה

האם המציאות הזו בדרך להשתנות? בחודש שעבר פסק בג"ץ כי הממשלה לא מיישמת את החוק המחייב לפעול אקטיבית לייצוג הולם של נשים בשירות הציבורי. השופטים נעם סולברג, חאלד כבוב ודפנה ברק ארז הורו לממשלה לקבוע בתוך חצי שנה הנחיות למילוי חובת הייצוג ההולם הקבועה בחוק. הם הבהירו כי הנחיות אלו צריכות לחייב את השר הממנה לפעול לאיתור מועמדת מתאימה וכי הנוהל שיקבע צריך להיות "בעל פוטנציאל לחולל שינוי במישור התוצאתי". לדבריהם, המצב הנוכחי רחוק מחובת הייצוג ההולם "כרחוק מזרח ממערב". את העתירה הגישו שדולת הנשים, נעמ"ת ופורום דבורה וייצגו בה עורכי הדין חגי קלעי, גלי זינגר משדולת הנשים וחיה ארז.

המדינה מצידה טענה שאין מקום להתערב במינוי מנכ"לים למשרדי הממשלה, או משרות אמון ככלל, מאחר שמדובר בהתערבות בליבת שיקול הדעת של השרים לבחור את מנהלי משרדיהם. התמונה הרחבה, לשיטתם, מלמדת דווקא על מגמה של עלייה באיוש משרות בכירות על ידי נשים - 46% ממשרות הניהול הבכיר בשירות המדינה מאוישות על ידי נשים, ו-56% ממשרות ניהול הביניים הן נשים.

השופט סולברג דחה את טענה הממשלה כי מדובר במשרות אמון המוחרגות מהחובה לייצוג הולם. "משרת אמון אינה 'מילת קסם' שיש בה כדי להסיר מעל כתפי השר את עוּלה של חובת הציות לחוק".

"יש לזה השפעה שמחלחלת לדרגות הנמוכות ומובילה לעזיבה של השירות הציבורי", אומרת פלמור על המצב הנוכחי. "נשים בשירות הציבורי מתלבטות אם להישאר. זו לא תקרת זכוכית - זו תקרה מונמכת שמשדרת באופן ברור שלנשים אין, ולא תהיה, הזדמנות להתמנות לתפקידים הבכירים ביותר בממשלה".

אמי פלמור / צילום: עופר וקנין

"יש ערך שאישה מובילה"

ככלל, הליך מינוי למשרת מנכ"ל כולל שלושה שלבים: בתחילה השר ממליץ על מועמד מטעמו, לאחר מכן ועדת מינויים, המורכבת מנציב שירות המדינה ושני אנשי ציבור ללא זיקה פוליטית, בוחנת את כשירותו ועמידתו בתנאי הסף, ולבסוף הממשלה מחליטה אם לאשר את המינוי.

במהלך הדיונים בעתירה שארכה מספר שנים, הציעה הממשלה שהשר המבקש למנות מועמד יחויב להצהיר שבחן וראיין מספר זהה של נשים וגברים לתפקיד. שופטי בג"ץ קבעו כי הנחיה זו יכולה לאפשר לשר "לצאת ידי חובה" והיא לא עומדת במצוות המחוקק לפעול לביטוי הולם לייצוג של שני המינים.

"האחראים למצב הקיים הם ראש הממשלה ונציב שירות המדינה", אומרת פלמור. "ראש ממשלה אמור להסתכל על הממשלה כולה ולהגיד לראשי המפלגות מה הציפיות שלו לגבי המנכ"לים - שיהיו מקצועיים, שיהיו מגוונים בכל פרמטר, שיגיעו מתוך המגזר העסקי, הציבורי, המגזר השלישי והאקדמיה ויהיו גברים ונשים. המינויים צריכים להיעשות בראייה כלל ממשלתית ומפלגתית. לא יכול להיות שמפלגה שיש לה 6 שרים - תביא מינוי אחרי מינוי של גברים למנכ"לים. צריך להסתכל ברמת המאקרו על תהליכי מינוי בממשלה".

לדבריה, המצב גורם לפגיעה בעבודת הממשלה. "בלא מעט משימות ממשלתיות יש ערך שאישה מובילה, כמו שיש ערך לזה שגבר יוביל. כשהממשלה החליטה שהיא רוצה לעסוק בפוליגמיה בנגב מוניתי לראש הוועדה, אני בספק אם גבר יכול לעשות את התפקיד".

"עוינות חסרת תקדים"

לפני יותר מ-30 שנה הוכרה בישראל חובת הייצוג ההולם בחוקים שונים, בתחילה בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות, ובהמשך בכל שירות המדינה ובגופים ציבוריים. הפרשנות שניתנה לביטוי "ייצוג הולם" או "ביטוי הולם" היא כי אין חובה לשוויון מוחלט אך גם לא ניתן להסתפק ב"ייצוג כלשהו". הגורם הממנה מחויב לפעול אקטיבית לאתר מועמדת רלוונטית.

"המאבק על ייצוג הולם של נשים נמשך המון שנים וזוכה להצלחות חלקיות", אומרת עו״ד גלי זינגר, משנה למנכ"לית ומנהלת המחלקה המשפטית בשדולת הנשים שייצגה בעתירה. "בחברות הממשלתיות המאבק הוביל לשינוי מאוד דרמטי בעקבות חקיקת החוק ופסיקת בג"ץ. היום השיעור בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות עומד על יותר מ־40% אחרי שבעבר עמד על חצי אחוז. זו דוגמה לכך שכאשר יש חוק שנאכף רואים שינוי בשטח".

עו״ד גלי זינגר, משנה למנכ״לית ומנהלת המחלקה המשפטית בשדולת הנשים / צילום: ליאל אנפוסקי

יש לציין כי הממשלה הנוכחית אומנם שברה שיא באי מילוי חובת הייצוג אבל המצב לא היה מזהיר גם בממשלות קודמות. על פי ניתוח שנערך על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה, בין השנים 2003 ועד 2025 רק 16% מכלל המינויים למנכ"לים היו נשים - 38 מתוך 238. הממשלה היחידה בה היה שינוי משמעותי היא הממשלה ה־36 של בנט-לפיד, בה כיהנו 11 מנכ"ליות במשרדי ממשלה (39%). בממשלת אולמרט ובממשלת נתניהו הרביעית של 2020-2015 מונו 3 נשים בכל ממשלה, שהיוו 10% ו־9% מהמינויים, בהתאמה. כמו כן, נמצא כי מינויי הנשים נטו יותר למשרדים קטנים - 22% לעומת 13% ממנכ"לי המשרדים הבינוניים והגדולים.

"בפסק הדין הראשון והמכונן, בשנת 1994, בית המשפט ביטל את המינויים בשתי חברות ממשלתיות כי לא לקחו בחשבון את הייצוג ההולם", אומרת ד"ר יופי תירוש, מומחית לשוויון ואיסור אפליה מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. "זו הייתה פסיקה אמיצה ודרמטית, אבל מאז כל התרופות של בית המשפט היו מינוריות ואף פעם מאז לא ביטלו מינוי.

"מאז שהחוק נחקק הוא לא הצליח להביא לשינוי משמעותי בגלל תרבות ארגונית קלוקלת בשירות המדינה. יש אינסוף דרכים לעקוף את חובת הייצוג ההולם. החוק לא הביא למספרים משמעותיים של נשים במשרות בכירות בשירות המדינה. בקואליציה הזאת יש 3 מפלגות (יהדות התורה, ש"ס ונעם - נ"ש) שבהגדרה נשים לא נבחרות בהן, לא כשרות, לא כמנכ"ליות ולא כיועצות".

לדברי תירוש, גם בממשלות הקודמות היו אתגרים משמעותיים עם מינוי נשים לשירות הציבורי, אך כעת המצב חמור יותר. "בממשלה הזאת יש עוינות חסרת תקדים לנשים, הן במינויים והן במדיניות. המנגנונים הקיימים בחקיקה מאוד רכים".

"אני נבחרתי ב־2014 כשציפי לבני (אז שרת המשפטים, נ"ש) הצהירה שתמנה אישה מנכ"לית", נזכרת פלמור. בתקופתה כיהנו שתי מנכ"ליות נוספות. המנכ"לית האחרונה לפני פלמור במשרד הייתה נילי ארד בשנות התשעים. זאת, למרות שבמשרד המשפטים נשים מילאו במהלך השנים תפקידים בכירים מאוד - פרקליטת מדינה, סנגורית ציבורית, פרקליטות מחוז - ושבמשרד ככלל יש 69% נשים בתפקידי ניהול.

"פסק הדין יכול להביא לשינוי"

כעת, הממשלה נשלחה כאמור לעשות "שיעורי בית" ולקבוע נוהל איך ניתן לקדם מינוי נשים למנכ"ליות. בין ההצעות שעלו מהשופטים - לראיין יותר נשים מגברים או למנות בשיטת הריץ'רץ'. "יש המון נשים עם ניסיון ויכולת אבל תפקיד השיא חסום", אומרת פלמור. "הנציב צריך להבהיר לשרים שלא ייתכן שאין בממשלה מינויים של נשים ראויות לתפקידים הבכירים ביותר. לתפקידים בשירות הציבורי יש חשיפה ציבורית עצומה - יש לזה משמעות לכלל הציבור".

האם פסיקת בג"ץ תביא לשינוי?

"פסק הדין יכול להביא לשינוי דרמטי", אומרת עו"ד זינגר. "כמו שחוק החברות הממשלתיות הוכיח שניתן לעשות שינוי. זה לא רק לגבי מנכ"ליות, זה לגבי כל משרות האמון שגם שם רובם גברים. בג"ץ מחייב את המדינה לקבוע צעדים אפקטיביים".

"אין ספק שיש הפרה בוטה של החוק" אומרת ד"ר תירוש. "השינוי תלוי בתרבות הפוליטית של הממשלה, אין לי ספק שיגררו רגליים, אבל זו אמירה עקרונית חשובה. יש חשיבות לכך שהשופט סולברג כתב. אני מקווה שזה ייושם".

ד''ר יופי תירוש / צילום: ישראל הדרי

פסיקת בג"ץ היא אבן דרך משמעותית במאבק ארוך השנים לשוויון בצמרת משרדי הממשלה אך נראה כי לפחות כרגע הממשלה והנציבות לא לקחו לתשומת ליבם את המסר. כך, השבוע, זמן קצר לאחר פסיקת בג"ץ, הממשלה אישרה את מינויים של ארבעה מנכ"לים חדשים, כולם גברים, למשרדי ממשלה במקום כאלו שפרשו.

עוד כתבות

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

נשיא איראן במסר למעצמות: "לא נרכין ראש בפניהן"

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקני מאשר: השיחות עם איראן יחודשו בז'נבה בחמישי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עוה"ד המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"